התייעצות בבקשה, עזרו לי!!!

[קול דודי]

אני נשואה ב"ה ואם לילדים קטנים.
אני באה ממשפחה נורמטיבית מהמיינסטרים של הציבור החרדי, שגרה בריכוז חרדי.
לצערינו הנורא, יש לי 4 אחים נושרים.
רק מי שחווה את הדבר הנוראי הזה, אפילו על אח אחד (!) יכול להבין איך זה משנה סדרי בראשית,
והופך את החיים הטובים על פניהם.
חוץ מהסבל האישי שלי והבושות הגדולות שהיו לי לאורך השנים גם בתור מתבגרת ונערה,
אני סובלת נוראות מכך שאני הכותל לצער, לסיפורים הקשים ולדמעות מאמי המקסימה,
כל שיחה כזאת גומרתתתת אותי והורסת לי את היום לגמרי, אם לא את השבוע.
אני רוצה ליהנות מהגידול של הילדים שלי, אני רוצה ליהנות מהחוויות הפשוטות של החיים, פשוט לחיות!
ואי אפשר. המצב הגיע עד כדי כך, שכל פעם שאני רואה את המספר של אימי על הצג, אני פשוט נכנסת לחרדה!
מה עושים?
לנתק קשר, זה בלתי אפשרי, אני לא אגרום לאימי אובדן נוסף ולא לתת לה לדבר, זה עוול שאני לא יכולה לעשות.
המשפחה המורחבת היא לא בסגנון שמשתפים ואת הכל סובלים בשקט...
אשמח לשמוע ממי שחווה דבר דומה, מה עושים, איך מתמודדים עם הקושי הגדול הזה, על כל מה שכרוך בו.

 

[אפשר עזרה?]

אולי האמא צריכה עזרה? טיפול? יש אבא לערב בסיפור?
את לא יכולה לתת לזה לגמור אותך, אבל היא נשמעת זקוקה לעזרה.
אמרת לה שזה קשה לך? ומכביד?
ואוווו הלב איתך. זה כל כךךךךךךך קשה!!!!!!!!!!!!!!!! וואוווווווווו כמה זכויות את מקבלת על הנחת שאת כן נותנת.!!

 

[הרצאות ניהול וארגון]

אכן כאב נורא!!
נראה לי שבסוגיה כבדת משקל כזו לא מספיקות העצות אפילו בפורום מכובד כזה וכדאי להתייעץ עם ר' משה בלוי או עם אחד מגדולי הדור.

 

[SHIRAAAAAAAAAAAAAAA]

אני כל כך מבינה אותך אשמח ליצור איתך קשר

 

[רינהרינה]

אולי תנסי לכוון אותה לפנות לעזרה מקצועית?
רווח משני יהיה שהיא לא תצטרך אותך ככתובת לדמעות ולקושי.

 

[SHIRAAAAAAAAAAAAAAA]

אולי תנסי לכוון אותה לפנות לעזרה מקצועית?
רווח משני יהיה שהיא לא תצטרך אותך ככתובת לדמעות ולקושי.

ואולי אני דווקא זאת שתוכל לעזורמנסיון ?????????????

 

[nech4]

אין לי עצה טובה
רק לכאוב איתך
ולהתפלל שד' יתן לך ולמשפחתך הרבה הרבה כח!

ושד' ינחה אתכם בעצה נכונה!

 

[MIRIBZ00]

וואוו, איה אלופה את שאת משתפת.
כל מי שקורא את מה שתכתבת מרגיש אותך.
הרבה הרבה כח
(משפט שתפס אותי מהספר המומלץ: "הטוב הטוב הטוב" לפעמים שמאד קשה זה כמו ספר מתח בכל ספר מתח יש את הרגע הקשה ואח"כ דברים מסתדרים אז ככה זה גם בחיים)

 

[goaty]

זו אכן התמודדות לא קלה!
קודם כל התמודדות אישית מול האחים ואח"כ מול אמא...

בתור מישהו שמכיר את הנושא היטב מקרוב, מציע לך לפנות לטיפול מקצועי, שיאפשר לך לעבד נכון את כל החוויות שלך, ולעמוד עם אמא מבלי שהיא תכניס אותך לסערת החיים שלה!

 

[מודוש]

@קול דודי
קודם כל שתדעי שאת מיוחדת!
אני גם טיפוס מאוד אכפתי ולקוחת דברים קשה
ואמא שלי גם משתפת בכל צרה של אחד האחים..ואני גמורה מזה ולא נהנית מכלום..
הלכתי ליועצת שמטפלת גם בשלושת המימדים
הלכתי לכמה ולא הייתי צרוצה עד שהגעתי לאחת...
וזה ממש עזר לי
איכשהוא להתנתק
כן לשמוע
אבל איכשהו לעשות הפרדה

 

[מבע איכותי]

שמעתי מגבאי צדקה גדול שנחשף למקרים מחרידים על תקן יומיומי, שהוא צורך באופן קבוע כדורי הרגעה.
ואכן מנסיון הפתרון היחיד הוא טיפול מקצועי וליווי כמעט קבוע.

 

[ג'רמי דודו]

קשה מאד (יש לי 3 אחים במצב כזה..)אפשר בהמשך השיחה להעלות עוד נושאים ולמקד אותה בעוד חוויות יותר חיוביות, לדבר על אמונה וביטחון.. מאד עזר במקרה שלי. אבל לא לחסום אותה או לקטוע אותה באמצע וודאי לא בתחילת השיחה, לא קל מבין מאד..

 

[קול דודי]

אולי האמא צריכה עזרה? טיפול? יש אבא לערב בסיפור?
את לא יכולה לתת לזה לגמור אותך, אבל היא נשמעת זקוקה לעזרה.
אמרת לה שזה קשה לך? ומכביד?
ואוווו הלב איתך. זה כל כךךךךךךך קשה!!!!!!!!!!!!!!!! וואוווווווווו כמה זכויות את מקבלת על הנחת שאת כן נותנת.!!

אמא שלי ודאי שצריכה טיפול ומישהו שישמע אותה,
אבל את המשפחה (החשובה כמובן!) לא משתפים, מבושה
את החברות ודאי לא.
גם מבחינה כלכלית- אין תקציב לעזרה מקצועית. כל שקל מיותר הולך למטפלים של האחים (אחד הילדים היה צריך טיפול מקצועי יקר להחריד, ואני ושתי אחיותיי האברכיות, מימנו מכספנו. אנחנו לא יכולות לשלם את סכומי העתק האלו כל פעם).
להגיד לה- אני לא אגיד. היא תקרוס לגמרי אם אני לא אקשיב לה. מצד שני- אני כמעט קורסת אחרי כל שיחה. החוויות שהם עוברים קשות ביותר.
אני מכבדת את הורי בכל כוחי, מעריכה אותם ומעריצה אותם על מה שעוברים ואיך שמתמודדים כל רגע וכל שניה,
אבל זה לגמרי לא קשור לכיבוד הורים. האם לכבד הורים= לקרוס? יש לי בעל וילדים רכים לגדל, שצריכים אמא חזקה.

 

[מודוש]

לכי ליועצת מניסיון

 

[צביה ר.]

@קול דודי מאחלת לך המון המון כוח ושבורא עולם ינחה אותך בדרך הנכונה במצב הרגיש והמורכב הזה.

 

[צדיקים נסתרים]

וואו
כל הכבוד לך על הרצון להיות כל כך בסדר, שה' יתן לך כח!
את כל כך נקרעת בין הבית שלך לבין אמא שלך... זה נורא קשה!
דבר ראשון נשמע שאת בן אדם שיצור מחומר חזק ואפשר להישען עליך, אבל את צריכה גם לדאוג לנפש שלך ובאמת לעשות שאלת חכם איך להתנהג..
את ראויה לשבח!!!

 

[מרחב בטוח]

אין לי אלא להצטרף לדברי האומרים שטיפול זה הדבר היחיד שבאמת יכול להועיל.

אציין שפניה לטיפול אינה מעידה על בעיה כלל וכלל ורק מהווה פתרון למצב.

 

[ש ר די]

הבעיה שהיא כתבה שאין להם כסף לטיפולים

 

[מתלץ במחשבים]

ראשית בדרך כלל לאמא יש לה כותל ששמו בעל וכנראה נשמע במצב הזה טכני זה לא אפשרי

אבל מה שכן על קצה המזלג יש הבדל כשמדברים בין שיחה רגילה לשיחה עם מטפל שיחה רגילה נורמטיבית אין לה מענה על כפייתיות או מחשבות טורדניות ותמיד מי שידבר עם או ינסה כביכול להציל אדם עם חרדות או מחשבות טורדניות הוא לא יצליח וצריך לענות מאוד חכם לאמא

וגם לעצמך כדי שאת לא תרגישי עם עצמך קושי עם זה קודם את יכולה להירגע בזה שהסיבה שגורמת לך להרגיש ככה זה משום שאת מרגישה אחראית וגם שאת נכנסת לפרטים מאוד ומנסה לפעמים או גם מבלי לנסות הדימיון מתפתח מאוד מהר ואז זה גורם להרגשת העומק של החוסר אונים.

וצריך פה הרבה אמונה בכלל ספרים של אמונה הרבה יכול לעזור ולחזק תמיד בחיזוקים כמו למשל כל ירידה היא לצורך עליה

או אפי' חזקיה המלך לא רצה להביא בנים בגלל שידע שיחאו לפני השם ובגלל שלא רצה להביא ילדים רשעים לבסוף השם אמר לו ע"י הנביא שימות בעוה"ז ולא יחיה לעוה"ב ואז התחתן ולבסוף הביא רשעים לעולם כי זה רצון השם לתת לכולם תשובה.

והסטייפלר זצ"ל אמר ש99% מחינוך זה תפילה ואחוז 1% זה השתדלות אז אדם ירגיע שיפה תפילה בשעתה ועכשיו זה הזמן להתפלל.
וגם ידוע שהמהרח"ו (ר' חיים ויטאל תלמיד האר"י הק') שהאר"י הק' אמר עליו שהוא משיח בן דוד ועליו אמרו לו משמים שיהיה לו קשיים ברוחניות למשך שנתיים וחצי עד שירד לנקודת הבחירה ויבחר ברצון השם מדילה, ולא לשכוח הקב"ה משגיח ותמיד להתפלל ויש משפט ששמעתי מאוד יפה שאומר אם תקח את כל המנים שאתה הולך למטפל ובנוסף את הזמן של הנסיעות והמתנה בתור את כל זה לתפילה להשם הישועה יותר תתקדם לבוא וכמובן צריך השתדלות כרגע אבל באופן יחסי יש בזה הרבה.

מקווה שהועלתי

 

[מי מכיר מי יודע]

אני נשואה ב"ה ואם לילדים קטנים.
אני באה ממשפחה נורמטיבית מהמיינסטרים של הציבור החרדי, שגרה בריכוז חרדי.
לצערינו הנורא, יש לי 4 אחים נושרים.
רק מי שחווה את הדבר הנוראי הזה, אפילו על אח אחד (!) יכול להבין איך זה משנה סדרי בראשית,
והופך את החיים הטובים על פניהם.
חוץ מהסבל האישי שלי והבושות הגדולות שהיו לי לאורך השנים גם בתור מתבגרת ונערה,
אני סובלת נוראות מכך שאני הכותל לצער, לסיפורים הקשים ולדמעות מאמי המקסימה,
כל שיחה כזאת גומרתתתת אותי והורסת לי את היום לגמרי, אם לא את השבוע.
אני רוצה ליהנות מהגידול של הילדים שלי, אני רוצה ליהנות מהחוויות הפשוטות של החיים, פשוט לחיות!
ואי אפשר. המצב הגיע עד כדי כך, שכל פעם שאני רואה את המספר של אימי על הצג, אני פשוט נכנסת לחרדה!
מה עושים?
לנתק קשר, זה בלתי אפשרי, אני לא אגרום לאימי אובדן נוסף ולא לתת לה לדבר, זה עוול שאני לא יכולה לעשות.
המשפחה המורחבת היא לא בסגנון שמשתפים ואת הכל סובלים בשקט...
אשמח לשמוע ממי שחווה דבר דומה, מה עושים, איך מתמודדים עם הקושי הגדול הזה, על כל מה שכרוך בו.

לדעתי לא לוותר על התמיכה באמא שלך!
מצוות כיבוד הורים ואהבת לרעך כמוך יחד
מבינה מאוד את הקושי אבל אם היא פורקת אצלך אז כנראה שאין לה מקום אחר
והיא זקוקה לאוזן קשבת
אני כותבת מניסיון בסיפור דומה