התייעצות בבקשה, עזרו לי!!!

קשת החיים · 16/3/26

אין שאלה שצריך לערב רב. רב שמכיר את המשפחה ואת הסיפור. זה ממש לא פשוט. בינתיים, מציעה לך שבכל פעם שאמא שלך מתקשרת תשתפי אותה בטוב שיש בחיים שלך, ספרי לה על הילדים, על מה הם עשו היום ואיך הם לומדים. אולי זה יעזור שהיא תראה את הפרופורציות ותבין שיש לה הרבה טוב בחיים. דרך אגב, האם האמא היא אחת כזו שבכל מצב היא תראה את חצי הכוס הריקה? כי יש כאלה אנשים שלא משנה מה, תמיד יתלוננו על משהו. במקרה כזה, זה כבר לא קשור לאחים דווקא וזו בעיה שונה והתמודדות שלך בהחלט מובנת ולא פשוטה. בכל מקרה תנסי לערב רב, ואם אין רב שמכיר את המשפחה, אז תערבי רב שמבין בכאלה דברים.

עבמית · 16/3/26

זה קשה לשמוע חוויות קשות ורגשות כואבים
וכשזו אמא- יש פה כביכול ׳חילוף תפקידים׳
וזה קשה שבעתיים לנפש, במיוחד לנפש אכפתית ורגישה.

קול דודי · 16/3/26

נכתב ע"י מודוש:
לכי ליועצת מניסיון

הלכתי לטיפול אצל כמה,
לא ראיתי שעזר.

נכתב ע"י צדיקים נסתרים:
אני מאמינה שאת יתומה, אני טועה?
כיבוד הורים זה זכות וגם חובה,
אבל זה ממש לא נושא האשכול אלא ההיפך!!
היא רוצה לדעת איך לנהוג בשביל לא להיכשל בכיבוד אם!!

ח"ו, יש לי הורים יקרים שיחיו עד 120,
אבא שלי פחות משתף את הילדים בקשיים שלו, הוא אדם שיותר שומר את רגשותיו לעצמו, ואימי לא.

קשת החיים · 16/3/26

נכתב ע"י מי מכיר מי יודע:
לדעתי לא לוותר על התמיכה באמא שלך!
מצוות כיבוד הורים ואהבת לרעך כמוך יחד
מבינה מאוד את הקושי אבל אם היא פורקת אצלך אז כנראה שאין לה מקום אחר
והיא זקוקה לאוזן קשבת

היא כותבת שקשה לה והיא נכנסת לחרדות. במצב כזה היא אולי לא תוותר על מצוות כיבוד אם, אבל היא כן תוותר על עצמה. ואם היא תוותר על עצמה, היא גם תוותר על הילדים שלה ועל המשפחה שלה. בקצב הזה היא גם לא תהיה מסוגלת לתמוך באמא שלה. יש מקרים בהם צריך להיות חכמים ולא לזרוק סיסמאות. על זה נאמר - עת לעשות לה' הפרו תורתך. כלומר, במקרה שלה (כמובן לאחר התייעצות עם רב) היא צריכה לשמור על עצמה על מנת שתוכל לתמוך באמא שלה.

צדיקים נסתרים · 16/3/26

נכתב ע"י קול דודי:
הלכתי לטיפול אצל כמה,
לא ראיתי שעזר.

ח"ו, יש לי הורים יקרים שיחיו עד 120,
אבא שלי פחות משתף את הילדים בקשיים שלו, הוא אדם שיותר שומר את רגשותיו לעצמו, ואימי לא.

התכוונתי לניק תשובות פשוטות לשאלות...

Yael T · 16/3/26

נכתב ע"י קול דודי:
אני נשואה ב"ה ואם לילדים קטנים.
אני באה ממשפחה נורמטיבית מהמיינסטרים של הציבור החרדי, שגרה בריכוז חרדי.
לצערינו הנורא, יש לי 4 אחים נושרים.
רק מי שחווה את הדבר הנוראי הזה, אפילו על אח אחד (!) יכול להבין איך זה משנה סדרי בראשית,
והופך את החיים הטובים על פניהם.
חוץ מהסבל האישי שלי והבושות הגדולות שהיו לי לאורך השנים גם בתור מתבגרת ונערה,
אני סובלת נוראות מכך שאני הכותל לצער, לסיפורים הקשים ולדמעות מאמי המקסימה,
כל שיחה כזאת גומרתתתת אותי והורסת לי את היום לגמרי, אם לא את השבוע.
אני רוצה ליהנות מהגידול של הילדים שלי, אני רוצה ליהנות מהחוויות הפשוטות של החיים, פשוט לחיות!
ואי אפשר. המצב הגיע עד כדי כך, שכל פעם שאני רואה את המספר של אימי על הצג, אני פשוט נכנסת לחרדה!
מה עושים?
לנתק קשר, זה בלתי אפשרי, אני לא אגרום לאימי אובדן נוסף ולא לתת לה לדבר, זה עוול שאני לא יכולה לעשות.
המשפחה המורחבת היא לא בסגנון שמשתפים ואת הכל סובלים בשקט...
אשמח לשמוע ממי שחווה דבר דומה, מה עושים, איך מתמודדים עם הקושי הגדול הזה, על כל מה שכרוך בו.

קשה, קשה מאד!
אבל חשוב לזכור את לא המטפלת של אמא שלך. את הבת שלה.
ואת גם אמא לילדים שצריכים אמא שמחה ונוכחת.
ממליצה לך ללכת למטפלת שמבינה בעניין שתדריך אותך איך להתמודד מתי כן נכון להקשיב,
ואיך להציב גבולות בריאים

בהצלחה!

מי מכיר מי יודע · 16/3/26

נכתב ע"י ש ר די:
איך בדיוק אפשר לכתוב מנסיון שלך
אולי לך לא היה הקושי שיש לה
אפשר להשוות בין אנשים בסיטאציות קשות כאלו?
כל אחד מקבל את זה אחרת

לכן כתבתי את דעתי!!!!!!!!!!!!!!
למה לא? לפעמים עצם הרעיון שמישהו עבר ניסיון דומה,מחזק.
מה אתה מתערב? שמת לב שאתה מגיב לכל אחד כאן?

אפשר עזרה? · 16/3/26

נכתב ע"י קול דודי:
אמא שלי ודאי שצריכה טיפול ומישהו שישמע אותה,
אבל את המשפחה (החשובה כמובן!) לא משתפים, מבושה
את החברות ודאי לא.
גם מבחינה כלכלית- אין תקציב לעזרה מקצועית. כל שקל מיותר הולך למטפלים של האחים (אחד הילדים היה צריך טיפול מקצועי יקר להחריד, ואני ושתי אחיותיי האברכיות, מימנו מכספנו. אנחנו לא יכולות לשלם את סכומי העתק האלו כל פעם).
להגיד לה- אני לא אגיד. היא תקרוס לגמרי אם אני לא אקשיב לה. מצד שני- אני כמעט קורסת אחרי כל שיחה. החוויות שהם עוברים קשות ביותר.
אני מכבדת את הורי בכל כוחי, מעריכה אותם ומעריצה אותם על מה שעוברים ואיך שמתמודדים כל רגע וכל שניה,
אבל זה לגמרי לא קשור לכיבוד הורים. האם לכבד הורים= לקרוס? יש לי בעל וילדים רכים לגדל, שצריכים אמא חזקה.

דבר ראשון, ואוווו את פשוט גדולה מהחיים, עצומה.
נתפלל עליך שהשם ישלח לך כוחות למה שאת עוברת.

לשאול את אבא אפשר? שיהיה שם בשבילה?
אולי להציף אותה בנחת על הילדים שלך?
כן הייתי מנסה לרמז לה שלא עושה לך טוב לשמע את הדברים האלו.

אל תתני לעצמך לקרוס. את חשובה ואת חיבת לטפל בעצמך.
אני בטוחה שלבעלך יש גם "דיבור" בנושא. אם הוא חושב שמתאים הייתי שואלת רב מה מותר ומה אסור ואם אפשר לא לענות או להתעלם משיחות שלה. אולי להגביל.

שהשם ישלח כוחות! בשורות טובות!

Henny K · 16/3/26

מכירה מישהי שעברה ניסיון דומה
והקשר עם אימה הרס אותה נפשית, את הזוגיות ואת גידול הילדים
ויותר מהכל פגע לה קשות בקשר עם אמא שלה....
ב’ה היא השכילה לבחור בבית שלה ובחיים שלה, וזכתה לשקם את עצמה וביתה, אבל בשביל זה היתה חייבת להתנתק לתקופה מאימה.
קשר תקין הוא שהילד נשען על הוריו ולא להפך
ההפך אינו בריא לשני הצדדים
ממליצה לך בחום בחום לומר לאמך היקרה שבגלל שאת רוצה להמשיך לכבד אותה ולטובתך ולטובתה, שתמצא אשה לפרוק בפניה את צערה, ועדיף אשת מקצוע שמבינה במקרים כאלו. זה לא המקום לחסוך. זה עניין של חיים ו..

ג'וקר המלך · 16/3/26

נכתב ע"י קול דודי:
אמא שלי ודאי שצריכה טיפול ומישהו שישמע אותה,
אבל את המשפחה (החשובה כמובן!) לא משתפים, מבושה
את החברות ודאי לא.
גם מבחינה כלכלית- אין תקציב לעזרה מקצועית. כל שקל מיותר הולך למטפלים של האחים (אחד הילדים היה צריך טיפול מקצועי יקר להחריד, ואני ושתי אחיותיי האברכיות, מימנו מכספנו. אנחנו לא יכולות לשלם את סכומי העתק האלו כל פעם).
להגיד לה- אני לא אגיד. היא תקרוס לגמרי אם אני לא אקשיב לה. מצד שני- אני כמעט קורסת אחרי כל שיחה. החוויות שהם עוברים קשות ביותר.
אני מכבדת את הורי בכל כוחי, מעריכה אותם ומעריצה אותם על מה שעוברים ואיך שמתמודדים כל רגע וכל שניה,
אבל זה לגמרי לא קשור לכיבוד הורים. האם לכבד הורים= לקרוס? יש לי בעל וילדים רכים לגדל, שצריכים אמא חזקה.

אין ספק שזה לא פשוט והכי מבין שיש
לעניות דעתי הרבה מהקושי של הדבר הזה זה הסתרה ממשפחה ומהסביבה לפעמים שזה ניהיה שיח יותר, זה ניהיה פחות שיח עצם השיתוף מוריד הרבה מהקושי
צריך לזכור שהורים שלך בזכות הכוחות שלהם הקב"ה נתן להם נשמות קדשות כאלה

מעין עולם הבא · 16/3/26

ממש כואב, מוכר גם בזוויות אחרות.
שילוב של הבנה פנימית שאני כאן על הקו על תקן המקשיב, עם ניסיון להיות מעל זה ולמקד מה כן בשליטתי ומה לא יכול לסייע. זה לא מהיר אבל ביחד עם ניסיון העלאת נקודות אור מול אמא בשיחות וחיזוק אישי - לאט לאט השיחות יקבלו גוון אחר.
המון בהצלחה ובשורות טובות!

מתלץ במחשבים · 16/3/26

יש כלים בפסיכולוגיה על קצה המזלג

(מסופר פעם על הרב אלישיב זצ"ל שהוא ראה אחד מהדיינים לא יכול לשמוע את הסיפורים של הציבור הכואבים הוא שם לה ואמר לו אם אתה לא יכול לשמוע את הסיפורים עד החולצה אל תדון כי כל דיין אמור לדעת לשמוע ולהתייחס במובן העזרה ותו לא אחרת לא נוכל להתקדם בחיים)

א.לזלזל: זה אומר מה שלא באחריותי מה יעזור שאני ידאג עליו ואם אני לא יכול לעשות משהו בענין נכון שזה מצער אבל זה לא יביא לשום מקום אני לא יוכל להועיל כלום אח"כ אם אני יהיה בצער מזה או למשל מה יעזור אם אני יחשוב על זה המון זמן אני לא יהיה בשיקול דעת נכון

ב. הפחד נובע מהלא מודע ואם הדבר מודע אין פחד לכן האמונה שהיא להאמין שהשם עושה הכל לטובה אפשר להתעלות בזה על הפחד.

ג. מחשבה כנגד מחשבה של הטרדה היא ברגע שקופץ מחשבה מה יהיה להאמין כלומר לסמוך ולבטוח בהשם שהוא משגיח על זה ואם אח"כ קופץ עוד מחשבה ואז שוב להגיד לעצמנו השם מטפל משגיח גם על זה עד סוף המחשבה הטורדנית ואז זה נרגע.

בכללי מה שעוזר התרופות זה לגרום לאדם לרחף מעל המצב שהוא נמצא לא להתמקד בדברים הקטנים יותר מדי ואז הוא נרגע וכנגד זה האמונה עושה את אותו דבר גורמת לאדם לא להתעמק בדרבים הקטנים עד הסוף כי הוא יודע שהתוצאות ביידים שלו וכל ההשתדלות זה רק תנאי לקבל ולא הסיבה שמביאה את התוצאה והוא מבין שהוא לא מנהל את העולם!! ולא רז יש מישהו שמנהל הכי טוב את העולם פי אין סוף יותר טוב ממנו ואז הוא פשוט מרחף ולא מתעמק בפרטים עד הסוף.

אם זה עוזר אני יכול להביא עוד יותר מפורט ורק משהו קטן לא לחשוב מיד שאנחנו כבר יודעים את הכל הדברים רק לעזור בתור SOS אבל צריך לאם שיחה טיפולית

כוכב103 · 16/3/26

את גיבורה אמיתית!!
ואשריך שאמא שלך מוצאת בך אוזן קשבת!
יש לך זכויות עצומות!!
וה' ישלם לך על כל רגע ורגע בנחת מהילדים שלך!
תכווני על זה!

ולגבי שמירה על הנפש שלך
אני לא אשת מקצוע
אבל נראה לי שאת יכולה לנסות לארוז את כל מה ששמעת, סוגרת את השיחה באריזה
אומרת פרק תהילים על אמא שלך ואחים שלך
וחוזרת לעצמך.

להשאיר את השיחות האלו מחוץ לנפש שלך
לנסות לא לקחת ללב ולהתערבב
אלא להגביל את השיחות כהקשבה לאמא שלך ולשאת איתה בעול ולא לסחוב בלב שלך את המשא ממש

פילהרמוניה · 16/3/26

אפשר לפעמים להניח את הטלפון בצד ולא לענות (ולא דווקא כשהאמא מתקשרת כדי שלא יהיה בעיה של כיבוד הורים)
וגם לזכור שאין לנו שום אחריות וכך רצון השם עם כל ההתמודדות וזה לא ההורים ולא ביכולת שלך לפתור
להסתכל על העניין מבחוץ
כמה שזה קשה

obyektiv · 16/3/26

התמודדות מורכבת מאד.
1. לשאול רב שמצוי בעניינים אלה.
2. ללכת ליעוץ, כי יש דרכים ושיטות שיכולות לעזור ולייעל, איך לשמוע ולא לקחת ללב,

lotr · 16/3/26

אני במקומך הייתי משתף לאימא שלי את הרגשות שלי ואת הקושי שיש לי בזה
זה יכול להפחית את הפעמים שהיא מתקשרת
יש כלל בהלכה שכיבוד אב ואם הוא משל אב ולא משל בן
אמנם זה נאמר על החיוב הממוני שאין לי חובה להוציא מכספי לכבד אותם אבל סביר להניח שזה גם נאמר בעוד תחומים

מעין עולם הבא · 16/3/26

נכתב ע"י lotr:
אני במקומך הייתי משתף לאימא שלי את הרגשות שלי ואת הקושי שיש לי בזה
זה יכול להפחית את הפעמים שהיא מתקשרת
יש כלל בהלכה שכיבוד אב ואם הוא משל אב ולא משל בן
אמנם זה נאמר על החיוב הממוני שאין לי חובה להוציא מכספי לכבד אותם אבל סביר להניח שזה גם נאמר בעוד תחומים

לאו בדווקא.
יש הורים שיקבלו את זה כהתרחקות של הילד בו הם מנסים לתלות כוחות או כבריחה ואי הבנה למצבם.
יש כאן מקום עדין מאוד.

lotr · 16/3/26

נכתב ע"י מעין עולם הבא:
לאו בדווקא.
יש הורים שיקבלו את זה כהתרחקות של הילד בו הם מנסים לתלות כוחות או כבריחה ואי הבנה למצבם.
יש כאן מקום עדין מאוד.

זה נכון
בכל מקרה אף פעם לא ניתן להרגיש באמת את הכאב של השני
אבל היא יכולה גם לשתף גם את הכאב שלה האישי שהיא תבין אותה גם כן

אני מאמין שגם האימא, חוץ מהצורך שיש לה לשתף את כאבה, אינה רוצה להרוס את החיים של עוד אחת

קול דודי · 16/3/26

נכתב ע"י lotr:
אני במקומך הייתי משתף לאימא שלי את הרגשות שלי ואת הקושי שיש לי בזה
זה יכול להפחית את הפעמים שהיא מתקשרת

שלא תבינו לא נכון!
אני לא מחפשת איך לא לדבר עם אמא שלי (ועם ההורים בכלל)! היא אמא שלי ואני רוצה לדבר איתה.
לא עוזר לי גם לשים את הטלפון בצד מאותה הסיבה.
השיח הוא לא תמיד ישיר על האחים הנלבבים, לפעמים גם מדברים על דברים אחרים, אבל זה תמיד ברקע, זה משהו שאי אפשר להתנתק ממנו.
אני גם לא אגיד לה שקשה לי ושתבין אותי, כי יהיה לה קשה עוד יותר ואת זה אני לא רוצה לגרום בשום פנים. מספיק קשה להם, אני לא צריכה לעשות להם רע, יש ממנו די והותר.

שוקי כהן · 16/3/26

באמת קשה אבל שתדעו שיהיה לכם בזכות המצווה הזאת כל מה שתרצו בחיים בעזרת ה' כי זה עזרה לאנשים שצריכים את זה, אבל עדיף להתייעץ עם רבנים כי אם זה מפריע לילדים שלך יש לשקול את העניין,

פרוגבוט

פרסומת

עדכון חשוב לגבי הגלישה באתר

התייעצות בבקשה, עזרו לי!!!

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש רשום

משתמש מקצוען

משתמש רשום

משתמש סופר מקצוען

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש צעיר

משתמש צעיר

משתמש חדש

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש צעיר

משתמש מקצוען

משתמש רשום

משתמש צעיר

פרוגבוט

תוכן שיווקי

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!