מלחמת התקומה שאגת הארי • רץ ברשת

  • הוסף לסימניות
  • #1
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.
 
הפיתרון
שימו לב שהאשכול לא נועד לפרסום תמונות שנוצרו על ידי המשתמשים בבינה מלאכותית.
גם אם זה קשור למלחמה וגם אם זה מצחיק.
בשביל זה יש את פורום AI
Screenshot 2026-03-16 143845.jpg
 
טראמפ: אנחנו לא באמת צריכים את העזרה של אף אחד, רק רציתי להראות לכם שכשאנחנו מבקשים מהם משהו הם לא עוזרים לנו.
מכירים את זה? ילד שחבר נחשק סירב לשבת לצידו בטיול: ת'אמת בכלל לא רציתי שתשב לידי...
 
ילדיםםםםםםםם!
בעקבות המלחמה אני חוזרת בי – ובגדול!


לא אכפת לי שתהיו לא מחונכים.
לא אכפת לי שתהיו קצת מוזנחים
עם טיטולים כבדים שמגיעים עד הברכיים,
רק תנו לי לעצום לרגע ת'עיניים.

לא אכפת לי שתזרקו דברים מהחלון.
שתשחקו "קוקו" בכל הווילון.
שתזנקו מהספה ישר לשולחן,
מבחינתי עכשיו הבית הפך ל"ג'ימבורי" מוכן.

לא אכפת לי שתמרחו שוקולד על הקיר,
זאת אמנות מודרנית, הזדמנות חד-פעמית להכיר.
שתאכלו פתיתים עם הידיים ישר מהסיר,
העיקר שזה ייתן לי רגע... את עצמי להחזיר, להסיר.

אני גם מרשה לשתות קטשופ מהבקבוק,
אפילו תשאלו את המקרר – כבר יומיים הוא פתוח לחיבוק.
כשתתחילו לריב מי ראשון בתור,
אני פשוט אעצום עיניים ואחכה שהיום יעבור.

לא אכפת לי שתרוקנו לי את המייקאפ על הפנים,
ותיראו כמו חבורת ליצנים.
שתעשו באמבטיה "צונאמי" וגלים,
העיקר שתישארו חברים טובים.

לא אכפת לי שתפזרו שקית אורז בסלון,
שתהפכו את השמיכות לאוהל ומלון.
לא אכפת לי שתפתחו "סופר" בחדר השינה,
שתחליפו את המצעים בבוץ ובגבינה.
שתאכלו כל היום ממתקים,
ושתהיו פדחנים ותבקשו גם מהשכנים.

לא אכפת לי שתלעסו לי את האוזניות,
או שתעשו מהשלט של המזגן קוביות.
חמישים שקל לשקט? קחו את כל הארנק,
רק תנו לי שעה בלי ה"אמא, הוא חנק!".

לא אכפת לי שתפרקו את הלגו למיליון חלקים קטנים,
זה שווה לי – גם אם אדרוך עליהם בדרך למקלט (אייי! הם דוקרנים!).
לא אכפת לי שתהפכו את הסירים למערכת תופים,
שתהפכו את העיתון לגזירים של דפים.
שתקפצו על המיטה עד שהיא תישבר,
העיקר לא לצעוק ולריב, רק לדבר.

לא אכפת לי שתלבשו ביום ראשון את בגדי השבת,
שתציירו עם לורד על היד, על הבת.
שתעשו מלחמת כריות עד שייצאו הנוצות,
מבחינתי עכשיו הבית הוא זירת התרוצצויות.

לא אכפת לי שכל הצעצועים יהיו בערימה,
שלא תהיה פה רצפה, שתהיה פה שממה.
רק תעשו לי טובה – תשאירו לי את הספה!
וכשאתם מפעילים את מכונת הכביסה – אז לא על הרתחה.

מבחינתי תהיו פראים, תהיו בלי גבולות,
העיקר שיהיו פה רק צחוקים וקולות ,בלי בכיות.
כי בתוך כל הכאוס, המתח והבלגן,
הנס הכי גדול הוא שכולכם כאן.
 
הפאלפון שלי רטט פתאום במרץ. איך נלחצתי! הלב שלי פרפר! בסוף נרגעתי כשגיליתי שזו הייתה בסך הכל התרעה על טילים בליסטיים רצחניים קרבים, ולא שיחה מאשתי לברר למה אני מאחר...
 
מאמר של העיתונאי הבריטי אליסטר הית׳ מהעיתון ״דיילי טלגרף״
(בתרגום חופשי מאנגלית)

יש משהו ב'ישראל', שמטריד את העולם.
— וזה לא בדיוק מה שהם אומרים.
הם ידברו על מדיניות, על התנחלויות, על גבולות ועל מלחמות.
אבל אם מגרדים מעט את פני השטח של הכעס, מגלים משהו עמוק יותר:
חוסר הנוחות אינו בגלל מה שישראל עושה — אלא בגלל מה שהיא מייצגת.
אומה קטנה כל כך לא אמורה להיות חזקה כל כך. נקודה.
לישראל אין נפט.
אין לה משאבי טבע מיוחדים.
האוכלוסייה שלה בקושי בגודל של עיר אמריקאית ממוצעת.
מסביבה אויבים.
שנאה באו״ם.
יעד לטרור.
גינויים מצד ידוענים.
חרמות, השמצות והתקפות.
ובכל זאת — היא משגשגת כאילו אין מחר.
בצבא.
ברפואה.
בטכנולוגיה.
בחקלאות.
במודיעין.
בביטחון.
ובעיקר — ברוח ובנחישות בלתי שבירה.
הם הפכו מדבר לשדות חקלאיים.
מפיקים מים מן האוויר.
מיירטים טילים באמצע מעופם.
הם מצילים בני ערובה מתחת לאפם של המשטרים האכזריים בעולם.
הם שורדים מלחמות שכולם היו בטוחים שימחקו אותם מהמפה —
ואף מנצחים בהן.
העולם מביט — ואינו מסוגל להבין.
וכשאדם נתקל בעוצמה שאינו יודע להסביר, הוא מחפש הסבר אחר:
אולי זו עזרה אמריקאית.
אולי זה לובי בינלאומי.
אולי דיכוי.
אולי גניבה.
אולי איזה טריק אפל שנתן ליהודים כוח כזה.
כי חס וחלילה שזו תהיה האמת.
חס וחלילה שזה אמיתי.
חס וחלילה שזה מגיע להם.
ואולי גרוע מכל — שזה נגזר מלמעלה.
העם היהודי היה אמור להיעלם מזמן.
כך בדרך כלל מסתיים סיפורם של עמים שנרדפו, גורשו ושועבדו.
אבל היהודים לא נעלמו.
הם חזרו לארצם.
בנו אותה מחדש.
החיו את שפתם העתיקה.
והחזירו את עברם לחיים — בזיכרון, בזהות ובכוח.
זה לא רק פוליטיקה.
זה כמעט מקראי.
אין שום נוסחת רמאות שמסבירה איך עם חוזר למולדתו אחרי אלפיים שנה.
אין דרך הגיונית לעבור מתאי הגזים להשפעה עולמית.
אין תקדים היסטורי לשרוד את הבבלים, הרומאים, הצלבנים, האינקוויזיציה, הפוגרומים והשואה —
ועדיין להגיע ביום שני בבוקר לעבודה בתל-אביב.
ישראל אינה רק היגיון.
אלא אם כן אתה מאמין שיש משהו גדול יותר מהיגיון.
וזה מה שמטלטל את העולם.
כי אם ישראל אמיתית,
אם האומה העתיקה והקטנה הזו עדיין חיה, מוגנת ומשגשגת —
אז אולי…
אלוקים איננו מיתוס.
אולי הוא עדיין חלק מהסיפור.
אולי ההיסטוריה אינה מקרית.
אולי הרוע אינו המילה האחרונה.
ואולי היהודים אינם רק עם…
אלא עדות.
וזה הדבר שקשה לעולם לשאת.
כי ברגע שמודים שהישרדותה של ישראל איננה רק מרשימה — אלא אולי גם אלוקית —
הכול משתנה.
המצפן המוסרי מתערער.
ההנחות על כוח, היסטוריה וצדק מתמוטטות.
ואז מבינים שלא מדובר בסוף של אימפריה —
אלא בתחילתו של משהו נצחי.
לכן מכחישים.
לכן משמיצים.
ולכן תוקפים בזעם.
כי הרבה יותר קל לקרוא לנס ״תרמית״
מאשר להתמודד עם האפשרות
שאלוקים באמת מקיים את הבטחותיו.
ועושה זאת… בשקט.
 
כל אחד והמלחמה שלו...

וואו, קלוט איזו תפיסה מעולה של הגל אש (הצלם)

לא מסוגל להסתכל על הסרטות האלו של היירוטים... (התסריטאי)

נו, באמת! זו המודעה שהם פירגנו לחמינאי? (הגרפיקאי)

רגע, אתה שומע? זה לה מינור? אחח מת על הצליל של האזעקה! (המוסיקאי)

זה אמיתי, לא, אה? הם גאונים! (ה-AIייסט, או איך שכותבים את זה...)

תסתכל איזו נפילה, הלך להם הבית! (הנדל"ניסט)

בוחטות הם יכולים לעשות מהמדינה עכשיו! (סוכן הביטוח)

מלחמה זה ההה--זמן! מצוין! (סוכן ההשקעות)

מלחמה זה פשוט לא הזמן! (מפיק האירועים)

התרעה או התראה? (העורך לשוני)

נכון שזה בול מוג'תא'בא' חמינאי, אה? (המאייר)

יששש! חופש! (המורים)

לאאא! חופש! (ההורים)
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

חידון הדופליקטים
העליתי חידון קצר לחובבי הדופליקטים ומי שיכול שיעלה עוד וילא בוא נראה אתכם
@יונה ספיר בוא נראה אותך מצליחה גם
🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה