דו"ח קיבלתם דוח חניה או דוח משטרה, ויש לכם עילה או טענה לביטול ? כנסו כאן

קבלתי דוח חניה והגשתי בקשה להשפט, ראיתי פה באשכול שאפשר לשלוח ערעור על המשפט ב"הודעה לנאשם" אבל לא מוצא לאן לשלוח.
מישהו יודע לכוון אותי? תודה מראש
 
איך מוכיחים שזה מה שנשלח ואיך מקבלים אישור מסירה?
אין באמת אופציה להוכיח מה שלחת אבל אם תשלח נייר ריק בדואר בכל אופן לא תזומן למשפט ובאמת אין איך להוכיח להם מה שלחת
בינתיים לא שמעתי על מישהו ששלח בקשה להישפט עם תיעוד משלוח וזה לא הגיע
את האישור שליחה אתה מקבל בדואר מהפקיד עם מספר מעקב ואתה יכול לעקוב ולראות מתי זה התקבל אצלם
 
קבלתי דוח חניה והגשתי בקשה להשפט, ראיתי פה באשכול שאפשר לשלוח ערעור על המשפט ב"הודעה לנאשם" אבל לא מוצא לאן לשלוח.
מישהו יודע לכוון אותי? תודה מראש
אתם מנסים להישפט או לערער על משפט שהיה כבר
 
אתם מנסים להישפט או לערער על משפט שהיה כבר
@אלי @@@
אני הגשתי בקשה למשפט חושב שכמעט בוודאות אזכה אז אם יש אופציה לשלוח להם בהודעה לנאשם את הטיעון שלי במקום לבוא למשפט יחסוך לי המון
תודה רבה
 
@אלי @@@
אני הגשתי בקשה למשפט חושב שכמעט בוודאות אזכה אז אם יש אופציה לשלוח להם בהודעה לנאשם את הטיעון שלי במקום לבוא למשפט יחסוך לי המון
תודה רבה
זה לא עובד ככה
וסתם בכללי כמעט כולם בטוחים שהם זכאים
אתם תצטרכו להגיע למשפט או לשלוח מי מטעמכם
ואם אתם בוחרים לא לבוא בכלל יש כאלו שאמרו שתקבלו את העונש המירבי הקבוע בחוק שזה ממילא מה שהשוטר נותן אבל לא ניסיתי אז אני לא יודע להגיד בוודאות

וגם אם יש לכם טיעון מנצח התובע לא יבטל לכם לגמרי אלא תגיעו להסדר כלשהו אם אתם רוצים לזכות לגמרי וללכת ראש בראש על הכל זה רק ע"י משפט אבל תחשבו טוב אם באמת הטענות שלכם צודקות כי אם אתם מתקדמים לשלב ההוכחות וזימוני עדים ויתברר שזה כלום יש מצב שתקבלו יותר מהשופט
 
שאלה בדיני התיישנות, ובדיני מצלמות:

ב2024 גיליתי במקרה באתר עיריית ירושלים שיש לי דו"ח ממצלמה על נסיעה בנת"צ, [כתוב בדו"ח: מקום עבירה כביש מס' 1 מחלף מוצא ליד 0], בתמונה באתר העירייה רואים רק את החלק האחורי של רכבי, ואפילו לא רואים שזה נמצא בכביש וכמובן לא רואים שזה בנת"צ, ולא רואים תמרור.
לא היה זכור לי כזה דבר, ובפרט שאני מקפיד לא לנסוע בנת"צ, שלחתי להם מיד מכתב ערעור, שגם לא קיבלתי פיזית את הדו"ח, וגם למיטב ידיעתי לא היה אירוע כזה, ואולי היה שם מקום ל+2 וכיון שנסעתי עם המשפחה באוטו היה לי מותר ליסוע לשם,
לא קיבלתי תגובה עד עכשיו, וכעת לאחר שנה וחצי, הם נזכרו לשלוח לי למייל שהתובע דחה את הערעור, כי במקום הזה זה נתיב נת"צ בלבד ולא פלוס, ורכבי תועד נוסע שם "בניגוד לתמרור 501 המוצב במקום באופן ברור וגלוי לעין".

השאלות הם:

1. כיון שעבר למעלה משנה לקבלת התשובה על הערעור, האם דין הדו"ח להתבטל בגלל התיישנות?

2. האם בבית משפט הם יכולים לחייב אותי על סמך תמונה של הרכב בלבד, בלי שרואים בתמונה לפחות שזה בכביש ושזה נת"צ?
 
נכתב פה באשכול שיטה של אחד שקורא לעצמו ד"ר מוצלחי,

רק מעיר על אחד הסעיפים שלו, הוא אומר לשלוח שהדו"ח אבד וזה מאריך את הזמן,
לצערי אני כותב מנסיון, אולי בעבר זה היה ככה, היום זה לא עוצר את הזמן!!!
אני חיכיתי לדו"ח שיגיע ומייד כשהוא הגיע וראיתי שלא האריכו את הזמן והגשתי בקשה להישפט, ואחרי למעלה משנה קיבלתי המכתב עם ריביות ועיקול על הרכב, מסתבר שבגלל שהם לא האריכו את הזמן הבקשה להישפט לא נקלטה והם אפילו לא טרחו לעדכן אותי, אני לא שילמתי בגלל שחיכיתי לזימון למשפט, ומבחינתם לא הגשתי בקשה להישפט ולא שילמתי....
פניה לבית משפט לא עזרה....
 
שאלה בדיני התיישנות, ובדיני מצלמות:

ב2024 גיליתי במקרה באתר עיריית ירושלים שיש לי דו"ח ממצלמה על נסיעה בנת"צ, [כתוב בדו"ח: מקום עבירה כביש מס' 1 מחלף מוצא ליד 0], בתמונה באתר העירייה רואים רק את החלק האחורי של רכבי, ואפילו לא רואים שזה נמצא בכביש וכמובן לא רואים שזה בנת"צ, ולא רואים תמרור.
לא היה זכור לי כזה דבר, ובפרט שאני מקפיד לא לנסוע בנת"צ, שלחתי להם מיד מכתב ערעור, שגם לא קיבלתי פיזית את הדו"ח, וגם למיטב ידיעתי לא היה אירוע כזה, ואולי היה שם מקום ל+2 וכיון שנסעתי עם המשפחה באוטו היה לי מותר ליסוע לשם,
לא קיבלתי תגובה עד עכשיו, וכעת לאחר שנה וחצי, הם נזכרו לשלוח לי למייל שהתובע דחה את הערעור, כי במקום הזה זה נתיב נת"צ בלבד ולא פלוס, ורכבי תועד נוסע שם "בניגוד לתמרור 501 המוצב במקום באופן ברור וגלוי לעין".

השאלות הם:

1. כיון שעבר למעלה משנה לקבלת התשובה על הערעור, האם דין הדו"ח להתבטל בגלל התיישנות?

2. האם בבית משפט הם יכולים לחייב אותי על סמך תמונה של הרכב בלבד, בלי שרואים בתמונה לפחות שזה בכביש ושזה נת"צ?
מצורפת התמונה "המרשיעה" מאתר עיריית ירושלים, שלא רואים בה שום עבירה.
 

קבצים מצורפים

  • image (16) copy.jpg
    image (16) copy.jpg
    KB 90.5 · צפיות: 49
אתם יכולים לטעון שבאותו יום היית בחיפה (תצרף הזמנה של לסידור קידושין בקרית ים כהוכחה)
מניסיון
מה פירוש? הרכב רשום על שמי.
מתכוין שאני יכול טעון שזה לא היה נת"צ? למה צריך אסמכתא? אם לא רואים נת"צ אני יכול להגיד שזה צילם את האוטו לא בנת"צ, ואם עצם התמונה היא ראיה (כי המצלמה מצלמת רק מי שבנת"צ) מה יעזור לטעון שהייתי בחיפה אם הרכב רשום של שמי?
 
מה פירוש? הרכב רשום על שמי.
מתכוין שאני יכול טעון שזה לא היה נת"צ? למה צריך אסמכתא? אם לא רואים נת"צ אני יכול להגיד שזה צילם את האוטו לא בנת"צ, ואם עצם התמונה היא ראיה (כי המצלמה מצלמת רק מי שבנת"צ) מה יעזור לטעון שהייתי בחיפה אם הרכב רשום של שמי?
לא רק שלא רואים את הרכב בנת"צ גם לא רואים היכן הרכב ממוקם לטעמך הרכב צולם בכלל בבית שמש

אם המצלמה היא מצלמת נת"צ הפקח יכול לטעון שהמצלמה אינה רואה רכבים מחוץ לנת"צ ואם הרכב צולם זה כבר סימן 'שהברקוד' עבר שם, אמנם כנראה שטענה זו לא תהיה קבילה משפטית
 
נערך לאחרונה ב:
לא רק שלא רואים את הרכב בנת"צ גם לא רואים היכן הרכב ממוקם לטעמך הרכב צולם בכלל בבית שמש

אם המצלמה היא מצלמת נת"צ הפקח יכול לטעון שהמצלמה אינהה רואה רכבים מחוץ לנת"צ ואם הרכב צולם זה כבר סימן 'שהברקוד' עבר שם, אמנם כנראה שטענה זו לא תהיה קבילה משפטית
נכון, זה מה שאני מתכנן לטעון,
צריך לזה אסמכתא של סידור קידושין וכו'?
 
נכון, זה מה שאני מתכנן לטעון,
צריך לזה אסמכתא של סידור קידושין וכו'?
צאיך לשלב את הטענה א' אין התמונה חא מעדיה כלל על הכתובת, ב' לא רואים כאן נת"צ
הטענה שהיית במקום אחר אינה מצריכה אסמכתא אך אם ברור לך על איזה שהוא עייות בצילום ואתה זוכר על מיקום מסוים שבה היית אמור להיות באותו יום אז כנראה שאסמכתא כזו או אחרת תוסיף, אם לא חבל שתסתבך
 
רק עכשיו אני רואה באזור האישי שקיבחתי דוח מהירות ממצלמה בתאריך בתאריך 18/07/2025 יום בשבוע ו בשעה 18:29
הדוח היה 750 ש"ח עכשיו הוא אוחז ב1,013.00 ש"ח
יש מה לעשות עכשיו?
מעולם לא קיבלתי את הדוח בדואר
 
כמה נקודות

יש לשים לב שגם אם שולחים בקשה לערעור,
אם רוצים בקשה להישפט אסור לעבור בד"כ 90 יום מקבלת הדוח, גם אם לא קבלתם תשובה על הבקשה לערעור

מצד שני כל זמן שלא החזירו תשובה לערעור, הדוח מוקפא, אך לאחר שענו תשובה על הערעור, וגם עבר הזמן של אפשרות להישפט, יש לשלם מיידית או תוך התאריך הנקוב שהם שולחים בערעור.

ושוב בדרך כלל במשפט מרויחים, או נקודות ואו גם הפחתה בסכום, כל עילה שהיא קבילה לטענה, ובעיקר בקשה ותחנונים לנציגה מטעם העיריה המשטרה, להקלה

לא שמעתי מישהו שקיבל קנס יותר גבוה במשפט מהקנס המקורי

דרך אגב המשפט בכלל לא מפחיד, כולה חדר עם 20 כסאות, קודם נקראים ע"י הנציגה ומסתדרים איתה, ואז היא מוסרת לשופט על הסיכום ביניכם, והולכים הביתה, זמן שהיה כשעה עד שעתיים

לגבי הדוח נתצ, גם אם לא רואים שזה נת"צ, זה צולם מתוך מצלמה שמצלמת רק רכבים בנת"צ, בכל מקרה תערער ותטען שלא שמת לב וכו', ובעז"ה יפחיתו לך

לגבי דוח שלא הגיע לדואר, כמובן שצריך לפנות אליהם ושיוכיחו ששלחו לך בדואר את הדוח, בכל מקרה על הריביות הם צריכים לוותר לך, לגבי דיון אני לא יודע אם תצליח להעביר לדיון דוח ישן.

הצלחה רבה

וקראו בעיון את ההודעה הראשונה של אשכול זה
 
השאלות הם:

1. כיון שעבר למעלה משנה לקבלת התשובה על הערעור, האם דין הדו"ח להתבטל בגלל התיישנות?
מישהו יודע?
לגבי הדוח נתצ, גם אם לא רואים שזה נת"צ, זה צולם מתוך מצלמה שמצלמת רק רכבים בנת"צ,
בטוח שזה טענה קבילה משפטית לחייב אותי בקנס? ואולי מישהו הזיז את המצלמה, והיא לא מדוייקת על הנת"צ?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה