התייעצות זה רק אני ,או שתעשיית "הכרת הטוב" יצאה משליטה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום,
אנני כותבת כאן כי באמת מענין אותי לשמוע אם אני היחידה שמרגישה ככה, או שזב הפך לנטל של ממש על כל משפחה חרדית ממוצעת.
אני מדברת על החובה הביתי כתובה לקנות מתנות יוקרתיות על כל צעד ושעל
למשל מתנות סוף שנה לגננת/סיעת/מורה שעולות כמו חצי שכר לימוד ,או מתנות לגיסות/אחינים שמזמן עבר ת'100שח
או כמובן התנות למחותנים/שוויגער כי לא נעים להביא סתם משהו פשוט..
זה מרגיש כמו תחרות סמויה מי מביא את המארז הכי מרשים ,מעוצב או השובר הכי יקר ...
למה א אפשר פשוט לתת מכתב תודה חם עם איזה שוקולד קטן ולא להרגיש עם עצמך קמצנית יוצאת דופן
אשמח לשמוע אם אתם נהנים מזה או שאתם גם צרגישים שזה הפך למסחטת כספים ולחץ חברתי מיותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לצוות החינוכי, זאת חובה קדושה בעיני, ואגב, הרבה מהם יגידו לך שזה לא חייב להיות חצי מהתקציב המשפחתי. אלא אם כן מילים חמות עולות כסף.

לגיסים/אחיינים- מה הקשר להכרת הטוב? זה בטח לא אמור להיות משהו שבשגרה.
ורוב ההורים ישמחו בהכרת הטוב שלא עולה כסף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני לגמרי מסכימה שמילים חמות הן העיקר, והלוואי שזה היה הסטנדרט המקובל
הבעיה היא שבשטח, כשהרוב מביאים מארזים יוקרתיים ושוברי קנייה, המכתב החם שלי הופך להיות 'החריג'
השאלה שלי הייתה בדיוק על הפער הזה בין מה שראוי שיהיה (הכרת טוב מהלב) לבין הלחץ החברתי שנוצר בפועל, שגורם להרבה משפחות להרגיש לא נעים אם הן לא עומדות ברף הכספי
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ב"ה אצלנו זה ממש לא כך.
כל אחד מביא מה שהוא יכול ורוצה, בלי התחרות של מי מביא יותר שווה\יקר וכו'

חייבת לציין שאני לא גרה באיזו עיר חרדית \ בתוך קהילה \ קרייה - כך שזה משפיע על רמת ה"תחרות" עם החברה מסביב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני בתור אשת הוראה שאנו נותנים חינוך לילדיכם ושכרינו אינו תמיד הולם, אז הפידבק שעושה לנו גם תחושה טובה במתן שכרה בצידה כן... לפעמים זה גם מגיע!
לגבי משפחה אני נותנת לפי ראות עייני ולא צריך להתבייש ממה יאמרו הסובבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כל מילה פנינה!!
והלוואי שמשפחתי יקראו את האשכול ומשהו ישתנה אצלם במבט.
אין לי כוח להרחיב כרגע, אולי אעשה זאת בהמשך..
כואב לי על הבזבוז כספים שלהם (אבל זה לא נוגע אליי),
הבעיה שבסוף זה נוגע אליי ועוד איך.
אצלנו גם, כל פעם מישהו מציע לקנות בשותפות. כך שזה מחמיר את המצב.
כי אנחנו לא יכולים להיות היחידים שלא משתתפים....
ואני לא מדבר על הסכומים האדירים שיצאו משליטה
(למשל אחד החליט שאם המשפחה תשמח מאוד בשואב שוטף. אבל אני לא אשם שאין לה 40 ילדים?....:(:(
וסכום של אלפי שקלים לחלק לכמה ילדים זה פשוט נזק בכיס....)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני רק שאלה
א. אנחנו לא מפרגנים לעצמנו דברים על רמה, כי פשוט אין.
ב. לעצמי זכותי המלאה לפרגן, כי אני עבדתי על הכסף הזה.
וזכותי המלאה להתקמצן יותר כשזה מגיע לאחרים.
לתת מתנות לאחרים מאוד כיף לי, אבל יש גבול....
במיוחד כשרוב האנשים שיוצאים לנופש וכדו' עושים את זה מצורך, ולא מבזבוז.
ולקנות מתנות יוקרתיות זה לא צורך....
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
כל אחת תתן כפי יכולתה.
זה כלל חשוב בחיים-להתנהל לפי היכולת שלי
ולא לפי מה שאנשים/החברה מצפה שאעשה.
פשוט להיות עם עמוד שדרה חזק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
שלום,
אנני כותבת כאן כי באמת מענין אותי לשמוע אם אני היחידה שמרגישה ככה, או שזב הפך לנטל של ממש על כל משפחה חרדית ממוצעת.
אני מדברת על החובה הביתי כתובה לקנות מתנות יוקרתיות על כל צעד ושעל
למשל מתנות סוף שנה לגננת/סיעת/מורה שעולות כמו חצי שכר לימוד ,או מתנות לגיסות/אחינים שמזמן עבר ת'100שח
או כמובן התנות למחותנים/שוויגער כי לא נעים להביא סתם משהו פשוט..
זה מרגיש כמו תחרות סמויה מי מביא את המארז הכי מרשים ,מעוצב או השובר הכי יקר ...
למה א אפשר פשוט לתת מכתב תודה חם עם איזה שוקולד קטן ולא להרגיש עם עצמך קמצנית יוצאת דופן
אשמח לשמוע אם אתם נהנים מזה או שאתם גם צרגישים שזה הפך למסחטת כספים ולחץ חברתי מיותר...
במה את עובדת?
מהעבודה שלך את מצפה לקבל מתנה או שמכתב מעריך מספק אותך?

מבינה מאד את הקושי הכלכלי, באמת הזוי כמו ההוצאות שיש לכל משפחה, אבל לדעתי מתנות למורות, גננות וכו זה לא משהו שאפשר לצמצם

בחיים לא אצליח לשבת שעה! עם 20/30 ילדים
אז לעשות את זה יום יום בכזו מסירות איך אפשר לא להעריך
המתנות הללו נכנסות לי לתקציב השנתי מבחינתי זה כמו לקנות ספרי לימוד

לגבי מתנות להורים וכו חושבת שלא פייר לעשות השתתפות כללית כי כל אחד מחליט כמה יכול לתת

אצלנו לדוגמה היו תקופות שהיתה קופה ששמו בה מעשרות ובזמן חתונות נתנו מזה להורים
וכל אחד שם בקופה כמה שבא לו ונח לו ולא ידע מה השאר נותנים
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מה לעשות, סוג של שוחד לאנשי החינוך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אחותי הביאה לכל גננת של הבת שלה לפורים (3 גננות)
גיפטקארד 150 שקל! ועוד אחד 'רק' מאה לגננת של הצהרון
ולמטפלת 200 שקל
כמובן בצירוף מכתב ושוקולד
זה סכומים הגיוניים? אני מנסה להבין מי החריג היא או אני שמביאה כרטיס של 50 לגננות.
היא טוענת שהיא שמעה על עוד שמביאות כך
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
כולם מודים שצריך לתת מתנה ולהוקיר באמת השאלה היא כמה ומה אגב ההורים שלי בשביל למנוע את זה פשוט לא הסכימו לנו לתת להם משלוח מנות הם פשוט התקשרו שניהם וביקשו לא לתת כדי שלא יוצר מצב של חייבים להביא וחייבים סטייל ולהרשים כמובן שלגבי מוסדות מי שיש לו כמה ילדים זה יכול ליצור מצב של קרוב לאלף שקל לפורים זה וככה לכל חג ואירוע אפשר וצריך לתת מתנה אבל זה לא הגיוני המצב כיום
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
חייבת להגיב, אחרי שהייתי אתמול בגינה ושמעתי גננת מהשכונה מדברת עם חברה בטלפון, ומשתפת אותה בכאב שהיא קיבלה השנה: חפיסת שוקולד אחת, עם פתק משורבט מכל ילדי הגן.
וזה גננת מדהימה!!
אז ברור שזה בגלל המלחמה והכל, אבל עדיין היה כואב מאד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לגננות, מלמדים, מורות וכו' בהחלט מגיע.
אני לא נושאת בתפקיד כזה, חשובב לציין.
בכלל לדעתי, המשכורות למקצועות הללו אמורות להיות הכי גבוהות, הם עובדים עם הילדים שלנו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
חייבת להגיב, אחרי שהייתי אתמול בגינה ושמעתי גננת מהשכונה מדברת עם חברה בטלפון, ומשתפת אותה בכאב שהיא קיבלה השנה: חפיסת שוקולד אחת, עם פתק משורבט מכל ילדי הגן.
וזה גננת מדהימה!!
אז ברור שזה בגלל המלחמה והכל, אבל עדיין היה כואב מאד.
אהמ.. זה חריג.
אולי לא שלחו בגלל המלחמה?
אנחנו הבאנו לגננות ולמטפלות לבית הפרטי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
שימו לב!
יש הבדל גדול מאוד בין אנשי החינוך וכדו' בין אם זה הכרת הטוב או פשוט שוחד,
לבין משפחה והורים שיכולים יותר להבין את המצב.
גם ההורים לא רוצים שתיחנקו בשביל להביא מתנה יותר יפה וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הבעיה הגדולה באנשי חינוך (שמגיע להם!) זה שאם לא נותנים להם מספיק כמקובל אז הילד פשוט לא יקבל ייחס..
אגב אם כבר העלו את הנושא אין ספק שאחד הדברים שהכי צריכים שינוי זה המשכורות שמקבלים גננות ואנשי חינוך זה פשוט דבר דבר שחייב להשנות
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
שימו לב!
יש הבדל גדול מאוד בין אנשי החינוך וכדו' בין אם זה הכרת הטוב או פשוט שוחד,
לבין משפחה והורים שיכולים יותר להבין את המצב.
גם ההורים לא רוצים שתיחנקו בשביל להביא מתנה יותר יפה וכו'
לדעתי, יש הורים שמרגישים חובה גדולה יותר כלפי איש חינוך.
אני יודעת על מקרה מסוים של ילד שצריך הרבה תמיכה, סיוע ותשומת לב מהסביבה ובתוכה גם מהמלמד שלו,
המלמד באמת עושה מעל ומעבר.
לגיטימי שההורים חשים כלפיו מעבר להכרת הטוב הסטנדרטית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
הבעיה הגדולה באנשי חינוך (שמגיע להם!) זה שאם לא נותנים להם מספיק כמקובל אז הילד פשוט לא יקבל ייחס..
אגב אם כבר העלו את הנושא אין ספק שאחד הדברים שהכי צריכים שינוי זה המשכורות שמקבלים גננות ואנשי חינוך זה פשוט דבר דבר שחייב להשנות
לא מסכימה עם ההכללה של כל אנשי החינוך והפיכתם לכאלה אמוציונלים ואגואיסטים.
יש הרבה כאלה שנותנים את נשמתם בלי קשר למה שהם מקבלים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה