התייעצות נרקיסיזם- המחלה של הנפש

michald · 12/3/26

נכתב ע"י רכסג:
בתור מורה זה אכן קשה
אין מה לומר
ילדים בחייםםםם לא ישתפו זה סוד ואוי למי שיספר...
אני לא חושבת שיש דרך לדעת באמת
זה יכול להיות הילדים הכי מוצלחים עם ההורים הכי נחמדים וחכמים
האמא יכולה לבוא לאסיפת הורים
ולנאום נאומים אודות הבת המוצלחת וללמד אותך טיפים איך מחנכים.....

אי אפשר לראות שום דבר כלפי חוץ?
לא הגיוני שילד יעבור סיפורים כמו שנכתבו כאן וישאר רגיל...
אני לא מצליחה לקלוט---

ממקק · 12/3/26

נכתב ע"י עוד צעד אחד:
כל הכבוד לך!
מיוחד מאוד!

נכתב ע"י מאמין בטוב:
במשך שנים חייתי בתוך רכבת הרים שלא אני נהגתי בה. בכל בוקר מחדש הייתי בודק את תחזית מזג האוויר של האדם שמולי, רק כדי לדעת אם היום מותר לי לחייך או שעלי להתכווץ בפינה. ניסיתי לרצות, ניסיתי להסביר, ניסיתי להשתפר עוד ועוד, אבל זה אף פעם לא הספיק.

השינוי הגדול התחיל ברגע שהבנתי דבר אחד פשוט אך מטלטל: השלווה שלי לא יכולה להיות בת ערובה של מישהו אחר. הבנתי שתמיד יהיה מי שינסה לצבוע את העולם שלי באפור, אבל המכחול נמצא בידיים שלי בלבד.

היום, כשאני מסתכל במראה, אני רואה אדם אחר. לא אדם מושלם, אלא אדם שלם. השקט שבו אני חי היום הוא לא שקט של ויתור או כניעה, אלא שקט של בחירה עמוקה.

למדתי שגבולות הם לא חומות של שנאה, אלא גדרות של אהבה עצמית. למדתי שמותר לי להגיד לא בלי שהאשמה תאכל אותי מבפנים. האור שלי לא צריך להיכבות כדי שמישהו אחר ירגיש גדול.

לכל מי שנמצא עכשיו בתוך הסופה הזו אני רוצה להגיד: אל תאבדו תקווה. יש יום שאחרי. יש רגע שבו הרעש נגמר ומתחילים לשמוע שוב את המנגינה של הנשמה שלכם. האמונה שזה אפשרי היא הצעד הראשון בדרך אל מי המנוחות.

איך עושים את זה? מי לימד אותך? צורת חיים נדירה ונכספת גם לאנשים רגילים!!

קופיUX · 12/3/26

נכתב ע"י michald:
אי אפשר לראות שום דבר כלפי חוץ?
לא הגיוני שילד יעבור סיפורים כמו שנכתבו כאן וישאר רגיל...
אני לא מצליחה לקלוט---

אז ראיתי משהו כלפי חוץ במשפחה מסויימת
ומה אני יכולה לעשות?

שיניתי פרטים לצורך הסיפור.

שכנה בבניין ,
הבת 10 חוזרת מטיול מפרך של כמה שעות
לא אכלה בשעות האחרונות (מידיעה)
והיא כולה עם בגדים רטובים מהנחל ועייפה

מבקשת לאכול
והאמא שנשארה בבית
רק צועקת עליה, מצווה עליה, תביאי לי איקס, וואי,תחזיקי אותו, תכיני כך במשך חצי שעה לפחות...
כל היחס מלא עלבונות והעלבות (עצלנית, די כבר (בצעקה) וכו') לפני כל הבניין.
אפס התיחסות לבת או לאוכל.

מה יכולתי לעשות? כלום.

רכסג · 12/3/26

נכתב ע"י קופיUX:
אז ראיתי משהו כלפי חוץ במשפחה מסויימת
ומה אני יכולה לעשות?

שיניתי פרטים לצורך הסיפור.

שכנה בבניין ,
הבת 10 חוזרת מטיול מפרך של כמה שעות
לא אכלה בשעות האחרונות (מידיעה)
והיא כולה עם בגדים רטובים מהנחל ועייפה

מבקשת לאכול
והאמא
רק צועקת עליה, מצווה עליה, תביאי לי איקס, וואי,תחזיקי אותו, תכיני כך במשך חצי שעה לפחות...
כל היחס מלא עלבונות והעלבות (עצלנית, די כבר (בצעקה) וכו') לפני כל הבניין.
אפס התיחסות לבת או לאוכל.

מה יכולתי לעשות? כלום.

באמת כלום
לדעתי שכנים הם הראשונים לדעת
והם באמת לא יכולים לעשות כלום
אבל מורה יכולה לפחות לתת אמפתיה ויחס לתלמידה- שמישהו רואה אותה, מעריך אותה
נראה לי זה כבר משהו

michald · 12/3/26

נכתב ע"י קופיUX:
אז ראיתי משהו כלפי חוץ במשפחה מסויימת
ומה אני יכולה לעשות?

שיניתי פרטים לצורך הסיפור.

שכנה בבניין ,
הבת 10 חוזרת מטיול מפרך של כמה שעות
לא אכלה בשעות האחרונות (מידיעה)
והיא כולה עם בגדים רטובים מהנחל ועייפה

מבקשת לאכול
והאמא
רק צועקת עליה, מצווה עליה, תביאי לי איקס, וואי,תחזיקי אותו, תכיני...
כל היחס מלא עלבונות והעלבות (עצלנית, די כבר (בצעקה) וכו') לפני כל הבניין.
אפס התיחסות לבת או לאוכל.

מה יכולתי לעשות? כלום.

בתור שכנה לא יודעת...
אבל בתור מורה לפעמים מילה טובה, יחס, או משהו שיכול להרים קצת את המצב החברתי,
לדעתי זה יכול לתת קצת כח
כמובן לא לפתור את הבעיה, אבל עצם הידיעה שלמשהו אכפת

יהודית ק · 12/3/26

למה שכנים לא יכולים לעשות כלום?
מה עם הרווחה? עם יש צעקות לא הגיוניות?
להזמין את הילדים לאכול, לערב את המשפחה המורחבת למשל..

michald · 12/3/26

נכתב ע"י יהודית ק:
למה שכנים לא יכולים לעשות כלום?
מה עם הרווחה? עם יש צעקות לא הגיוניות?
להזמין את הילדים לאכול, לערב את המשפחה המורחבת למשל..

לפי מה שכתבו כאן
אני מבינה שברגע ששכן ינסה לעזור, הם יהרסו לו את החיים...

מאמין בטוב · 12/3/26

לעיתים יש מטפלים מקצועיים שלוקחים צעד אחורה ולא מוכנים להתעמת אם הנרקיסיסט, אז שכנים...

יאלילי · 12/3/26

נכתב ע"י מאמין בטוב:
במשך שנים חייתי בתוך רכבת הרים שלא אני נהגתי בה. בכל בוקר מחדש הייתי בודק את תחזית מזג האוויר של האדם שמולי, רק כדי לדעת אם היום מותר לי לחייך או שעלי להתכווץ בפינה.

וואי כמה שזה נכון

רחלי מטאור · 12/3/26

נכתב ע"י GITARIST:
אולי את בעצמך נרקסיסטית

סליחה שאני שואלת,
אבל איך אפשר אחרי אשכול כזה כ"כ כואב ושכל הזמן חוזרים ואומרים שאין ואסור לאבחן בלי לפגוש את האדם המדובר, וכמה קל להצמיד תווית לכל אחד כי זה באופנה, לכתוב כזה דבר על פי משפט שלה באשכול????

וכל אלו ששיתפו בסיפור חייהם הכואב, ליבי איתכם, יש לכם עוצמות שאין לאף אחד! מעריצה שהצלחתם לחזור לחיים ולהמשיך לתפקד אחרי המוות של הנפש בצורה כזאת.

הצדיק הנסתר · 12/3/26

נכתב ע"י מאמין בטוב:
בכדי להיות הורים טובים אנחנו חייבים להאמין, שהם טובים, כמו שהם, במה שהם.
לא לצפות מהם שיהיו מוצלחים, אלא פשוט אנשים טובים..
והכי חשוב, ללמד אותם לתת, בשביל לתת, סתם.
בשונה מהנרקיסיסט שלא יודע מהי נתינה, כשכל נתינה שלו היא בעצם לקיחה...
כאחד שנתנו לו המון ופתאום הבין שלקחו לו את עצמו, מעצמו...
עוד דבר בהקשר כיבוד הורים, כמו שברור לכולנו שאבא שיזרוק את ילדו לכביש ח"ו, כולם יבינו שחובתו של הבן להתנגד נחרצות, גם מצד כיבוד הורים, מתוך הבנה שכל אבא בעומק ליבו באמת רוצה את טובת בנו, אלא מה, שהוא נמצא במצב נפשי מעורער ולכן לא שולט במעשיו כרגע, כך גם כן בן שאביו שורט את נפשו ומסכן את בריאותו הנפשית של הילד, הוא מחויב לדאוג לעצמו, גם מצד כיבוד הורים, היות ואביו באמת בעומק רוצה בטובתו רק שהוא פשוט משוגע...

בלי קשר.

השם שלך מתחיל בב'????
ברכה והצלחה

השקעות R הון · 12/3/26

נכתב ע"י שאלה ותשובה:
נרקסיסט, הוא בנאדם שכשהוא היה תינוק-הוא היה אדם טוב מאוד
ככל שהוא גדל והפה שלו איתו, הוא הפך לרע ולרע מאוד ולרע מאוד מאוד
כי הנשק שלו הוא בפה
בשתיקות
בהעוויות פנים
בהסטת מבט

ומילים יכולות להרוג אם נאמרו או שלא נאמרו

הלוואי שזה היה רק "לא נחמדים" בחיי
כי ילד שגדל בצל הורה נרקסיסט, לא שנפגש במהלך החיים

זה עץ ללא שורשים, ללא ענפים, ללא עלים או פירות
סתם גזע יבש שמייחל להישרף ולא לקחת חמצן מהעצים בסביבה
זה לדעת שאת מתמודדת בהתמודדות לא פוטוגנית שלא מקבלת תמיכה אלא המון ביקורת מהסביבה.

לגבי עם מי שאני נפגשת בחיי אמור לעזור בתיקון מידותיי
אני שואלת את עצמי את השאלה
כמה רעה נולדתי שאני צריכה לתקן כל כך הרבה?
כבר שמעתי כל חיי כמה אני אפס, כמה אני לא שווה, כמה אני חמוצה, כמה אני ממורמרת וחסרת אופטימיות ועוד...
מה הייתי צריכה לתקן פה?
את ביטחוני העצמי שרוסק לאדמה?
את ניסיונותיי לכבד יותר ולכבד יותר ולכבד יותר עד שהנפש שלי הושפלה והייתי רגע מלסיים את חיי בידיי?
מה?
הלוואי שזה היה כ"כ קל לא להעלב
הייתי בשלב בחיי רגע לפני לרדת מהדרך,
ויודעים למה לא עשיתי את הצעד הבא?
בגלל שלא היתה לי פרטיות דקה, חיטטו לי בחפצים, בנגן, ביומן, במגירות כדי לדעת מה קורה איתי וקיבלתי איומים שאם אעשה את הצעד, אני כבר לא בת יותר.
התחלתי לפחד לאן אלך ומה יקרה
לא חזרתי, פשוט נעצרתי.

שהורים לא יחשבו שאם ינהגו כמו שהם הילדים שלהם יעצרו.
זה רק בגלל שהייתי ילדה טובה מידי, לא נלחמת, לא נאבקת, שותקת, פנים עצובות כל היום.
ילד שבועט-זה ילד שנלחם!
אני לא עשיתי כלום

בעצם, פעם אחת כן נאבקתי
עברתי השפלה נוראית, נערה מתבגרת

היה איסור חמור להכניס מאכלים או משקים לחדרים
רק תפוח הורשה להיכנס
אני אכלתי בחדרי בסתר
כמובן שהם גילו בפח עטיפות
פרק א'
השפלה, זלזול, הסרטת עדויות וצפיה משפחתית ולעג
פרק ב'
הושלכתי מחדרי לחדר הילדים הקטנים עם כל חפצי האישיים שהושלכו על הרצפה וכולם דרכו ושברו
פרק ג'
הפעם הייתי אני
החלטתי, בפעם הראשונה, לחקות, לשתוק, כל הזמן
טיפול בשתיקה, מכירים?
שתקתי שתקתי שתקתי
טיפלתי בילדים ושתקתי
ניקיתי וסידרתי ושתקתי
החלטתי לא לאכול ולהיות מתה בבית

ואז בפעם הראשונה המאבק שלי הצליח!
חשבתי ככה
כי אחרי כמה ימים נלקחתי לפסיכיאטר
לא נתנו לי לדבר איתו
רק הם
מאז קיבלתי כדורים פסיכיאטריים לדיכאון...
אף אחד לא ברר מה אני, מה איתי, איפה אני בסיפור
פשוט הושתקתי
ואז התחיל מעקב צמוד על מתי אני לוקחת ואם לקחתי. וכשגילו שלא, הם באו לסמינר לתת לי בכח.
לא הייתי בדיכאון
התופעות לוואי של הכדורים היו, היי מטורף, כל הזמן
ואז היא קראה לי שאפסיק להיות בהיי ואתנרמל כבר

בדיעבד התברר שהיה לי מונו בכלל...
אבל מי בדק?
הכי קל "לסדר" אותי כרצונה

מעולם, אבל מעולם לא הייתי בדיכאון ב"ה, לא אחרי לידות וגם לא אחרי אובדנים

כואב מאוד.
סדיסטיות לא נתפסת.

אם לא שנחשפתי לסיפורים דומים
שעברו על אנשים אחרים
לא הייתי מאמין שקיים בעולם רוע צרוף כזה.
נורא ואיום.

Exotic · 12/3/26

כמורים, שכנים וכד'
בד"כ מה שאנחנו יכולים זה לראות אותם, לתת חיוך וליטוף, והתעניינות אף פעם א"א לדעת לאן זה הולך
לתת מקום, לשדר אני כאן, ולהתפלל

GITARIST · 12/3/26

נכתב ע"י רחלי מטאור:
סליחה שאני שואלת,
אבל איך אפשר אחרי אשכול כזה כ"כ כואב ושכל הזמן חוזרים ואומרים שאין ואסור לאבחן בלי לפגוש את האדם המדובר, וכמה קל להצמיד תווית לכל אחד כי זה באופנה, לכתוב כזה דבר על פי משפט שלה באשכול????

צודקת אי אפשר

מאמין בטוב · 12/3/26

ישנה נקודה שחייבים חייבים להעמיד אותה, היא ממש נותנת כוח לנפגעים,
והיא שנרקיסיסט הוא פחדן, אוהו כמה פחדן, כוחו בפיו, ורק בפיו, הוא חסר ביטחון באופן מובהק, למעשה זה המניע החזק שלו, החוסר ביטחון בעצמו, במה שהוא מוכר שהוא, כי הוא לא, הוא כלום, הוא חי על תגובות של סביבה חסר עמידה, ויכולת שרידות בסיסית מול תגובה שלילית של הסביבה, וזה למעשה מה שמניע אותו לדרוס את סביביתו, לחוש קיים, גדול, על ידי שמנמיך את כולם, הוא בסך הכל פחדן...
אוהו כמה פחדן...

נעמה לוי · 12/3/26

נכתב ע"י שאלה ותשובה:
אני אכלתי בחדרי בסתר
כמובן שהם גילו בפח עטיפות
פרק א'
השפלה, זלזול, הסרטת עדויות וצפיה משפחתית ולעג
פרק ב'
הושלכתי מחדרי לחדר הילדים הקטנים עם כל חפצי האישיים שהושלכו על הרצפה וכולם דרכו ושברו
פרק ג'
הפעם הייתי אני
החלטתי, בפעם הראשונה, לחקות, לשתוק, כל הזמן
טיפול בשתיקה, מכירים?
שתקתי שתקתי שתקתי
טיפלתי בילדים ושתקתי
ניקיתי וסידרתי ושתקתי
החלטתי לא לאכול ולהיות מתה בבית

ואז בפעם הראשונה המאבק שלי הצליח!
חשבתי ככה
כי אחרי כמה ימים נלקחתי לפסיכיאטר
לא נתנו לי לדבר איתו
רק הם
מאז קיבלתי כדורים פסיכיאטריים לדיכאון...
אף אחד לא ברר מה אני, מה איתי, איפה אני בסיפור
פשוט הושתקתי
ואז התחיל מעקב צמוד על מתי אני לוקחת ואם לקחתי. וכשגילו שלא, הם באו לסמינר לתת לי בכח.
לא הייתי בדיכאון
התופעות לוואי של הכדורים היו, היי מטורף, כל הזמן
ואז היא קראה לי שאפסיק להיות בהיי ואתנרמל כבר

בדיעבד התברר שהיה לי מונו בכלל...
אבל מי בדק?
הכי קל "לסדר" אותי כרצונה

מעולם, אבל מעולם לא הייתי בדיכאון ב"ה, לא אחרי לידות וגם לא אחרי אובדנים

איי איי איי איי....
לא יכולה שלא לכתוב לך.
אני יושבת ובוכה....
איזה גיבורה שאת.
אלופה של העולם שהצלחת לעבור את כל זה ולהישאר שפויה.
ברוך ה' אני לא מכירה נרקסיזם, ולא מתיימרת להבין אותך באמת.
אבל אני בוכה איתך ומחזיקה לך אצבעות.

רחלי מטאור · 12/3/26

נכתב ע"י מאמין בטוב:
ישנה נקודה שחייבים חייבים להעמיד אותה, היא ממש נותנת כוח לנפגעים,
והיא שנרקיסיסט הוא פחדן, אוהו כמה פחדן, כוחו בפיו, ורק בפיו, הוא חסר ביטחון באופן מובהק, למעשה זה המניע החזק שלו, החוסר ביטחון בעצמו, במה שהוא מוכר שהוא, כי הוא לא, הוא כלום, הוא חי על תגובות של סביבה חסר עמידה, ויכולת שרידות בסיסית מול תגובה שלילית של הסביבה, וזה למעשה מה שמניע אותו לדרוס את סביביתו, לחוש קיים, גדול, על ידי שמנמיך את כולם, הוא בסך הכל פחדן...
אוהו כמה פחדן...

זה ממש נכון,
אבל טכנית אנשים שחיים איתם יום יום קשה להם מאוד להחזיר להם ולהעמיד אותם במקום.
הרבה אנשים זרים, שזה הפעם הראשונה שהם פוגשים בנרקיסיסט, הם אלו שיעמידו אותו במקומו.
אבל הסביבה הקרובה, גם ספגה את הרעל הזה לתוכה עמוק עמוק, שקשה לה להתנגד ולהגיב.

מאמין בטוב · 12/3/26

זה שהוא פחדן לא אומר שאפשר לשנות אותו, או שהוא יתנהג פחות באגרסיביות, להיפך, הפחד הוא המניע החזק שלו, הוא פוחד, להיחשף בחולשתו, ולכן משפריץ לכל עבר, רק אמרתי את זה בשביל לתת כח, יותר קל להתמודד עם אדם שהמניע שלו הוא פחד עמוק, למרות שהוא נשאר אותו שטן. רק פחדן, קטן, קטנטן...

א. גרין · 12/3/26

לאחר קריאת כל האשכול.

בהתייחס בעיקר לשאלה מה הילד חווה מחוץ לבית וכו'.

כפי שענו כאן, יש הדחקה רבה של הילד, חוסר הבנה, אבל הוא מרגיש שמשהו לא תקין.
כשהוא בתוך התופת, הוא עסוק בהישרדות, גם בהכחשה, ויש נסיון נואש לקבל אהבה.
הוא לא מעיז מרוב פחד לספר או לפנות לעזרה.

אבל הגוף לא משקר.

מכיר מקרוב מאוד סיפור של ילד אומלל לאמא כזו, היה מרטיב בלילה עד גיל די גבוה.
כמה פעמים התארח לישון אצל חברים, כל פעם הרטיב שם, גם בגיל 14. באחת הפעמים הוא לא הצליח להסתיר, ואמא של החבר מאוד ברגישות העלימה את הפיג'מה. למחרת החבר הביא לו לכיתה את הפיג'מה מכובסת. החבר הסמיק בשבילו...
כיום הוא גדול ומבין לגמרי שההרטבות אצל החברים היו מזעזוע לראות אמא נורמלית וחמה מתעניינת בחיבה בבן שלה בלי תנאים.

קשר אבהי תומך, היה מאוד עלוב. כי אבא שלו היה טיפוס מרצה, כמובן.
הילד הפגין לאמא הרבה בגלל העוולות שלה כלפי האבא.
ברור שהוא היה סובל פחות אם היה מיישר קו, אבל היושרה שלו לא נתנה לו.

בשלב מסויים הוא התמרד, כדי לקבל לפחות תשומת לב שלילית. ואז הוא ממש נהפך להיות שעיר לעזאזל וכבשה שחורה.

היה לו חוסר בטחון, ילדות עשוקה, ולמרות זאת הצטיין בלימודים. כנראה מצא בהם מפלט.
הוא היה שואל את המורים אחרי השיעור על הנלמד, וגרם לעצמו שחברים בכיתה יסתכלו עליו כמו יורם.
בפירוש אמרו עליו שהוא חנפן ולקקן והלבינו את פניו.

בשלב מסויים, רבנים שלו ידעו על בעיות. מישהו חושב לרגע שזה עזר?...

אפשר לכתוב ספר שלם עם דוגמאות קשות, מכל מיני בחינות וגילאים, עד החתונה [שגם בה האמא ניסתה לחבל...].

הטוב המולד שבו, עזר לו להילחם בציפורניים על חייו, ולכן הוא לא נפל.
חיים כאלה גורמים לפעמים להמון מודעות עצמית, ואינטילגנציה רגשית עצומה, אבל יש גם מחירים של רגישות יתר.

אין מה לצפות ממי שלא מכיר, להרבה הבנה. כי אפילו מי שגדלו איתו בתוך הבית, שנים רבות לא הבינו אותו באמת.
כי מי שלא מתקומם נגד העוול, נעשה חלק ממנו, או למצער, בורח מהמציאות, ואחרי שנים מתכחש לה.

ההורים התגרשו, האבא התחתן, ובכל זאת דאג במשך השנים להטריד את בנו בשאלות וטענות למה הוא בנתק מהאמא... [אופייני להסרת נקיפות מצפון מול האומללות וההפקרה של הילד].

הוא הגיע להישגים מרשימים בחייו הפרטיים, בהקמת משפחה, ובשם טוב בקהילה.
אבל גם אחרי נתק של 20 שנה, סוחבים את הזכרונות [כנראה עד הקבר], שעומדים חיים וצורבים ממש מדי פעם.
כמו למשל, כשבשמחה משפחתית בצד של האמא, אחותה שאלה מי מוכן לשטוף כלים, והאמא נדבה את האבא, שגם עשה זאת למרבה הבושה... ועוד הרבה דברים שלא ניתנים להיכתב כאן.

מעבר לנקודה של כעס הילד על ההורה הנרקיסיסט, יש הרבה כעס גם על ההורה הפסיבי, שויתר על החיים שלו, אבל גם של הילד - הפקדון שה' נתן לו להשגיח עליו שלא יישרט.
כמה שנים אחרי חתונת הילד, הוא כתב לאביו מכתב ארוך מאוד על הנ"ל.
אשליה תמימה. האבא לא התמודד, חוסר מסוגלות עלוב ומאכזב.
הנה ציטוט קצר: "אתה ראית בעינים שלך את הדיכוי שנעשה לי ע"י אמא, ולא נקפת אצבע לעזור לי! למרות שלא הסכמת איתה. השארת אותי נתון לחסדיה, כלומר לאכזריות והעריצות שלה כלפיי. לפני כמה שנים, כשנפגשתי פעם עם ידיד נעורים שהכיר את הסיפור, ודברתי אתו על הילדות שלי, הוא אמר לי: "אמא שלך היתה פשוט מכשפה"...".

מדלג לסיום המכתב:
"ואליך בורא עולם אני פונה ואומר:
אין לי כל טענות אליך, אני מודה לך על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה עושה עמדי בכל רגע ורגע. נשאת אותי על כפיים עד היום. אני אוהב אותך, אתה אבי שבשמים, והקשר שלי אתך הוא הדבר החשוב לי בחיים, אפילו מקשר עם המשפחה הקרובה שלי כשאני מרגיש שזה סותר את הקשר אתך, והוכחתי זאת גם בעבר פעמים רבות.
רק אתה בוחן כליות ולב ויודע מה עבר עלי מכל הבחינות, רק אתה יכול לדון אותי ולא אף אחד אחר. כשאני מגיע לפסוקים בתהלים: "מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי", ו"כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני", הם מקבלים משמעות מוחשית ביותר מבחינתי.
אנא, "ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי". אני רק בן אדם, שגם לו ולתחושות שלו יש זכות קיום, גם אם יש אנשים שלא מבינים אותו.
בעבר הייתי מתוסכל מאוד מכל הנושא הכאוב הזה על כל פרטיו, הייתי בדכאון עמוק. כיום הגעתי למצב של רוגע מסויים בחיי היום-יום שלי. אמונתי היא שהכל היה לטובתי. סך הכל בניתי את עצמי אולי דוקא בגלל כל מה שעבר עלי, אך זה לא קל. זה לא קל להשיג את מה שיש לך במאבקים בלתי פוסקים, ובלי שום השתתפות ועידוד. זה לא קל שכמעט בכל הרגעים המרגשים שהיו לי בחיים, קבלתי אכזבות קשות מאנשים קרובים אלי.
תפילתי היא שתתן לי את הכוחות להמשיך הלאה, לחיות ברוגע ושלווה ולרוות נחת יהודית ממשפחתי ולבנות את עצמי בגשמיות ורוחניות כפי שעזרת לי עד היום, בין אם זה יהיה עם קשר עם אבא שלי או אמא שלי ובין אם לא! ובטחוני בך כי כשם ש"עד הנה עזרוני רחמיך ולא עזבוני חסדיך", כך "לא תטשני לנצח", אמן כן יהי רצון!

בקיצור, שלא נדע מצרות.
שכן נדע - לשים גבולות, בין אם זה דרך נתק או משהו אחר.
אין פתרון אחד לכולם. לא לכל אחד יש את כוחות הנפש לספוג אש מכל הסביבה כי הוא העיז לנתק.

מישהו עדיין איתי? אשמח לדעת אם הועלתי.

ברור מאד · 12/3/26

זה נראה שאתה מאשים את האבא . הוא עצמו פגוע באותה מידה ואלי אפילו יותר.
האב באמת היה חסר אונים !!!!
זר לא יבין.

פרוגבוט

פרסומת

עדכון חשוב לגבי הגלישה באתר

התייעצות נרקיסיזם- המחלה של הנפש

משתמש פעיל

משתמש צעיר

מהמשתמשים המובילים!

משתמש רשום

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש פעיל

משתמש סופר מקצוען

משתמש פעיל

משתמש פעיל

מנהל פורום השקעות

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש פעיל

משתמש רשום

משתמש פעיל

פרוגבוט

תוכן שיווקי

כדי שהמכירה תהיה נוחה לכולם, כדאי לפרט בכל הודעה:​

אשכולות דומים

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

כדי שהמכירה תהיה נוחה לכולם, כדאי לפרט בכל הודעה: