התייעצות נרקיסיזם- המחלה של הנפש

עוד צעד אחד · 12/3/26

נכתב ע"י לורנס:
זה חוקי????

הדבר האחרון שמעניין את האנשים האלו זה החוק.
הם מעל החוק.
הם מעל התורה.
הם מעל הכל.

זמר · 12/3/26

נכתב ע"י שאלה ותשובה:
לא היו חיים מחוץ לבית
לא היה לי זמן לחברה או חברות
לא היתה ילדות

חלשה בלימודים
חלשה בחברה

ואני אשמה בהכל
אני לא משקיעה בלימודים, לא לומדת למבחנים (מתי יכולתי בדיוק? הייתי אמא כל השעות, בערב ממוטטת כמו אמא מצויה
אף אחת לא חברה שלי כי אני עצובה, ממורמרת, מתלוננת (נס שיש לי מכתבים שכתבה לי ל"עידוד"-מה אני צריכה לתקן שוב, במה אני לא טובה וזה מתועד שם)
בפועל לא היה לי זמן או ראש לזה

אין לי מושג, אנחנו היינו שבויים בכת
בחוץ, גם אם שמו לב רעדו ממנה

הבאנו חברות הביתה שהפכו להיות החברות שלה
היא נטפה דבש ונופת צופים אליהן
היא גם אסרה לי להתחבר עם X או Y כי היא יכולה להסית אותי נגדה, גם אחרי החתונה!
ולא בדקתי בתים אחרים, כי הוטף לי שהבית שלנו הכי מושלם, הכי מוצלח, אין על החינוך שלהם, אין.

אני סיפרתי
לא היה לי זמן לחברות בכלל, לבדוק מה אצלן?
והיה איסור גורף לשתף משהו מהבית, איך יכולתי לספר דבר כזה?

ועכשיו
אחרי כל ההודעות שלך
ברור ומובן למה בחיים בחיים גם אם ילד להורה נרקסיסט מעז בשיא האומץ לשתף מישהו
הוא מקבל בתמורה זלזול וחוסר אמון.
אלו סיפורים שנשמעים לקוחים מעולם מדומיין- מי יכול להכיל כזה רוע???
קל בהרבה להסתכל על ילד חסר אונים שמשתף במעשים שלא יעשו- כהוזה...
וזה עוד לפני התגובות של הנרקסיסט שמן הסתם מייצר לו תדמית של הוזה בהקיץ.
אלוקים, איך כסביבה אפשר לזהות קרבן להתעללות כזו? איך???
זה נשמע פשוט חסר סיכוי כל עוד הנרקסיסט בתמונה.

חוחית · 12/3/26

@תשובה ושאלה

נכתב ע"י זמר:
ועכשיו
אחרי כל ההודעות שלך
ברור ומובן למה בחיים בחיים גם אם ילד להורה נרקסיסט מעז בשיא האומץ לשתף מישהו
הוא מקבל בתמורה זלזול וחוסר אמון.
אלו סיפורים שנשמעים לקוחים מעולם מדומיין- מי יכול להכיל כזה רוע???
קל בהרבה להסתכל על ילד חסר אונים שמשתף במעשים שלא יעשו- כהוזה...
וזה עוד לפני התגובות של הנרקסיסט שמן הסתם מייצר לו תדמית של הוזה בהקיץ.
אלוקים, איך כסביבה אפשר לזהות קרבן להתעללות כזו? איך???
זה נשמע פשוט חסר סיכוי כל עוד הנרקסיסט בתמונה.

התשובה החלקית לכך
היא לתת אמון בילדים!
ילד/ה שבא ומשתף משהו, לקבל את דבריו.

@שאלה ותשובה
זה גיהנום בלתי נתפס!

והפסיכיאטר ההוא-אני מאמינה שאת יכולה גם היום לתבוע אותו משפטית!
זה לא יעלה על הדעת!

עוד צעד אחד · 12/3/26

יש לי משהו חשוב לומר לכל אלו שזכו לגדול בבתים סבירים והיה להם את הדבר הזה שנקרא 'ילדות' ו'נערות' ובזמן הזה הם התפתחו חברתית ורוחנית ומקצועית:
כל הניסיונות שלכם להבין כאן על רגל אחת מה עברנו נועד לכישלון חרוץ.
ואיך אני יודע את זה?
פשוט מאוד - העובדה ששאלת ה"איך הלכתם כצאן לטבח?" חוזרת על עצמה שוב ושוב מעידה שאתם לא מסוגלים לקלוט וזה לא הופך אותכם לרעים שאתם לא קולטים. אין מה לכעוס עליכם. זו חוויה שמעולם לא חוויתם ואין איך להסביר לכם מה מרגיש מי שכן חווה את זה.
פשוט באותם שנים שאתם גדלתם ונהניתם, ילדים אחרים עברו שואה נפשית. זהו. ככה פשוט.
וככל שתשאלו יותר שאלות וניתוחים והיגיון אתם מוכיחים יותר ויותר כמה אין לכם מסוגלות לקלוט ולהבין. ואתם לא אשמים.

Rut:) · 12/3/26

@שאלה ותשובה ואו איזה חיים עברת. כמה צריך להעריך הכל.לא לקחת כמובן מאליו.תודה לך!
שיהיה לך חיים הכי מאושרים שיש!

רכסג · 12/3/26

נכתב ע"י לורנס:
שאלה לי לילדים שגדלו בצל הנרקסיזם,
איך היו החיים מחוץ לבית?
בלימודים, חברות וכו?
אף אחד לא קלט מה עובר עליכם?
הבאתן חברות הביתה? הלכתן לבתים של חברות? ראיתן בתים תקינים?
מישהי כתבה שגידלה ילדים מגיל 12, האם לא שמת לב שחברות שלך לא עושות את זה? הייתן מספרות לחברות מה אתן עושות, או קולטות שזה לא תקין ומסתירות?

בלת"ק על התשובות
מחוץ לבית לי אישית היה מדהים!
בלימודים קצת חלשה - כי לא היה ניתן להתרכז ולהשקיע באמת (זה היום אני מבינה)
חברות היו לי המוןן- ואני זוקפת לזכותם את חיי- מבלי שידעו כלום.
חברות הביתה כמעט לא הבאתי.
הלכתי לבתים ראיתי בתים תקינים- חשבתי שכולם מציגים (גם אצלנו הציגו רוב הזמן)
אני כילדה הורית (בת גדולה בבית) ראיתי שזה לא תקין אבל קיבלתי על זה המון מחמאות- אז חשבתי שאני "מיוחדת" בזה ולא הבנתי שזה הפרעה....
אבל באמת, ד' אוהב אותנו ולי הפגיש במהלך החיים כמה וכמה אנשים שמבלי שאני ידעתי או הם ידעו - הצילו אותי כפשוטו תודה לד'!

שאלה ותשובה · 12/3/26

נכתב ע"י חוחית:
והפסיכיאטר ההוא-אני מאמינה שאת יכולה גם היום לתבוע אותו משפטית!
זה לא יעלה על הדעת!

א.
נראה לך שאמרו לי לאיפה הולכים? מי זה? איך קוראים לו?

לקחו אותי, שאל אותי איך קוראים לי, עניתי, שלחו אותי מחוץ לקליניקה, לרחוב, מקום חילוני (אני אפילו לא יודעת באיזו עיר זה היה, יש מצב שהדחקתי, לא יודעת), חום אימים בחודש אב, צהריים....

ב.
היה זקן נורא אז
מסתבר שאחרי 20 שנה שעברו הוא כבר לא חי... לא פסיכיאטר ואולי אפילו עם אלצהיימר, מי יודע?

ומעלה נקודה חשובה-
יש מצב שהם טענו שאני לא כשירה, הוא לא אשם.

לורנס · 12/3/26

נכתב ע"י שאלה ותשובה:
לא היו חיים מחוץ לבית
לא היה לי זמן לחברה או חברות
לא היתה ילדות

חלשה בלימודים
חלשה בחברה

ואני אשמה בהכל
אני לא משקיעה בלימודים, לא לומדת למבחנים (מתי יכולתי בדיוק? הייתי אמא כל השעות, בערב ממוטטת כמו אמא מצויה
אף אחת לא חברה שלי כי אני עצובה, ממורמרת, מתלוננת (נס שיש לי מכתבים שכתבה לי ל"עידוד"-מה אני צריכה לתקן שוב, במה אני לא טובה וזה מתועד שם)
בפועל לא היה לי זמן או ראש לזה

אין לי מושג, אנחנו היינו שבויים בכת
בחוץ, גם אם שמו לב רעדו ממנה

הבאנו חברות הביתה שהפכו להיות החברות שלה
היא נטפה דבש ונופת צופים אליהן
היא גם אסרה לי להתחבר עם X או Y כי היא יכולה להסית אותי נגדה, גם אחרי החתונה!
ולא בדקתי בתים אחרים, כי הוטף לי שהבית שלנו הכי מושלם, הכי מוצלח, אין על החינוך שלהם, אין.

אני סיפרתי
לא היה לי זמן לחברות בכלל, לבדוק מה אצלן?
והיה איסור גורף לשתף משהו מהבית, איך יכולתי לספר דבר כזה?

תודה על התשובות האמיתיות שלך, בקיצור לא היתה לך ילדות ויותר מכך, נולדת לסוג של עבדות
הזוי ומעריכה מאד שהצלחת להמשיך בחיים ולבנות לעצמך קן אישי ותקין!! לא מובן בכלל!!

נכתב ע"י עוד צעד אחד:
הדבר האחרון שמעניין את האנשים האלו זה החוק.
הם מעל החוק.
הם מעל התורה.
הם מעל הכל.

ברור, השאלה שלי הוא על הפסיכיאטר????

חוחית · 12/3/26

נכתב ע"י שאלה ותשובה:
א.
נראה לך שאמרו לי לאיפה הולכים? מי זה? איך קוראים לו?

לקחו אותי, שאל אותי איך קוראים לי, עניתי, שלחו אותי מחוץ לקליניקה, לרחוב, מקום חילוני (אני אפילו לא יודעת באיזו עיר זה היה, יש מצב שהדחקתי, לא יודעת), חום אימים בחודש אב, צהריים....

ב.
היה זקן נורא אז
מסתבר שאחרי 20 שנה שעברו הוא כבר לא חי... לא פסיכיאטר ואולי אפילו עם אלצהיימר, מי יודע?

ומעלה נקודה חשובה-
יש מצב שהם טענו שאני לא כשירה, הוא לא אשם.

הוא פעל באופן לא תקין,
ואיך הם הנפיקו את התרופה? פרטני? או דרך קופ"ח?
כי אם דרך הקופה-זו שוב אופציה.
וסליחה על ההתערבות, אני פשוט בזעם אינסופי על הטירוף הזה!

שאלה ותשובה · 12/3/26

נכתב ע"י חוחית:
הוא פעל באופן לא תקין,
ואיך הם הנפיקו את התרופה? פרטני? או דרך קופ"ח?
כי אם דרך הקופה-זו שוב אופציה.
וסליחה על ההתערבות, אני פשוט בזעם אינסופי על הטירוף הזה!

אין לי מושג
חל חוק התיישנות כבר מזמן

מעולם לא פורט לי מה נעשה בי ולמה
לקח לי הרבה זמן "לגנוב" מהם את התיק הרפואי שלי אחרי החתונה
זה כלל סנקציות משונות שאין לי כח לכתוב אותן

יהודית ק · 12/3/26

נכתב ע"י שאלה ותשובה:
אין לי מושג
חל חוק התיישנות כבר מזמן

מעולם לא פורט לי מה נעשה בי ולמה
לקח לי הרבה זמן "לגנוב" מהם את התיק הרפואי שלי אחרי החתונה
זה כלל סנקציות משונות שאין לי כח לכתוב אותן

את יכולה לכתוב ספר!
אני קונה בלנ"ד
אין כמו עדות אישית למקרים כאלו שיכניסו מודעות
מחזיקה לך אצבעות!

עוד צעד אחד · 12/3/26

לכל מי שנמצא כאן והייתה לו ילדות וחברים ומשפחה בריאה:
אולי תשתפו אותנו איך זה היה? איך זה מרגיש לחיות ולגדול עם משפחה וחברים? תספרו קצת. דווקא נשמע מעניין הסוג חיים הזה.
אני לא ישפוט אתכם על החיים שעברתם

מעין רקובסקי · 12/3/26

נכתב ע"י שאלה ותשובה:
נרקסיסט, הוא בנאדם שכשהוא היה תינוק-הוא היה אדם טוב מאוד
ככל שהוא גדל והפה שלו איתו, הוא הפך לרע ולרע מאוד ולרע מאוד מאוד
כי הנשק שלו הוא בפה
בשתיקות
בהעוויות פנים
בהסטת מבט

ומילים יכולות להרוג אם נאמרו או שלא נאמרו

הלוואי שזה היה רק "לא נחמדים" בחיי
כי ילד שגדל בצל הורה נרקסיסט, לא שנפגש במהלך החיים

זה עץ ללא שורשים, ללא ענפים, ללא עלים או פירות
סתם גזע יבש שמייחל להישרף ולא לקחת חמצן מהעצים בסביבה
זה לדעת שאת מתמודדת בהתמודדות לא פוטוגנית שלא מקבלת תמיכה אלא המון ביקורת מהסביבה.

לגבי עם מי שאני נפגשת בחיי אמור לעזור בתיקון מידותיי
אני שואלת את עצמי את השאלה
כמה רעה נולדתי שאני צריכה לתקן כל כך הרבה?
כבר שמעתי כל חיי כמה אני אפס, כמה אני לא שווה, כמה אני חמוצה, כמה אני ממורמרת וחסרת אופטימיות ועוד...
מה הייתי צריכה לתקן פה?
את ביטחוני העצמי שרוסק לאדמה?
את ניסיונותיי לכבד יותר ולכבד יותר ולכבד יותר עד שהנפש שלי הושפלה והייתי רגע מלסיים את חיי בידיי?
מה?
הלוואי שזה היה כ"כ קל לא להעלב
הייתי בשלב בחיי רגע לפני לרדת מהדרך,
ויודעים למה לא עשיתי את הצעד הבא?
בגלל שלא היתה לי פרטיות דקה, חיטטו לי בחפצים, בנגן, ביומן, במגירות כדי לדעת מה קורה איתי וקיבלתי איומים שאם אעשה את הצעד, אני כבר לא בת יותר.
התחלתי לפחד לאן אלך ומה יקרה
לא חזרתי, פשוט נעצרתי.

שהורים לא יחשבו שאם ינהגו כמו שהם הילדים שלהם יעצרו.
זה רק בגלל שהייתי ילדה טובה מידי, לא נלחמת, לא נאבקת, שותקת, פנים עצובות כל היום.
ילד שבועט-זה ילד שנלחם!
אני לא עשיתי כלום

בעצם, פעם אחת כן נאבקתי
עברתי השפלה נוראית, נערה מתבגרת

היה איסור חמור להכניס מאכלים או משקים לחדרים
רק תפוח הורשה להיכנס
אני אכלתי בחדרי בסתר
כמובן שהם גילו בפח עטיפות
פרק א'
השפלה, זלזול, הסרטת עדויות וצפיה משפחתית ולעג
פרק ב'
הושלכתי מחדרי לחדר הילדים הקטנים עם כל חפצי האישיים שהושלכו על הרצפה וכולם דרכו ושברו
פרק ג'
הפעם הייתי אני
החלטתי, בפעם הראשונה, לחקות, לשתוק, כל הזמן
טיפול בשתיקה, מכירים?
שתקתי שתקתי שתקתי
טיפלתי בילדים ושתקתי
ניקיתי וסידרתי ושתקתי
החלטתי לא לאכול ולהיות מתה בבית

ואז בפעם הראשונה המאבק שלי הצליח!
חשבתי ככה
כי אחרי כמה ימים נלקחתי לפסיכיאטר
לא נתנו לי לדבר איתו
רק הם
מאז קיבלתי כדורים פסיכיאטריים לדיכאון...
אף אחד לא ברר מה אני, מה איתי, איפה אני בסיפור
פשוט הושתקתי
ואז התחיל מעקב צמוד על מתי אני לוקחת ואם לקחתי. וכשגילו שלא, הם באו לסמינר לתת לי בכח.
לא הייתי בדיכאון
התופעות לוואי של הכדורים היו, היי מטורף, כל הזמן
ואז היא קראה לי שאפסיק להיות בהיי ואתנרמל כבר

בדיעבד התברר שהיה לי מונו בכלל...
אבל מי בדק?
הכי קל "לסדר" אותי כרצונה

מעולם, אבל מעולם לא הייתי בדיכאון ב"ה, לא אחרי לידות וגם לא אחרי אובדנים

ראשית כל אני מזדהה עם הכאב שלך, והוא אכן כאב אמיתי לגופו של כאב והפגיעה שאת מרגישה.

אבל אם את מרגישה מספיק מתקדמת יש גם כיוון שונה של מבט על נרקסיזם שכדאי שתכירי ותכירו.

הגישה של קוהוט קצת מורכבת להבנה למי שלא בקי בפסיכולוגיה, אבל גישה מדהימה שכשפועלים איתה נכון אפשר להגיע לתוצאות מדהימות ללא ניתוק קשר עם ההורים, אבל עם גבולות ברורים ויציבים.
קוהוט ראה נרקיסיזם בעיקר כבעיה של עצמי פגיע שלא קיבל אמפתיה בילדות.
לכן לפי קוהוט:

ההורה הנרקיסיסטי לא בהכרח פועל מתוך רוע או רצון לפגוע.
לעיתים הוא אדם עם צורך עצום בהכרה ובאישור.
ההתנהגות הפוגעת היא ניסיון לא מודע לקבל שיקוף מהילד.

במילים פשוטות ההורים שלך לא קיבלו הכרה מהוריהם בילדותם שהם מספיק טובים ,ולכן עושים הכול על מנת לקבל את ההכרה הזאת מילדיהם.
הם ימסרו את הנפש עבור ילדיהם ,הם ינהלו בתים מטוקטקים הכול לשם ולתפארת.
העיקר לקבל הכרה מילדיהם ומסביבתם שהם הכי טובים ומדהימים.

בגישה הזו, אפשר לעיתים:
פשוט להסתכל על ההורים הנרקיסיסטים או האדם הנרקיסיסט במבט של רחמים.
עד כמה הוא צמא למילה טובה ,ולהכרה שהוא מספיק טוב, והוא כל הזמן מתאמץ לעשות עוד יותר מושלם העיקר לקבל את ההכרה העצמית שהוא כל כך זקוק לה.
לפעמים הם מתקרבנים, גם כדי לקבל מילה טובה ועידוד.
לכן הגישה כלפי ההורים הנרקיסיסטים והאדם הנרקיסיסטי באשר הוא היא:

להבין את ההורה או האדם.
לראות את הפגיעות שלו
ואף לתת לו מידה מסוימת של הכרה ומחמאות על פועלו.

אבל — תוך שמירה על גבולות.

כלומר המסר בשיחה שאת מנהלת איתם יכול להיות בערך:

"אני מבינה שאכפת לכם ממני ושעשיתם הרבה בשבילי. יחד עם זאת חשוב לי שתכבדו את הגבולות שלי. הדעות שלי ,המעשים שלי. וכו'.."

זו גישה שמנסה לשלב אמפתיה עם הגנה על העצמי.
אפשר לכבד את ההורים נרקיסיסטים מתוך מקום של כבוד אמיתי הערכה למה שהם מנסים לעשות. ולא ממקום של עבדות והשפלה אליהם ועם גבולות ברורים וחדים.

מניסיון של כאלו שעשו עבודה קשה, והצליחו להגיע למקום הזה.
מצד אחד לא לנתק קשר עם הורים שהוא מאוד מאוד חשוב ותורם גם לכם וגם לילדיכם. ומצד שני להשים גבולות ברורים ויציבים ולחיות את החיים האישיים שלכם.

גילוי נאות כותבת השורות היא סטודנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.

magn · 12/3/26

נכתב ע"י מעין רקובסקי:
מצד אחד לא לנתק קשר עם הורים שהוא מאוד מאוד חשוב ותורם גם לכם וגם לילדיכם. ומצד שני להשים גבולות ברורים ויציבים ולחיות את החיים האישיים שלכם.

מה חשוב בקשר עם הורה כזה???!!!!!!! הם חתיכת רעל.
אפשר לשמור על קשר טלפוני עם ההורה הנפגע כדי לעודד ולתמוך
אבל מי צריך את ההורה הפוגע

מאמין בטוב · 12/3/26

בהמשך לנכתב פה, צר לי אבל זה שילד לא קיבל תחושה שהוא מספיק טוב בילדותו, ולכן מנסה לשאוב תחושה כזו מילידיו, זה רע, יש המון אנשים רעים שנהיו רעים כי ההורים שלהם רעים, כך חונכו, אך עדיין אני לא יאמר שהם טובים כי אין זה אשמתם שכך חונכו, הם רעים, ולא מעניין אותי אם הם אשמים או לא,
רע זה כל מה שהוא לא טוב,
וזה לא טוב...
יחד עם זה זה לא סותר שמי שמצליח לחיות לצד הרע מבלי להינזק, וודאי שזה אופציה טובה, אבל זה שלעיתים במקרים מאד מסוימים ניתן לחיות לצד זה לא מפקיע את זה מהיותו רע,
ולרחם תמיד אפשר גם על הרע, אבל לוותר על עצמך תמיד אסור, גם לטוב...

חוחית · 12/3/26

נכתב ע"י מעין רקובסקי:
מניסיון של כאלו שעשו עבודה קשה, והצליחו להגיע למקום הזה.
מצד אחד לא לנתק קשר עם הורים שהוא מאוד מאוד חשוב ותורם גם לכם וגם לילדיכם. ומצד שני להשים גבולות ברורים ויציבים ולחיות את החיים האישיים שלכם.

מי הניסיון?
אם את סטודנטית לפסיכולוגיה, ראית כזה תהליך טיפולי?
מסקרן!

רכסג · 12/3/26

נכתב ע"י מאמין בטוב:
בהמשך לנכתב פה, צר לי אבל זה שילד לא קיבל תחושה שהוא מספיק טוב בילדותו, ולכן מנסה לשאוב תחושה כזו מילידיו, זה רע, יש המון אנשים רעים שנהיו רעים כי ההורים שלהם רעים, כך חונכו, אך עדיין אני לא יאמר שהם טובים כי אין זה אשמתם שכך חונכו, הם רעים, ולא מעניין אותי אם הם אשמים או לא,
רע זה כל מה שהוא לא טוב,
וזה לא טוב...
יחד עם זה זה לא סותר שמי שמצליח לחיות לצד הרע מבלי להינזק, וודאי שזה אופציה טובה, אבל זה שלעיתים במקרים מאד מסוימים ניתן לחיות לצד זה לא מפקיע את זה מהיותו רע,
ולרחם תמיד אפשר גם על הרע, אבל לוותר על עצמך תמיד אסור, גם לטוב...

יש אופציה להפוך לאבן אפורה- זה תהליך ארוך מאד וקשה מאד, אבל מי שיש לו את הכוחות יש כזו אופציה
בעצם הופכים להיות מישהו שהנרקסיסט התייאש ממנו ומבין שהוא לא יהיה קרבן שלו
זה דורש ליווי ואני לא מתחילה לדון כמה ואיך זה אפשרי
אך מציינת שיש דבר כזה
מפורט פה- בסעיף אבן אפורה

magn · 12/3/26

נכתב ע"י מאמין בטוב:
בהמשך לנכתב פה, צר לי אבל זה שילד לא קיבל תחושה שהוא מספיק טוב בילדותו, ולכן מנסה לשאוב תחושה כזו מילידיו

כמובן שיש כאלו שנולדו עם הבעיה והיא לא נגרמה על ידי הסביבה ולא הייתה מודעות להורים לקחת אותו לטיפול תרופתי ומנטלי בגיל ההתבגרות
וכאן באה הקריאה להורים לשים לב למצב הנפשי של הילדים ואם יש בעיות לאבחן בזמן
ולא לחכות שזה יצא משליטה....

מעין רקובסקי · 12/3/26

נכתב ע"י magn:
מה חשוב בקשר עם הורה כזה???!!!!!!! הם חתיכת רעל.
אפשר לשמור על קשר טלפוני עם ההורה הנפגע כדי לעודד ולתמוך
אבל מי צריך את ההורה הפוגע

קשר עם הורים באשר הם הוא תמיד חשוב.

נכתב ע"י מאמין בטוב:
בהמשך לנכתב פה, צר לי אבל זה שילד לא קיבל תחושה שהוא מספיק טוב בילדותו, ולכן מנסה לשאוב תחושה כזו מילידיו, זה רע, יש המון אנשים רעים שנהיו רעים כי ההורים שלהם רעים, כך חונכו, אך עדיין אני לא יאמר שהם טובים כי אין זה אשמתם שכך חונכו, הם רעים, ולא מעניין אותי אם הם אשמים או לא,
רע זה כל מה שהוא לא טוב,
וזה לא טוב...
יחד עם זה זה לא סותר שמי שמצליח לחיות לצד הרע מבלי להינזק, וודאי שזה אופציה טובה, אבל זה שלעיתים במקרים מאד מסוימים ניתן לחיות לצד זה לא מפקיע את זה מהיותו רע,
ולרחם תמיד אפשר גם על הרע, אבל לוותר על עצמך תמיד אסור, גם לטוב...

בגדול מה שנכתב כאן נכון ולא סותר את מה שכתבתי.

נכתב ע"י חוחית:
מי הניסיון?
אם את סטודנטית לפסיכולוגיה, ראית כזה תהליך טיפולי?
מסקרן!

כן נתקלתי.
בהתחלה היה קשה מאוד מצד התנהגות הנוראית בהתחלה של ההורים.
וגם המטופל היה צריך לחיות עם 2 הניגודים גם להחמיא להורים ולתת להם אישור, ומנגד להציב להם גבולות.
היום הקשר זורם וחלק.
דווקא הילד ההוא שהציב להם גבולות ומנגד מחמאות, אותו הם הכי מעריכים.

מאמין בטוב · 12/3/26

נכתב ע"י רכסג:
יש אופציה להפוך לאבן אפורה- זה תהליך ארוך מאד וקשה מאד, אבל מי שיש לו את הכוחות יש כזו אופציה
בעצם הופכים להיות מישהו שהנרקסיסט התייאש ממנו ומבין שהוא לא יהיה קרבן שלו
זה דורש ליווי ואני לא מתחילה לדון כמה ואיך זה אפשרי
אך מציינת שיש דבר כזה
מפורט פה- בסעיף אבן אפורה

לצערי מכיר אישית את הרעיון, זה דרך ארוכה ומייגעת, לא מתאימה בכלל לכולם,
דרך רצופות מהמורות וקשיים נוראיים...
לעיתים מי שמצלח קונה את עולמו...

נכתב ע"י יאלילי:
הייתי בנתק ממנו שנתיים (בהוראת רב), עכשיו חזרתי רק לשיחות בהודעות (מפחד של כיבוד הורים), בינתיים הבין את הכיוון, מקווה שימשיך כך (בשביל להרגיע את המצפון שלי שעובד שעות נוספות).

כיבוד הורים זה לכבד, לא לבטל את עצמך...

פרוגבוט

פרסומת

התייעצות נרקיסיזם- המחלה של הנפש

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש רשום

משתמש רשום

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש פעיל

משתמש סופר מקצוען

משתמש רשום

קבצים מצורפים

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

פרוגבוט

תוכן שיווקי

משרד האוצר בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ.​

אשכולות דומים

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

משרד האוצר בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ.