התייעצות שבת במקלט.

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
אני גרה בעיר מעורבת ונמצאת מקלט גם עם חילונים, בשבת היה ממש לא נעים, הם כביכול מרגישים צורך לעדכן אותנו "המסכנים" שלא יכולים להתעדכן בשבת קודש.
הם אומרים לנו מתי לצאת, מתי יירטו, איפה, למה, כמה....
המצב לא נעים עד כדי שחשבנו להשאר בחדר המדרגות ולא לרדת למקלט....
מה דעתכם על התופעה???
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני גרה בעיר מעורבת ונמצאת מקלט גם עם חילונים, בשבת היה ממש לא נעים, הם כביכול מרגישים צורך לעדכן אותנו "המסכנים" שלא יכולים להתעדכן בשבת קודש.
הם אומרים לנו מתי לצאת, מתי יירטו, איפה, למה, כמה....
המצב לא נעים עד כדי שחשבנו להשאר בחדר המדרגות ולא לרדת למקלט....
מה דעתכם על התופעה???
שאלת רב, אכן מצב לא נעים בכלללל
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אנחנו נשארנו בחדר מדרגות
זה אחרי ששבת קודמת הם הדליקו בשבילנו את האור..."מסכנים אל תשבו פה בחושך" (המקלט מחולק לשני חלקים, באופן טבעי המשפחות החרדיות עברו לשבת בחלק היותר פנימי בחושך, וממש ריחמו עלינו :()
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אנחנו נשארנו בחדר מדרגות
זה אחרי ששבת קודמת הם הדליקו בשבילנו את האור..."מסכנים אל תשבו פה בחושך" (המקלט מחולק לשני חלקים, באופן טבעי המשפחות החרדיות עברו לשבת בחלק היותר פנימי בחושך, וממש ריחמו עלינו :()
הדלקנו את האור במקלט ובחדר מדרגות לפני שבת
ודאגנו להיות האחרונים שיוצאים מהמקלט
ככה מנענו את הבעיה הזו
לגבי עדכונים-אפשר לומר בעדינות שאנחנו לא מעונינים לקבל עדכונים כרגע
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בשלב מסוים באמת נשארנו במדרגות, אנחנו ועוד משפחה חרדית בבנין.
הקטע הוא שהם עלו לעדכן אותנו שאפשר לחזור הביתה, שהארוע הסתיים...
בפעם הבאה כשהם ראו שאנחנו נשארים במדרגות, נשארו גם הם!!!!!!!
וכבר היינו יכולים לרדת למקלט:)
מצד שני, שם החילול שבת מרוכז יותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני גרה בעיר מעורבת ונמצאת מקלט גם עם חילונים, בשבת היה ממש לא נעים, הם כביכול מרגישים צורך לעדכן אותנו "המסכנים" שלא יכולים להתעדכן בשבת קודש.
הם אומרים לנו מתי לצאת, מתי יירטו, איפה, למה, כמה....
המצב לא נעים עד כדי שחשבנו להשאר בחדר המדרגות ולא לרדת למקלט....
מה דעתכם על התופעה???
אחותי גם גרה בכזה מקום והם שאלו את הרב מה לעשות, והרב אמר לצאת לחדר מדרגות.
לדעתי חובה שאלת רב!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אצלינו הוציאו שבת שעברה פלאפון,
בעלי זרק מילה ושניים,
ובשבת הזו הפלאפון לא יצא מהכיס...
לא רלוונטי אצלנו בעליל...
בבחינת דבר שאינו נשמע
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אם כבר, אז סנגוריה על עם ישראל...
יש רבים שמאד מכבדים...
שבוע שעבר הייתה אפילו הבדלה במקלט.
אמרו שנפל טיל בירושלים וכאלה שנראים מאד רחוקים היו בחרדה על הכותל המערבי...
אבל ישם גם את האלו שממש רחוקים ואיתם קצת קשה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך"
אבל צריך להיות אור, ולא נורה מהבהבת לפני גסיסה.
מסכימה לגמרי!
אבל צריך להזהר שזה יהיה רק קידוש ה' ולא חילול חס וחלילה...
לא חכמה לומר את כל המשפטים הללו אם לא מכירים את הענין לגופו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני גרה בעיר מעורבת ונמצאת מקלט גם עם חילונים, בשבת היה ממש לא נעים, הם כביכול מרגישים צורך לעדכן אותנו "המסכנים" שלא יכולים להתעדכן בשבת קודש.
הם אומרים לנו מתי לצאת, מתי יירטו, איפה, למה, כמה....
המצב לא נעים עד כדי שחשבנו להשאר בחדר המדרגות ולא לרדת למקלט....
מה דעתכם על התופעה???

אנחנו נשארנו בחדר מדרגות
זה אחרי ששבת קודמת הם הדליקו בשבילנו את האור..."מסכנים אל תשבו פה בחושך" (המקלט מחולק לשני חלקים, באופן טבעי המשפחות החרדיות עברו לשבת בחלק היותר פנימי בחושך, וממש ריחמו עלינו :()

בשלב מסוים באמת נשארנו במדרגות, אנחנו ועוד משפחה חרדית בבנין.
הקטע הוא שהם עלו לעדכן אותנו שאפשר לחזור הביתה, שהארוע הסתיים...
בפעם הבאה כשהם ראו שאנחנו נשארים במדרגות, נשארו גם הם!!!!!!!
וכבר היינו יכולים לרדת למקלט:)
מצד שני, שם החילול שבת מרוכז יותר...

אם כבר, אז סנגוריה על עם ישראל...
יש רבים שמאד מכבדים...
שבוע שעבר הייתה אפילו הבדלה במקלט.
אמרו שנפל טיל בירושלים וכאלה שנראים מאד רחוקים היו בחרדה על הכותל המערבי...
אבל ישם גם את האלו שממש רחוקים ואיתם קצת קשה...
כשקראתי את התגובות הללו, חשבתי 'איזה צדיקים עם ישראל! תראו איך הם מתחשבים, מבינים, גם אם הם לא בדיוק יודעים מה עושה לנו יותר טוב ומה פחות - איך הם משתדלים! אין על עם ישראל בעולםםם!'
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני גרה בעיר מעורבת ונמצאת מקלט גם עם חילונים, בשבת היה ממש לא נעים, הם כביכול מרגישים צורך לעדכן אותנו "המסכנים" שלא יכולים להתעדכן בשבת קודש.
הם אומרים לנו מתי לצאת, מתי יירטו, איפה, למה, כמה....
המצב לא נעים עד כדי שחשבנו להשאר בחדר המדרגות ולא לרדת למקלט....
מה דעתכם על התופעה???
הרב מרדכי גרוס אמר שבמקרה כזה לא ללכת למקלט וגם בפגיעה בפרדס כץ היה משפחה שלא ירדה למקלט בגלל זה ולא קרה להם כלום חוץ מויטרינה שהתפוצצה שלכל השכנים כל החלונות התנפצו
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נראה לי שההמנעויות האלה לא עושות טוב לאף אחד.
יהודי חושב עליכן איך להיטיב איתכם ואתם מתכנסים ונמנעים, זה לא מתקבל טוב ולא משווק את היהדות כמשהו מזמין.

הדבר הכי אנושי ונכון לעשות בעיני הוא: הידברות!!!
פשוט לדבר על זה. ומתוך הערכה כנה לרצון שלהם להיטיב איתכם.
לפנות אליהם, לא בשבת, ביום חול (מאמינה שהאזעקות יזמנו לכם מפגשים), לומר להם שממש התרגשתם מהמחוות שלהם, ואתם יודעים שהכוונה שלהם טובה, אבל זה מעמיד אתכם במצב לא נח כי אתם יהודים בדיוק כמונו, והאיסור על הדלקת אור בשבת חל גם עליכם, ולכן אסור לי להנות מהאור הזה, ולכן כשאתם מדליקים עבורנו את האור או מעדכנים אותנו בחדשות אתם גורמים לנו להצטרך לצאת מהמקלט, ולכן נבקש בכל לשון של בקשה אם אפשר להמנע מכך, למרות שבאמת אנחנו בטוחים שהרצון שלכם לטובה והוא מוערך, אבל הטובה שהכי טובה לנו שלא תעשו את זה.

דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #16
אולי אם זה יכול להתאים לסגנון שכנים, הייתי מכינה לשבת הבאה מארז עוגות או שתי חלות קטנות לכל שכן להביא למקלט (או בערב שבת עם נרות לדפוק בדלת) עם מכתב מאוד מאוד חביב שמסביר את ההלכות הבסיסיות.
בסופו של דבר ניכר שהם רוצים להועיל ולא עושים להכעיס
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תמיד, אנחנו אומרים עם כל הילדים פרק תהילים בקול.
אני חושבת שזה המקסימום שאנחנו יכולים לעשות... זה לא מצב שאנחנו יכולים "לרבן" עליהם.
נתנו כאן רעיונות ממש יפים, אבל לא יודעת אם הם באמת מציאותיים. מעניין אותי מי מכל מציעי הרעיון מתמודד עם מקלט כזה...
לא תמיד המציאות כמו בסיפורים, ויש כאלו שעלולים ממש להתעצבן אם נעז לומר להם משהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
תמיד, אנחנו אומרים עם כל הילדים פרק תהילים בקול.
אני חושבת שזה המקסימום שאנחנו יכולים לעשות... זה לא מצב שאנחנו יכולים "לרבן" עליהם.
נתנו כאן רעיונות ממש יפים, אבל לא יודעת אם הם באמת מציאותיים. מעניין אותי מי מכל מציעי הרעיון מתמודד עם מקלט כזה...
לא תמיד המציאות כמו בסיפורים, ויש כאלו שעלולים ממש להתעצבן אם נעז לומר להם משהו.
השכנים שלנו ממש התרגשו שאמרנו לילד שלנו שפחד שכל מה שיש לעשות זה לומר תהילים
השארנו במקלט כמה ספרים וכל פעם אנחנו יושבים ואומרים תהילים
אחת השכנות אמרה שאנחנו ה"זכות" של המקלט שלנו (היא עצמה מחללת שבת לצערינו..) ובזכות התהילים והתפילות שלנו לא יאונה לנו כל רע.

באופן כללי אני חושבת שהתנהגות מנותקת מהמציאות (כגון ריקודים ושמחה) או התנהגות בלתי אחראית (כגון לא לבוא למקלט בכלל ולהשאר בבית כשיש כזה) פחות מתאימים במקלט מעורב, צריך להראות שאנחנו מכירים במציאות, ועושים מה שאנחנו חושבים שנכון ומתאים לעשות בזמן כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
ברור לא ללכת למקלט
הרוחניות יותר חשובה מהכל אפילו בספק הכי קטן....
נראה לי שזה שאלה לרב
לא פוסקים על המקלדת כל כך מהר ובקלות...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.
חידון הדופליקטים
העליתי חידון קצר לחובבי הדופליקטים ומי שיכול שיעלה עוד וילא בוא נראה אתכם
@יונה ספיר בוא נראה אותך מצליחה גם
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
5 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה