ודאי שכן.שבוע טוב,
האם קרנות איריות מחקות מדד, מצריכות הכשר הלכתי?
עקיבה פיזית היא בעייתית.האם יש הבדל בזה אם העקיבה היא פיזית או סינטטית?
להתייחסות מפורטת יותר אני מדבר על קרנות 1183441 - סנופי (אינבסקו) ו - 1159235 עולמי(איישרס)
www.prog.co.il
העקיבה של כלל הקרנות האיריות היא פיזית, כלומר - הם מחזיקים מניות בצורה פיזית.שבוע טוב,
האם קרנות איריות מחקות מדד, מצריכות הכשר הלכתי?
האם יש הבדל בזה אם העקיבה היא פיזית או סינטטית?
להתייחסות מפורטת יותר אני מדבר על קרנות 1183441 - סנופי (אינבסקו) ו - 1159235 עולמי(איישרס)
ניתן לסמוך על הקובץ הזה. הוא של המאסטר מס' 1 בתחום.מצאתי בחיפוש פה את הקובץ הזה - https://docs.google.com/spreadsheet..._-IQ/edit?pli=1&gid=2076664423#gid=2076664423
לפי זה, הקרנות שציינתי אכן כשרות, עד"ח ותשואה כהלכה.
השאלה, מבלי לזלזל, מי אחראי על הקובץ הזה? והאם ניתן לסמוך או שישנה דרך לאמת את המופיע שם?
כנראה אתה חדש בפורום (ברוך הבא), הקובץ של מנהל פורום השקעות כאן בפרוג..השאלה, מבלי לזלזל, מי אחראי על הקובץ הזה? והאם ניתן לסמוך או שישנה דרך לאמת את המופיע שם?
אתה נחרץ יתר על המידה ונגד דעת רוב הפוסקים.ודאי שכן.
עקיבה פיזית היא בעייתית.
יש את אשכול הכשרות תחפש שם, או תשאל שם.
הקרן של אינווסקו פיזית?העקיבה של כלל הקרנות האיריות היא פיזית, כלומר - הם מחזיקים מניות בצורה פיזית.
קרנות סל מסויימות, מחזיקות גם בנוסף חוזים מול גופים פיננסיים, שמחליפים את תשואת התיק המנייתי, בתשואת מדד המסוכם מראש.
ולדעות הפוסקים -
לדעת הרבה פוסקים אין כל בעיה באחזקה פיזית של מניות.
לדעת הרבה אחזקה פיזית של מניות (בפרט של יהודים), היא בעיה הלכתית.
בנוסף יש דיון, האם כשמחזיקים במניות ע"י קרן סל, אם זה נחשב כאחזקת המניות.
דיון נוסף, האם יש להתייחס לתשואת קרן של תיק מניות יחד עם חוזה החלפה, האם זה נחשב כפירות המניות, או חוזה ההחלפה.
בדיון הראשון, רוב ההכשרים המקובלים נוטים להחמיר, למרות שיש מגוון דיעות בין הפוסקים שדווקא מקלים.
בדיון השני, דעת העדה להקל בקרנות חול (כולל האיריות)
בדיון השלישי, דעת רבני תשואה כהלכה להקל.
| מספר נייר | 1159250 | 1183441 |
| שם בבורסה | אשס.חוץ SPX 500 | אינ.חוץ S&P500 |
| תשקיף רשמי | iShares Official | Invesco Official |
| סוג עקיבה | פיזית | סינטטית (SWAP) |
| דמי ניהול (TER) | 0.07% | 0.05% + 0.072% swap = 0.122% |
| מס דיבידנד פנימי | עד 15% | 0% |
| יתרון תשואה שנתי | - | כ-0.3%* |
| מחיר יחידה (ינואר 2026) | כ-2,350 ש"ח | כ-45 ש"ח |
| AUM (נכסים מנוהלים) | ~90 מיליארד $ | ~25 מיליארד $ |
| הצמדה למס רווחי הון | דולר | מדד המחירים לצרכן |
זה האתר שלו שם תוכל למצוא כל מה שצריך על כשרותמצאתי בחיפוש פה את הקובץ הזה - https://docs.google.com/spreadsheet..._-IQ/edit?pli=1&gid=2076664423#gid=2076664423
לפי זה, הקרנות שציינתי אכן כשרות, עד"ח ותשואה כהלכה.
השאלה, מבלי לזלזל, מי אחראי על הקובץ הזה? והאם ניתן לסמוך או שישנה דרך לאמת את המופיע שם?
rhon.co.il
היא אינה פיזית (אולי כמה אחוזים בודדים)הקרן של אינווסקו פיזית?
אינווסקו 1183441 S&P 500 - NTR
לדעתי, קשה לכתוב שדוקא עקיבה פיזית היא בעייתית, אולי הפוך?עקיבה פיזית היא בעייתית.
אין דעת "רוב הפוסקים" על הקרנות האלו, כי אין כמעט פוסקים שדיברו על הנושא.אתה נחרץ יתר על המידה ונגד דעת רוב הפוסקים.
אענה בכנות, תשובתי נכתבה מבורות ומדעת בעלי בתים.לדעתי, קשה לכתוב שדוקא עקיבה פיזית היא בעייתית, אולי הפוך?
היא פיזית עם ציפוי סינטטיהקרן של אינווסקו פיזית?
אינווסקו 1183441 S&P 500 - NTR
מה שזכור לי פרסמו שהיא סינטטית והקרן של איישרס פיזית
מחתול פיננסי
מספר נייר 1159250 1183441 שם בבורסה אשס.חוץ SPX 500 אינ.חוץ S&P500 תשקיף רשמי iShares Official Invesco Official סוג עקיבה פיזית סינטטית (SWAP) דמי ניהול (TER) 0.07% 0.05% + 0.072% swap = 0.122% מס דיבידנד פנימי עד 15% 0% יתרון תשואה שנתי - כ-0.3%* מחיר יחידה (ינואר 2026) כ-2,350 ש"ח כ-45 ש"ח AUM (נכסים מנוהלים) ~90 מיליארד $ ~25 מיליארד $ הצמדה למס רווחי הון דולר מדד המחירים לצרכן
קודם תבדוק אם קרנות בכלל צריכות כשרות.שבוע טוב,
האם קרנות איריות מחקות מדד, מצריכות הכשר הלכתי?
האם יש הבדל בזה אם העקיבה היא פיזית או סינטטית?
להתייחסות מפורטת יותר אני מדבר על קרנות 1183441 - סנופי (אינבסקו) ו - 1159235 עולמי(איישרס)
רוב הפוסקים מתחיל מחברות בע"מאין דעת "רוב הפוסקים" על הקרנות האלו, כי אין כמעט פוסקים שדיברו על הנושא.
1) מנהג העולם להקל בחברות שרוב הבעלים הם גוים (יש מקום לעיון בחברה שאין גרעין שליטה), כמש"כ בברית יהודה ועוד.
2) דעת האג"מ והגריש"א להתיר החזקה של מניות, וכתבו במציאות שיש גרעין שליטה לחברה.
רוב הפוסקים - בברית יהודה מביא שרוב הפוסקים התירו השקעה בחברות.רוב הפוסקים מתחיל מחברות בע"מ
וממשיך לדורנו אנו
כפי שהגר"א וייס שליט"א מאריך לבאר ולהתיר ע"פ מקורות ויסודות הבעלות
וכן הרב שפרן סבור בדעת האחרונים.
אני מתקשה להבין מה הכוונה אין רוב פוסקים
כאשר שאף הגר"י לנדו שליט"א סבור שכל הטענות כנגד דברי הגריש"א והאגר"מ לא יכולות להיות שורת הדין ובדיעבד הוא לא יורה שזה איסור הנאה משביעית, חמץ שעבר עליו הפסח וכד'
מנהג העולם להקל אינו מתבסס על מנהג בלבד אלא הוא מדברי רבותינו
אם כל המצוטט הוא ברית יהודה אנו בבעיה.רוב הפוסקים - בברית יהודה מביא שרוב הפוסקים התירו השקעה בחברות.
מדובר בחברות בבעלות רוב גוים, כמש"כ הוא בעצמו שם.
ומדובר גם בחברות עם גרעין שליטה, שעליהם דיברו האג"מ והגריש"א.
ובזה נהגו העולם בדורות האחרונים להקל, על סמך דברי רבותינו זצ"ל.
מה שהגר"א וייס מתיר, וכן הרב שפרן (מפי השמועה כנראה, מה שכתוב בשמו אינו נוגע במציאות של היום - כמו שמאריך שם למי שעיין בדבריו), בחברות בבעלות יהודית, בלי גרעין שליטה, לא הופך את זה ל"רוב פוסקים".
מה שכותב הג"ר י' לנדו על הטענות נגד האג"מ והגריש"א, אינו נוגע אם הם בעצמם לא דיברו על הנושא!
חברת אנוסקו משקיעה בבנק לאומי ובנק הפועלים, מתוך עוד כמה חברות ישראליות, שבהם אין גרעין שליטה, ואין רוב גוים. א"כ, ברור שאין כאן רוב פוסקים.
מה שכתבתי בשם הברית יהודה, הוא העובדה ש"רוב פוסקים" מתירים לקנות מניות.אם כל המצוטט הוא ברית יהודה אנו בבעיה.
קשה להגיד ש"כמעט כו"ע מודו", בדבר שנחלקו גדולי הפוסקים במשך קרוב למאה שנה עד שחילקו בזה. עד אז, נראה ברור בדברי כל הפוסקים שדיברו בנושא שבעל מניות נחשב בעלים על החברה.כאשר אני דיברתי עם ר' אשר וייס וכן עם ר' יעקב לנדו עלה לי מדבריהם שכמעט כו"ע מודו שאם אתה לא בעל השליטה אזי אין לך בעלות.
אם היה כזה דבר "הסכמת מונחי הבעלות", היינו "חוסכים" מאתיים שנה של ויכוח בנושא.לא חכמה לומר שזו דעתם בלבד אלא הם מורים על פי הסכמת מונחי הבעלות.
דעת הגריש"א שבעל מניות קונה זכות לרווח מבעלי החברה. מי הם בעלי החברה? אותם בעלי מניות שיש להם שליטה.וכן זו דעת הגריש"א בעצם המונח בעלות במניות. וזו פרשנות הגריש"א בדעת האגר"מ למרות שהדבר אינו מבואר בדבריו כדי הצורך.
הפוסקים שדיברו על חברות, פחות התיחסו לאיסורי הנאה, כי בעל המניות אינו נהנה מהאיסור הנאה. הם מתיחסים לאיסור ריבית, שבת, וחמץ בפסח (ב"י וב"י).כן עולה מליבון העניין עם הרב דביר והרב גלבר בדעת הגריש"א ובעצם הבנת המונח בעלות על דבר שאתה לא יכול לקבוע בו כלום.
מ"מ לא הבאת מי שסובר שזו אכן בעלות גמורה ליין איסוה"נ ושביעית תופסת דמיה וכו' חמץ אסור בהנאה לאחר הפסח וכו
אבל בספרו של הגר"י לנדו ביאר שיטת הגריש"א ע"פ המהרי"ט, וכתב שרק מטעם זה הסכימו הפוסקים עם סברתו (אע"פ שלא נראה לי שזו היתה כוונת הגריש"א). וא"כ פשוט שכל הטעם בנוי על זה שיש מישהו אחר עם שליטה.כאשר אני דיברתי עם ר' אשר וייס וכן עם ר' יעקב לנדו עלה לי מדבריהם שכמעט כו"ע מודו שאם אתה לא בעל השליטה אזי אין לך בעלות.
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כד
אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
הנושאים החמים



Reactions: T;), מרגלת, ג'יימס ועוד 25 משתמשים28 //