פוליטי משפט נתניהו

מוטי קסטל:

טראמפ: "יש לכם נשיא שמסרב לתת לו חנינה, הוא צריך להתבייש בעצמו...

הוא אמר בעצמו שהוא יתן 5 פעמים שונות, אבל הוא לא רוצה לעשות את זה, כי אני חושב שהוא יאבד את כוחו.

עם ישראל צריך ממש להתבייש בו, הוא מביש שלא נותן את החנינה, הוא צריך לתת אותה..."
 
עמית סגל:
בוטלו הדיונים השבוע במשפט נתניהו בעקבות פטירת אימו של השופט עודד שחם.
 
מאז האמירה של טראמפ נגד הנשיא הרצוג,
יש נתק מוחלט בין הרצוג לבין אנשיו ומקורביו של טראמפ. בניגוד לעבר, הפעם הרצוג לא שוחח לא עם ויטקוף, לא עם קושנר ולא עם השגרירים האקבי ולייטר. בשגרה יש ציר ישיר בין כל הארבעה לבין הרצוג. (12)
 
מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים ממתינה 3 חודשים לעמדת גלי בהרב-מיארה בבקשת החנינה של בנימין נתניהו.
היועמ״שית טרם הכריעה בסוגיות חוקתיות ולא פנתה לפרקליטות (אבישי גרינצייג).
 
יום עדות מס' 79 של נתניהו (יום 50 בחקירה הנגדית ויום 44 ע"י הפרקליטות):

אלי ציפורי
פרסם בטוויטר את עיקרי הדיון:
עו"ד עמית חדד על התרגיל המלוכלך שעשתה אמש הפרקליטות עם אישורי מנדלבליט והתדרוכים לשופרות: "אי אפשר לפרסם כל פעם משהו קטן מהפרוטוקולים, צריך לגלות את כל הפרוטוקולים. הם לא יכולים להיות אדוני המידע": חדד: "ביהמ"ש נתן החלטה לפרוטוקול של מנדלבליט ומה שמלמד שכל מה שטענו לגבי החקירה נכון ומה שאמרו החוקרים לא נכון. אנחנו חשבנו שצריכים לגלות את הכול למרות שביהמ"ש החליט אחרת. במקום לפנות לתקשורת היו יכולים לפנות לביהמ"ש. ביהמ"ש החליט לתת את הקטעים הרלוונטיים לדעתו. הוגשה אח"כ בקשה להגשת עדות הזמנה דרך חבקין ועדיין לא ניתנה החלטה. לא השתנה כלום בין לבין אבל לצורכי תקשורת נשלחה אלינו הודעה ב-19:30 ואז תדרוכים בתקשורת (הכוונה לגליקמן בעיקר). אם יש צורך אראה לכם את התדרוכים, כדי שתבינו את התרגיל. התדרוכים היה שזה יצא מהקשרו. אבל בכל מקרה נדבר על החיסיון. שמדובר בחיסיון יחסי - אי אפשר גם לא בחיסיון מוחלט כל פעם לגלות משהו קטן. מהשעה שהפרקליטות מחליטה לפרסם קטעים, המשמעות האופרטיבית היחידה שצריך לגלות את כל הפרוטוקולים, הם לא יכולים להיות אדוני המידע. אי אפשר לעשות את זה. יש פסיקה מפורשת בעניין, אפילו בחיסיון מוחלט בין עו״ד ללקוח לא ניתן לוותר על החיסיון לחצאים או לרבעים. נגיש בקשה מסודרת".

דנים שוב בפגישת ההנחיה המדומיינת של נתניהו ופילבר:

נתניהו: "היתה שורה של פגישות בנושא של המדיה לראות איך יוצרים גיוון בתקשורת ואיך מטפלים בבעית התאגיד. אני יכול להגיד לכם מה לא היה: שיחת ההנחיה הזאת היא פיקטיבית. אתם יודעים שהוצאתם את זה במרמה ובאיומים מפילבר. אין ולא היתה פגישה מהסוג שאתם אומרים. לא היתה פגישה כזאת לא הראשונה, לא השנייה, לא השלישית ולא הרביעית".

אלי ציפורי פרסם בטוויטר:
תירוש ממשיכה לנסות לייצר פגישת הנחייה אלטרנטיבית ושוב נכשלת. נתניהו: "מה, נפגשתי עם פילבר בגן הוורדים? ברחוב? הוכח שלא הייתה פגישה כזו בטח לא ברמת ביטחון כפי שהוצגה ואתם הנדסתם את זה ואת מנסה להנדס את זה גם עכשיו":
תירוש: "יש היתכנות לנוכחות של פילבר בהרבה מועדים לפני ה-13 וה-14, יותר בחודש מאי. מכיר?" נתניהו: "לא מבין מה זה היתכנות? אני פוגש אותו בגן הורדים?"
תירוש: "בסביבת הלשכה שלך". נתניהו: "מה אני הולך ומסתובב ברחוב?" תירוש: "האיכונים קובעים אפשרות. איכון יכול להגדיר אם אדם היה או לא היה. לפי חוות הדעת יש שלל היתכנויות בחודש מאי עד ה-7 ביולי יש נוכחות של פילבר בלשכתך. אני שואלת אם זה הוצג לך?" השופטת פרידמן-פלדמן: "מה הוצג לו?" התנגדות של חדד: "הנתונים לא הוצגו לרוה"מ כי מדובר בנתונים שגויים של התביעה". השופט בר-עם: "האם אדוני מתנגד להצגת נתונים בהכנה לחקירה?" חדד: "אני מסרב להצגת דברים שגויים בביהמ"ש". השופטת פרידמן-פלדמן: "אפשר לשאול אם הוא הכיר את הנתונים". חדד: "הנתונים שגויים". עו"ד ז'ק חן: "להזכיר לפני שבועיים התנגדתי לדברים האלה כי לדעתי הכול שגוי". תירוש: אתקן את השאלה שלי ואשאל אם אדוני מכיר את הנתונים שאני מציגה מתוך חוות הדעת המוסכמת?" נתניהו: "האמת היא שלא נפגשתי איתו לפני ולא תדרכתי וגם לא אחרי. הבנתי שהוכח שלא הייתה פגישה כזו בטח לא ברמת ביטחון כפי שהוצגה ואתם הנדסתם את זה ואת מנסה להנדס את זה גם עכשיו - ואני אומר עכשיו לא הייתה פגישה כזו!".

נתניהו מטיח בתירוש: "אני אומר לך שאת משקרת! אתם יודעים מה עשיתם לפילבר, היה כדאי שיחקרו אותכם מה עשיתם לו ואיך הכרחתם אותו":
נתניהו: "אני אמרתי לו (לפילבר) לשמור על התחרות ולא לעלות את המחירים. אני לא רוצה שיעלה את המחירים. זה מה שאמרתי לו, אל תעלה מחירים. לא תיאמתי איתו. אני יכול להגיד לך שזה אחרי שהוא נכנס לתפקיד. מה שעניין אותי זה רק זה, אני יכול להגיד מה לא דיברתי. זה גם מה שהעיד גם. לא היה לי שום קשר אליו. מילה אחת לא דיברתי אתו. נתן עדות אמת בהתחלה ואחר כך עדות שקר תחת סחיטה ואיומים שלכם. וההצגה והשקר גס שתפרתם ותפרתם כי כל הזמן הוספתם ושיניתם כי השקר לא מסתדר עם העובדות, הכל במטרה לייצר שקר שלא היה ולא נברא ואת עדין לצערי מנסה לעשות את זה כאן. זה מה שאמרתי ולא יותר מזה. את אומרת ואת משקרת! אני אומר לך שאת משקרת! אתם יודעים שאתם סתם מחביאים דברים. אתם יודעים מה עשיתם לו. היה כדאי שיחקרו מה עשיתם לו ואיך הכרחתם אותו לעשות את הדבר הזה. את יודעת את זה. יש חומרי חקירה שלא חקרתם את עצמכם. את עצמכם צריך לחקור. ההבדל בינינו זה שאת עושה את זה בצורה יותר טקטית ונעימה. אני פחות טקטי ממך, אני אומר לך מה שאני חושב על מה שאתם עושים".

נתניהו: "אין לא היתה פגישת הנחייה. הוצאתם את זה מפילבר באמצעים קרימנליים של עושים במדינה דמוקרטית":
נתניהו: "אני יודע להגיד שלא דיברתי על אלוביץ' וטלפוניה, לא היה כלום בפגישות האלה. ונושא בזק-יס לא קיים. ואתם יודעים שהוצאתם את זה במרמה ואילוצים מפילבר שהפך לעד מדינה. אין ולא הייתה פגישה כמו שאתם אומרים, זו המצאה מוחלטת. הוצאתם את זה מפילבר באמצעים קרימנלים שלא עושים במדינה דמוקרטית, לחצים ואיומים ורוגלות, פגישת ההנחיה לא קיימת בשום פגישה".

נתניהו על הבלוק הצהוב של פילבר שהוצג בזמנו על ידי ברוך קרא כ"ראיית זהב": "את יודעת שאת מראה פה פיקסל, את יודעת שזה מצג שווא. היה לכם את הבלוק הזהב (בציניות), וכל הדוברים שמתחזים לעיתונאים (מתכוון בעיקר לברוך קרא) ואז מתברר שהכל הוכן מראש לפגישות... אתם יודעים שזה ההכנות שלו (של פילבר) לפגישה איתי, הכול שקר, פשוט משקרים פה באופן שיטתי, כל פעם באים ממקום אחר. אתם יודעים שזה לא הכנה ולא סיכום ואתם משקרים".

נתניהו עוקץ את תירוש לאחר שאמרה שפילבר "התמסר" להגנה: "פילבר התמסר רק למסכת האיומים שלכם. ביקשתם להרוס אותו, הוא נתן לכם עדות אמת ואז סחטתם אותו באיומים והובלתם אותו לעדות שקר".

עידו אורון פרסם בטוויטר:
תירוש: "את התלונות של אלוביץ' על המחירים פילבר שמע מאדוני בפגישת ההנחיה ואדוני שמע אותן מאלוביץ'". נתניהו: "הפגישה הראשונה שלי איתו אחרי שנכנס לתפקיד. האיכונים מראים שלא פגשתי אותו בראשון, לא בשני, לא בשלישי ,לא ברביעי ולא בחמישי - זה מה שהוכח. איך אתם קוראים לזה? ׳ראיות חפציות׳. את מנסה בכוח להציל את כתב האישום שלך. אלוביץ' התלונן אליו, לא אליי. לא הכרתי את זה בכלל, זה לא מעניין. את מנסה ל׳שיטתי׳ להציל את כתב האישום כי את יודעת שזה לא מתקיים - הוכח שזה לא התקיים. זה ממוטט לכם את התיק וזה לא הדבר היחיד שממוטט לכם את התיק".

תירוש: "אמר פילבר בחקירה שלו כעד מדינה שהוא הבין שהוא חייב לאשר את העסקה הזאת שזה מבחן הביצוע הראשון שלו מולך". נתניהו: "זה שקר מוחלט. לא ביקשתי ממנו. זה לא עלה אף פעם. מה שעלה זה רק מה שאמרתי בנוגע לגיוון בשוק התקשורת ולתאגיד. בנוגע לטלקום אמרתי לו לשמור על תחרות ולא להעלות מחירים. לא היה שום מבחן ביצוע, הוא שיקר! אתם יודעים שהוא שיקר! אתם יצרתם את השקר! מנסים איכשהו להציל תיק שקרס, עם תאריכים שקרסו, עם הנחיה שלא היתה! זה פשוט שקר מהתחלה עד הסוף. אני לא יכול לדבר פה על מחילה, אבל אני יכול לדבר פה על הבנה - אני מבין איזה דברים עשו לאנשים. הפעילו כאן רוגלות על אזרחי ישראל! על כל המערך שלי, אבל גם מעבר. דברים שעוד יתגלו! טרלול שלא היה כדוגמתו!".

אלי ציפורי הדגיש נושא זה בטוויטר: נתניהו מטיח בתירוש: "שתלתם שקר על פגישת ההנחייה, אתם רוצים להציל תיק שקרס. כששמעתי פעם ראשונה שפילבר אמר זאת, לא האמנתי שאדם יפעל בצורה כל כך בוטה להציל את עורו. כעסתי עליו, אני עדיין די נסער, אבל ברגעים יותר שקטים. אי אפשר לדבר כאן על מחילה, אבל אפשר לדבר על הבנה":
נתניהו: "לא ביקשתי (מפילבר על קידום מיזוג בזק-יס). לא עניין, לא עסקתי ולא עלה אף פעם. מה שעלה זה התאגיד, שוק המדיה וכל השאר. טלקום לא מעניין אותי , אמרתי לפילבר תדאג שתהיה תחרות. שתלתם שקר. הייתם צריכים לשתול שקר. אתם תשפטו. השופטים ישפטו. אתם רוצים להציל תיק שקרס, הנחייה שלא ניתנה, שיחה שלא הייתה, ניסיון נואש כל פעם לנסות לתפור ולהכניס חלקים לפאזל שלא מסתדרים. מנסים עם פטיש, מייצרים חור חדש ולנסות להכניס משהו פיקטיבי שלא היה. שקר מהתחלה עד הסוף. כששמעתי פעם ראשונה שפילבר אמר זאת, לא האמנתי שאדם יפעל בצורה כל כך בוטה להציל עורו. כעסתי עליו וזו חולשת האופי שלו שהוא התמסר לשקרים אלה. אני עדיין די נסער מהדבר הזה. אבל אני ברגעים יותר שקטים, אי אפשר לדבר כאן על מחילה, אבל אפשר לדבר על הבנה. אני מבין איזה דברים עשו לאנשים. עשו לכולם. עשו דברים שאי אפשר להאמין שעשו. הפעילו רוגלות על כל המערך שלי".
 
טראמפ בשיחה עם ברק רביד אומר שהנשיא הרצוג צריך לתת לביבי חנינה עוד היום.
עוד מטראמפ - אני לא רוצה שיהיה משהו שיטריד את ביבי חוץ מהמלחמה עם איראן.
הרצוג הוא חרפה. תגיד לו שאני חושף אותו. אני מדבר איתו על זה כבר שנה. הוא הבטיח לי חמש פעמים שהוא ייתן חנינה לביבי. אמרתי לו שלא אפגוש אותו. הוא מחזיק את זה מעל הראש של ביבי כבר שנה.
 
הסתבכות בוז'י הרצוג עם טראמפ באשמת מיארה: בקשת החנינה של נתניהו הוגשה לפני למעלה מ-3 חודשים. הרצוג העביר את הבקשה מיידית, לקבלת עמדת מחלקת חנינות, שהעבירה אותה מיידית ליועצת המשפטית לממשלה.
מאז, למרות עשרות דיונים ומסמכים בעניין לומדי התורה בחורי הישיבות והאברכים על הגיוס - היועמ״שית לא מאצה זמן לקיים ולו דיון אחד על החנינה.
 
מקורבי הנשיא הרצוג: הוא שוחח עם טראמפ פעמים רבות בנושא החנינה אך לא הבטיח לו מעולם שהיא תינתן, אלא אמר שהבקשה תישקל בכובד ראש.

הוא היה הראשון להביע את דעתו שהמשפט הזה צריך להגיע לסיומו בדרך מוסכמת.
 
*מבית הנשיא נמסר בתגובה:*

״בשעה שכולנו מגוייסים, נשיא המדינה לא עוסק בסוגיית החנינה לראש הממשלה נתניהו. הנשיא הרצוג מכבד ומעריך מאוד את תרומתו האדירה של הנשיא טראמפ לביטחון ישראל, רואה בו מנהיג העולם החופשי, בעל ברית מרכזי של מדינת ישראל ומוקיר במיוחד את עמדתו הנחושה נגד איראן.

נשיא המדינה הביע בעבר באופן גלוי את עמדתו כי נכון שהמערכות הרלוונטיות יקיימו שיח ענייני במטרה להגיע להסדר מוסכם, לרבות אפשרות של עסקת טיעון, בתיק ראש הממשלה.

למען הסדר הטוב, וכפי שהובהר בעבר כבר כמה פעמים - ישראל היא מדינת חוק ריבונית, ולפיכך בקשתו של ראש הממשלה נמצאת על פי הכללים במשרד המשפטים, לקבלת חוות דעת, ולאחר סיום התהליך נשיא המדינה יבחן את הבקשה על פי החוק, טובת המדינה, לפי צו מצפונו וללא כל השפעה מלחצים חיצוניים או פנימיים כאלו או אחרים״.
 
בן כספית

‏דוד מידן:
קריאה מהממ״ד לנשיא הרצוג:

נשיאה של ברזיל בולסונרו נדון לאחרונה ל 27 שנות מאסר.
הוא הואשם בשיבוש הסדר הדמוקרטי, ביטול בחירות, ניסיון הפיכה ועוד.
טראמפ ניסה באופן גלוי לסייע בחילוצו מהמשפט.
הסיוע כלל איומים בהטלת סנקציות אישיות על השופטים, ביטול ויזות, הקפאת נכסים ועוד.
ובנוסף, סנקציות כלכליות על המדינה באמצעות העלאת מכסים ל 50%.
מערכת המישפט הברזילאית לא נרתעה ועמדה איתן מול כל הלחצים.
המישפט נמשך כסדרו.
גזר הדין ניתן במועדו.
השופט הסתפק בפירסום הודעה קצרה:
׳׳הריבונות הלאומית הברזילאית לעולם לא תימכר ולא תועמד למשא ומתן ולא תושחת״.

אדוני הנשיא,
לא אתה הוא המאוים,
ריבונות ישראל היא המאוימת.
זו השעה שלך.
גדול המשפט מן המלך!

5 מרץ
(דוד מידן)
 
הנשיא הרצוג נשאל בפוקס ניוז האם יתן חנינה לרה״מ נתניהו: אמרתי שאשקול הכל ברצינות, אך אני מחויב על פי התהליך ועל פי החוק הישראלי להמתין לחוות דעת שחייבות להינתן לי על ידי הרשויות הרלוונטיות. וזו הסיבה, כמובן, שהכל מונח על השולחן. אבל זה חייב להיעשות על פי החוק הישראלי.
 
תגובת משרד המשפטים: מחלקת חנינות השלימה את עבודתה ככל שעלה בידה ובהתאם לנתונים שעמדו בפניה, לצורך גיבוש חוות דעת בבקשת החנינה. חוות הדעת הועברה הבוקר לשר עמיחי אליהו בטרם העברתה לנשיא המדינה. בחוות הדעת צוין כי ככל שתוגש עמדת גורמי התביעה, טרם החלטת נשיא המדינה, תפעל מחלקת חנינות לעדכון והשלמת חוות הדעת בהתאם, על מנת שעמדת גורמי התביעה תובא אף היא במארג השיקולים הנוגעים לעניין.
 
השר אליהו אחרי שקיבל את חוות הדעת של מחלקת החנינות על בקשת נתניהו: ״מעיון ראשוני בחומרים עולה תמונה ברורה: בניגוד מוחלט לתדרוכי היועמ״שית, לפיהן כביכול ״אין מדובר כלל בבקשת חנינה״, חוו״ד גורמי המקצוע קובעת מפורשות כי אכן מונחת לפנינו בקשת חנינה כדת וכדין, הדורשת את המשך טיפולי מול נשיא המדינה״
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

ברוכים הבאים לפורום החדש של פרוג - בינה מלאכותית!


כפי עינכם הרואות, הפורום מחולק לתתי פורומים רבים, השתדלו לכתוב בכל פורום כפי התוכן המועד לו.




שימו לב לכללי הפורום, הם מחייבים!
  • אין להעלות תמונות נשים כלל!
  • אין להעלות קבצים המפירים זכויות יוצרים.
  • אין להעלות קבצים שלא אתם יצרתם בעצמכם.
  • אין להעלות תמונות שאינן לרוח האתר.
  • אין להעלות תמונות עבודה זרה, ובכללם סמלי הגויים כגון צלב וכדו'.
  • אין להעלות סתם קבצים ברמה נמוכה, ללא תועלת או מטרה ספציפית, הדבר ייחשב לספאם.
  • אין להעלות את אותם קבצים במספר אשכולות, מטבע הדברים יש המון תמונות שמתאימים למספר אשכולות במקביל, זה לא אומר שצריך להעלות אותם לכל אחד מהם, הדבר נחשב לספאם וההודעות יימחקו.




איך מתקבלים לקהילת יוצרי AI?
  • זכיה באתגר היומי
  • פרסום אשכול שיתופי ליצירותיכם, ברמה גבוהה.
  • פרסום אשכול הדרכה ייחודית בכלי AI
  • פרסום מאמר באתר בקטגוריה בינה מלאכותית.
  • וכמובן, בוגרי קורס AI של פרוג!
אם עשיתם אחד או יותר מן הרשימה הנ"ל, תוכלו להגיש בקשה בטופס זה >>> ולתת קישור לשיתוף שלכם, ולמלא את הטופס כראוי. תקבלו בהמשך הודעה פרטית במקרה שהתקבלתם. אין טעם לשלוח בקשת הצטרפות ללא טופס מלא כראוי.





וכמובן, כללי הפורום המוכרים:
  • אין לפרסם הודעות עם תוכן שיווקי.
  • אין לפרסם בקשות לחיפוש בעלי מקצוע - אלא רק בלוח המודעות בלבד.
  • יש לשים לב היטב לשימוש נכון בתתי הפורום, שיתופים / מדריכים / אתגרים / דיונים.
  • יש להשתמש בכותרות אינפורמטיביות בלבד.
  • העלאת אתגרים אפשרית רק ע"פ חוקת האתגרים.
שכונה חדשה עם מעל 1,000 יח"ד תיבנה למגזר החרדי בבית שמש
חברות הנדל"ן 'נתיב פיתוח', בשיתוף עם חברת 'י.ד. ברזאני', זכו במכרז לבניית מעל ל-1,000 יחידות דיור חדשות ברמת בית שמש ד' 5. הפרויקט, בהיקף כולל המוערך בכ-1.5 מיליארד שקלים, מתוכנן למגזר החרדי ויכלול מבני מגורים, מוסדות ציבור, בתי כנסת, גני ילדים, מרכזי תעסוקה ותשתיות רחבות. מדובר בשכונה חדשה של ממש שתוקם בעיר בית שמש, ובנייתה תושלם בתוך פחות מארבע שנים.
עם זכייתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל על עתודת הקרקע הזמינה האחרונה ברמת בית שמש ד', חברת הנדל"ן 'נתיב פיתוח', בשיתוף חברת י.ד. ברזאני, תבנה מעל 1,000 יחידות דיור למגזר החרדי. הפרויקט, בהיקף כולל המוערך בכ-1.5 מיליארד שקלים, יושלם תוך 40 חודשים ויציע מבחר דירות בסטנדרטים גבוהים בצביון חרדי. מדובר במכרז הגדול ביותר במגזר החרדי, בוודאי ברמת בית שמש, שעם השלמתו תיבנה שכונה מלאה עם מעטפת מלאה של מבני ציבור ומרכזי תעסוקה.

המכרז, שהוא גם הגדול ביותר בהיקפו בשנים האחרונות, נחשב לזכייה דרמטית בשל היותו כולל הקמה מלאה של שכונה חדשה למגזר החרדי עם מעטפת מסחר, עסקים ומוסדות ציבוריים. מדובר בפרויקט המגורים המשמעותי ביותר שמיועד עבור המגזר החרדי, שכן הוא מציע לראשונה היקף של 1,000 יח"ד במיקום אחד במרכז הארץ. בכך, הופך הפרויקט לאחד המסקרנים והמשפיעים בענף הנדל"ן בישראל, שעשוי אף להשפיע על מצוקת הדיור החרדית עם מענה ייחודי וחסר תקדים בהיקפו.

צ'אט
בית שמש רמה ד 5

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת משפט של עוול
ב"ה

בהיעדרה: החל "שימוע" להדחת היועצת המשפטית לממשלה.
השר שיקלי מציג בדיון מסמך בן 84 סעיפים, המסכם מאות עמודי טענות שהכין השר לוין.
אך בתוך ההר הזה של טיעונים, מעל לכול עולה שאלה עקרונית אחת:
האם מערכת בלתי נבחרת יכולה להכתיב מדיניות, ולחסום באופן עקבי ממשלה נבחרת, ועדיין להיקרא "שומרת הדמוקרטיה"?

גם אם אינכם מתמטיקאים, גם אם תורת המשפטים רחוקה מכם, ואפילו אם מעולם לא נחשפתם לעקרונות של מדע המערכות, במבט קצר, תוכלו לזהות את האבסורד.
הוא איננו נסתר, ואיננו מורכב להבנה. הוא פשוט, כמו נוסחה שדורשת תיקון.

לא מדובר כאן בשיקולים פוליטיים זרים, לא בהטיה מפלגתית, ולא בשחיתות סמויה,
אלא בכשל מובנה, מדויק, צפוי מראש, ממש כפי שחוק פיזיקלי חוזר על עצמו במעבדה.
מערכת דמוקרטית שנראית פתוחה אך חסומה מבפנים,
ממשלה שנבחרת, אך אינה מסוגלת לשלוט,
ורשות בלתי נבחרת, שקובעת את חוקי המשחק מבלי להיות נתונה לו.

זה לא טיעון פוליטי.
זה מודל. זה מבנה. זו נוסחה.
וזה, מה שצריך לתקן.

טיעון מתמטי־רעיוני:

תהי M ממשלה נבחרת על־ידי הציבור.
תהי J מערכת משפטית בעלת סמכויות עצמאיות.
נניח ש־M מעוניינת ליישם מדיניות כלשהי P, אך נחסמת על־ידי J עקב שיקולים אידיאולוגיים עקביים.
אם מתקיים:


אם מתקיים:

  J(P) = Rejected     לכל P ∈ Agenda of M

ובו בזמן:

  J ∉ Elected Bodies

אזי מתקיים:

  ∃ פוליטיזציה דו־צדדית ∧ כשל ריבוני דמוקרטי

ומה שהיה להוכיח:

❝ כאשר הגוף הבלתי נבחר מונע באופן עקבי את מימוש מדיניות הגוף הנבחר, תוך שימוש בשיקולים אידיאולוגיים, נוצר מצב של פוליטיזציה משני הצדדים, אך רק צד אחד כבול. ❞

ניסוח מילולי של הטיעון:

נניח שיש ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי על־ידי הציבור, והיא מבקשת לקדם מדיניות מסוימת, כלכלה, ביטחון, חברה, דת או משפט.

אבל שוב ושוב, כל מה שהיא מנסה לקדם נחסם על־ידי מערכת משפטית עצמאית, שמחזיקה באידיאולוגיה שונה ושפועלת באופן עקבי לסכל את תוכניות הממשלה.

באותו הזמן, אותה מערכת משפטית לא נבחרה על־ידי הציבור, אין לה אחריות דמוקרטית, אבל יש לה כוח מעשי לקבוע מה יתבצע ומה לא.

במצב כזה, יש:
  • פוליטיזציה גם בצד המשפטי (ולא רק בצד הממשלתי),
  • ובעיקר, כשל דמוקרטי עמוק:
    כי יש שלטון, אבל אין אפשרות אמיתית להחליף את הכיוון האידיאולוגי שלו דרך בחירות.
ומה שהיה להוכיח:

❝ כאשר רק צד אחד מחויב לתוצאות הבחירות, והצד השני שומר על שליטה מעשית מבלי להיבחר – זו לא רק פוליטיזציה, זו פגיעה ממשית בריבונות העם. ❞

ניסוח על פי תורת המשחקים

הגדרות:

  • G: Governmentהממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות
  • J: Judiciary מערכת משפטית עצמאית (יועמ"שית, בג"ץ, פרקליטות)
  • מטרת G: לקדם מדיניות ציבורית על־פי המנדט שקיבלה
  • מטרת J: לשמר את מסגרת שלטון החוק לפי פרשנותה, תוך שמירה על סטטוס־קוו מוסדי ואידיאולוגי
מהלך המשחק:
  • G מגישה יוזמה ממשלתית P
  • J מעריכה את P דרך פריזמה משפטית־ערכית
אם מתקיים:

 J(P) = Blocked     לכל P ∈ Agenda of G

ובמקביל:

 J ∉ Elected

אז:
  • G אינו מצליח לבצע את יעדיו
  • J משמר שליטה מעשית
  • נוצר שיווי משקל אסימטרי שבו צד אחד מחויב לרצון הציבור, והאחר פועל באופן עצמאי
מבנה אסטרטגי:

זהו משחק אסטרטגי עם:
  • שליטה פרוצדורלית ל־J (כוח משפטי לקבוע מה מותר)
  • אחריות פוליטית בלעדית ל־G (ביקורת ציבורית על ביצוע)
תוצאת המשחק:
  • הממשלה מוחלשת למרות שנבחרה
  • הרשות השופטת שומרת על יציבות מוסדית גם כשהיא פוסלת את רצון הבוחר
  • המשחק אינו מאפשר החלפת אידיאולוגיה שלטונית דרך בחירות

ומה שהיה להוכיח:

❝ כאשר השחקן הלא נבחר קובע את גבולות הפעולה של השחקן הנבחר באופן עקבי, נוצר משחק שבו לא ניתן להחליף את הכיוון האידיאולוגי לא דרך תמריצים, לא דרך בחירות, ולא דרך כלים דמוקרטיים. ❞


📘 תאוריה מערכתית קצרה:

"כשל הריבונות במערכת סגורה"

הגדרה:


מערכת שלטונית דמוקרטית שבה קיימת רשות נבחרת (הממשלה) ורשות בלתי נבחרת (מערכת משפטית), מתפקדת כ־מערכת מרובת־מרכיבים עם פיקוח הדדי. אולם כאשר אחת מהן פועלת כמרכיב סגור, מתהווה כשל מערכתי.

עקרונות התאוריה:

1. מערכת שלטונית היא מערכת פתוחה.

היא מקבלת קלט מהציבור (בחירות), וממירה אותו לפלט של מדיניות.

2. כאשר מרכיב מסוים במערכת (למשל, מערכת משפטית) פועל כמרכיב סגור כלומר,
  • אינו משתנה בהתאם לקלט,
  • אינו ניתן להחלפה,
  • מפרש בעצמו את כללי פעולתו,
    הוא שובר את עקרון ההיזון החוזר (Feedback) שהוא תנאי לקיומה של מערכת פתוחה בריאה.
3. אם הקלט (רצון הציבור) נשאר קבוע, אבל הפלט (מדיניות) נשלט על־ידי גוף שלא משתנה,
נוצרת הפרדה בין שליטה לאחריות,
הגוף השולט (המערכת המשפטית) אינו נושא באחריות ציבורית,
והגוף האחראי (הממשלה) אינו שולט.

4. מצב זה יוצר תוצאה מערכתית קבועה (Output lock):
המערכת חוזרת תמיד לאותו מצב אידיאולוגי,
בלי קשר לתוצאה הפוליטית.
זהו סימן למערכת תקועה, או בלשון מדעית:

מערכת סגורה עם לולאת בקרה עצמית שאינה מגיבה לשינויים חיצוניים.

5. מערכת כזו נראית דמוקרטית כלפי חוץ, אך אינה פועלת דמוקרטית מבפנים.

זהו מה שמכונה במדעי המערכות:

"False Open System" מערכת שנראית פתוחה אך שומרת על יציבות פנימית נוקשה.

מסקנה (מה שהיה להוכיח):

❝ במצב שבו מרכיב אחד במערכת הדמוקרטית מתפקד כמערכת סגורה שאינה כפופה להיזון חוזר מהציבור, נשללת למעשה יכולת השינוי, גם אם המבנה הפורמלי נותר דמוקרטי. ❞

זהו כשל מערכתי, לא פולמוס פוליטי.

לסיכום:

הטיעון לפוליטיזציה הפך לנשק קבוע,
הוא מונף בכל פעם שמועלה ניסיון לתקן, גם כשהתיקון דמוקרטי לגמרי, גם כשהוא מתבקש.
אבל האבסורד הגדול הוא שהאשמה עצמה,
אמורה להיות מופנית דווקא כלפי המאשימים.

כי מי שחוסם כל שינוי בשם טוהר מקצועי,
מי שמפחד מכל נגיעה במבנה כאילו זו חבלה,
הוא עצמו משתמש במה שהוא פוגע, כדי להמשיך לפגוע.

וכך, בשם המאבק בפוליטיזציה,
מתבצעת פוליטיזציה עמוקה, קבועה, בלתי ניתנת להחלפה.

השימוע שנערך בהיעדרה של שומרת הסף לא הותיר סימן שאלה, אלא סימן קריאה.
כי כשאין אפילו נכונות לשמוע,
ברור שאין עם מי לדבר.

וזה, בסופו של דבר,
מה שהיה צריך לומר.

* זוהי הייתה תרומתי הצנועה למשפט צדק.
שיתוף - לביקורת חזית כפולה
ב"ה

חזית ביטחונית, וחזית משפטית

(לפעמים עצם הפרסום הוא המסר, ברגע שהדברים נאמרו באמת, הם כבר בדרך למקום הנכון.)

יש לי שאלות קשות.
אני שואלת שוב ושוב, ועדיין לא מצאתי תשובה אחת שתיישב את הלב.
לא תשובה משפטית, לא מוסרית, ולא ציבורית.
רק תחושת אי־צדק שמעמיקה, ככל שאני מנסה להבין.

איך ייתכן שמי שאינם בשלטון, הם אלו שמסוגלים לשבש אותו?

איך קורה, שמערכת שלטונית נבחרת בקולות רוב העם, אך מוצאת את עצמה נרדפת על ידי שלוחות שאינן נבחרות, אך חזקות דיו כדי לשתק מהלך מדיני, משפטי וביטחוני?

מהיכן שואבת האופוזיציה לשעבר, שאיבדה את אמון הציבור, את הכוח להמשיך ולהחזיק בידיה את ההגה מאחורי הקלעים? האם מדובר בהמשך לגיטימי של ביקורת, או בתופעה עמוקה בהרבה, שבה מוסדות שאינם כפופים לבחירה דמוקרטית קובעים בפועל את סדר היום של מדינה שלמה?

ואיך מתאפשר כל זה, תחת הכותרת הרחבה והאלסטית כל כך של "עניין ציבורי"?
האם אפשר עוד לקרוא ל"עניין ציבורי" דבר שציבור בוחר אחר בחר בו שוב ושוב, למרות, ואולי בגלל, מה שמייחסים לו?

וכיצד ייתכן, שבמדינות מערביות רבות העבירות המיוחסות לראש הממשלה אינן נחשבות כלל לפליליות, ואילו אצלנו, הן משמשות עילה לטלטל מדינה, לעצור מהלכים אסטרטגיים, ולפרק הנהגה נבחרת?

כמה אפשר לטלטל ראש ממשלה שנמצא בעיצומה של מלחמה על חיי אזרחי ישראל?
כמה אפשר לדרוש ממנו לחלק את זמנו בין חדרי החקירה לאיומים בטחוניים, ובו בזמן לדרוש ממנו לתפקד כמבוגר האחראי של המערכת?

ואיפה אותם כללים שנועדו להסדיר מדינה במצבי חירום?
האם אין מנגנונים חוקיים שמכירים בכך שמלחמה משנה את פני השלטון, ומצריכה אחריות מערכתית, לא חיכוך פנימי?

ואולי חשוב מכול,
למה הגורמים המשפטיים מתעקשים לפעול כאילו שום דבר לא השתנה?
איך הם מסוגלים לנתק את עצמם מהנסיבות, מההקשר, מההיסטוריה ומהאחריות הלאומית?
האם בעיניהם צדק הוא ערך מוחלט, שמנותק מכל מציאות? או שמא זוהי עיוורון שמתחפש לנייטרליות?

ומתי, אם בכלל, תתעורר תחושת האחריות הלאומית, לא לשם שמירה על החוק כנוסח, אלא לשם שמירה על העם?

יש כאן אבסורד שקשה להכיל.
ראש ממשלה נבחר, בעיצומה של מלחמה, מתייצב מדי שבוע באולם בית המשפט, בעוד אויבים מבחוץ מאיימים והעם מצפה להנהגה.
והמערכת, במקום להתכנס לאחריות, ממשיכה לדרוש ממנו לפצל את עצמו: להיות גם לוחם, גם נאשם, גם קורבן, גם מנהיג.

מול המציאות הזו, יש מי שעדיין חוזרים על מנטרות ריקות, כאילו אין מלחמה, כאילו אין עם, כאילו החוק מתקיים ברִיק.
הם מדברים על "שוויון בפני החוק", בזמן שהם משתמשים בו ככלי פוליטי.
הם מדברים על "טוהר מידות", בזמן שהם מבזים את מוסר האחריות.
הם מבקשים צדק, אבל מונעים אותו מהציבור.

ובשלב הזה, כבר אי אפשר שלא לראות:
העמדה הזו לא רק מנותקת, היא מגוחכת.
היא ממשיכה להיאחז בציפורניים בטיעונים שהתפוררו, בשם עקרונות שהושחתו, תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות עצמה.

האבסורד כל כך גדול, עד שהוא שוחק את מי שממשיך לטעון אותו.
הוא הופך את הצד השני לנלעג, כי הוא חושף לא את עמדתו, אלא את ניתוקו.

יש נקודה שצריך לומר ביושר:
הכוח של מערכת המשפט לא תמיד מצדיק את התואר "מערכת שופטת".
כשהמערכת הזו אינה יודעת לרסן את עצמה, כשהיא פועלת מתוך עיוורון הקונספט ולא מתוך ראיית האדם, היא כבר לא מגִנה על הצדק, היא חותרת תחתיו.

במקום להיות משקל מאזֵן, היא הופכת לגורם שמטה את הכף.
במקום לתקן עיוותים, היא יוצרת אותם.
ואז, כשהביקורת גוברת, מנפנפים במילה "צדק" כאילו היא כלב השמירה האחרון של הדמוקרטיה –
אבל הכלב הזה כבר שינן את הפקודות, שכח את המצפן, והוא נובח לא כי יש סכנה – אלא כי לימדו אותו.

צדק אמיתי לא נולד מתוך עודף סמכות, אלא מתוך גבולות.
וכשאין גבולות למערכת המשפט, אין גבול גם לעוול שהיא עלולה להסב.

כשיש עוול שצועק, לא די לגנות אותו, צריך לבחון מחדש את הפרמטרים שאִפשרו לו להתקיים.
כי לעיתים, העוול אינו תקלה, אלא תוצאה של מבנה מעוות.
ואז, המאבק האמיתי אינו רק על צדק, אלא על חשיפת מוקדי כוח שתפסו לעצמם מקום לא הוגן בתוך משמרת הצדק.
ואת זה, מוכרחים לומר בקול.

פעם, גם כשלא הסכמת עם המחאה, יכולת לפחות להעריך את עומק הטיעון.
הייתה אידיאולוגיה. הייתה השקפת עולם. הייתה תחושת אחריות.
היום? נותר רק קומץ קולני של מפגינים אלימים, שמרעישים בשם הדמוקרטיה, אך פועלים נגדה.
מי ששולח אותם מתעלם במפגיע מזעקת העם, מתעלם מהבחירה הדמוקרטית, מתעלם מהשכל הישר.
והציבור, כבר לא מתרשם. לא מהחסימות. לא מהתחפושות. לא מההיסטריה.
כשאין דרך, אין עומק. כשאין אמת, נשאר רק הרעש, והאלימות שהולכת ומתפשטת סביבו.

והנה העובדות.
בלי סיסמאות, בלי פרשנויות מוגזמות, רק התבוננות ישירה במציאות:
מהם החשדות? מה המשקל האמיתי שלהם? מה נחשב לעבירה, ומה לא?
ומה קורה במדינות אחרות, כשמנהיג נמצא בעיצומה של מלחמה?

למען הבהירות, הנה פירוט החשדות, אך חשוב להדגיש: אף אחד מהם אינו כולל מעשה פלילי מובהק כפי שמקובל במקרים דומים במדינות דמוקרטיות.

1. מהן החשדות נגד נתניהו?

על פי מקורות מוסמכים, נתניהו עומד למשפט בשלוש פרשיות עיקריות :
  • תיק 1000 – קבלת טובות הנאה: קבב ובקבוקי שמפניה בשווי כ‑700,000 ש״ח ממילצ'ן ופאקר, allegedly בקשר להטבות לעסקים שלהם.
  • תיק 2000 – הטבות לתקשורת: הסכם עם עורכי Yedioth Ahronoth לכאורה – בתמורה לכיסוי אוהד.
  • תיק 4000 – הפרת אמון ושוחד: הטבות רגולטוריות לחברת בזק ואז כיסוי תקשורתי חיובי.
ביחד, החשדות מחזיקים קיימים פלילית (שוחד, מרמה והפרת אמונים), ונאשמים כי המדינה הושפעה לטובתו האישית או של מקורביו.

2. מה משמעות המשפט בזמן מלחמה?

  • בית המשפט הישראלי עצמו עיכב את הדיונים השבוע, בעקבות בקשות הנוגעות לשיקולי בטחון ודיפלומטיה
  • זאת למרות שארה״ב ועוד מדינות רגישות מורידות משמעותית את תביעת מנהיגים בזמן מלחמה, נוהגים להתפשר עם מצב חירום על מגבלות משפטיות מסוימות .
  • הדיון סביב "גישור פלילי", שהוצע גם על ידי שופטים בכירים (כמו אהרן ברק), מודגם כדרך חוקית לאפשר למשפט להתנהל בלי לקרוע את השלטון במקביל למלחמה .

3. האם עוד מדינות נדרשות לתצהיר מנהיגים בזמן משברים?

  • בארה״ב ובליטיגציה בינלאומית, גם במלחמות העולם ובמלחמת האזרחים, מערכת המשפט ניגשה במשנה זהירות לפגיעה בזכויות במהלך חירום .
  • בתי דין בינלאומיים אף דנו בעבר באיזונים בין שלטון עריצי ובין הגנה על משפט הוגן, אך לא ניווטו הפגנת כוח בזהירות כפי שדורשים מחזיקים באינטרס לאומי.

4. שלילת יתר של סמכויות בזמן מלחמה

  • התערבות הצבא והממשל מלווה לרוב בהגבלות זמניות על זכויות, אך לרוב זה מותיר את המנהיג בתוך מערכת גמישה, לא תקיפה.
  • נכונות לפתוח משפט מנהיג בזמן מלחמה, בלי התאמות או פשרות, מהווה חריגה מכללי המשחק המקובלים בגזרה משטרית או דמוקרטית.

5. מה אומרות חוויות מארה"ב על ניהול שלטון ומשפט בזמן חירום?

  • תקדימים שופטים אמריקאים קיבלו חלק לחלוטין את המצב, וזאת מתוך הבנה שמצב מלחמה דורש איזונים מותאמים ולא הקשחת יתר של סמכות שיפוטית .
  • זו מדיניות שהתבססה אחרי וורלד וור 1 ו־2, החשיבה היא שעל מערכת המשפט לא להקריב את המנהיגות בטלות כהגנה על צדק שהיא מטילה עליו.

מסקנה ואינטרפרטציה

המצב בישראל מוסיף עומס כפול:
ראש ממשלה בוחר, מנהיג סיכונים ביטחוניים, נדרש למלחמה ולו בזמן שהוא עצמאי במשפט.
זאת בזמן שמדינות ושלטונות אחרים בחרו בפתרונות גמישים: גישור, מעצורים משפטיים זמניים, ודיאלוג מוסדי.

העובדה שישראל ממשיכה במשפט הזה דווקא עכשיו מעלה שאלות קשות:
  • האם מעגלי הכוח המשפטי שלנו מודעים לאיזון הנדרש בזמן חירום?
  • האם אינם פועלים מתוך ניתוק מהמציאות הלאומית?
  • ומתי, אם בכלל, נחזור ולזכור שמשפט ותביעה אינם מטרה, אלא אמצעי ליצור צדק, גם אם לא מוחלט?
הטיעון לקידום "צדק" באמצעות המשך ניהול משפט נתניהו, בטל מעיקרו.
לא משום שנתניהו מעל החוק, אלא מפני שהשימוש בחוק נעשה כאן בניגוד למהות החוק עצמו.

כאשר מנהיג נבחר, המצוי בעיצומה של מלחמה קיומית, נדרש להתייצב תדיר בבית המשפט, תוך פגיעה ישירה ביכולתו למשול, אין זה קידום צדק.
זה שיבוש צדק.

המשפט לא מנותק מהקשר. הוא פועל בתוך מציאות.
והמציאות הזו ברורה: אין כאן סכנה של בריחה, אין שיבוש הליכים, ואין דחיפות אמיתית.
יש רק אובססיה מוסדית שמתחזה לחובה מוסרית.

לכן, ההתעקשות להמשיך את ההליך אינה אקט של טוהר – אלא אובדן שיקול דעת במסווה של נאמנות לערכים.

הטענה לפגיעה בטוהר המידות מחייבת לבחון את המשקל הממשי של הרווח הנטען, מול הנזק הממשי שמסב ניהול המשפט, לשלטון עצמו.

הבה נשווה.

לפי כתב האישום, נתניהו "לכאורה" פעל כדי לשפר את תדמיתו בתקשורת או קיבל טובות הנאה בדמות סיגרים ושמפניה, כל זאת בלי ראיה חד־משמעית לפעולה שלטונית בתמורה.

עכשיו נשאל ברצינות:
מה הוא היה יכול להשיג בפועל?
כתבה מפרגנת? כיסוי נוח במהדורת ערב? מערכת יחסים תקשורתית חמה עם אתר מסוים?
האם זהו רווח אישי ממשי שמצדיק רדיפה שלטונית כה חסרת פרופורציה?
לכאורה, הרווח של נתניהו, תדמית חיובית או סיקור אוהד, מוצג כפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה.
אבל כדי שטענה כזו תעמוד, יש להוכיח שהרווח הזה השפיע בפועל על מהות הבחירה הציבורית.

אלא שזה בדיוק מה שלא קרה.
הסיקור לא היה אוהד, ולאורך מרבית הזמן, אף היה עוין.
ובכל זאת, הציבור בחר בו. שוב. ושוב.
לא בגלל כתבה, אלא למרות הקמפיין. לא בזכות תקשורת, אלא למרות ההטיה.

כך שהתיאוריה כאילו סיקור חיובי שיבש את רצון העם, אינה רק מופרכת, אלא הפוכה מהמציאות.
ולכן, גם אם יוכח רווח, הוא לא היה רווח פוליטי אפקטיבי.
ואם אין רווח אמיתי, אין גם עילה לפגיעה באמון הציבורי.

הטענה הזו, שאמורה להגן על הדמוקרטיה, עושה בדיוק את ההפך:
היא מבקשת לערער על בחירת העם, בטענה שהוא הוטעה, בזמן שהוא דווקא הבחין, שקל, ובחר.

ובנוסף, במקום שהחוק ישמש מגן לדמוקרטיה, נעשה בו שימוש כדי לחתור תחת הכרעת הרוב.
זהו מצב שבו הכלי שנועד להבטיח שלטון תקין, מופנה נגד עצם רצון הציבור.
וכך, גם אם נניח שהטענות המשפטיות מבוססות, ההליך כולו סוטה ממטרתו:
החוק כבר לא משרת את הצדק, הוא פועל נגדו.
זו הפיכת היוצרות, שבה אמצעי הפך למטרה, ומשפט הפך לכלי פוליטי במסווה של טוהר מידות.

ומנגד, מה עומד היום על כף המאזניים?
ראש ממשלה בעיצומה של מלחמה.
אחריות לשלום אזרחי ישראל.
ניהול קואליציה סבוכה.
מאבק בזירה הבינלאומית.
מערכה אסטרטגית מול איראן.
קידום הסכמי אזוריים.
איחוי השסע החברתי.

אז האם ניהול משפט סביב תדמיתו בתקשורת או מתנות אישיות, תוך כדי פגיעה שיטתית ביכולת ההנהגה, באמת נועד לשמור על איכות השלטון?

או שמא מדובר בפגיעה חמורה הרבה יותר בעצם תפקודו של השלטון, בשם טענות שאפילו אם יוכחו, אינן נוגעות למהות הכוח השלטוני, אלא לשוליים שלו?

ועד שההליך יוכרע בערכאות, לצד השאלות הקשות, זכות הציבור לדעת, אם בכלל נשארה לו זכות.
ב"ה

טראמפ הקדים אותי.
לא שאני מתחרה עם נשיא ארצות הברית,
אבל את מה שהוא אמר, את האמת הפשוטה,
היינו צריכים לומר כבר מזמן.
ולא, לא היינו צריכים להמתין כל כך הרבה,
עד שמישהו, מישהו חשוב, יעמוד בגלוי לצידו של בנימין נתניהו.

זה זועק לשמיים.
נתניהו, האיש שמנהל מלחמה על עצם קיומנו,
סופג מתקפות חוזרות מגורמים בשמאל ובמערכת המשפט,
שכבר מזמן הפכו לדבר אחד.

זה לא יאומן.
בעיצומו של מאבק הרה גורל,
כשהוא מקבל החלטות של חיים ומוות,
ממשיכים לעסוק בחשדות מגוחכים,
בקטנות שבקטנות,
כאילו מדובר בעניין ציבורי מהותי.

קוראים לזה צדק.
אבל זו לא צדק, זו השפלה, זו כפיות טובה, זו חוצפה.
אין פרופורציות.
העם כולו תלוי באוויר,
והם בודקים חשבונית על סיגרים.

רק מערכת עם גב תקציבי עלום,
יכולה להרשות לעצמה להטריל מדינה שלמה,
מדינה שלא תומכת בזה, לא רוצה בזה, לא מאמינה בזה.

ואז קם נשיא אמריקאי.
הוא לא רק מדבר, הוא מבין.
הוא רואה את המודיעין,
הוא יודע מה קורה באמת,
מתקני גרעין פעילים, העשרה לרמות מסוכנות,
כוונות שלא מוסתרות,
והכול מכוון כלפינו.

הוא מבין את גודל הסיכון,
את גודל המשימה,
את הלילות הרבים ללא שינה,
את הלב שדופק בעוצמה,
ובעיקר, את התפילה,
כי המשימה היא כמעט בלתי אפשרית.
נדרשת כאן עוצמה, שנולדת מהמקום הכי עמוק,
לא רק תכנון, לא רק מודיעין, אלא אמונה.

טראמפ כבר אמר את האמת, כי הוא כבר הבין אותה.
האמת שהוא קלט בשביעי באוקטובר,
האמת שעם ישראל סוחב על גבו אלפי שנים.

ויש עדיין מי שלא מבין,
שהאמת הזאת הייתה צריכה להיאמר בקול, מזמן.

ויש עדיין מי ששותק,
או גרוע מזה, עוטף את השקר במילים נאות,
כמו "התערבות בעניינים פנימיים",
או "תנו למערכת המשפט לעשות את עבודתה".

איזו טעות,
איזו בושה,
ששתקנו,
שלא עצרנו את הרדיפה בעצמנו.

כן, הם צעקו "בושה".
אבל הבושה האמיתית היא שלנו — ששתקנו,
שראינו את השקר עטוף בגלימה ונתנו לו לעבור.
שזו בושה אדירה שלנו שלא צעקנו מספיק.
כן, בושה — לא כקריאת גנאי, אלא כהודאה.

אז אולי הגיע הזמן,
להיות קצת טראמפ,
לצעוק פייק ניוז, כשזה באמת שקר,
לצעוק חמס, על כל מי שחומס את האמת,
לחשוף את החמס שמתחפש לצדק,
ולדאוג לעם ישראל בכנות.

כי מי שנלחם באדם הזה,
לא נלחם בו,
אלא נלחם בשליחות שהוא נושא,
בשליחות לשמור על עם ישראל.

וכל אדם יודע עמוק בלב באיזה צד הוא באמת עומד.
זה הרגע לבחור.
תבחרו להיות בצד של האמת, בצד המנצח,
בצד שבוחר בקיום עם ישראל.

ההיסטוריה של עם ישראל מתכנסת לרגע הזה.
זה הזמן לבחור להיות שותף.


והנה כמה אמיתות שאין עליהן ויכוח:

  • מילים יפות לא מצליחות להסתיר שקר, רק לעכב את התגובה אליו.
  • רדיפה בתחפושת של משפט היא עוול בגלימה שחורה.
  • כשאין פרופורציה מלכתחילה, אין גם צדק שיכול לצמוח ממנה.
  • מערכת שלא רואה את התמונה הגדולה, לא צריכה לחרוץ גורלות לאומיים.
  • אמת לא זקוקה למקהלה של פרשנים, היא פשוט נוכחת.
  • צדק אמיתי לא רודף אדם שפועל למען עמו, הוא מגן עליו.
  • אין דבר יותר מסוכן משקר שמתחפש למוסר.
  • כשמתחילים להתבלבל בין טוב לרע, מישהו מרוויח מהבלבול הזה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  13  פעמים
למעלה