זה הפשט בגמרא או שזה רק דעת המהרש"א בחידושי אגדות?
חברותא - הערות ברכות דף נז עמוד ב הערה (81
המהרש"א ביאר שעל ידיהם נעשית נפשו רחבה לחזר אחר תענוגי העולם הזה. ונקט שאינם סיבות למעלה אלא לפחיתות, כמו ששנינו באבות [ה יט] "מי שיש בידו עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה - מתלמידיו של בלעם הרשע", וא"כ ראוי למעט בהם. אך הרמב"ם [שמנה פרקים, ה] כתב שדברים אלו הם מעלות למי שמשתמש בהם כדי להרחיב דעתו "שתהיה בהירה וזכה לקבל החכמות, וכמו שאמרו [שבת כה ב] "דירה נאה ואשה נאה ומטה מוצעת לתלמידי חכמים", ובכתובות [סז ב] אמרו ששלשת דברים אלו הם בכלל "די מחסורו" של אדם, וראה ביאור הגר"א [משלי יט יא]. אכן יש שביארו שאין הכוונה לתענוגי העוה"ז, אלא משל הם: במטה משה [ריש שער ד] ביאר: דירה נאה - הם מידות טובות, שידור באחווה עם הבריות. אשה נאה - שישתעשע ב"אילת אהבים" היא התורה. כלים נאים - שיהיו מלבושיו ראויים, פשוטים ונקיים, לא כעני ולא כעשיר, עי"ש שהאריך. והגר"א נקט שהם משל להכנת האדם, דירה נאה - שיהא גופו במזג מאוזן. אשה נאה - שתתנאה נשמתו במעשיו. כלים נאים - שיהיו חושיו נאים. וגם בראשית חכמה [קדושה ז] כתב שדירה נאה היא הלב שצריך להבין, כלים נאים הם כלי המעשה, אשה נאה היא הנשמה. והשל"ה [בהעלותך תו"א ח, עקב תו"א ה] הביא מהאר"י ש"תשב אנוש עד דכ"א", ר"ת דירה כלים אשה.