אתה באמת חושב שהורה שמתנהג כמו ההורים מהסיפורים הנ"ל ייקח את הדברים לתשומת ליבו?
למה? מה הסיבה שהוא יחשוב שהוא באמת רשע מרושע?? בגלל שאותו אדון החליט כך.
לא נראה לי שהוא מתנהג כך מתוך רשעות או מידות רעות אלא מתוך חוסר הבנה וידע איך נכון לנהוג עם הדור של היום
ורק ע"י שאנשי חינוך ורבנים יורו/ידריכו איך נכון לנהוג עם הדור של היום ויפיצו את זה בכל מקום אפשרי כולל ערבי הורים מטעם תלמודי תורה/ישיבות וכו' שיבואו שם אנשי חינוך מוכרים וידועים ויסבירו ברחל בתך הקטנה איך נכון לנהוג היום ואיך אסור לנהוג היום אולי יתהצע שינוי כלשהו
נעזוב שנייה את ההורה מהסיפור השני המטרה שלי היא ללמוד מטעויות של אחרים, ולא להפוך אותם לשעיר לעזאזל. המטרה היא שכל הורה יסתכל על עצמו ויראה וואו אם מישהו אחר הגיע לדבר כזה, אני רוצה גם לא לטעות בטעויות כאלו במיקרו
אבל ראשית כל אני רוצה להקדים הקדמה- בכל נושא בעולם שבאים לדון בו, יש לדון בחשיבות שלו, והנושא שאנחנו דנים בו למעשה המניעים של ההורות של בני האדם, הוא נושא חשוב מעין כמוהו, של דיני נפשות וכו', אבל דווקא בגלל החשיבות שלו, יש פה מלכוד,
מה המלכוד? נושא הביקורת והאשמה, בגלל שזה נושא כל כך קריטי וחשוב, הביקורת העצמית שמתעוררת בו היא ביקורת שגורמת לנו ההורים להרגיש נורא, הרי זה כל כך מהותי, בעצם זה נראה כמו אכזריות, ואני בגלל שאני עם כל הבעיות שלי אני בעצם בלי משים לב פוגע בילד שלי. אני מבין שזה התחושה ויש הורים שיגידו לעצמם שבגלל זה עדיף להם לא להתעסק עם זה ולהחליט פשוט להתמקד ביום יום ולא להכנס לנושא כל כך מהותי שיכול לכאוב כל כך
אבל זה הפוך על הפוך דווקא בגלל שהנושא הזה כל כך חשוב הגישה אליו צריכה להיות נכונה, אם הורה בא להלקות את עצמו ולחשוב שעל ידי שהוא ירד על עצמו הוא ישתפר
זה יגרום את ההיפך הגמור, כי ביקורת עצמית שהופכת לאשמה והלקאה עצמית רדיפה עצמית וכו', גורמת לסבל נפשי בל יתואר לנפש ופגיעה לנפש של העוסק בה.
ולכן אדם כשהוא בא לעסוק בנושא כל כך חשוב הוא צריך שיהיה לו את המיינדסט הנכון כלפי הנושא- הנושא חשוב נכון? אז אני צריך לבדוק שיש לי את הכלים הנכונים בשביל לדון בו ולהתעסק בו, כי אם לא? אני לא יצליח ואם אני לא יצליח אז אנחנו יודעים את ההשלכות.
מה המיינדסט הנכון? קודם כל להבין שאסור לי לקחת את כל נושא ההורות באופן אישי, בגלל שהוא כל כך חשוב ודבר כל כך מהותי בהגדרה שלנו כיהודים ובני אדם, דווקא בגלל זה אסור לקחת את כל זה באופן אישי
אם אני יקח את זה באופן אישי, מה שיקרה שפשוט אני לא "ישרוד" את הצורך לבקר את המציאות ואני יבחר באפשרות הכי נוחה כדי לברוח מזה- השקר, להגיד שהכל בסדר והכל טוב, ואני רק יתמקד במה שחיובי וטוב, ואז למעשה יש גם צד אפל שלא מטופל בכלל בתוכי והוא משפיע מאוד על הילדים.
דווקא לראות את הנושא באופן אישי, ולהגיד שאם אני לא אבא מושלם וכדו' אמא מושלמת אז אני אדם לא טוב אני פוגע בילדים שלי
זה דבר אסור שהכי הרבה יפגע בילדים שלי, כי זה בדיוק יוצר את האפקט ההפוך- אם אני לוקח אישית את הכשלונות ואני "משליך" את זה על האישיות שלי, כל פגיעה עשיתי בילדים שלי, כל בעיה שיש לילדים ולהבין וואי תראה מה עשית, זה הנזק הכי גדול שאני יכול לעשות לילד, בעצם אני פוגע באבא שלו, ואם אני יפגע באבא או באמא שלו, ככל הנראה יהיה לו אבא ואמא לא מתפקדים.
אז צריך להסתכל על הדברים בפרופורציה- תורה לא ניתנה למלאכי השרת וכן לא הורות, פרקציוניזם הוא הנזק התודעתי הכי גדול שאני יכול לעשות לעשות לילד שלי- מה כן? אין מושלם- יש מגמת השתפרות מתמדת, זאת אומרת שיש ביקורת בונה.
זאת אומרת הורה שיגש לנושא בגישה נכונה, ולא יקח אישית את הטעויות שלו, זה הברכה הכי טובה לילדים שלו, כי אז הוא יכול בעצם לעשות שינוי אמיתי, בקיצור מציאת אשמים זה לא הרעיון, וזה לא בית משפט פה, אלא זה עניין שמטרתו להסביר להורים איך להשתפר הרעיון הוא יצירת תודעת ביקורת עצמית להורה, שהוא ידע לשקף איך הוא מרגיש כלפי הילד שלו.
ככל שנושא יותר חשוב- ככה חשובה הביקורת בו שתעשה באופן הנכון
ותשאלו איך אז אני יסתכל על הטעויות שלי בתור הורה? זה בדיוק הנקודה, בסוף אדם יש לו 120 שנה לעבוד על עצמו ולתקן מה שהוא יכול, הדורות הקודמים כל אחד עבר מה שעבר ועשה מה שעשה, מה שאני כיום הוא הפרויקט האישי שלי שבא לפיתחי ואני צריך לעשות את המקסימום שהוא יהיה מוצלח,
אין כאן אף אחד אשם, אבל כן צריך ללמוד מטעויות ולהשתפר!!
בסוף אנחנו עם שעבר גלות לא פשוטה כל אחד מה שההורים שלו עברו, צריך להבין שהחיים ומה שעם ישראל עבר השפיעו מאוד, ויש המון השפעות חינוכיות מהעניין-
לדוגמא אני נכד לניצולים מפולין שברחו לרוסיה לסיביר, סבא אלום קרב שבקושי היה מדבר אתם חושבים שזה לא השפיע על החינוך? בוודאי שכן, האם אני אשם בחסרונות שלי בתור הורה? לא. ואין כאן אשמים, צריך להסתכל על הכל בהסתכלות של אמונה, לא באים לתלות אף אחד על עץ גבוה.