- הוסף לסימניות
- #61
לפעמים נח לחשוב שזה ידוע, וככה להסתיר נתון כל כך משמעותי.מן הסתם לא העלו על דעתם שזה משו שצריך לאמר
הרי זה דבר ידוע...
לפעמים נח לחשוב שזה ידוע, וככה להסתיר נתון כל כך משמעותי.מן הסתם לא העלו על דעתם שזה משו שצריך לאמר
הרי זה דבר ידוע...
אולילפעמים נח לחשוב שזה ידוע, וככה להסתיר נתון כל כך משמעותי.
זה לא דבר שמרגישים בפגישות?משפחה סיפרה שהבן שלהם התחתן עם מישהי,
שהסתירו מהם שהבחורה למדה ב"כיתה קטנה"
זה לא רק בעיה לימודית, אלא דבר שמשפיע על תחומים רבים בחיים, כמו חשיבה מופשטת ועוד כמה
מקח טעות של ממש.
הם בעצמם לא יודעים איך הם לא עלו על זה, היתה בכיתה קטנה בתוך סמינר מוכר גדול.
וזה לא שאפשר לטפל.
הבחור אצל הוריו אבל זה לא פשוט לאורך זמן.
יש רב שהיה מתיר להסתיר דבר כזה? היתר?
למה לצער כל כך הרבה אנשים ,שלא לדבר על הכספים הרבים שהולכים לאיבוד במקרים כגון אלו.
קודם כל, תלוי מאוד באיזה ציבור, בציבור החסידי למשל, עושים פגישה אחת או שתיים, מסמכים בעיקר על הבירורים, וזה רק בתור כאילו לתת לבחור להחליט אם זה נראה לו מתאים, ומדובר על בחור בן 18-19 ולא בן 23 כמו בציבור הספרדי.זה לא דבר שמרגישים בפגישות?
הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.
"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.
ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.
הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!
אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."
דווקא אצלנו הביאו רב בתחילת י"ג שדבר מאד ברור מתי אסור לומר בעיות מתי צריך לשאול, ומתי יש חובה לומר בעיה (או לפחות לברר אם יש חובה) גם אם לא שואליםאני חושב שמלמדים את הבנות בסמינר לשקר כשהן עונות בשידוכים,
מכניסים להן לראש עד כמה שמצווה לשקר כדי שבת תתארס ולהקים עוד בתים בישראל (וגם לשבור אח"כ).
וזו פשוט טעות! זה עוול!
למה להרוס לאנשים אחרים את החיים? ישנם דברים שאם רק היו יודעים מכך קודם היה נחסך כ"כ הרבה עגמת נפש ממשפחות שלמות.
זה נכון שצריך ומותר לשנות, אבל לא לשקר!
מישהי שהיא 80% מותר לומר עליה שהיא 90%, אבל לשקר במצח נחושה?!
יש הלכות ברורות מה אסור לומר ומה מותר , מתי לשקר ומתי לא. (וזה לא שאני מתיימר לומר שאני מכיר את ההלכות, אבל במקרים מסוימים בעיקר במקרים חריגים, צריך לשאול ולא לשקר).
ואני חושב שמה שצריך ללמד את הבנות בסמינר זה את ההלכות האלה, בדיוק מה לומר ומה לא.
אני לא נכנס לעצם הנושא האם להגיד או לא וכל אחד ישאל את רבותיוצריך על זה אשכול נוסף לויכוחים ופוליטיקה
אבל אני אומר שרוב הבעיות זה כי הסתירו דברים לפני סגירת השידוך ועלו על זה רק אחרי החתונה
ויש את אלו שהסתירו ואפשר להסתדר אבל קשה להם אם העובדה אז הם מתגרשים/שות ויש את אלו
שפשוט הפילו אותם בפח והסתיערו דברים שלא כהוגן למשל בעיות רפואיות כדורים וכוליה שאין מה לעשות
מלבד להתגרש ואין שום רב בעולם שמתיר להסתיר בעיות רפואיות שמצריכים טיפולים וכוחות נפש עצומים
ומי יתן ואנשים יוציאו מליבם את הרוע הטהור של הסתרת דברים מהותיים לפני סגירת שידוך והפלת בן אדם צעיר שצריך להתחיל את החיים האומללות .
אשמח לתגובות או לפתיחת אשכול חדש
זה לא שאין להם הצעות, אין להם את ההצעות שהם היו רוצים שיהיו להםאבל להגיד כאלו מילים חריפות "שאנשים יוציאו מליבם את הרוע הטהור של הסתרת דברים מהותיים" וכו' זה מזעזע עד עמקי הנפש לכתוב ככה! אתה חושב שבאמת יש להם לב רע שלכן הם מסתירים? אין להם הצעות ולכן הם נאלצים ככה לעשות
הפיתרון הנכון עבורם, להשקיע בהתפתחות אישית ולהתקדם לקראת חיי נישואין בזיוו"ש.צודק ב90 אחוזים כי יש את אלו שממש נחיתיים כי הם התגרשו
והם צריכים מסגרת כי ממש לא נעים להם ללכת לכולל אם אברכים
זה נשמע רעיון מוצלח.... אבל אני מעלה רק רעיון(אני מדבר על גרושים צעירים ולא עם ילדים)שאולי זה לא הכי הכי כדאי...זה רעיון מצוין! מהיכרות קרובה עם חברים גרושים, הדבר הזה פשוט יציל אותם! תחשבו על זה שהאברך הגרוש חוזר הביתה וחוזר ל4 קירות... הבדידות שיש במצבים כאלו היא נוראית! ולהקים מסגרת לגרושים זה הצלת נפשות ממש,
ברוחניות ובגשמיות...
דרך אגב יש כזה ארגון באמריקה שעושה פעם בחודש שבתות לגרושים וכן בחגים, וזה ארגון שכל הגרושים באמריקה שמחים בו!
אף אחד לא מלמד לשקר.אני חושב שמלמדים את הבנות בסמינר לשקר כשהן עונות בשידוכים,
מכניסים להן לראש עד כמה שמצווה לשקר כדי שבת תתארס ולהקים עוד בתים בישראל (וגם לשבור אח"כ).
וזו פשוט טעות! זה עוול!
למה להרוס לאנשים אחרים את החיים? ישנם דברים שאם רק היו יודעים מכך קודם היה נחסך כ"כ הרבה עגמת נפש ממשפחות שלמות.
זה נכון שצריך ומותר לשנות, אבל לא לשקר!
מישהי שהיא 80% מותר לומר עליה שהיא 90%, אבל לשקר במצח נחושה?!
יש הלכות ברורות מה אסור לומר ומה מותר , מתי לשקר ומתי לא. (וזה לא שאני מתיימר לומר שאני מכיר את ההלכות, אבל במקרים מסוימים בעיקר במקרים חריגים, צריך לשאול ולא לשקר).
ואני חושב שמה שצריך ללמד את הבנות בסמינר זה את ההלכות האלה, בדיוק מה לומר ומה לא.
לפעמים נח לחשוב שזה ידוע, וככה להסתיר נתון כל כך משמעותי.
קראתי לאחרונה בשם הגרמ"ש קליין שאם הכדורים נלקחו בעבר וכיום לא לוקחים את הכדורים ורוב הסיכויים שהבעיה לא תחזור - לא צריך לספר
קודם כל, תלוי מאוד באיזה ציבור, בציבור החסידי למשל, עושים פגישה אחת או שתיים, מסמכים בעיקר על הבירורים,
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כג
אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
הנושאים החמים



Reactions: משה יעקב חיים ישראל, DESIGNIK, rivka25 ועוד 141 משתמשים144 //