התייעצות למה אין ישיבה לגרושים? רעיון מטלטל

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #62
לפעמים נח לחשוב שזה ידוע, וככה להסתיר נתון כל כך משמעותי.
אולי
אבל זה בהחלט מחדל בבירורים הכי בסיסיים...
א''א כל הזמן לבכות למה לא עשו למה הפילו אותי בפח
כשהבירור בעצם עלינו, ההורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
משפחה סיפרה שהבן שלהם התחתן עם מישהי,
שהסתירו מהם שהבחורה למדה ב"כיתה קטנה"
זה לא רק בעיה לימודית, אלא דבר שמשפיע על תחומים רבים בחיים, כמו חשיבה מופשטת ועוד כמה
מקח טעות של ממש.
הם בעצמם לא יודעים איך הם לא עלו על זה, היתה בכיתה קטנה בתוך סמינר מוכר גדול.
וזה לא שאפשר לטפל.
הבחור אצל הוריו אבל זה לא פשוט לאורך זמן.
יש רב שהיה מתיר להסתיר דבר כזה? היתר?
למה לצער כל כך הרבה אנשים ,שלא לדבר על הכספים הרבים שהולכים לאיבוד במקרים כגון אלו.
זה לא דבר שמרגישים בפגישות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
זה לא דבר שמרגישים בפגישות?
קודם כל, תלוי מאוד באיזה ציבור, בציבור החסידי למשל, עושים פגישה אחת או שתיים, מסמכים בעיקר על הבירורים, וזה רק בתור כאילו לתת לבחור להחליט אם זה נראה לו מתאים, ומדובר על בחור בן 18-19 ולא בן 23 כמו בציבור הספרדי.
מה הוא מבין? הוא סומך על ההורים שלו ועל הבירורים, אם הוא לא רואה משהו מאוד חריג, אז מבחינתו זה בסדר.
וגם כאלה שכן עושים הרבה פגישות, היו דברים מעולם. יש דברים שלא קולטים, אם זה מפני שהצד השני מנסה להסתיר, אי הבחנה סתמית, או שניהם גם יחד.
תביא לי אחד שעשה אפילו 10 פגישות עם בת כלשהיא, האם הוא קיבל את מיש הוא חשב בפגישות, כמה הוא היה מופתע אחי החתונה שהיא שונה ממה שחשב?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.

"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.

ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.

הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!

אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
זה רעיון מצוין! מהיכרות קרובה עם חברים גרושים, הדבר הזה פשוט יציל אותם! תחשבו על זה שהאברך הגרוש חוזר הביתה וחוזר ל4 קירות... הבדידות שיש במצבים כאלו היא נוראית! ולהקים מסגרת לגרושים זה הצלת נפשות ממש,
ברוחניות ובגשמיות...
דרך אגב יש כזה ארגון באמריקה שעושה פעם בחודש שבתות לגרושים וכן בחגים, וזה ארגון שכל הגרושים באמריקה שמחים בו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
אני חושב שמלמדים את הבנות בסמינר לשקר כשהן עונות בשידוכים,
מכניסים להן לראש עד כמה שמצווה לשקר כדי שבת תתארס ולהקים עוד בתים בישראל (וגם לשבור אח"כ).
וזו פשוט טעות! זה עוול!
למה להרוס לאנשים אחרים את החיים? ישנם דברים שאם רק היו יודעים מכך קודם היה נחסך כ"כ הרבה עגמת נפש ממשפחות שלמות.
זה נכון שצריך ומותר לשנות, אבל לא לשקר!
מישהי שהיא 80% מותר לומר עליה שהיא 90%, אבל לשקר במצח נחושה?!
יש הלכות ברורות מה אסור לומר ומה מותר , מתי לשקר ומתי לא. (וזה לא שאני מתיימר לומר שאני מכיר את ההלכות, אבל במקרים מסוימים בעיקר במקרים חריגים, צריך לשאול ולא לשקר).
ואני חושב שמה שצריך ללמד את הבנות בסמינר זה את ההלכות האלה, בדיוק מה לומר ומה לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
אני חושב שמלמדים את הבנות בסמינר לשקר כשהן עונות בשידוכים,
מכניסים להן לראש עד כמה שמצווה לשקר כדי שבת תתארס ולהקים עוד בתים בישראל (וגם לשבור אח"כ).
וזו פשוט טעות! זה עוול!
למה להרוס לאנשים אחרים את החיים? ישנם דברים שאם רק היו יודעים מכך קודם היה נחסך כ"כ הרבה עגמת נפש ממשפחות שלמות.
זה נכון שצריך ומותר לשנות, אבל לא לשקר!
מישהי שהיא 80% מותר לומר עליה שהיא 90%, אבל לשקר במצח נחושה?!
יש הלכות ברורות מה אסור לומר ומה מותר , מתי לשקר ומתי לא. (וזה לא שאני מתיימר לומר שאני מכיר את ההלכות, אבל במקרים מסוימים בעיקר במקרים חריגים, צריך לשאול ולא לשקר).
ואני חושב שמה שצריך ללמד את הבנות בסמינר זה את ההלכות האלה, בדיוק מה לומר ומה לא.
דווקא אצלנו הביאו רב בתחילת י"ג שדבר מאד ברור מתי אסור לומר בעיות מתי צריך לשאול, ומתי יש חובה לומר בעיה (או לפחות לברר אם יש חובה) גם אם לא שואלים
והיה מקום לשאלות לפני ואחרי
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
צריך על זה אשכול נוסף לויכוחים ופוליטיקה
אבל אני אומר שרוב הבעיות זה כי הסתירו דברים לפני סגירת השידוך ועלו על זה רק אחרי החתונה
ויש את אלו שהסתירו ואפשר להסתדר אבל קשה להם אם העובדה אז הם מתגרשים/שות ויש את אלו
שפשוט הפילו אותם בפח והסתיערו דברים שלא כהוגן למשל בעיות רפואיות כדורים וכוליה שאין מה לעשות
מלבד להתגרש ואין שום רב בעולם שמתיר להסתיר בעיות רפואיות שמצריכים טיפולים וכוחות נפש עצומים
ומי יתן ואנשים יוציאו מליבם את הרוע הטהור של הסתרת דברים מהותיים לפני סגירת שידוך והפלת בן אדם צעיר שצריך להתחיל את החיים האומללות .
אשמח לתגובות או לפתיחת אשכול חדש
אני לא נכנס לעצם הנושא האם להגיד או לא וכל אחד ישאל את רבותיו
אבל להגיד כאלו מילים חריפות "שאנשים יוציאו מליבם את הרוע הטהור של הסתרת דברים מהותיים" וכו' זה מזעזע עד עמקי הנפש לכתוב ככה! אתה חושב שבאמת יש להם לב רע שלכן הם מסתירים? אין להם הצעות ולכן הם נאלצים ככה לעשות, נכון שזה לא הוגן בכלל, אבל אל תדבר ככה על אנשים שסובלים הרבה כל חייהם ולהגיד רוע טהור,
מהיכרות עם תחום הטיפול הם אנשים עם לב טוב מאד! בדרך כלל כנראה הרבה יותר ממך עם אתה מסוגל לדבר עליהם ככה! תגיד תודה שלך אין את ההתמודדות הזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אבל להגיד כאלו מילים חריפות "שאנשים יוציאו מליבם את הרוע הטהור של הסתרת דברים מהותיים" וכו' זה מזעזע עד עמקי הנפש לכתוב ככה! אתה חושב שבאמת יש להם לב רע שלכן הם מסתירים? אין להם הצעות ולכן הם נאלצים ככה לעשות
זה לא שאין להם הצעות, אין להם את ההצעות שהם היו רוצים שיהיו להם
או שהם לא מנסים ללכת ולקבל הצעות שמתאימים להם
ואולי הם לא רעים, אבל הם מתנהגים בצורה הישרדותית - בלי לשים לב על מי הם דורכים
(ולדעתי בדרך אגב הורסים בסוף לעצמם, כי נוסף לנישואין שלהם שלא יהיו חלקים בד"כ בגלל ההתמודדות שלהם, הם מוסיפים לעצמם משבר אמון חריף בתחילת הנישואין)
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
צודק ב90 אחוזים כי יש את אלו שממש נחיתיים כי הם התגרשו
והם צריכים מסגרת כי ממש לא נעים להם ללכת לכולל אם אברכים
הפיתרון הנכון עבורם, להשקיע בהתפתחות אישית ולהתקדם לקראת חיי נישואין בזיוו"ש.
במקום לבנות בית חולים מתחת לגשר, בא ניתן להם את הכלים להתמודד בחיים,
הרעיון לפתוח עבורם מסגרת הוא רעיון גרוע ביותר, מידיעה והיכרות עמוקה עם הנושא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
זה רעיון מצוין! מהיכרות קרובה עם חברים גרושים, הדבר הזה פשוט יציל אותם! תחשבו על זה שהאברך הגרוש חוזר הביתה וחוזר ל4 קירות... הבדידות שיש במצבים כאלו היא נוראית! ולהקים מסגרת לגרושים זה הצלת נפשות ממש,
ברוחניות ובגשמיות...
דרך אגב יש כזה ארגון באמריקה שעושה פעם בחודש שבתות לגרושים וכן בחגים, וזה ארגון שכל הגרושים באמריקה שמחים בו!
זה נשמע רעיון מוצלח.... אבל אני מעלה רק רעיון(אני מדבר על גרושים צעירים ולא עם ילדים)שאולי זה לא הכי הכי כדאי...
שהרי הסיבה לכך שבחור גרוש אינו מוחזר לישיבה ושום ישיבה(כמעט)לא תסכים לקבל אותו הסיבה היא כיוון ש....נשמע רע אבל....יהיה יותר גרושים ברגע שאברך צעיר יודע שאין לו לאן ללכת הוא מנסה בכל כוחו לא מתייאש ונלחם על חיי הזוגיות שלו (ואני לא מדבר על כלה שהתגרשו בגלל שעבדו עליהם או משהו כזה)
אבל אם יודע שתמיד יוכל לחזור למסגרת רגילה עם חברים וכו וכו יאמר לעצמו מה לי להילחם ונכון שיש כאלה שהם באמת אונס גמור ובאמת אומללים אבל "לא פלוג רבנן"
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
אני חושב שמלמדים את הבנות בסמינר לשקר כשהן עונות בשידוכים,
מכניסים להן לראש עד כמה שמצווה לשקר כדי שבת תתארס ולהקים עוד בתים בישראל (וגם לשבור אח"כ).
וזו פשוט טעות! זה עוול!
למה להרוס לאנשים אחרים את החיים? ישנם דברים שאם רק היו יודעים מכך קודם היה נחסך כ"כ הרבה עגמת נפש ממשפחות שלמות.
זה נכון שצריך ומותר לשנות, אבל לא לשקר!
מישהי שהיא 80% מותר לומר עליה שהיא 90%, אבל לשקר במצח נחושה?!
יש הלכות ברורות מה אסור לומר ומה מותר , מתי לשקר ומתי לא. (וזה לא שאני מתיימר לומר שאני מכיר את ההלכות, אבל במקרים מסוימים בעיקר במקרים חריגים, צריך לשאול ולא לשקר).
ואני חושב שמה שצריך ללמד את הבנות בסמינר זה את ההלכות האלה, בדיוק מה לומר ומה לא.
אף אחד לא מלמד לשקר.
מלמדים בצורה מאוד ברורה, לומר את האמת בצורה יפה - מי שמברר אמור לקלוט מה שהוא צריך לקלוט.
מלמדים גם מתי לומר הכל בדיוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
אם יהיה מעניין בישיבה לגרושים- אף אחד לא ירצה שם שוב להתחתן אחרי הכוויה הראשונה.
מה שנותן כח להתגבר ולהתחתן שוב, זה בגלל שכל כך לא נעים המצב הזה, שהוא באמת באמת לא נעים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
קראתי בחלקיות את האשכול המעניין, וואו הוא מלא אמוציות ולא סתם....
לשאול רב דבר ראשון צריך לשאול רב שמבין בתחום ודבר שני חשוב להציג את הנתונים כפי שהם ולא לייפות מצב שאין.

יש מישהו שאני מכירה די מקרוב עם כדורים (שהלוואי והיה לוקח באופן רציף) ואחרי מס' אישפוזים והתקפים
הוא נראה די טוב ,
המשפחה שלו מפגישה אותו עם בחורות רגילות (לצערי הרב) ואין שום הבנה שיש פה חוסר צדק לבחורה,
לפני תקופה הם אמרו לי שהם שאלו את הרב והרב אמר להם לא לספר רק ממש לפני החתונה
ומהכרות אישית איתם אני בטוחה שהם סיפרו לרב מה שבא להם ולא את האמת לאמיתה,
זה עצוב כי אם הבחור יתחתן זה ברור לי שזה לא יחזיק מעמד ולא רק עוד הם יוציאו את הבחורה אשמה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
אני רוצה לסכם בקצרה את הדברים שקראתי {וקראתי} כולם פה לא חולקים אחד על השני פשוט יש שני סוגי גרושים גרוש של חצי שנה עד שנה ללא ילדים שבשבילו אין הכי נמי לפתוח לו מסגרת וזה יעשה לו רק טוב עד שהוא יתחתן או על כל פנים להחזירו לישיבה שלמד בה וגם אין לו שום בעיות כלכליות כי אין לו ילדים הוצאות וכדו' וכמובן שהוא תקין ובריא בנפשו שלא יהרוס את שאר הבחורים שם ויש את כל השאר ולא שהם לא טובים אלא בגלל שהמסגרת לא מתאימה להם אם זה מבחינה כלכלית אם זה מבחינה חברתית אם זה מבחינת הרווחה והשדולה למען האישה וכדו' ושאין לו זמן ללמוד כל כך כמו שמעידה המציאות על גרושים רבים ולכן
מה שאני בא לומר שהרעיון הוא רעיון מבורך רק לגרושים מסויימים
ועל כולנו בכל אופן כשאנחנו רואים אותם ברחוב לנסות לחזק אותם ולא להפוך אותם למוקצה מחמת מיאוס {מספיק מה שעובר עליו הבדידות העצבות הפרנסה ועוד מרעין בישין בתקווה שלא יתגרשו עוד ויהיו הדרכות טובות ומידות טובות שזה העיקר ואני יתן לכם נתון קטן בנתיבות בכל כהונת רב העיר הרב צבאן במשך 30 שנה לא היה גט אחד בכל נתיבות כי היו באים אליו לשלום בית והיה מחדש זוגיותם כבתחילה {עדות של מרן ראש הישיבה הרב מאיר מאזוז זצ"ל} וגם רבנים כאלה צריך להתפלל למצוא ויהי רצון שירבו כגרעיני רימון ויותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
קראתי לאחרונה בשם הגרמ"ש קליין שאם הכדורים נלקחו בעבר וכיום לא לוקחים את הכדורים ורוב הסיכויים שהבעיה לא תחזור - לא צריך לספר

וככה מגיעים להתפרצויות שניות ושלישיות
חיי נישואין מזמנים מצבי קצה
מכירה כצמה בתים שהתפרקו ככה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אני מחפש סרטון שפעם ראיתי בפרוגמדיה
"סרטון של אדם שמכין מדגירה ובוקעים לו אפרוחים של ברווז
הוא מגדל את הברווזים ושם אותם אחרי זה באגם בחצר ועוד"
תודה.
0 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שלום וברכה,

יש רגעים שבהם אתה - בן להורים שהחליטו להפריד דרכם - מרגיש שאתה היחיד בעולם שמבין מה עובר עליך. שהעולם שלך התחלק לשניים, ואתה עומד קרוע באמצע, מנסה לא לאכזב אף אחד, ובעיקר מנסה למצוא את המקום שלך מחדש. אם המילים האלה מוכרות לך, האשכול הזה נכתב בשבילך (האשכול נכתב בלשון זכר אבל מיועד עבור כולם). ויש לי גם
מדריך מיוחד וחינמי שכתבתי במיוחד עבורך

התחושה הזו לובשת פנים רבות. לפעמים היא מרגישה כמו הסיפור של ישי (שם בדוי), הבחור שתמיד מתפקד, ה"אבא קטן" שדואג לכולם ומגשר בין ההורים. כולם מחמיאים לו על הבגרות שלו, אבל עמוק בפנים הוא מרגיש שהילדות שלו נגמרה מוקדם מדי, שהוא נאלץ לדכא את הצרכים הרגשיים שלו כדי לתמוך באחרים.

לפעמים היא מרגישה כמו הסיפור של שלמה, שכבר בונה את ביתו, אבל מוצא את עצמו קופא באמצע ויכוח עם אשתו. פתאום, הוא לא שומע אותה, אלא את הקולות מהבית הישן, את המילים והכעס של הוריו מהדהדים לו בראש. הפחד לחזור על אותן טעויות משתק אותו, והוא תוהה – האם אני נידון לשחזר את העבר?

ואולי היא מרגישה כמו הסיפור של אהרן (שם בדוי), אברך בן 40, שהכל נראה בסדר מבחוץ, אבל הוא סובל מלילות ללא שינה ופחדים שצצים משום מקום. רק אחרי 20 שנה של כאב עמום, כשהוא מגיע לקצה, הוא מגלה שהכל התחיל שם, ביום ההוא שהבית התפרק.

את כל הסיפורים האלה, ועוד רבים, אני מכיר מקרוב. כמי שעבר את המסע הזה בעצמי, אני יודע שלמרבה הצער, אין כמעט כתובת לאותם בנים/ות שמתמודדים בשקט. אבל הדבר החשוב ביותר שלמדתי, והבטחתי לעצמי להעביר הלאה, הוא שהסיפור לא חייב להסתיים בכאב. אפשר להתמודד אחרת, וניתן להפוך את האתגר הזה למנוף של צמיחה והתפתחות.

בדיוק בשביל זה, מתוך תחושת חובה וזכות, נכתב המדריך הייחודי "לנווט בין הגלים" וסדרת המיילים הנלווית. הם מרכזים באופן מסודר את ההבנה באתגרים ומעניקים כלים מעשיים להתמודדות.

image (59).jpg


"לנווט בין הגלים"

במדריך ובסדרת המיילים שתקבלו, ניגע בין היתר בנושאים כמו:
  • התמודדות עם רגשות מורכבים: כלים לזהות ולהתמודד עם כעס, עצב, בלבול, תסכול ופחדים שצפים בעקבות המצב.​
  • שחרור מאשמה ובושה: הבנה עמוקה מדוע הגירושין אינם באשמתכם, וכלים מעשיים להתמודדות עם תחושת הבושה מול הסביבה והחברים.​
  • כיבוד הורים במציאות מורכבת: איך לנווט את מצוות כיבוד הורים כשיש קונפליקט, ואיך להציב גבולות בריאים בלי לפגוע.​
  • "מודל הקברניט": כלי עוצמתי להבנת האופן שבו המוח שלנו מגיב לאירועים, ואיך ניתן לשנות את התגובות האוטומטיות שלנו כדי להגיע לרוגע ושלווה.​
  • בניית ביטחון עצמי וזהות אישית: איך לחזק את תחושת הערך העצמי שלא תלויה בסיפור המשפחתי, וכיצד לגבש זהות אישית יציבה וחזקה.​
  • הפחד מנישואין ושידוכים: התמודדות עם החשש לשחזר את סיפור ההורים, וכלים לבניית האמונה ביכולת שלכם להקים בית יציב ומאושר.​
  • כלים לחיזוק הזוגיות: איך לזהות את "הקלטות הישנות" שמתנגנות בראש בזמן קונפליקט, ואיך לכתוב סיפור זוגי חדש ובריא.​

לקבלת המדריך המלא וסדרת המיילים בדיסקרטיות מוחלטת,

ניתן להירשם בקישור הבא.

אני רוצה את המדריך

המדריך והתכנים הנלווים ישלחו אליך באופן אישי ומכבד, ישירות לתיבת המייל. אף אחד לא צריך לדעת. זהו צעד של צמיחה, שאתה עושה עבור עצמך.

משה דהן - כמי שמכיר את האתגרים של בנים להורים גרושים מקרוב, וכיום מלווה בנים להורים גרושים בקליניקה שלי, אני מנהל קהילה תומכת לבנים ובנות (בנפרד) ודיסקרטית שמהווה בית חם ומקור של ידע וחיזוק. המטרה שלי היא לתת את המענה המקצועי והרגיש, שכל כך חסר בשביל לצמוח חזק מבפנים.

כל המגזר שב לשגרה, אך השבר רק מחריף. חלפה תקופת החגים, וכעת, כשהחזרנו את ספרי התורה לארון ומתחילים לחזור לשגרה, אנו חייבים לזכור את מי שנותר מאחור.

בזמן שאנחנו היינו עטופים במשפחה ובקהילה, אלפי ילדים בציבור החרדי חוו שוב את הבדידות המזעזעת:
  • בראש השנה ויום הכיפורים: לא היה להם אב שיוביל אותם לתפילה, שילמד אותם את סדרי בית הכנסת הבסיסיים, או שייקח אותם לבית הכנסת.
  • בסוכות: לא היה מי שידאג להם לארבעת המינים, יבנה איתם ולהם סוכה או ינהל את שולחן החג כהלכה.
  • בשמחת תורה: רבים מהם לא רקדו ולא נגעו בספר התורה.
הבדידות הזו אינה נחלת החג בלבד – היא השגרה היומיומית שלהם.

אלו הם ילדי המשפחות החד-הוריות, "היתומים השקופים", המהווים אחוזים גבוהים מהמשפחות בערים רבות. זו כבר מזמן לא סטטיסטיקה יבשה, זו קטסטרופה רוחנית ורגשית מתמשכת:
  • נערים בני 12 שאינם יודעים כיצד מתנהלת תפילה במניין.
  • ילדים שאין להם מי שיחזור איתם על ה'נלמד בחיידר'.
  • ילדים הנושאים תווית של "משפחה גרושה" שמדירה אותם ומונעת מהם רשת ביטחון קהילתית.
הנתון המזעזע ביותר: מעל 30% מילדי הגרושים חוזרים על גורל הוריהם – מתגרשים בעצמם. אנחנו מגדלים פה דור שבור שדן את עצמו לכאב יומיומי.

זה הרגע להפסיק את האטימות!


הימים הנוראים עברו, אך גילוי כבוד שמיים הוא לא רק תפילה – הוא לקיחת אחריות על הנפש החלשה. האם יש חילול השם גדול יותר מלהזניח את נפשות ילדינו?

אנו דורשים מהרשויות המקומיות: הפסיקו להתחבא מאחורי 'שגרה'!


דורשים להקים "יחידה לטיפול במשפחות חד הוריות" – יחידה מצילת חיים שתפעל באופן קבוע, 365 ימים בשנה.
  1. סיוע רגשי מקצועי לילדים: טיפולים פרטניים וקבוצתיים בתרפיות שונות, שיאפשרו לילדים לבטא את הטראומה בסביבה תומכת ונטולת שיפוט.
  2. חונכים רגשיים: רשת ביטחון חיונית שתספק ליווי אישי קבוע בשעות אחר הצהריים, ותשלים את החסר ההורי.
  3. שיקום רוחני וקהילתי – שבתות וחגים מודרכים: ארגון שבתות וסעודות חג מסודרות שידגימו כיצד נראה שולחן שבת כהלכתו, ויעניקו לילדים מודל חיובי ותחושת שייכות – כי זכותו של כל ילד לחוש חלק מהקהילה! ("כולם פה ילדים גרושים?" שאל אחד הילדים– זו השאלה הנוקבת שצריכה להזעיק אותנו!).
  4. ליווי מקצועי להורים: צוות שילווה את ההורים קודם הגירושין (ויבדוק אם ניתן למנוע), וכן בזמן הגירושין ולאחריה.
  5. תמיכה כלכלית: חלוקת תלושים משמעותית לחג וקמחא דפסחא.
נפש של ילד להורים גרושים אינה הפקר!

✋ קריאה לציבור הרחב: הכוח לשינוי נמצא בידיך!


כוחו של הציבור החרדי טמון בערבות ההדדית שלו. איננו יכולים לחכות רק למערכת המוניציפלית כדי שתפתור את כל הכאב, אך אנו יכולים וצריכים להכריח אותה לפעול!

השינוי תלוי בכל אחת ואחת מאיתנו – הן בלב והן בקול.


לחץ ציבורי – זו האחריות שלך!​

זה לא רק קריאה רגשית, אלא דרישה מעשית. היחידה המצילת חיים הזו לא תקום עד שלא תהיה זעקה ציבורית מחייבת. (כיום העירייה חוששת לומר שהיא "ח"ו" דואגת למשפחות הללו).

הפעילו לחץ על נבחרי הציבור שלכם:
  1. שלחו הודעה לראש העיר, סגניו וחברי המועצה, ומי שלדעתכם יכול לסייע בנושא. העבירו את המסר הברור שהנושא דחוף ואינו סובל דיחוי.
  2. ספרו לשכנים, לחברים ולבני המשפחה על ילדי "היתום השקוף", והסבירו את הצורך ביחידה המצילת חיים.
    הפכו את הנושא לחלק מהשיח היומיומי שלכם, ודאגו שלא יירד מסדר היום.
רק לחץ מתמשך יגרום לעירייה להקצות את 3 מיליון השקלים שיצילו את הדור הבא!

בתקווה לבשורות טובות גם בנושא זה,
החותמים לדאגת הדור הצעיר במשפחות החד-הוריות.
לתגובות hdhwrywt @ gmail.com
יש לנו ילד כבר בכיתה ה', לומד בחיידר רגיל (ליטאי), הוא ילד מוכשר, חכם מאוד,
אבל הוא מאוד "מתאגר", כלומר הוא פעיל כמה רמות מעל מה שאתם יכולים לשער... וזה גורם להוציא את כל הצוות מהכלים
נוסף לזה יש לו בעיה חברתית, הוא אוהב "להציק" ועל כן הוא קצת לא במרכז החברה

עיקר השאלה שלי,
היא איך להתמודד איתו מול החיידר,
החיידר כבר הודיע לי כמה פעמים, שהוא "לא מתאים"
וזה ברור, אין להם כח אליו
הוא מעייף אותם
[כמו שאמר לי המפקח שלו: "אנחנו צריכים לרדוף אחריו כל היום ולכבות שריפות...."].
ככה זה כבר כמה שנים, והוא "סוחב", בשנה האחרונה המצב החריף, וה"רבנים" מוציאים אותו על בסיס יומיומי כמעט כל היום הוא "בחוץ"... כמה שביקשתי בטוב או באיומים, כבר זה לא עוזר, הם גם משדרים את זה לילד בכמה אופנים...

מה עושים?
יש מנופי לחץ על החיידר מבחינת חוקית? שלא ישיאירו אותו כל היום מחוץ לכיתה? שלא ישלחו אותו לבית כמעט כל יום?

אציין, שהוא עבר אבחונים רבים ובכולם הוא מעל הממוצע, רק שיש לו בעיה של "מוסחות" שאין לזה תרופה ברורה, מלבד סוג מסויים של "ריטלין" שנתנו לו תקופה, אבל זה הביא לו תופעות לוואי משמעותיות שחייבו להפסיק

אודה לכל עצה
או לרעיון על חיידר אחר - בירושלים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה