ב.ד.ה. הסתלקותו לשמי מרום של כ"ק מרן האדמור מהרי"ד מלעלוב זצוק"ל

  • הוסף לסימניות
  • #41
נכתב בדמע עם היוודע דבר הסתלקותו לשמי רום של חד משיירי כנסת הגדולה
רבינו הקדוש מרן רבי יששכר דב בן הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זיעועכי"א
ליל חמשה עשר בשבט תשפ"ו לפ"ק.



תשעה מי יודע?

האמת, כי יכלה הזמן ולא יכלו הדברים שיש באמתחתי לספר מגודל מעלת איש אלוקים רבינו הקדוש מהרי"ד זי"ע, ומבהילים הדברים עד היכן זכה ילוד אשה להשיג, אך טרם כל דבר אציג דבר פלא אשר אירע בימים האחרונים ממש, וזה החילותי.

אקדים ואומר, כי לערך ארבע עשרה שנה עברו מאז היותי לומד בעיה"ק ירושלים אשר בשנים אלו זכיתי להסתופף בצל הרה"ק, ובעצם היו כמה הזדמנויות בהם בקרתי בהיכל קדשו אך מן השמים סיבבו כי באותם זמנים בהם הגעתי לבית מדרשו – רביה"ק לא היה שם. ולפלא הדבר כי לאחר יותר מארבע עשרה שנה בהם לא זכיתי לחזות בזיו תואר פני מלאך ה' צבקו-ת האדמו"ר הקדוש מהרי"ד מלעלוב זצוקללה"ה – זכיתי מן ההפקר 'תשעה' ימים קודם הסתלקותו לשמי רום, להתפלל עמו בצוותא חדא, עת שהיתי במושב קוממיות על שבת קודש פרשת בא תשפ"ו, וגם הה"ק זי"ע שהה שם בראש קהל עדתו.

בסייעתא מן שמיא זכיתי באותו שבת לראות את תואר פניו המאירים כזוהרי חמה במשך כל קריאת התורה ותפילת מוסף, ואף זכיתי לגשת לאחר התפילה אל הקודש לתת לו שלום ביחד עם בני י"צ נ"י [והחזיר לנו שלום], ולדבר עמו כדבר איש אל רעהו כמו מימים ימימה עת הייתי מסתופף בצילו, וכדרכו בקודש לדבר עם כל אחד ברוב חביבות מתוך מידת חסידותו ורוב ענוותנותו.

גם זכיתי לאחר התפילה לשמוע מפיו הקדוש סדר 'קידושא רבא' ולצאת יד"ח, בשולה"ט שהתקיים שם.

גדולה האבידה ואין לה תמורה - הצדיק אבד לדורו אבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
1770020175734.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #51

קבצים מצורפים

  • תולדות משה.jpg
    תולדות משה.jpg
    KB 144.7 · צפיות: 116
  • מודזיץ.jpg
    מודזיץ.jpg
    KB 147.8 · צפיות: 103
  • ראחמיסטריווקא.jpg
    ראחמיסטריווקא.jpg
    KB 169 · צפיות: 103
  • לעלוב, (2).jpg
    לעלוב, (2).jpg
    KB 195.8 · צפיות: 106
  • לעלוב. (1).jpg
    לעלוב. (1).jpg
    KB 162.7 · צפיות: 99
  • לעלוב..jpg
    לעלוב..jpg
    KB 132.1 · צפיות: 101
  • לעלוב (2).jpg
    לעלוב (2).jpg
    KB 171 · צפיות: 100
  • לעלוב, (1).jpg
    לעלוב, (1).jpg
    KB 143.2 · צפיות: 98
  • לעלוב (1).jpg
    לעלוב (1).jpg
    KB 145.6 · צפיות: 97
  • IMG-20260201-WA0002.jpg
    IMG-20260201-WA0002.jpg
    KB 84 · צפיות: 100
  • IMG-20260201-WA0004.jpg
    IMG-20260201-WA0004.jpg
    KB 134.1 · צפיות: 111
  • הוסף לסימניות
  • #52
נפש צדיק בטהרה עלתה: תולדות פון כ"ק אדמו"ר מהרי"ד מלעלוב זצוק"ל
זונטאג פ' יתרו י"ד שבט | בחצרות הקודש


כלל ישראל בכל מקום שהם און חסידי בית לעלוב בפרט זענען איינגעהילט אין טרויער, שטייענדיג נאך די הסתלקות בפתע פתאום פון דעם אדם הגדול בענקים, כ"ק אדמו"ר מלעלוב זכר צדיק וקדוש לברכה, וועלכער איז ליידער פריצייטיג אוועקגעריסן געווארן איבערלאזנדיג פילע חסידים און מעריצים פאר'אבל'ט און פאר'יתומ'ט. דער רבי זצוק"ל איז געווען אן עובד השם מנעוריו, און זיין גאנצע הנהגה איז געווען א חטיבה אחת פון אהבת ישראל און א דביקות פנימית אין עבודת השם, מיט א פשטות און שפלות רוח וענווה כדרך אבותיו הקדושים.


דער רבי זצוק"ל איז געבוירן געווארן אין בתי ווארשא אין ירושלים, אום י"ב תשרי שנת תש"ב, אלס דער זעקסטער זון צו זיין גרויסן פאטער, הרה"ק המפורסם רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע, און צו זיין מוטער הרבנית הצדקנית מרת עטיל ע"ה. ביי זיין ברית האט געדינט אלס סנדק הרה"ק רבי שלומה'קע זוועהילער זי"ע, און מען האט אים א נאמען געגעבן "ישכר דב" נאך הרה"ק דער פריערדיגער בעלזער רב זי"ע. א יאר דערויף בשנת תש"ג, האט זיך זיין פאטער דער לעלובער רבי אריבערגעצויגן מיט די משפחה קיין תל אביב, וואו דער רבי איז נתגדל געווארן אינעם אמאליגן עיר ואם בישראל.


אין זיינע יונגע יארן האט דער רבי געלערנט אין די תלמוד תורה חב"ד אין תל אביב, וואו ער איז געווען א תלמיד פון הגה"ח ר' רפאל קאהן ז"ל פאטער פונעם באקאנטן ליובאוויטשער חוזר הגה"ח ר' יואל קאהן ז"ל. שפעטער אלס בחור איז ער אריין לערנען אין די דעמאלטסדיגער לעלובער ישיבה אין תל אביב, וואו ער האט געלערנט בחברותא מיט זיין ברודער יבלחט"א כ"ק אדמו"ר מלעלוב ניקלשבורג שליט"א. שפעטער האט ער ממשיך געווען אין ישיבת חידושי הרים אין תל אביב, וואו ער איז געווארן גאר מקושר צום ראש ישיבה הגה"צ המפורסם ר' גאדל אייזנער זצ"ל, וועלכער האט דערזען אינעם רבי'ן א כלי מחזיק ברכה און אים מקרב געווען מיט אן אויסטערלישע ליבשאפט, טראץ זיין שארפקייט.


בהגיעו לפרקו האט דער רבי זצ"ל חתונה געהאט מיט זיין אשת נעורים הרבנית הצדקנית מרת חיה דאכה ע"ה, טאכטער פון הגאון רבי משה זאב פריעדמאן זצ"ל דער רב פון יפו.


ליידער איז אבער די רעבעצין ע"ה טראגיש נפטר געווארן בדמי ימיה אין א שרעקליכע שריפה וואס האט אויסגעבראכן אין שטוב; דער רבי אליין איז דאן בחסדי שמים געראטעוועט געווארן בנס פון די העלישע פלאמען. בזיווג שני האט דער רבי זצ"ל חתונה געהאט מיט זיין רעבעצין הרבנית הצדקנית מרת ברכה ע"ה, טאכטער פון הגה"ח ר' יעקב קרישבסקי ז"ל מפארי זקני ירושלים, וועלכער איז פילע יארן צוגעשטאנען לימין קדשו מיט א געוואלדיגע געטריישאפט ביז צו איר פטירה בשנת תשפ"א. נאך די חתונה האט דער רבי זיך באזעצט אין ירושלים עיה"ק אין די סנהדריה געגנט, וואו ער האט געוואוינט לאנגע יארן ביז ער האט זיך אריבערגעצויגן וואוינען אין די אבינדב גאס בשכינות צו זיין ביהמ"ד.


דעם רבינס עבודה איז שטענדיג געווען באהאלטן און באשיידן, דער רבי איז געווען א נחבא אל הכלים וואס זיין גאנצע וועזן איז געווען הסתר בתוך הסתר. ער פלעגט זיצן שעות על גבי שעות און לערנען בהתמדה עצומה אין בית המדרש לעלוב אויף רחוב צפניה, פאר פרנסה האט ער עוסק געווען אין סופרות און געשריבן ספרי תורה בקדושה וטהרה.


ער האט זיך גענצליך מבטל געווען פאר זיין פאטער הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע, ער האט נישט געשוינט זיין אייגענעם כבוד און אלעס געטון צו באדינען זיין פאטער מיט די מערסטע מאס איבערגעגעבנקייט, און כמים פנים לפנים האט אים זיין טאטע ליב געהאט און ארויסגעוויזן אויסטערלישע חביבות אין יעדן געלעגנהייט.


נאך די הסתלקות פון זיין גרויסן פאטער בשנת תשמ"ז, האט ער זיך ווייטער מסתופף זיין בצל אחיו הגדול הרה"ק רבי אברהם שלמה מלעלוב זצ"ל מיט א התבטלות. ער פלעגט קובע זיין מקום לתפילתו אין זיין ביהמ"ד אויף רח' צפניה און געדינט אלס בעל תוקע ביי די תקיעות דמעומד אין די ימים נוראים. אויך נאך די פטירה פון זיין ברודער זצ"ל בשנת תש"ס האט ער ווייטער זיך מסתופף געווען בצילו פון זיין פלאמעניק כ"ק אדמו"ר מלעלוב שליט"א פון צפניה און אים געשטיצט בכל מאודו. באזונדער פלעגט ער פארן תמידין כסדרן קיין בני ברק זיך מסתופף זיין בצילו פון זיין עלטערן ברודער הרה"ק רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זצ"ל און האט שפעטער ווייטער אנגעהאלטן א נאנטע קשר מיט זיינע קינדער האדמור"ים שליט"א, און פלעגט מיטהאלטן די טישן און מעמדי קודש אין די לעלובער הויף אין שטאט בית שמש.


אין יאר תשס"ו האט דער רבי זצ"ל געגרינדעט זיין אייגענעם הויף בעידודו פון זיין עלטערן ברודער הרה"ק רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זצ"ל וועלכע האט אין אים שטארק צוגעשטופט דערצו און געשטאנען לימינו בעצה ובמעש, דעם רבינס בית מדרש "קדושת מרדכי לעלוב", איז צוערשט געווען סטאנציאנירט אין א צייטווייליגן לאקאל אויף די דוד גאס, און עטליכע יאר שפעטער האט זיך דער ביהמ"ד געצויגן צו די צענטראלער בר אילן גאס אין ירושלים וועלכע איז געווארן א תל תלפיות פאר פילע חסידים ואנשי מעשה פון אלע שיכטן און קרייזן וועלכע האבן דארט געשעפט חיות דקדושה פון דעם רבינס פייערדיגע עבודת הקודש, במיוחד פלעגן מאסן אידן שטראמען צו די שבת'דיגע טישן און די יומי דפגרא, זיך צו דערווארמען לאורו הבהיר. נאך דעם פארלאפענעם וואך ז' שבט האט דער רבי אפגעראכטן דער סעודת ההילולא פון זקינו די ראש השושלת הרה"ק רבי דוד לעלובער זי"ע תוך אמוני עם סגולה.


דער רבי זצ"ל איז געווען א שטיק פייער, און א פרוש מן העולם וואס זיין גאנצע מהות איז געווען איין שטיק דביקות צום בורא כל עולמים. ער איז געווען באקאנט אלס א רך הלבב, און האט ארויסגעוויזן אן אויסטערלישע אהבת ישראל אן קיין גבולים צו יעדן איד, ווי עס איז געווען די שטייגער אין לעלוב ביי אבותיו הקדושים. זיין עבודת הקודש איז צוגעגאנגען מיט א מסירות נפש פאר כבוד שמים; ער איז געווען א לוחם מלחמת השם וואס האט נישט געקוקט אויף זיין אייגענעם כבוד, און פלעגט ארויסגיין צו הפגנות און מערכות פאר קדושת ישראל און שמירת שבת, אין זיינע יונגע יארן האט דער רבי אפילו זוכה געווען צו זיצן אין תפיסה נאך'ן זיך אננעמען פארן כבוד פון שבת קודש.


דער רבי זצ"ל איז געווען באקאנט מיט זיין געוואלדיגע קדושה וטהרה, און בפרט האט ער געהאט א געוואלדיגע עבודה מיטן גייען אין מקוה, וואס דאס האט סימבאליזירט זיין פטירה בטהרה. היינטיגן זונטאג, ווען ער איז געגאנגען זיך טובלען אין די מקווה טהרה אין ביהמ"ד לעלוב אויף רח' צפניה, ווי זיין פאטער הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע פלעגט זיך טובלען בקביעות, איז דער רבי פלוצים צוזאמגעפאלן. אידן אומעטום האבן מרעיש עולמות געווען און איינגעריסן שערי שמים האפענדיג אויף א נס, אבער ליידער זענען די שערי רחמים געווען פארשלאסן, און דער רבי האט צוריקגעגעבן זיין לויטערע נשמה ליוצרה בשעת'ן זיך מטהר זיין בקדושה של מעלה.


דער רבי זצ"ל לאזט איבער נאך זיך א דור ישרים יבורך, בנו בכורו הרה"צ רבי ראובן אלתר בידערמאן שליט"א איידעם פון הגה"ח ר' ראובן קורנבליט שליט"א משב"ק אדמו"רי לעלוב; הרה"צ רבי שמעון נתן נטע בידערמאן שליט"א וועלכער האט חתונה געהאט פארלאפענעם וואך מיטוואך וואו דער רבי האט נאך באשיינט בראש השמחה; הרה"צ רבי דוד צבי שלמה בידערמאן שליט"א פון לאנדאן איידעם פון הגה"ח ר' יהושע פאליק ווייס שליט"א; הרה"צ רבי ברוך בידערמאן שליט"א איידעם פון הגה"ח ר' עקיבא טאגער שליט"א מחשובי חסידי לעלוב; און זיינע איידעמער הגה"ח ר' יהודה אורי שליט"א, הגה"ח ר' אהרן ישעי' מילער שליט"א פון לאנדאן, הגה"ח המשפיע ר' בן ציון אפעל שליט"א, און הרה"ג ר' שמעון שטרן שליט"א זון פון הגה"צ רבי טוביה שטערן שליט"א גאב"ד מירון.


באזונדער לאזט דער רבי איבער זיינע צוויי ברידער, אחיו הגדול כ"ק אדמו"ר מלעלוב ניקלשבורג שליט"א, כ"ק אדמו"ר מלעלוב עזרת תורה שליט"א, און די שוועסטער הרבנית הצדקנית מקארלין לעלוב תליט"א אלמנת כ"ק אדמו"ר מקארלין לעלוב זצ"ל.
האדם אינו מניח דבר בעולם שאינו מחפש אחריו, תר אחרי הרים וגבעות, חותר לדעת מה בים ומה מתחת לים, מרחיק נדוד למדבריות וחוקר מה בישימון.

אולם דבר אחד הניח ואינו מחפש אחריו; זה האלוקות שבקרבו!
 

קבצים מצורפים

  • מהריד מלעלוב,.jpg
    מהריד מלעלוב,.jpg
    KB 188.1 · צפיות: 135
  • מהריד מלעלוב. (1).jpg
    מהריד מלעלוב. (1).jpg
    KB 203.9 · צפיות: 125
  • מהריד מלעלוב..jpeg
    מהריד מלעלוב..jpeg
    KB 218.1 · צפיות: 121
  • bidermn.jpg
    bidermn.jpg
    KB 72.5 · צפיות: 122
  • unnamed (11).jpg
    unnamed (11).jpg
    KB 51.3 · צפיות: 118
  • מהריד מלעלוב..jpg
    מהריד מלעלוב..jpg
    KB 168.8 · צפיות: 119
  • מהריד מלעלוב.jpeg
    מהריד מלעלוב.jpeg
    KB 279.5 · צפיות: 118
  • לעלוב.jpg
    לעלוב.jpg
    KB 131.6 · צפיות: 120
  • לעלוב,.jpg
    לעלוב,.jpg
    KB 151.2 · צפיות: 123
  • unnamed (12).jpg
    unnamed (12).jpg
    KB 76.4 · צפיות: 120
  • llllllle.jpg
    llllllle.jpg
    KB 84.2 · צפיות: 120
  • IMG-20260201-WA0124.jpg
    IMG-20260201-WA0124.jpg
    KB 181.3 · צפיות: 138
  • הוסף לסימניות
  • #53
נפש צדיק בפורה אלאתא: דברי הימים של האדמו"ר הק"ק מהריד מלעלוב זצוק"ל
יום ראשון ביתר י"ד שבת | בחצרות הקודש


של ישראל בכל מקום וחסידי בית ללוב בפרט עטופים בצער, עומדים לאחר הסתלקותו הפתאומית של הגדול בנקים, האדמו"ר הק"ק מלעלוב, צדיק וקדוש לברכה, שלצערנו נפטר בטרם עת. הם נקרעו, והותירו חסידים רבים ומעריצים של אבלות ופריטות. הרב צוק"ל היה עובד השם, וכל מנהיגותו הייתה חטיבה אחת של אהבת ישראל ומסירות פנימית לעבודת ה', בפשטות וענוותנות רוח, כדרך אבותיו הקדושים.


הרב צוק"ל נולד בבית ורשה בירושלים, י"ב בתשרי תקפ"ב, כבן שישי לסבא רבא שלו, המפורסם רבי משה מרדכי מלעלוב ז"ל, ולאמו, הרבנית מרתה עטיל ע"ה. רבי שלמה'קה זוועהילער זי"ע כיהן כרב במהלך נישואיו, והוא ניתן לשם "יישקר דב" על שם רב בעלזן הקודם זי"ע. שנה לאחר מכן, בשנת ה'תשל"ג, עבר אביו הרב מלובל עם משפחתו לתל אביב, שם גדל הרב בעיר ישראל לשעבר.


בשנותיו הצעירות למד הרב בתלמוד תורה חב"ד בתל אביב, שם היה תלמידו של רבי רפאל קאהן, אביו של הרב הליובאוויטש הנודע יואל קאהן. מאוחר יותר, כבחור צעיר, הלך ללמוד בישיבת לובל דאז בתל אביב, שם למד יחד עם אחיו האדמו"ר יבלחתא כ"ק מלובל ניקלישבורג שליט"א. בהמשך המשיך בישיבת חידושי הרים בתל אביב, שם התקרב מאוד לראש הישיבה המפורסם רבי גודל אייזנר, שראה ברב כלי ובו ברכה והגיש לו אהבה יוצאת דופן, למרות חריפותו.


עם בואו, נישא הרב לאשתו נעורים, הרבנית הצדיקה, מרת חיה דכא, בת הגאון רבי משה זאב פרידמן, רב יפו


. הרב עצמו ניצל לאחר מכן באורח נס מלהבות הגיהנום בחסדי שמים. בנישואיו השניים, נישא הרב לאשתו הרבנית, מרת ברכה, בת רבי יעקב קרישבסקי ז"ל, רבה של ירושלים, אשר במשך שנים רבות עמדה לצד למין קדש בנאמנות רבה עד מותה בשנת 1951. לאחר הנישואין, התיישב הרב בירושלים באזור הסנהדריה, שם התגורר זמן רב. שנים עד שעבר לגור ברחוב אבינדב בשכינות, אל ביתו בחימדו.


עבודתו של הרב הייתה תמיד נסתרת וצנועה, הרב היה נחבא אל-חלים שכל הווייתו הייתה הסוד שבסוד.הוא נהג לשבת שעות על גבי שעות וללמוד ללא סוף בבית המדרש ללוב ברחובות צפניה, לפרנסתו עסק בסופרים וכתב ספרי תורה בקדושה ובטהרה.


הוא הקריב את עצמו לחלוטין למען אביו רבי משה מרדכי מלעלוב ז"ל, הוא לא דאג לכבודו ועשה הכל כדי לשרת את אביו במסירות רבה, ואביו אהב אותו פנים אל פנים וגילה כלפיו חסד יתר בכל הזדמנות.


לאחר הסתלקותו של אביו הגדול בשנת תשע"ז, הוא המשיך ללכת בעקבות אחיו הגדול הרה"ק רבי אברהם שלמה מלעלוב זצ"ל בתבטלות. גם לאחר מות אחיו בשנת תשע"ז, הוא המשיך לעמוד לצד רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זצ"ל ולתמוך בו בכל דרך שליט"א, ונהג לשמור על השולחנות והמקומות בבית הדין של ללוב בעיר בית שמש.


בשנת ה'תשס"ו, הקים הרב חצר משלו בעזרת אחיו הבכור רבי שמעון נתן נטע מללב, שדחף אותו בתוקף ועמד לימינו בב"ץ ובמש. בית המדרש של הרב "קדושה מרדכי מללב", הוצב תחילה במקום זמני ברחוב דוד, וכעבור מספר שנים עבר החצר לרחוב בר אילן המרכזי בירושלים, שהפך למקום התכנסות לחסידים רבים ולאנשים מכל שכבות האוכלוסייה אשר עסקיהם שם למען עבודת הקודש החגיגית של הרב. לאחר השבוע האחרון של השבת, התבונן הרב בסעודת חלילולא של זקינו, ראש השושלת, רבי דוד מללב זי"ע.


הרב היה חתיכת אש, וכוהן עולם שכל מהותו הייתה חתיכת התקשרות אחת לבורא כל העולמות. הוא נודע כבעל לב רך, וגילה אהבה חיצונית לישראל ללא גבולות לכל יהודי, כדרך האהבה בין אבותיו הקדושים. כבודו, ונהג לצאת להפגנות וטקסים למען קדושת ישראל ושמירת השבת. בשנותיו הצעירות אף זכה הרב לשבת בכלא לאחר שהתחייב לכבוד שבת קודש.


הרב היה ידוע בקדושתו הרבה ובטהרתו, ובפרט היה לו מנהג גדול ללכת למקווה, שסימל את פטירתו בטהרה. היום, כשהלך לטבול במקווה הטהרה בביחמד ללוב ברחוב צפניה, כפי שאביו, רבי משה מרדכי מלוב, נהג לטבול בקיביאות, קרס רבי פלוץ. יהודים בכל מקום היו בעולמות רבים וקרעו את שערי גן עדן בתקווה לנס, אך לרוע המזל שערי הרחמים נסגרו, והרב החזיר את נשמתו הטהורה לצדקתו תוך שהוא מטהר את עצמו בקדושת מעלה. הרבי הותיר אחריו דור


של איסרים יבורך, בנו הבכור רבי ראובן מזבח בידרמן שליט"א, חתנו של רבי ראובן קורנבליט שליט"א, רבי שמעון נתן נטע בידרמן שליט"א, שערך חתונה בשבוע שעבר ביום רביעי בה הרב עדיין הדליק את ראש השמחה; הגאון רבי דוד צבי שלמה בידרמן שליט"א מלונדון, חתנו של הגאון רבי יהושע פאליק וייס שליט"א; הגאון רבי ברוך בידרמן שליט"א חתנו של הגאון רבי עקיבא תגר שליט"א מככובי חסידי ללוב; וחתניו הגאון רבי יהודה אורי שליט"א, הגאון רבי אהרן ישי מילר שליט"א מלונדון, הגאון רבי בן ציון אפל שליט"א, ורבי שמעון שטרן שליט"א, בנו של הגאון רבי טוביה שטרן שליט"א הגוב"ד מירון.


בפרט מותיר אחריו האדמו"ר את שני אחיו, אחיו הבכור כ"ק האדמו"ר מללוב ניקלשבורג שליט"א, כ"ק הרבמ"ר מללוב עזרת תורה שליט"א, ואחותו הרבנית של הצדיק מקארלין ללוב תליט"א, אלמנתו של הק"ק הרבמ"ר מקארלין ללוב זצ"ל.
האדם אינו מאמין בדבר בעולם שאינו מחפש אותו , הוא הולך אחרי הרים וגבעות, הוא שואף לדעת מה נמצא בים ומה נמצא מתחת לים, הוא נודד רחוק במדבריות וחוקר מה נמצא בשמעון.

אך דבר אחד נותר והוא אינו מחפש אותו; זהו אלוהים הקרוב!
 

קבצים מצורפים

  • מהריד מלעלוב,.jpg
    מהריד מלעלוב,.jpg
    KB 188.1 · צפיות: 31
  • מהריד מלעלוב. (1).jpg
    מהריד מלעלוב. (1).jpg
    KB 203.9 · צפיות: 32
  • מהריד מלעלוב..jpeg
    מהריד מלעלוב..jpeg
    KB 218.1 · צפיות: 32
  • bidermn.jpg
    bidermn.jpg
    KB 72.5 · צפיות: 29
  • unnamed (11).jpg
    unnamed (11).jpg
    KB 51.3 · צפיות: 29
  • מהריד מלעלוב..jpg
    מהריד מלעלוב..jpg
    KB 168.8 · צפיות: 28
  • מהריד מלעלוב.jpeg
    מהריד מלעלוב.jpeg
    KB 279.5 · צפיות: 26
  • לעלוב.jpg
    לעלוב.jpg
    KB 131.6 · צפיות: 31
  • לעלוב,.jpg
    לעלוב,.jpg
    KB 151.2 · צפיות: 35
  • unnamed (12).jpg
    unnamed (12).jpg
    KB 76.4 · צפיות: 28
  • llllllle.jpg
    llllllle.jpg
    KB 84.2 · צפיות: 28
  • IMG-20260201-WA0124.jpg
    IMG-20260201-WA0124.jpg
    KB 181.3 · צפיות: 35
  • הוסף לסימניות
  • #54
צדיק ויושב בישיבה
זכותו וזכות אבותו הק' שרפי עליון ימליצו ליושר בעדינו
וחיות אש יליצו בעדינו יושר
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
במודעה השני שלי הציטוט הוא [אם תרגום] בעברית,
נפש צדיק בפורה אלאתא: דברי הימים של האדמו"ר הק"ק מהריד מלעלוב זצוק"ל
יום ראשון ביתר י"ד שבת | בחצרות הקודש


של ישראל בכל מקום וחסידי בית ללוב בפרט עטופים בצער, עומדים לאחר הסתלקותו הפתאומית של הגדול בנקים, האדמו"ר הק"ק מלעלוב, צדיק וקדוש לברכה, שלצערנו נפטר בטרם עת. הם נקרעו, והותירו חסידים רבים ומעריצים של אבלות ופריטות. הרב צוק"ל היה עובד השם, וכל מנהיגותו הייתה חטיבה אחת של אהבת ישראל ומסירות פנימית לעבודת ה', בפשטות וענוותנות רוח, כדרך אבותיו הקדושים.


הרב צוק"ל נולד בבית ורשה בירושלים, י"ב בתשרי תקפ"ב, כבן שישי לסבא רבא שלו, המפורסם רבי משה מרדכי מלעלוב ז"ל, ולאמו, הרבנית מרתה עטיל ע"ה. רבי שלמה'קה זוועהילער זי"ע כיהן כרב במהלך נישואיו, והוא ניתן לשם "יישקר דב" על שם רב בעלזן הקודם זי"ע. שנה לאחר מכן, בשנת ה'תשל"ג, עבר אביו הרב מלובל עם משפחתו לתל אביב, שם גדל הרב בעיר ישראל לשעבר.


בשנותיו הצעירות למד הרב בתלמוד תורה חב"ד בתל אביב, שם היה תלמידו של רבי רפאל קאהן, אביו של הרב הליובאוויטש הנודע יואל קאהן. מאוחר יותר, כבחור צעיר, הלך ללמוד בישיבת לובל דאז בתל אביב, שם למד יחד עם אחיו האדמו"ר יבלחתא כ"ק מלובל ניקלישבורג שליט"א. בהמשך המשיך בישיבת חידושי הרים בתל אביב, שם התקרב מאוד לראש הישיבה המפורסם רבי גודל אייזנר, שראה ברב כלי ובו ברכה והגיש לו אהבה יוצאת דופן, למרות חריפותו.


עם בואו, נישא הרב לאשתו נעורים, הרבנית הצדיקה, מרת חיה דכא, בת הגאון רבי משה זאב פרידמן, רב יפו


. הרב עצמו ניצל לאחר מכן באורח נס מלהבות הגיהנום בחסדי שמים. בנישואיו השניים, נישא הרב לאשתו הרבנית, מרת ברכה, בת רבי יעקב קרישבסקי ז"ל, רבה של ירושלים, אשר במשך שנים רבות עמדה לצד למין קדש בנאמנות רבה עד מותה בשנת 1951. לאחר הנישואין, התיישב הרב בירושלים באזור הסנהדריה, שם התגורר זמן רב. שנים עד שעבר לגור ברחוב אבינדב בשכינות, אל ביתו בחימדו.


עבודתו של הרב הייתה תמיד נסתרת וצנועה, הרב היה נחבא אל-חלים שכל הווייתו הייתה הסוד שבסוד.הוא נהג לשבת שעות על גבי שעות וללמוד ללא סוף בבית המדרש ללוב ברחובות צפניה, לפרנסתו עסק בסופרים וכתב ספרי תורה בקדושה ובטהרה.


הוא הקריב את עצמו לחלוטין למען אביו רבי משה מרדכי מלעלוב ז"ל, הוא לא דאג לכבודו ועשה הכל כדי לשרת את אביו במסירות רבה, ואביו אהב אותו פנים אל פנים וגילה כלפיו חסד יתר בכל הזדמנות.


לאחר הסתלקותו של אביו הגדול בשנת תשע"ז, הוא המשיך ללכת בעקבות אחיו הגדול הרה"ק רבי אברהם שלמה מלעלוב זצ"ל בתבטלות. גם לאחר מות אחיו בשנת תשע"ז, הוא המשיך לעמוד לצד רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זצ"ל ולתמוך בו בכל דרך שליט"א, ונהג לשמור על השולחנות והמקומות בבית הדין של ללוב בעיר בית שמש.


בשנת ה'תשס"ו, הקים הרב חצר משלו בעזרת אחיו הבכור רבי שמעון נתן נטע מללב, שדחף אותו בתוקף ועמד לימינו בב"ץ ובמש. בית המדרש של הרב "קדושה מרדכי מללב", הוצב תחילה במקום זמני ברחוב דוד, וכעבור מספר שנים עבר החצר לרחוב בר אילן המרכזי בירושלים, שהפך למקום התכנסות לחסידים רבים ולאנשים מכל שכבות האוכלוסייה אשר עסקיהם שם למען עבודת הקודש החגיגית של הרב. לאחר השבוע האחרון של השבת, התבונן הרב בסעודת חלילולא של זקינו, ראש השושלת, רבי דוד מללב זי"ע.


הרב היה חתיכת אש, וכוהן עולם שכל מהותו הייתה חתיכת התקשרות אחת לבורא כל העולמות. הוא נודע כבעל לב רך, וגילה אהבה חיצונית לישראל ללא גבולות לכל יהודי, כדרך האהבה בין אבותיו הקדושים. כבודו, ונהג לצאת להפגנות וטקסים למען קדושת ישראל ושמירת השבת. בשנותיו הצעירות אף זכה הרב לשבת בכלא לאחר שהתחייב לכבוד שבת קודש.


הרב היה ידוע בקדושתו הרבה ובטהרתו, ובפרט היה לו מנהג גדול ללכת למקווה, שסימל את פטירתו בטהרה. היום, כשהלך לטבול במקווה הטהרה בביחמד ללוב ברחוב צפניה, כפי שאביו, רבי משה מרדכי מלוב, נהג לטבול בקיביאות, קרס רבי פלוץ. יהודים בכל מקום היו בעולמות רבים וקרעו את שערי גן עדן בתקווה לנס, אך לרוע המזל שערי הרחמים נסגרו, והרב החזיר את נשמתו הטהורה לצדקתו תוך שהוא מטהר את עצמו בקדושת מעלה. הרבי הותיר אחריו דור


של איסרים יבורך, בנו הבכור רבי ראובן מזבח בידרמן שליט"א, חתנו של רבי ראובן קורנבליט שליט"א, רבי שמעון נתן נטע בידרמן שליט"א, שערך חתונה בשבוע שעבר ביום רביעי בה הרב עדיין הדליק את ראש השמחה; הגאון רבי דוד צבי שלמה בידרמן שליט"א מלונדון, חתנו של הגאון רבי יהושע פאליק וייס שליט"א; הגאון רבי ברוך בידרמן שליט"א חתנו של הגאון רבי עקיבא תגר שליט"א מככובי חסידי ללוב; וחתניו הגאון רבי יהודה אורי שליט"א, הגאון רבי אהרן ישי מילר שליט"א מלונדון, הגאון רבי בן ציון אפל שליט"א, ורבי שמעון שטרן שליט"א, בנו של הגאון רבי טוביה שטרן שליט"א הגוב"ד מירון.


בפרט מותיר אחריו האדמו"ר את שני אחיו, אחיו הבכור כ"ק האדמו"ר מללוב ניקלשבורג שליט"א, כ"ק הרבמ"ר מללוב עזרת תורה שליט"א, ואחותו הרבנית של הצדיק מקארלין ללוב תליט"א, אלמנתו של הק"ק הרבמ"ר מקארלין ללוב זצ"ל.
האדם אינו מאמין בדבר בעולם שאינו מחפש אותו , הוא הולך אחרי הרים וגבעות, הוא שואף לדעת מה נמצא בים ומה נמצא מתחת לים, הוא נודד רחוק במדבריות וחוקר מה נמצא בשמעון.

אך דבר אחד נותר והוא אינו מחפש אותו; זהו אלוהים הקרוב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
מי שיש לו כתבות על הרבי זצ"ל מעיתוני השבת האחרון, אם אפשר להעלות לכאן לזיכוי הרבים. תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
כותרת: לקראת עצרת המספד המרכזית: גדולי ישראל ניחמו את בני כ"ק האדמו"ר מהרי"ד מלעלוב זצ"ל
בצילם של ימי השבעה על פטירתו של כ"ק מרן האדמו"ר מהרי"ד מלעלוב זצ"ל, נמשכת העלייה ההמונית לניחום אבלים אצל בניו האדמו"רים והרבנים שליט"א.
ניחומי גדולי ישראל
אמש הגיע למעון הניחום הגה"צ רבי צבי מאיר זילברברג שליט"א, אשר נשא דברי חיזוק והתעוררות בפני האבלים ובקהל החסידים. כמו כן, נערכה שיחת ניחומים טלפונית מיוחדת על ידי כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א, ששוהה בחו"ל, וביקש להעביר את תנחומיו ולהעלות קווים לדמותו של בעל ההילולא.
העלייה לציון ועצרת המספד
היום (יום א'), עם כלות ימי השבעה, יעלו בני האדמו"ר, המשפחה וקהל החסידים בשעה 13:00 לציון הקדוש במרומי הר הזיתים, להעתיר לישועת הכלל והפרט.
בשעה 17:00 תתקיים עצרת מספד והתעוררות מרכזית בהיכל בית המדרש 'ביאלה' ברחוב אבינדוב בירושלים. בעצרת יישאו דברים גדולי התורה והחסידות:
  • כ"ק האדמו"ר מפינסק קרלין שליט"א
  • הגאון רבי טוביה שטרן שליט"א – גאב"ד מירון
  • הגה"צ אב"ד 'דברי משה', רבי שמעון שמואל הלברשטאם שליט"א
הציבור נקרא לבוא ולחלוק כבוד אחרון ולשמוע דברי התעוררות לזכרו הטהור של האדמו"ר זצ"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
א. תו"א בטבריה כמנהגו בימי השובבי"ם מזה שנים
ב. להה"ק ר' דוד מלעלוב זי"ע היה תלמיד שחזר ע"י לדרך המוטב שקראו לו ר' חיים דוד דוקטער מפעטריקוב זי"ע ובתחילה דק' גארדיא והבאנו לכאן תןדות הה"ק הנ"ל וככל הנראה ע"ש קרא מהרי"ד זצ"ל את חצר קודשו פעטריקוב
"אם העולם כבר שמע מד"ר גארדיא שהיה אצל הרבי ר' בער המגיד ממעזריטש זי"ע, שנהפך לבעל תשובה גמור - הרי רבי חיים דוד שלי הוא גדול יותר ויותר ממנו הרבה..." - כך התבטא החוזה הק' מלובלין זי"ע על תלמידו הרה"ק רבי חיים דוד מפיעטרקוב זי"ע, שהיה מהרופאים המפורסמים בפולין, ונודע בשעתו כ"דאקטער בערנהארד", ונהפך לבעל תשובה גמור בהשפעת הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע, שאף העיד בעצמו: "כי כל ביאתו לעולם הזה היה בכדי להחזיר בתשובה את ד"ר בערנהארד".

אביו של הרה"ק רבי חיים דוד דאקטער - שהתגורר בזאלאשין שבפולין - אדם פשוט היה ושמו ר' יששכר בער, אך לפי המסורת מקובלת התברך מפי הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע בבן שיאיר את העולם - כשכר על מצות פדיון שבויים שהתגלגלה לידיו וקיימה.

בצעירותו, נשלח הנער העילוי ללמוד בישיבת פיעטרקוב, שם נלכד בשחיתותיו של הרופא המשכיל של העיר, ובעידודו עקר מפולין לברלין שבגרמניה כדי להשתלם ברפואה. משהתפרסם כמומחה בקסרקטיני הלגיונות הפרוסיים, הובא לברלין והתמנה לרופאו האישי של הקיסר פרידריך ווילהעלם השלישי. למזלו, בארמון המלוכה התחתן עם בת למשפחת יהודית - בתו של הבנקאי שמואל הלוי לאנדוי מברעסלוי - ולא התבולל עם בת נכר.

לאחר שנוסדה 'דוכסות ווארשא' - בשנת תקס"ז, בעקבות כיבושיו של נאפוליון בונאפארטה - התבקש על ידי הדוכס מלך סקסוניה, סטאניסלאב אוגוסט, בן בריתו של נאפוליון, לשמש כרופא הראשי שישרת בחלונות הגבוהים ויעמיד תלמידים שינצרו מורשתו. משנכבשה הדוכסות - לאחר כשלון פלישת חיילי צרפת לרוסיה, בשנת תקע"ב - החליט 'קאנגרעס ווינא' למסור את הדוכסות לרוסיה, כמדינה עצמאית למחצה, ווארשא הפכה להיות בירת 'פולין הקאנגרסאית' הנתונה לשלטון הצאר הרוסי, וד"ר בערנהארד על מכונו נותר. באותה תקופה התעצם כוחו של חוג היהודים המתבולללים וד"ר בערנהארד נמנה עליו.

על רום דרגתו במקצוע הרפואית, תעיד העובדא הבאה, שפעם אחת הופיע בעיר קינצק שבפולין ונכנס לבית מרחקת דשם, ושיבר כל הקנקנים של הרפואות שלא מצאו חן בעיניו, וחרה אף האפטייקער עליו, ושאל אותו: "מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן?". ואמר לו שהוא "דאקטער בערנהארד". ולקח תיכף האפטייקער את הבוך של הרופאים, וחיפש שמו ולא מצא אותו כלל. אמר לו הדאקטער, שיחפש אותו בהפראפעסארן בוך, שם בודאי ימצא אותו, וכך היה שלקח את הבוך של הפראפעסארן, ומצא אותו שם תיכף "פראפעסאר בערנהארד" ("גדולת הצדיקים" מר' גרשון עמנואל הלוי סטאשעווסקי ז"ל, ווארשא תרצ"ד, אות יב).

לגבי חזרתו בתשובה ישנן מספר גירסאות. גירסא אחת על ידי הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע, שריפא חולה מסוכן שכבר הגיע עד שערי מות, במטרה לקרבו אליו את הרופא בערנהארד, ואילו בגירסא אחרת מסופר שקודם ר"ה הגיע לעיר זיארנאוו וכאשר שמע דברי כיבושין מהרב דמתא, בער בקרבו הניצוץ היהודי, ופנה להרה"ק מלעלוב והוא הדריכו, עד שהפך לבעל תשובה גמור (ראה: "גדולת מרדכי וגדולת הצדיקים" מר' גרשון עמנואל הלוי סטאשעווסקי ז"ל, ווארשא תרצ"ד, אות ב. ועיי"ש אות ד והלאה; "שיח שרפי קודש" ב"ב תשמ"ט, ח"ד עמ' מד; "דור דעה" להגרי"א קאמעלהאר זצ"ל, עמ' רמט; "מגדל דוד" ח"א, פיעטרקוב תר"ץ, עמ' 4; "קדש הלולים" מהג"ר משה יאיר וויינשטאק זצ"ל, נ.י. תש"ט, עמ' 74; "משפחות עתיקות בישראל" ת"א תשמ"ב, עמ' 212; "מחניים" קכג, עמ' קעד; "תשעים שרים" מאת יצחק אלפסי, ירושלים תשנ"ז, ח"א עמ' 166, ועוד).

בתחילה רצה לעזוב את עסק הרפואות ולהתבשם מאור תורתו וקדושתו של הרבי מלובלין, אולם החוזה ביקש ממנו שימשיך בתפקיד זה, כדי שיעשה תשובת המשקל, כמו שאמרו בגמרא באותה מקום וכו'. ואכן בה בעת שזנח את דרכי ההוללות וסיגל הנהגות של פרישות וסיגוף, המשיך לשמש כרופא מהולל בשירות בית המלוכה, ובמקביל התבקש לסייע ברפואתם של צדיקי הדור - כהרה"ק החוזה מלובלין, הרה"ק המגיד מקאזניץ, הרה"ק רבי יעקב יצחק מפרשיסחא ותלמידיו הרה"ק רבי שמחה בונם מפרשיסחא והרה"ק רבי מנחם מענדל מקאצק, הרה"ק רבי ישכר בער מראדאשיץ, הרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצא ואחרים, זכי"ע.

רבים כינוהו "האדמו"ר הרופא", למרות שסירב לבקשת חסידים שפנו אליו לאחר פטירת הרבי מלובלין (את הפונים שלח להרבי ר' בונם מפרשיסחא, באומרו במליצה: "אינכם זקוקים לרופא, די לכם ברוקח" - בהתכוונו על הרה"ק מפרשיסחא שעסק אז ברוקחות [-אפטייקער]). הוא אף המשיך להתהלך במלבוש אירופאי שעה שעסק ברפואה. איברא, למרות שלא הנהיג עדה ולא ערך שלחנות, הסכים לקרוא פתקאות ונודע כפועל ישועות.

הוא היה אומר: שצריך לנהוג בחולה כמו שנאמר בתפילה: "בורא רפואות, נורא תהלות, אדון הנפלאות". תחילה יש לרשום לו רעצעפט ("בורא רפואות"), אם אין הדבר מועיל - יש לומר תהלים ("נורא תהלות"), ואם מצבו החמיר יש לצפות לנס ("אדון הנפלאות").

בשנת תקע"ו עבר מזאלאשין לראדאמסק, הסמוכה לפיעטרקוב, מערי המושב הגדולות בפולין, בה שימש כרופא הראשי בבית החולים העירוני. מסופר כי עמיתו הפולני דאקטאר וויגזיוולסקי ניסה להתנכל לו. מאוחר יותר נוכח וויגזיוולסקי בטעותו וכדי להביע את חרטתו שכר צייר כדי לצייר את תואר פני הד"ר שאותו העמיד בביתו (כיום גנוז הפורטרט באוסף שבדרון בספרייה הלאומית).

הוא סירב לבקשת הנציב הרוסי בפולין לעמוד בראש שירותי הבריאות, וזאת כמחאה על תנאי החיים הנמוכים של אחיו היהודים. כשהתגורר בראדאמסק ובפיעטרקוב התדבק בהרה"ק בעל התפארת שלמה מראדאמסק זי"ע, שהעריץ אותו למאוד וכל פעם שהזכירו היה מתרגש ואומר: "דער הייליגער דאקטער".

ביום חמישי, כ' לחודש שבט שנת תרי"ח, נסתלק הרה"ק רבי חיים דוד בשיבה טובה בגיל שבעים ושש, ומנוחתו כבוד בפיעטרקוב. בשנת תרל"ח הקימו חסידי הרה"ק רבי ישכר דוד בעריש הכהן מוואלבארז זי"ע 'אוהל' על הציון הק' (האוהל נהרס במלחמת העולם השניה, והוקם מחדש בשנים האחרונות על ידי נכדיו משפחת דעסאו).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כולם מוזמנים
גאה בעצמי שניחשתי כבר לפני שבועיים שדוד בן הוא מקסימילאן
נהניתי מכל רגע בקריאה, מקווה שגם אתם
ספר פשוט מטורף
לדעתי - הכי טוב בינתיים מכל הסדרה
ותודה ל
@יונה ספיר על שהוא נגמר בנימה עצובה אך אופטימית מאוד
קצת הפריע לי שהעלילה המרכזית לא הייתה שנת ההתגלות, אלא כל המסעות בעבר / בבועת האוצרים
ושכמו תמיד דני לא הצליח לקבל את המקום הראשון
אגב, האם למישהו זה היה הפתעה שהתפרצות הר הגעש הייתה האר"ן? זה היה ברור לי מהשניה הראשונה
יאללה שוטו
  • שכוייח!
Reactions: טונקס1 //
8 תגובות
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

שלום לכולם,

אחרי שהסתכלתי בכמה אשכולות פה בפרוג, ובמקומות אחרים,

שמתי לב , שיש מאוד חסר בתחום של הפרעות קשב למבוגרים .

משום מה אצל הילדים כל התחום הרבה יותר נפוץ ומוכר, ויש הרבה יותר מענה.

התחום של הפרעת קשב למבוגרים אמנם בשנים האחרונות הרבה יותר מדובר , אבל עדיין יש הרבה מאוד חסר במידע , בניסיון, ובהכרות עם הענין( גם בציבור הכללי , אבל הרבה יותר בציבור החרדי)

לכן ראיתי לנכון לפתוח אשכול בנושא.
אשמח מכל מי שקשור לתחום במישרין או בעקיפין שירשום פה:

* תרופות חדשות שנכנסו לסל התרופות בתחום הפרעת הקשב.
*חידושים בתחום התרופות, השפעתם, תופעות לוואי שאלות בנושא וכד'.
* טיפול על ידי אימון אישי למבוגרים עם קשב-
אשמח מאוד לשמוע ממי שמכיר , התנסה ויודע.
סוגי טיפול, מטפלים מומלצים,( שימו לב רק לתחום הספציפי הזה , לא מטפלים לילדים)
ובכלל חוות דעתכם על התחום של הטיפול הלא תרופתי והטיפולי בתחום הזה.

ובעזרת השם, שיהיה האשכול הזה לסיוע ותועלת לכל הצריכים לכך!!!
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה