שיתוף מסונכרנות 😄 יצירת עיתון מאפס...זה פשוט מרגש!!

  • פותח הנושא GPP
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
שבוע טוב!!
רוצה לשתף אתכם בפרויקט מיוחד שאני זוכה לקחת בו חלק
האמת שכבר הרבה זמן אני רוצה לשתף פה בפרוג (תכלס מכאן זה הכל התחיל!)
אבל לא מצאתי זמן לזה אבל עכשיו הייתי חייבת פעם שלישית זה כבר חזקה.
אז הכל התחיל שראיתי פה בפרוג פרסומת שמחפשים מעצבת למיזם חדש לעיתון שמיועד לבחורות עם תוכן מגניב ורלוונטי בדיוק בשבילם
ברגע הראשון נדלקתי זה דבר ראשון זה ליצור משהו חדש וגם זה קהל יעד מושלם ועם חסר רציני בתחום
ידעתי שאני על זה! רציתי להיות חלק מזה
שלחתי להם ישר מייל ומאז הכל היסטוריה
התחלנו לעבוד על זה רציני והיה המון על מה אבל היה מלא תקווה ומלא חיות .פשוט פרויקט מהחלומות!
החומר של המגזין הראשון כבר היה מוכן ואני התחלתי לעבוד על מיתוג, קונספט עיצוב כתבות ואז עברנו לעימוד.
בגלל שזה חומרים לבחורות דבר ראשון ידעתי שזה צריך להיות צעיר מקצועי וכיפיי עם צבעים חמים ומזמינים.
העימוד דרש השקעה לא קטנה שיהיה חדיש ומעניין.
העמוד שער זה הכיף שלי שיהיה מצחיק וקשור לכל חודש..
העיתון הראשון יצא לדרך וגם בחלומות הוורודים לא ידענו כמה ביקוש יהיה לזה
1.jpg
והמשכנו במרץ לחודש השני
בחודש השני החלטנו שחייבים קו עיצובי לאורך כל העיתון טורים קבועים של כותבות קבועות
ברגע שאת יודעת שעיצוב הוא לא חד פעמי זה מאתגר מליחץ ומרגש הרבה יותר.
פה גם התחלנו קריאה דיגיטלית מושקעת ולא רק PDF וגם הגהה רצינית של בעלת מקצוע
והנה העיתון השני שלנו של חודש כסלו
10.jpg


והנה היום אנחנו אוחזות בעיתון השלישי
ששבר שיאים חדשים!!
והגיע לכל רחבי הארץ (רציני!! אני גם לא האמנתי) עם יותר מאלף רשמות
עיתון או לא עיתון?
11.jpg
3.jpg4.jpg5.jpg13.jpg14.jpg12.jpg

לא חלמתי שאני אוציא עיתון אבל זה קרה ועכשיו נשאר רק להתפלל שזה יגדל ויצליח.
תודה לכם שהייתם שותפים עד פה
מצרפת לכם את הקישור להצטרפות לעיתון
 

קבצים מצורפים

  • מסונכרנות-כסליו.pdf
    3.3 MB · צפיות: 157
  • הוסף לסימניות
  • #3
וואו! מיוחד ממש!
העיצוב עכשוי, מזמין ונקי,
קריא ומעניין בו זמנית.
בנית את הגריד מאפס? שאפו!

וכן, גם התוכן נראה ממש שווה...
 
  • תודה
Reactions: GPP
  • הוסף לסימניות
  • #5
וואו, מוכשרת!
העיצוב - ליגה.
 
  • תודה
Reactions: GPP
  • הוסף לסימניות
  • #6
מהממם!!!! מושקע ברמות, נקי ויפה...
 
  • תודה
Reactions: GPP
  • הוסף לסימניות
  • #7
גיטי זה נדיר!
מיוחד!
 
  • תודה
Reactions: GPP
  • הוסף לסימניות
  • #8
מדהים.
עיצוב יפייפה, מזמין, קליל ומעניין.
 
  • תודה
Reactions: GPP

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מה היה עושה הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, אם הסכר היה מט ליפול ונשען על גופו הצנום?

כדי לקבל את המענה לשאלה הזו, הכירו את יחסי השכנות ביני לבין הדוד 'מגודל המידות' בליל הסדר בבית סבא.

אני תמיד משובץ לשבת לצידו. ולא סתם לצידו, אלא לזה השמאלי. למה זה משמעותי ודרמטי? נו באמת, תבינו לבד.

השיבוץ הזה הוא כורח המציאות, משום שבצד הזה של השולחן יש מקום לשניים וחצי אנשים. הוא שניים, אני חצי.

שידוך מתבקש בסך הכול, אם אתה שדכן רשע.

מזיגת הכוס הראשונה מגיעה. הוא מסמן לי למזוג לו, כדרך בני חורין. אני מוזג לו יין סמוק ארומטי בעל פיגמנטים עזים. מהסוג שאם תכניס למכונת כביסה, המכונה תהפוך בורדו, והבגד המוכתם יישאר בעינו.

הוא כמובן לא מוזג לי בחזרה. בני חורין לא נוהגים נימוסי גומלין.

ואז מגיעה ההסבה. 130 קילו תופסים זווית של 90 מעלות. אני, שלד אדם צר, לא מצליח לנשום. עומד, או שמא נמחץ, בין הצורך להחזיק את הסיטואציה – תרתי משמע – לבין היציאה מהתמונה שתיתן לקרקפתו לפגוש מרצפת קרירה.

אני חנוק, מנסה לשאוף חמצן דרך האוזניים. הוא לוגם שליש כוס, השאר מטפטף על ה"קיטל" הצח שלי – נוסך אותות גבורה לעמידתי האיתנה.

המרפק שלו בצלעות שלי. השפיץ של כתפו על האף. הוא לוקח את הזמן שלו, לא ממהר להתרומם. אני מנסה לספק למוחי מנת חמצן הכרחית להישרדות ומוריד לאוזניים הוראה לשאוף אוויר. הן מסרבות פקודה, לא שומעות בקולי.

בהסבה הבאה אני מנסה לשכנע אותו שההלכה בעניין התעדכנה למקרי קיצון מעין אלו: מהיום מסבים על צד ימין, "שמא יחניק קנה ווושט של שכנו".

הוא לא משתכנע. תופס שתי כזיתות מצה. כל כזית בגודל של סיפור המרגלים המקראי, בלי עין הרע. ככל שההסבות מתקדמות, הן מחמירות. האיש שעון עליי במלוא כובדו ומפורר עליי חלקיקי מצה לאלפים.

חלקי מצה פוגשים יין ספוג. הענק מתרומם ומסנן לעברי בלי בושה: "אתה שרויה! צא להחליף קיטל".

קיבלתי את הערתו, אבל בחרתי להחליט על העיתוי. בהסבה של האפיקומן הדוד כבר מעט שתוי. הוא תופס זווית, ובתזמון מתואם להפליא אני יוצא להחליף קיטל – לא להכשילו לשרות בשרויה חלילה.

הפעם ההסיבה הייתה מלאה ומוחלטת. הסכר קרס, והמסובים נחנקו מצחוק. לא עזר להם הטיפ של צד שמאל במקרה הזה. כעבור 7 שעות של הסיבה הערנו אותו: "דודנו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
אני מצטט את הפוסט של מפתח האתר:

רציתי לשתף פלטפורמה שפיתחתי לאחרונה, שהתחילה כצורך להנגיש לימוד אנגלית והפכה למערכת לימודית שלמה (SaaS) שכבר מעוררת עניין לשיתופי פעולה ברמה גבוהה.

המטרה הייתה לייצר חוויית למידה חכמה שמשלבת מורה AI אישי עם תכנים שמותאמים דינמית לרמת המשתמש.

מה יש במערכת (Features מרכזיים):
- מורה AI אישי: צ'אט אינטראקטיבי לתרגול שיחה חופשית שמתקן טעויות בזמן אמת.

- שליטה במהירות הקראה: אינטגרציית TTS כולל "Slow Mode" לשיפור ההגייה.

- מחולל מבחנים אוטומטי: המערכת מייצרת מבחנים (אמריקאי + פתוח) מבוססי AI לפי נושא השיעור והרמה.

- מנגנון Retention: מערכת XP, ניהול Streaks ואתגרים יומיים.

- דשבורד ניהול (Admin): מעקב אחרי התקדמות תלמידים ושליחת הודעות מערכת גלובליות.

הצד הטכני ב-Lovable:
- אינטגרציה מלאה ל-Supabase לניהול משתמשים ושמירת דאטה.

- שימוש ב-Edge Functions לייצור תוכן מותאם רמה (יסודי עד תיכון) – שליטה באורך הטקסט ובמורכבות השפה.

- UI/UX מותאם מובייל: בנייה כ-PWA עם דגש על רספונסיביות גבוהה ושימוש ב-Safe Areas.

- חיבור ל-Google Calendar לתזמון למידה.

בניתי את זה מתוך אמונה שבינה מלאכותית היא העתיד של סגירת פערים לימודיים, במיוחד בתקופה כזו.

כרגע המערכת פתוחה לשימוש בחינם לגמרי.
לכניסה למערכת:
https://deep-dive-lingo.lovable.app/
  • תודה
Reactions: אלצ'י1 //
7 תגובות

אשכולות דומים

היות והפה שלי היה מפוצץ בסלט ירקות, לא יכולתי לעצור אותו כשהוא התחיל לספר לי את הבדיחה על האישה שחלמה על טסלה. וגם אחר כך כשהוא היה כבר בשווּנג, לא הפסקתי אותו לומר שאני מכירה אותה.
(באמת קשה למצוא בדיחות שאני לא מכירה).

כמו נחש על פי המאורה, המתנתי בשקט שיגיע לסוף, ואז אפלוט במהירות את הפאנץ' - במקומו.

אלא שאז התפרץ לפתע גייזר של טוּב-לב בתוך תוכי. ובמקום כוונתי הזדונית, החלטתי להעניק קצת נחת רוח לברנש עם העיניים הנוצצות שמעבר לשלחן.
(תראו, מגיע לו פה ושם גמול על ההקרבה שלו להתחתן אתי).

הבדיחה הסתיימה.
ואני פרצתי בצחוק רם.

הוא הביט בי בכווצו את עיניו.

"הכרת את זה?!"

הצחוק שלי היה כנראה טיפה מוגזם.

נו מה עכשיו.
הרי לך דילמה מוסרית: את האמת המשפילה? או שקר בלתי מזיק?
אפשרות שלישית אין.

רגע, מי אמר שאין...

מה עם שיטת ה"קפה שנשפך על החצאית ומשכיח הכול".
קפה לא היה זמין, אבל בזריזות אלגנטית טבלתי את המרפק בקוטג'.
צרחתי בהפתעה, והלכתי להחליף חולצה.

ונגמר הסיפור.

הרגשתי מה זה קדוֹשה.
כל הערב הסתובבתי בהתרוממות רוח. ואפילו הרשיתי לעצמי כמה חטאים קטנים, כפיצוי.

.....

זה מה שהיה אתמול.

היום אני משוחחת עם גיסתי על דא ועל הא, וגם על סתם דברים. ופתאום היא פולטת "תשמעי בדיחה".

ומה אתם חושבים היא מתחילה לספר לי? את הבדיחה עם האישה שחלמה על טסלה!
כנראה זה משהו שרץ עכשיו בוואצאפים.

הו, אני כבר מאומנת.
מקשיבה בשקט, וממלאת חרישית את הריאות לקראת הצחוק.
לא יותר מדי וגם לא פחות מדי. תתרכזי...
לא עושים טעות פעמיים.

גיסתי מגיעה לפאנץ'.

תחושה נשגבת גואה בי כשאני צוחקת בקול מדוד.
פניי מאירות כמלאך.
כמה זה מענג להיות טובים.

אבל...

שקט מוזר בצד השני
ואחריו שיעול מחשיד.

"את רואה? ידעתי!" קורא בעלי, שהיה איתה על הקו.

:oops:

כמו תמיד משאלתי לא התגשמה - האדמה המעצבנת סרבה לבלוע אותי.

איך אומר הפתגם:
"שקר יכול לקדם אותך הרבה, אבל לא להחזיר אותך אחורה".

‏‏

‏‎
וואו, החיים האלה עוברים מהר!

אני זוכר את שנות ילדותי כאילו הן כאן על ידי במרחק נגיעה, אך הן לא! הן רחוקות מכדי שאשאב לתוכן בניסיון לעצור את הזמן.
ובכל זאת...
מידי פעם מתנוצצים להם רגעים יפים כאלה שמחזירים אותי אחורה בזמן, להתרפק על העבר הרחוק, להרגיש קצת 'ילד' למרות היותי 'בוגר' משכבר הימים.

לא אשקר, בבואם של רגעים מהסוג הזה אני מנסה למתוח אותם כמה שאפשר, לתת להם עוד ועוד זמן מסך שיאפשר לי להישאר בחוויות הילדות המלאות בתמימות חיננית וצבועות בצבעים עזים.
אין כמו לנדוד אל המרחבים האינסופיים של הילדות, הכל חדש, הכל מעניין, והכל כל כך ילדותי...

מול כל הרגעים היפהפיים הללו, ישנו רגע אחד מזוקק וחזק מאין כמוהו שהחזיר אותי באחת למציאות הנוכחית, הוא העמיד אותי במקום, ולחש באוזניי בקול בוגר – היי חבר, התבגרת, אתה כבר לא ילד!

לא יודע למה אני מרגיש צורך לשתף איתכם את הרגע הזה, לא יודע, אולי זה קטע של מבוגרים...

אני אוהב ילדים!
ילדים זה שמחה! ועוד כל מיני קלישאות...
אני אוהב את הילד שבי, זה שמסתכל על העולם בעיניים מופתעות, זה שמתלהב מיונה וממלט שנשפך ממשאית בטון.
אני אוהב ורוצה כל דבר שילדים אוהבים ורוצים! אם להיות מדויק אז אני אוהב כל דבר חוץ מדבר אחד – הדבר המוזר הזה שילדים רוצים להיות מבוגרים!
תמיד הרגשתי ילד! מאז שאני מכיר אות עצמי... במשך השנים גדלתי והתפתחתי אבל עדיין נשארתי ילד!

בטח עכשיו אתם שואלים את עצמכם – מתי הבנתי שאני לא ילד?

אז ככה!
לא ב'בר מצווה' וגם לא כשהתקבלתי ל'ישיבה קטנה'.

כשעשיתי 'תעודת זהות' קיבלתי בעיקר מחמאות ש'וואו אני נראה ממש ילד', וגם ב'ישיבה גדולה' כשגדלו לי זיפים, זה עדיין לא הרגיש הדבר האמיתי, בפנים בפנים אם להיות כנה, הייתי ילד!

גם כשעשיתי 'רישיון' זה לא ממש הוסיף לתחושת ה'בגרות' שלי, להיפך! זה רק חיזק אצלי את הילדותיות כשנהניתי כל כך לסובב את ההגה כמו איזה ילד בן שש שמשחק במכונית על שלט.
טוב, אולי זה לא ממש הרגיש כמו ילד, זה הרגיש יותר כמו 'ילד גדול'...

כשהתחתנתי גם לא! מה לעשות... מידי פעם זה לגמרי מרגיש לי כמו בילדות כשהיינו משחקים ב'אבא ואמא'...

נו, מתי? אתם שוב שואלים, הרי אני יכול להמשיך ככה את כל החיים...

מוצאי שבת, תפילת ערבית, מניין אחד לפני האחרון שזה אומר חמש דקות לפני זמן ר"ת [סתם שתדעו...], החדר שליד ההיכל המרכזי.
החדר היה מלא ברובו במתפללים, אני ישבתי מאחור ומולי על הספסל ילד חינני ישוב על ברכיו כשהוא נגד כיוון התנועה...

הילד סקר במבטו את כלל המתפללים, עושה את מה שילדים אוהבים לעשות, לספור לכמה אנשים יש משקפיים, לבדוק למי יש את הזקן הכי ארוך בשכונה, למדוד מרחוק את הגובה הממוצע של אבא מצוי... בקיצור, סטטיסטיקות של ילדים...

ואז, ברגע אחד, מבטו נתקל בעיניי

וזהו!

באותו רגע הבנתי, מה שלא הבנתי שלושים שנה!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה