התייעצות תסכול מהעבודה

  • הוסף לסימניות
  • #1
"היי לכולן,רציתי לשתף במשהו שיושב לי על הלב לאחרונה ואולי חלקכן מזדהות...אני מרגישה לאחרונה תסכול די גדול בנוגע לעבודה שלי. למדתי והשקעתי במקצוע מסוים, אבל בפועל אני מוצאת את עצמי עוסקת בתחום אחר לגמרי.

זה יוצר תחושה של החמצה, כאילו אני לא באמת מביאה לידי ביטוי את היכולות שלי. רציתי לשאול אתכן – מי שנמצאת או הייתה בסיטואציה כזו, איך אתן מתמודדות? יש לכן טיפים איך למצוא סיפוק בעבודה שהיא לא 'המקצוע' שלי, או איך לשמור על האנרגיות למרות הפער הזה?

אשמח מאוד לשמוע מהניסיון שלכן. תודה רבה!"
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
זה באמת מתסכל.
את מרגישה החמצה כי זה לא המקצוע שלמדת והשקעת לחינם, או שאת לא נהנית היום במה שאת עושה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מכירה את המושג השתדלות?
מהותה היא שאנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים כדי שלפי דרך הטבע נוכל להתפרנס בכבוד.
וה' - הוא זה שמביא את התוצאה - רק הוא.
ולך רק נשאר לעמוד מהצד בתור מתעניינת בתוכנית האלוקית שנתפרה במיוחד למידותייך - ולהנות מהצורה בה הקב"ה בכבודו ובעצמו נתן לך את האפשרות לפרנס את ביתך בכבוד.
לא אומרת לך שזה לא מתסכל,
אבל תשני את ההסתכלות - נקודת המבט הנכונה היא שאת למדת את המקצוע הזה - כדי שתוכלי לעסוק במשהו אחר...
או כדי שתוכלי לעסוק במה שלמדת אחרי שעסקת במה שאת עוסקת עכשיו.
תני לזה את המקום ואת ההבנה שזה תוכנן בשבילך מראש!! ולא הפוך.
ולא בטוח בכלל שבמה שלמדת היית נהנית יותר או מרוויחה יותר...
לא חסרות דוגמאות.

נ.ב. אני כותבת מאותו מקום בדיוק....
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כדי שיהיה סיפוק מהעבודה לאורך זמן חייבים לעבוד במה שאוהבים!!
לא הגיוני לרוץ לעבודה כל יום, לעשות מאמץ מטורף ולא ליהנות! זה גורם לשחיקה, לתפקוד לא יעיל ותפוקה לא מספקת וכו
תנסי כן לשלב את המקצוע שלמדת, אפילו להתחיל בקטנה, בין לבין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
האמת שאני כן עוסקת שעתיים שלוש ביום במקצוע שלמדתי ועיקר התסכול הוא שאני יכולה לפעמים להרוויח שם יותר ממה שאני מרוויחה ביומיים כשכירה אז התשובה של כולם מצוין תעזבי את השכירה אבל מרגיש לי לא נכון אני צריכה לפרנס בית וחייבת את המשכורת הקבועה קשה לי עם זה שכל יום אני צריכה לתת 7 שעות מהיום שלי בשביל חברה...
והבוסים היום מנצלים את העובדה הזאת והיחס בהתאם אני אישה יציבה ולא מעונינת לעזוב עבודה כי "אני לא נהנית" מי אמר מה יהיה לי בעבודות אחרות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יש מושג של השלך על ה' יהבך.
לי רב אמר אם אין הנאה בעבודה - לעזוב אותה, ופרנסה משמים.
היה קשה מאוד מאוד בהתחלה,
אבל רק כך הגעתי למקום שכן התחברתי.
הדשדוש במקום אחר לא יכול להגמר בלי צעד מהותי [שגם מורה על בטחון בה' שלא ישליך חסדו מאתי].
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
האמת שאני כן עוסקת שעתיים שלוש ביום במקצוע שלמדתי ועיקר התסכול הוא שאני יכולה לפעמים להרוויח שם יותר ממה שאני מרוויחה ביומיים כשכירה אז התשובה של כולם מצוין תעזבי את השכירה אבל מרגיש לי לא נכון אני צריכה לפרנס בית וחייבת את המשכורת הקבועה קשה לי עם זה שכל יום אני צריכה לתת 7 שעות מהיום שלי בשביל חברה...
והבוסים היום מנצלים את העובדה הזאת והיחס בהתאם אני אישה יציבה ולא מעונינת לעזוב עבודה כי "אני לא נהנית" מי אמר מה יהיה לי בעבודות אחרות?
ברור את לא עוזבת עבודה יציבה כל עוד אין לך משהו אחר במקום!

זה המסלול.. מתקדמים לאט לאט
אין פתרונות קסם

אין ספק שזה שוחק וכל בוקר לנשום עמוק ו.. מכירה מקרוב מידי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
"היי לכולן,רציתי לשתף במשהו שיושב לי על הלב לאחרונה ואולי חלקכן מזדהות...אני מרגישה לאחרונה תסכול די גדול בנוגע לעבודה שלי. למדתי והשקעתי במקצוע מסוים, אבל בפועל אני מוצאת את עצמי עוסקת בתחום אחר לגמרי.

זה יוצר תחושה של החמצה, כאילו אני לא באמת מביאה לידי ביטוי את היכולות שלי. רציתי לשאול אתכן – מי שנמצאת או הייתה בסיטואציה כזו, איך אתן מתמודדות? יש לכן טיפים איך למצוא סיפוק בעבודה שהיא לא 'המקצוע' שלי, או איך לשמור על האנרגיות למרות הפער הזה?

אשמח מאוד לשמוע מהניסיון שלכן. תודה רבה!"
אני עובדת בעבודה הרגילה שלי,
ומנגנת להנאתי בכמה כלים.
לא את כל הכישורים אני מבטאת בעבודה,
אז אני משקיעה בתחביב שלי מאד;
הולכת למורה מקצועית, מתחזקת את הכלים ומשפצרת אותם כשצריך.
אני לא סובלת בעבודה, אבל פחות מגשימה את מלוא הכשרון דרכה.
אז למדתי קצת להפריד ולהרגיש מסופקת מהתחביב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
זה באמת מתסכל.
את מרגישה החמצה כי זה לא המקצוע שלמדת והשקעת לחינם, או שאת לא נהנית היום במה שאת עושה?
מתסכל אותי הרעיון שיש נשים שלעד ולנצח נצחים נשארות בעבודה שלהם עם אותה המשכורת...
אני אמנם בת 22 אבל תמיד חושבת קדימה כדי להרוויח יותר כסף ובעיקר סיפוק יש אנשים שקמים בבוקר וושים את מה שאוהבים ויש אנשים שנפלו ברשתות השכירים למיניהם ככה אני ראוה את זה בכל אופן
ברור שיש השתדלות אבל אני מרגישה שיש לי את יכולות לעבוד גם 10 שעות ביום בתור בחורה עבדתי 12-14 שעות בביום כולל מוצ"ש עכשיו ברו שזה לא אופציה עם ילדים ועול של בית...
אבל אם אנחנו מדברים על השתדלות מרגיש לי שעבודות מסג זה של 7000 בחודש זה לא השתדלות אם אני יכולה יותר
ויהיו כאלו שיחלקו עלי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מתסכל אותי הרעיון שיש נשים שלעד ולנצח נצחים נשארות בעבודה שלהם עם אותה המשכורת...
זה נשים מהדור הקודם ;)
פעם עבודה היתה סוג של חתונה קתולית.. עד 120
היום כולן עוברות ומתקדמות מהר מאד
וזה גם מקובל
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מתסכל אותי הרעיון שיש נשים שלעד ולנצח נצחים נשארות בעבודה שלהם עם אותה המשכורת...
אני אמנם בת 22 אבל תמיד חושבת קדימה כדי להרוויח יותר כסף ובעיקר סיפוק יש אנשים שקמים בבוקר וושים את מה שאוהבים ויש אנשים שנפלו ברשתות השכירים למיניהם ככה אני ראוה את זה בכל אופן
ברור שיש השתדלות אבל אני מרגישה שיש לי את יכולות לעבוד גם 10 שעות ביום בתור בחורה עבדתי 12-14 שעות בביום כולל מוצ"ש עכשיו ברו שזה לא אופציה עם ילדים ועול של בית...
אבל אם אנחנו מדברים על השתדלות מרגיש לי שעבודות מסג זה של 7000 בחודש זה לא השתדלות אם אני יכולה יותר
ויהיו כאלו שיחלקו עלי...
אז התסכול הוא -
כי היום את לא נהנית?
כי את חושבת שתישארי שכירה עם משכורת נמוכה עד הפנסיה?
כי את מרגישה ’בשביל מה למדתי מקצוע’?
כי העתיד מלחיץ אותך?
אני רק מנסה לדייק את תחושת התסכול, על מה היא יושבת.
אולי הדיוק והמיקוד, יעזרו לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
פעם עבודה היתה סוג של חתונה קתולית.. עד 120
היום כולן עוברות ומתקדמות מהר מאד
וזה גם מקובל
נכון.
החיים מאד דינמיים, ויש הרבה שינויים ולפעמים הם מאד מהירים...
מי שמתחיל בעבודה מסוימת - ממש לא בהכרח שימשיך בה.
השינויים קורים גם בגלל הדינמיות של החיים אבל גם בגלל שאנשים מנסים לעבור לעבודה יותר ’מכניסה’ או לעבודה עם יותר סיפוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אז התסכול הוא -
כי היום את לא נהנית?
כי את חושבת שתישארי שכירה עם משכורת נמוכה עד הפנסיה?
כי את מרגישה ’בשביל מה למדתי מקצוע’?
כי העתיד מלחיץ אותך?
אני רק מנסה לדייק את תחושת התסכול, על מה היא יושבת.
אולי הדיוק והמיקוד, יעזרו לך.
האמת כי אני מפחדת שאשאר עם משכורת נמוכה עד הפנסיה...
יצא לי לראות מקרוב לאחרונה הרבה משפחות כאלו אני גדלתי בבית אחר אמא שלי שכל היום עובדת ומתקדמת בחיים (בלי שהיא ויתרה על להיות אמא על בית וילדים) והיום כן ההורים שלי חיים ברחבות לעומת משפחות אחרות שהאמא שנים באותה מקצוע עם אותה משכורת...
פשוט מפחיד אותי להיות גם שם... במקום להתקדם בחיים ולא מהמובן של מימוש עצמי וכו שזה דבר חשוב והכרחי אני מדברת על משכורת מכובדת ועל התקדמות כלכלית בחיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לדעתי האישית, אני חושבת שאם התסכול שלך נובע מהפחד להשאר באותה עבודה עד הפנסיה, וזה לא שעכשיו קשה לך ואת סובלת בה, כדאי שתיזכרי שהחיים דינמיים ומשתנים.
בדר’’כ אלה שנשארים באותה עבודה עם אותה משכורת, זה כאלה שלא היה להם בראש ולא היתה להם מודעות, לשנות ולהתקדם בחיים. יש להם עבודה - וזהו. לא חשבו על משהו אחר.

את נשמעת לי טיפוס שיודע מה הוא רוצה, ואת מלאת מוטיבציה לעשות את זה.
יש לך בראש את העניין של התקדמות, ויש לך מודעות ושאיפה לשינוי.
ולכן, כמובן שהכל בעז’’ה ובסיעתא דשמיא, אבל יש סיכוי גדול שבהמשך תתקדמי ולא תיתקעי באותו מקום.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
האמת התגובה שלי לא תעזור פה כי אני בדיוק באותו מצב כמו שלך עם אותן מחשבות
ולא רואה באופק אופציה להתקדם עם המקצוע שרכשתי
אז אם בסוף יוצא לך איזה שהיא תובנה אשמח שתשתפי :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
ומה עושים אם המשכורת יחסית בסדר, השעות בסדר
אבל מרגישה אפס סיפוק מהעבודה , לא מרגישה שכיף ונחמד ללכת לעבודה
כן רוצה להנות בעבודה , להרגיש שאני ממצה קצת מהיכולות והכישורים שלי,
אבל להתחיל לעבור עבודות זה לא תכלס, כי בסופו של דבר צריך את המשכורת בשביל לחיות...
אבל זה שוחק לגמרי
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
שימי לב,
1. ממליצה בכל עבודה לחשוב על זה שאת עושה חסד עם אנשים-לקוחות ויש לך הזדמנות לעזור ,טיפ שקיבלתי ומאוד עוזר לי מדי פעם
2. תמיד יש לאן להתקדם ולאן לשאוף ולא לחשוש להחליף עבודה ולהתקדם ,בטוחה שתצליחי בעז''ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
ומה עושים אם המשכורת יחסית בסדר, השעות בסדר
אבל מרגישה אפס סיפוק מהעבודה , לא מרגישה שכיף ונחמד ללכת לעבודה
כן רוצה להנות בעבודה , להרגיש שאני ממצה קצת מהיכולות והכישורים שלי,
אבל להתחיל לעבור עבודות זה לא תכלס, כי בסופו של דבר צריך את המשכורת בשביל לחיות...
אבל זה שוחק לגמרי
מזדהה מאד מאד!!!
חוסר המיצוי מתסכל הרבה יותר ממשכורת נמוכה,
ובעניין של לעבור עבודה יש גם את הקושי הנפשי לחפש עבודה ולעבור ראיונות אכזבות וכו'
ויש מקצועות כמו תכנות שהולכים לפח עם הזמן שעובר, ואין צפי כ"כ לעבודה בתחום,
אז זה חיפושים מייגעים בלי תוצאות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני מרגישה שיש לי את יכולות לעבוד גם 10 שעות ביום בתור בחורה עבדתי 12-14 שעות בביום כולל מוצ"ש
שעבודות מסג זה של 7000 בחודש זה לא השתדלות אם אני יכולה יותר
צריכה להגדיל שכר פר שעה ולא דרך הגדלת שעות כזו שזוהי ודאי לא השתדלות
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אז התסכול הוא -
כי היום את לא נהנית?
כי את חושבת שתישארי שכירה עם משכורת נמוכה עד הפנסיה?
כי את מרגישה ’בשביל מה למדתי מקצוע’?
כי העתיד מלחיץ אותך?
אני רק מנסה לדייק את תחושת התסכול, על מה היא יושבת.
אולי הדיוק והמיקוד, יעזרו לך.
כי המשכורת נמוכה ואני רוצה להגדיל אותה
כי העבודה לא מספיק ממצה, זה עבודת ביניים כזו לא משהו שאפשר להישאר בו הרבה שנים
כי המקצוע שלמדתי הלך כמעט לגמרי לפח (תכנות...)
ואני לא יודעת אם שווה לעשות הסבת מקצוע למשהו אחר לחלוטין (אדריכלות)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה