מידע שימושי מי מרגישה שחוקה ועייפה, עד שלא נשאר לה טיפת זמן וכוח לעצמה?

  • הוסף לסימניות
  • #83
חשבתי על זה שחייבים לעצור כל יום כמה דקות הכל
ופשוט לשבת ולבהות בילדים, להיות איתם
זה ממש נותן כוחות.
הכביסה תישאר (גם ככה כשמתרוקנת גיגת כביסה, היא מתמלאת מחדש ב"ה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
בלת"ק חלקי
הייתי מצטרפת לקבוצה משחררת כזאת
אבל בבקשה - לא הרצאות על חינוך ילדים /הכנה לכיתה א' /כל דבר ש"יכניס" אותי חזרה למחשבות על הילדים
רק דברים עלי!
אני גם ככה חושבת על הילדים כל היום, ולא - אני לא מנסה לברוח, זה לא יצליח...
אני פשוט חושבת שאם הרעיון הוא שיחרור - אז הדיבור צריך להיות על נושאים אחרים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
גם אני הרגשתי ככה,
עד שעשיתי שינוי, התחלתי לעבוד רק מהבית בשעות גמישות, וכו'
חיים חדשים!!
אמיתי ונכון, אבל לא מדויק לכל אחת...
אני תקופה ארוכה עבדתי רק מהבית, והרגשתי סוג של דיכי'..
חייבת לצאת, לראות אנשים, לפטפט עם נשים,
אז התחלתי לשלב פעם בכמה ימים/שבועות , עבודה יומית עם נשים., מיחוץ לבית,
להתלבש, לשים פאה, ולצאת: ))))
ולא רק עם בית ו4 קירות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
אני דווקא חושבת שאם הרעיון זה להיות אמא יותר טובה לילדים
אז הייתי רוצה כזה מתחם שאפשר לבוא לשם מתי שרוצים ויש אפילו שעות שפתוח עם הילדים ( רק עם האמא) יש שם חדרים עם מלא תעסוקות מעניינים גם לילדים - במקום להעסיק את הילדים לבד אז לפגוש עוד אמהות עם ילדים
בשעות של רק אמהות יש שם מוזיקה יפה, ספרים טובים, עיתונים, פופים, חדר התעמלות, כדורים, ...
וכל תקופה סדנאות/הרקדות/ ימי עיון/ ... מגוונות - כל אחד תשתתף בתחום שהיא נהנת ....
עוד לא כתבתי חצי מהרעיונות - אבל החידוש יהיה שזה יהיה מתחם יחודי לזה ואפשר לבוא לשם מתי שרוצים
יהיה רק דמי מנוי שנתי/חודשי סמליים
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
אנחנו עושות פעם בחודש מפגש חברות עם תוכנית קצרה קלילה ומצחיקה(כל פעם מישהי אחרת מכינה)
ואוכל טעים
לפעמים מתחלקים ואז זה 10-15 ש"ח
ולפעמים פשוט מזמינות פיצה לחמניות שום וסלטים ואז יוצא 15-20ש"ח
ומדברות ומדברות זה העיקר כמעט
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
מיזם מבורך
יש מיליון כאלו
וצריך עוד מיליון כאלו
בדרך כלל מיזמים כאלו נותנים מענה נקודתי, לשכונה ספציפית, וטוב שכך.
זה הכי יעיל, הכי מחבר והכי עובד.
חשוב לעשות זאת בתשלום מלא
אחרת זה לא יעבוד לאורך זמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
יוזמה מבורכת מאוד!!!
אני מבני ברק ואשמח להצטרף, תודה מראש!
בנוסף מה שאני חושבת שיתן לי כח זה שאני עושה את המוטל עלי כאימא לילדי כאישה לבעלי וכאני לעצמי, נותנת את המקסימום בכל זה, ולדעתי מבצעים יחד עם קבוצת תמיכה יכול מאוד לעזור, כמו למשל השבוע מבצע על השכבה בנחת וכל אחת משתפת איך היה באותו שבוע מקבלים חיזוקים בנושא וכו' עוד רעיונות שבוע של הכנות לשבת כל יום משהו קטן כדי להגיע לשבת ברוגע, אפשר אפילו אולי להתחיל מבצע על פסח, להקפיד על ארוחת בוקר טובה לעצמי, ועוד ועוד... (אולי יש דברים כאלה ואני לא מכירה, עם חברות ומשפחה ניסיתי אבל אף פעם זה לא היה משהו שהחזיק יותר מיומיים...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
זה מזכיר לי ספר שמתואר בו "בית אמא", בית כזה עם פעילויות לילדים ופינות מרגוע לאמהות. נדמה לי שהספר הוא של פנינה פקשר, אולי מישהי זוכרת איזה. יכול לתת השראה למיזם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
בלת"ק
בגדול זה אינטרס של המדינה
להשקיע בעידוד נשים חרדיות בשוק העבודה.
אם מישהו ירים את הכפפה עם ארגון קטן שמטרתו המוצהרת לסייע באתגרים הגדולים של נשים חרדיות לעבוד
עם בית מלא בילדים.
מי שיצליח להבהיר כמה זה יתרום למשק...
לא מופקע שישיג מימון או ישיר ממשרד העבודה או מכל מיני קרנות שמעודדות יציאה לשוק העבודה.
צריך ראש גדול שירים את זה.
פעילויות קטנות בכל שכונה לקבוצות קטנות.
זה לא כסף גדול בכלל במושגים של מדינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
בלת"ק
בגדול זה אינטרס של המדינה
להשקיע בעידוד נשים חרדיות בשוק העבודה.
אם מישהו ירים את הכפפה עם ארגון קטן שמטרתו המוצהרת לסייע באתגרים הגדולים של נשים חרדיות לעבוד
עם בית מלא בילדים.
מי שיצליח להבהיר כמה זה יתרום למשק...
לא מופקע שישיג מימון או ישיר ממשרד העבודה או מכל מיני קרנות שמעודדות יציאה לשוק העבודה.
צריך ראש גדול שירים את זה.
פעילויות קטנות בכל שכונה לקבוצות קטנות.
זה לא כסף גדול בכלל במושגים של מדינה.
לא הייתי בונה על זה
קודם שיעזרו שיהיה לנשים איפה לשים את הילדים שלהן.. עם תנאים הולמים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
תודה לכן על התגובות.
היה מעניין! (כשם שפרצופיהם.... ;))

למי שיש רעיון על מימון- אשמח מאוד לשמוע.
ומי שוכל לתרום מכישרונותיה- אשמח עוד יותר לשמוע.
בינתיים המיזם ממשיך להתבשל,

מחכה לעדכן בקרוב בעז"ה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
היה בנווה יעקב baby club מפגש בוקר פעם בשבוע לאמהות אחרי לידה מטעם העיריה, עם כיבוד קל, בייביסיטר לתנוקות וסדנאות משתנות כמו עיסוי תנוקות, יוגה/פילאטיס, אומנות. והנשים היו נהנות להפגש ולהכיר.

אני חושבת שלאמהות עובדות רעיון כזה יכול להיות נחמד פעם בשבועיים להתאוורר ולעשות משהו נחמד איזה סדנא או משהו מענין
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.
חידון הדופליקטים
העליתי חידון קצר לחובבי הדופליקטים ומי שיכול שיעלה עוד וילא בוא נראה אתכם
@יונה ספיר בוא נראה אותך מצליחה גם
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
5 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה