מידע שימושי החלפת נהגי האוטובוס המסוכנים בירושלים

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #43
מישהו נתקל בנהגים שעושים ברקסים חזקים (גז ברקס) בכוונה?....... בירושלים.
שמעתי מכלי שני - נוסע שמבין ערבית שמע נהג ערבי משוחח בטלפון עם נהג אחר ומתגאה בכך שהוא בלם בחדות לאישה...
וד"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
משמרת של 10 שעות כל יום?
משמרת של 10 שעות פעם בשבוע?
לכאורה לא זה ולא זה
לא מסתדר

אא"כ העבודה היא לא ברציפות
זתומרת
משמרת מ-7 בבוקר עד חמש בצהריים
עם 5 נסיעות בינעירוניות לדוגמא
כולל הפסקות באמצע
זה נשמע קצת יותר הגיוני...
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
  • הוסף לסימניות
  • #46
חברות פרטיות אם זה בסדר מבחינה חוקית זה מה שצריך להקים
וגם ברור ימשוך נהגים עם החברה חרדית

דעת GPT
זה לא תחבורה ציבורית לפי החוק, אלא:
  • הסעות לקהל מוגדר מראש
  • בלי “איסוף חופשי מהרחוב”
  • בלי תחנות ציבוריות רשמיות
  • בלי תשלום חד-פעמי לנוסע אקראי
📌 החוק מתיר את זה כל עוד שומרים על ההגבלות.



שלב 1️⃣ – הגדרת הקהל (החלק הקריטי)​

אתה חייב להגדיר מראש מי הנוסעים. לדוגמה:
  • תושבי שכונה מסוימת
  • חברי קהילה / עמותה
  • הורים של מוסדות
  • מנויים רשומים
❗ בלי הגדרה כזו – זה ייחשב תחבורה ציבורית לא חוקית.



שלב 2️⃣ – צורת תשלום חוקית​

אסור:
❌ לגבות כסף “עלייה לאוטובוס”
מותר:
✔ מנוי חודשי
✔ תשלום דרך עמותה / מוסד
✔ דמי השתתפות קבועים
✔ הסעה כחלק משירות כולל
📌 הכסף לא משולם לנהג ולא לפי נסיעה בודדת.



שלב 3️⃣ – רישוי הרכב והנהג​

יש 2 אפשרויות:

אפשרות א’ – קבלן הסעות מורשה (הכי פשוט)​

  • שוכרים חברת הסעות עם:
    • רישיון משרד התחבורה
    • ביטוח מתאים
    • נהגים מורשים
✔ הכי בטוח משפטית
✔ הכי נפוץ

אפשרות ב’ – רישיון עצמאי​

  • רישיון “מוביל נוסעים”
  • רכב מתאים
  • עמידה בתקנות בטיחות
❌ יותר בירוקרטיה



שלב 4️⃣ – אופן ההפעלה בפועל​

חייב להיראות כך:
  • הרשמה מראש
  • רשימות נוסעים
  • נקודות איסוף “פנימיות” (לא תחנות ציבוריות)
  • לוחות זמנים פנימיים (לא פרסום כמו קו עירוני)
❌ אסור:
  • מספרי קווים
  • שלטים של תחבורה ציבורית
  • פרסום “קו חדש פתוח לכולם”



שלב 5️⃣ – ניסוח נכון (מאוד חשוב)​

בכל מסמך, פרסום, הודעה:
  • “שירות הסעה למנויים”
  • “הסעה לקהילה”
  • “הסעה מאורגנת”
❌ לא:
  • “תחבורה”
  • “קו”
  • “תחליף לאוטובוס”
המילים קובעות משפטית.



דוגמה חוקית נפוצה​

  • עמותה שכונתית
  • מנוי חודשי
  • מיניבוסים
  • הסעה בשעות קבועות
  • רק לנרשמים
זה קיים היום בהרבה מקומות – ונסגר רק כשעוברים את הגבול.



מה יפיל את המיזם (להיזהר!)​

❌ איסוף נוסעים אקראיים
❌ תשלום מזומן לנהג
❌ פרסום פתוח לציבור
❌ חיקוי מלא של קו עירוני
ברגע שזה קורה – משרד התחבורה מתערב.



סיכום קצר​

✔ כן אפשר להפעיל
✔ כן חוקי
✔ כן עובד
❌ חייב משמעת ודיוק
אם תרצה, אוכל:
  • לעזור לבנות מודל מסודר (כמה רכבים, עלויות, מנויים)
  • או לעבור איתך על רעיון ספציפי ולבדוק אם הוא “עובר חוקית”

זה יהיה רווחי לחברה?

תשובה קצרה וישרה:
כן – זה יכול להיות רווחי, אבל לא בכל תצורה.
הרווחיות תלויה מאוד בגודל הקהל, משמעת המנויים, ואופן ההפעלה.
אפרט בצורה מספרית וברורה.



מתי זה כן רווחי​

✔ קהל קבוע וממושמע​

  • מנויים חודשיים (לא תשלום מזדמן)
  • שיעור ביטולים נמוך
  • שימוש יומיומי (עבודה / לימודים)
זה קריטי. בלי זה – אין מודל כלכלי.



✔ מיניבוסים ולא אוטובוסים​

המספרים עובדים בעיקר עם:
  • 15–20 מקומות
  • 25–30 מקומות (אופטימלי)
אוטובוס גדול = סיכון גבוה והוצאות כבדות.



✔ מסלול קבוע, שעות קבועות​

  • בוקר / ערב
  • בלי “נסיעות ריקות”
  • בלי גמישות מוגזמת
גמישות = הפסד.



מספרים לדוגמה (ריאליים)​

מיניבוס 20 מקומות​

הוצאות חודשיות:
  • נהג: ~12,000–14,000 ₪
  • דלק + תחזוקה: ~5,000 ₪
  • ביטוח / רישוי / ניהול: ~3,000 ₪
    ➡️ סה״כ: ~21,000–22,000 ₪
הכנסות:
  • 18 מנויים × 1,300 ₪ = 23,400 ₪
  • 20 מנויים × 1,400 ₪ = 28,000 ₪
➡️ רווח חודשי אפשרי: 2,000–6,000 ₪ לרכב



מתי זה לא רווחי​

❌ פחות מ־70% תפוסה קבועה
❌ נסיעות “טובות לב”
❌ גבייה לא מסודרת
❌ שינויי מסלול תכופים
❌ ניסיון להיראות כמו תחבורה ציבורית
רוב המיזמים שנופלים – נופלים כאן.



מודל שעובד הכי טוב​

✔ מנוי חודשי מראש
✔ התחייבות ל־3–6 חודשים
✔ קנס יציאה / תקופת מינימום
✔ קו אחד → אחר כך התרחבות
לא להתחיל בגדול.



אמת חשובה​

זה לא “מכרה זהב”,
אבל כן:
  • עסק יציב
  • סיכון נמוך יחסית
  • רווחיות סבירה
  • וביקוש אמיתי אם זה מנוהל נכון
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #47
יש דרך לעשות את זה ?
אם כל איש ואישה בעלי רכב יאספו אנשים מהתחנות
מכל רחבי הערים
תראו איך יופי הם יתקפלו

אפשר להתחיל עם זה אפילו רק מעיר לעיר וקצוות השכונות
וזה גם ינער אותם
כשהם יראו שזה קבוע
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
ראיתם את הסרטון ממצלמות האבטחה?
נראה שיש שם גם רוכב אופנוע שמנסה לדרוס את הבחור, לא?
לא סביר להניח
הוא התפרץ אמנם למדרכה מהעיקול
בהחלט מסוכן
אבל לא מעורר חשדות
אגב,
מי שכמעט נפגע זה בר-מזל אחר....
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אני גרה בביתר, לפני כשבוע נסענו באוטובוס פנימי, הנהג נסע כמו מטורף(?!) עשה ברקסים שוב ושוב שילד בן 3 עף מהכיסא שלו קדימה! ירד לו דם ברמה של שלוליות, הנהג היה עם אוזניות... והמשיך לנסוע בהתעלמות מוחלטת למרות שכולנו צעקנו עליו ללא הרף שיעצור ולו כדי שיוכלו לטפל בילד, לאמא לא היה בטרייה בטלפון באותו הזמן, ולכן אני שמרתי אצלי את פרטי האוטובוס, היא התקשרה אלי לאחר כמה ימים שהילד היה מאושפז כמה ימים עם פציעה חמורה בפנים.
והנהג ימח שמו עוד ממשיך לנסוע בעיר, והחברה מתעלמתתתת!!! אני מבינה שהיא פתחה תלונה במשטרה, אבל בכנות, זה לא מזיז להם. אחרי 7.10 היו בעיר רק נהגים יהודים, אז היו פחות נסיעות, וחיכינו יותר זמן לאוטובוס. אבל היה ביטחון בעיר והנסיעות לרוב היו רגועות ונעימות. אני ממש זוכרת את ההבדל הענק.
הלוואי ומישהו ירים את הכפפה.
ודי לטיוח. מה שקרה היום בירושלים זה פיגוע!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
איך זה שהציבור לא ייסע בתחב"צ מאיים על המפעילות?
כידוע, את המשכורת הם לא מקבלים מהציבור ולא לפי נוסעים (חלק מזערי כן) אלא ממשרד התחבורה ולפי קילומטרים
להם זה רק יעשה טוב, היחידים שיסבלו זה הציבור
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
חברות פרטיות אם זה בסדר מבחינה חוקית זה מה שצריך להקים
וגם ברור ימשוך נהגים עם החברה חרדית

דעת GPT
זה לא תחבורה ציבורית לפי החוק, אלא:
  • הסעות לקהל מוגדר מראש
  • בלי “איסוף חופשי מהרחוב”
  • בלי תחנות ציבוריות רשמיות
  • בלי תשלום חד-פעמי לנוסע אקראי
📌 החוק מתיר את זה כל עוד שומרים על ההגבלות.



שלב 1️⃣ – הגדרת הקהל (החלק הקריטי)​

אתה חייב להגדיר מראש מי הנוסעים. לדוגמה:
  • תושבי שכונה מסוימת
  • חברי קהילה / עמותה
  • הורים של מוסדות
  • מנויים רשומים
❗ בלי הגדרה כזו – זה ייחשב תחבורה ציבורית לא חוקית.



שלב 2️⃣ – צורת תשלום חוקית​

אסור:
❌ לגבות כסף “עלייה לאוטובוס”
מותר:
✔ מנוי חודשי
✔ תשלום דרך עמותה / מוסד
✔ דמי השתתפות קבועים
✔ הסעה כחלק משירות כולל
📌 הכסף לא משולם לנהג ולא לפי נסיעה בודדת.



שלב 3️⃣ – רישוי הרכב והנהג​

יש 2 אפשרויות:

אפשרות א’ – קבלן הסעות מורשה (הכי פשוט)​

  • שוכרים חברת הסעות עם:
    • רישיון משרד התחבורה
    • ביטוח מתאים
    • נהגים מורשים
✔ הכי בטוח משפטית
✔ הכי נפוץ

אפשרות ב’ – רישיון עצמאי​

  • רישיון “מוביל נוסעים”
  • רכב מתאים
  • עמידה בתקנות בטיחות
❌ יותר בירוקרטיה



שלב 4️⃣ – אופן ההפעלה בפועל​

חייב להיראות כך:
  • הרשמה מראש
  • רשימות נוסעים
  • נקודות איסוף “פנימיות” (לא תחנות ציבוריות)
  • לוחות זמנים פנימיים (לא פרסום כמו קו עירוני)
❌ אסור:
  • מספרי קווים
  • שלטים של תחבורה ציבורית
  • פרסום “קו חדש פתוח לכולם”



שלב 5️⃣ – ניסוח נכון (מאוד חשוב)​

בכל מסמך, פרסום, הודעה:
  • “שירות הסעה למנויים”
  • “הסעה לקהילה”
  • “הסעה מאורגנת”
❌ לא:
  • “תחבורה”
  • “קו”
  • “תחליף לאוטובוס”
המילים קובעות משפטית.



דוגמה חוקית נפוצה​

  • עמותה שכונתית
  • מנוי חודשי
  • מיניבוסים
  • הסעה בשעות קבועות
  • רק לנרשמים
זה קיים היום בהרבה מקומות – ונסגר רק כשעוברים את הגבול.



מה יפיל את המיזם (להיזהר!)​

❌ איסוף נוסעים אקראיים
❌ תשלום מזומן לנהג
❌ פרסום פתוח לציבור
❌ חיקוי מלא של קו עירוני
ברגע שזה קורה – משרד התחבורה מתערב.



סיכום קצר​

✔ כן אפשר להפעיל
✔ כן חוקי
✔ כן עובד
❌ חייב משמעת ודיוק
אם תרצה, אוכל:
  • לעזור לבנות מודל מסודר (כמה רכבים, עלויות, מנויים)
  • או לעבור איתך על רעיון ספציפי ולבדוק אם הוא “עובר חוקית”

זה יהיה רווחי לחברה?

תשובה קצרה וישרה:
כן – זה יכול להיות רווחי, אבל לא בכל תצורה.
הרווחיות תלויה מאוד בגודל הקהל, משמעת המנויים, ואופן ההפעלה.
אפרט בצורה מספרית וברורה.



מתי זה כן רווחי​

✔ קהל קבוע וממושמע​

  • מנויים חודשיים (לא תשלום מזדמן)
  • שיעור ביטולים נמוך
  • שימוש יומיומי (עבודה / לימודים)
זה קריטי. בלי זה – אין מודל כלכלי.



✔ מיניבוסים ולא אוטובוסים​

המספרים עובדים בעיקר עם:
  • 15–20 מקומות
  • 25–30 מקומות (אופטימלי)
אוטובוס גדול = סיכון גבוה והוצאות כבדות.



✔ מסלול קבוע, שעות קבועות​

  • בוקר / ערב
  • בלי “נסיעות ריקות”
  • בלי גמישות מוגזמת
גמישות = הפסד.



מספרים לדוגמה (ריאליים)​

מיניבוס 20 מקומות​

הוצאות חודשיות:
  • נהג: ~12,000–14,000 ₪
  • דלק + תחזוקה: ~5,000 ₪
  • ביטוח / רישוי / ניהול: ~3,000 ₪
    ➡️ סה״כ: ~21,000–22,000 ₪
הכנסות:
  • 18 מנויים × 1,300 ₪ = 23,400 ₪
  • 20 מנויים × 1,400 ₪ = 28,000 ₪
➡️ רווח חודשי אפשרי: 2,000–6,000 ₪ לרכב



מתי זה לא רווחי​

❌ פחות מ־70% תפוסה קבועה
❌ נסיעות “טובות לב”
❌ גבייה לא מסודרת
❌ שינויי מסלול תכופים
❌ ניסיון להיראות כמו תחבורה ציבורית
רוב המיזמים שנופלים – נופלים כאן.



מודל שעובד הכי טוב​

✔ מנוי חודשי מראש
✔ התחייבות ל־3–6 חודשים
✔ קנס יציאה / תקופת מינימום
✔ קו אחד → אחר כך התרחבות
לא להתחיל בגדול.



אמת חשובה​

זה לא “מכרה זהב”,
אבל כן:
  • עסק יציב
  • סיכון נמוך יחסית
  • רווחיות סבירה
  • וביקוש אמיתי אם זה מנוהל נכון
מה זה הקווי מהדרין של ב"ש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
שהערבים יסיעו במקומות ערבים
חילונים במקומות חילונים
חרדים במקומות חרדים
וכן הלאה
מה דעתכם ??
ושהערבים יסיעו אך ורק בארץ שלהם, ולא בשלנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!, ושיעופו לכל הרוחות המחבלים הללו!,
רוצים רק יהודים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אחרי שאמרתי את זה אני כן אומרת הבחורים האלה שנתלים וקופצים לכביש בטרוף מוחלט, מתעמתים עם נהגים חמומים שיושבים משך שעות והחם עולה להם לראש (ולא זה לא נקודת זכות זה הסבר לאיך עובד ראש של חלק גרוע ומועט של אנשים) מביאים את האסון הבא.
וגם זה שאנחנו מתגרים בערבים וגרים במדינה שלהם
גם אם יש מקום לשטויות האלה זה לא עכשיו
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
לאתגר:

לשאלות על האתגר - שימו לב לתייג את @שבשבה.
בהצלחה.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה