הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #401
מתלבטת מאוד אם להגיב שוב לאשכול הסוער הזה. מודעת לכך שמעטים יקראו את הדברים (גם בשל האורך), ושמרבית המשתתפים כבר מגובשים בדעתם לכאן או לכאן (ובכל צד יש נקודות אמת מהותיות). ובכל זאת, מתוך היכרות קרובה עם עשרות מטופלים ועם הקושי האמיתי במציאת מטפל איכותי, אם יש סיכוי שאפילו אדם אחד ייתרם מהדברים, אולי זה שווה
אמל״ק: ישנן גישות פסיכולוגיות שסותרות את האמונה בבחירה חופשית, וישנן גישות שאינן סותרות אותה. כדי להימנע מאבחון ו/או טיפול שגויים ו/או מטיפול שאינו תואם את האמונה, ניתן לפנות להערכה מקצועית אצל איש מקצוע המוסמך לאבחן ולהמליץ על גישת טיפול מתאימה, ולאחר מכן לבחור מטפל (לאו דווקא עם הכשרה אקדמית) העובד בגישה זו ומתמחה בקושי הרלוונטי
תורה ומצוות וטיפול:
1. בחירה חופשית: ישנם אסכולות טיפוליות שמבוססות על הנחות דטרמניסטיות (כלומר שלאדם אין חופש בחירה לאחר גיל מסוים) שלרוב סותרות את האמונה בבחירה חופשית (כגון גישות פרוידיאניות או ביהיביוריסטיות טהורות ועוד), יחד עם זאת ישנן גישות טיפוליות רבות שאינן מבוססות על הנחות כאלו
2. ערכי המטפל והשפעתם: השפעת מטפל על מטופל עשויה להיות משמעותית. מטפל איכותי יכבד את סולם הערכים של המטופל ואת הרקע החברתי-תרבותי שלו, וינסה לסייע לו בתוך המסגרת הסוציאלית המובחנת שלו ובהתאם לסולם הערכים שלו (מצב הפוך עשוי להוות נורה אדומה). ובכל מקרה, מומלץ שמטופל יתייעץ עם סמכות תורנית שמתאימה לו אם עולות שאלות בנוגע לגישה הטיפולית (מטפל איכותי יכבד את זה)
3. טיפול מבוסס מחקר: ברוב המקרים, גישות טיפול אמפיריות המבוססות על מחקר, אשר מטבען פחות פילוסופיות או אידאולוגיות, נוטות לעורר פחות קונפליקט עם אמונה ודת
אבחנות וטיפולים אצל מטפל עם/בלי הכשרה אקדמית:
1. טיפול לאחר הערכה: מטופל שעבר הערכה אצל בעל מקצוע שמוסמך לאבחן (כגון פסיכיאטר ו/או פסיכולוג בהכשרה מותאמת לתחום האבחון), וקיבל הערכה והמלצה טיפולית כלשהי עבור הקושי הספציפי שלו, עשוי לקבל מענה מותאם גם אצל בעל מקצוע שאינו בהכרח בעל הכשרה אקדמית של טיפולי נפשי (דוג: מחלקות פסיכיאטריות בתל השומר מפנות מטופלים למרפאת חיבה אצל בעלי מקצוע מתחומים משיקים עם הכשרה קוגניטיבית-התנהגותית)
2. טיפול ללא הערכה מוקדמת: מטופל שלא עבר הערכה מקצועית, נמצא בסיכון גדול יותר לקבל טיפול לא מותאם (אלא אם כן הקושי הוא מאוד ספציפי ומובחן כגון "חרדת מעליות"). סיכון זה קיים גם אצל מטפלים עם תואר שני טיפולי ללא הכשרה מספקת באבחון והערכה של פסיכופתולוגיות (דוג: עו"סים קליניים ללא הכשרה באבחון והערכה ופסיכולוגים מתחומי התמחות מסוימים), יחד עם זאת ישנם מטפלים שקבלו הכשרה באבחון והערכה לצורך טיפול (בשונה מאבחון והערכה לצורך הכרה ממסדית) והם עשויים לאבחן נכון את הבעיה
מטפלים כמטופלים ו/או יציבים:
1. כ30% מהמתקבלים לתואר שני בפסיכולוגיה בארץ לא עברו טיפול בעצמם (אין כאן הבעת דעה לטוב או למוטב אלא רק ציון עובדה)
2. מחקרים מראים כי בקרב בעלי מקצוע בתחום הטיפול נצפו תכונות נרקסיסטיות גבוהות יותר מהנמצא באוכלוסייה הכללית (לרוב הם מצליחים להסתיר זאת היטב מהממונים עליהם). ממצא מעניין מראה שתכונות נרקסיסטיות אצל מטפל קשורות בעלייה באחוזי נשירה מטיפול
אמל״ק: ישנן גישות פסיכולוגיות שסותרות את האמונה בבחירה חופשית, וישנן גישות שאינן סותרות אותה. כדי להימנע מאבחון ו/או טיפול שגויים ו/או מטיפול שאינו תואם את האמונה, ניתן לפנות להערכה מקצועית אצל איש מקצוע המוסמך לאבחן ולהמליץ על גישת טיפול מתאימה, ולאחר מכן לבחור מטפל (לאו דווקא עם הכשרה אקדמית) העובד בגישה זו ומתמחה בקושי הרלוונטי
תורה ומצוות וטיפול:
1. בחירה חופשית: ישנם אסכולות טיפוליות שמבוססות על הנחות דטרמניסטיות (כלומר שלאדם אין חופש בחירה לאחר גיל מסוים) שלרוב סותרות את האמונה בבחירה חופשית (כגון גישות פרוידיאניות או ביהיביוריסטיות טהורות ועוד), יחד עם זאת ישנן גישות טיפוליות רבות שאינן מבוססות על הנחות כאלו
2. ערכי המטפל והשפעתם: השפעת מטפל על מטופל עשויה להיות משמעותית. מטפל איכותי יכבד את סולם הערכים של המטופל ואת הרקע החברתי-תרבותי שלו, וינסה לסייע לו בתוך המסגרת הסוציאלית המובחנת שלו ובהתאם לסולם הערכים שלו (מצב הפוך עשוי להוות נורה אדומה). ובכל מקרה, מומלץ שמטופל יתייעץ עם סמכות תורנית שמתאימה לו אם עולות שאלות בנוגע לגישה הטיפולית (מטפל איכותי יכבד את זה)
3. טיפול מבוסס מחקר: ברוב המקרים, גישות טיפול אמפיריות המבוססות על מחקר, אשר מטבען פחות פילוסופיות או אידאולוגיות, נוטות לעורר פחות קונפליקט עם אמונה ודת
אבחנות וטיפולים אצל מטפל עם/בלי הכשרה אקדמית:
1. טיפול לאחר הערכה: מטופל שעבר הערכה אצל בעל מקצוע שמוסמך לאבחן (כגון פסיכיאטר ו/או פסיכולוג בהכשרה מותאמת לתחום האבחון), וקיבל הערכה והמלצה טיפולית כלשהי עבור הקושי הספציפי שלו, עשוי לקבל מענה מותאם גם אצל בעל מקצוע שאינו בהכרח בעל הכשרה אקדמית של טיפולי נפשי (דוג: מחלקות פסיכיאטריות בתל השומר מפנות מטופלים למרפאת חיבה אצל בעלי מקצוע מתחומים משיקים עם הכשרה קוגניטיבית-התנהגותית)
2. טיפול ללא הערכה מוקדמת: מטופל שלא עבר הערכה מקצועית, נמצא בסיכון גדול יותר לקבל טיפול לא מותאם (אלא אם כן הקושי הוא מאוד ספציפי ומובחן כגון "חרדת מעליות"). סיכון זה קיים גם אצל מטפלים עם תואר שני טיפולי ללא הכשרה מספקת באבחון והערכה של פסיכופתולוגיות (דוג: עו"סים קליניים ללא הכשרה באבחון והערכה ופסיכולוגים מתחומי התמחות מסוימים), יחד עם זאת ישנם מטפלים שקבלו הכשרה באבחון והערכה לצורך טיפול (בשונה מאבחון והערכה לצורך הכרה ממסדית) והם עשויים לאבחן נכון את הבעיה
מטפלים כמטופלים ו/או יציבים:
1. כ30% מהמתקבלים לתואר שני בפסיכולוגיה בארץ לא עברו טיפול בעצמם (אין כאן הבעת דעה לטוב או למוטב אלא רק ציון עובדה)
2. מחקרים מראים כי בקרב בעלי מקצוע בתחום הטיפול נצפו תכונות נרקסיסטיות גבוהות יותר מהנמצא באוכלוסייה הכללית (לרוב הם מצליחים להסתיר זאת היטב מהממונים עליהם). ממצא מעניין מראה שתכונות נרקסיסטיות אצל מטפל קשורות בעלייה באחוזי נשירה מטיפול
)
Reactions: טובבבבבבב, מאירה מהמרכז, עיצוב שנוסק גבוה ועוד 22 משתמשים25 //