בס"ד פרשת שמות
המלך המפוטר טייל מהורהר על גדות הנהר, עברו כבר חודשיים מתחילת החופשה, ועדין אינני מצליח להתרגל לאזרחות החדשה ... הלבטים הציפו את ליבו, לא נותנים מנוח לנפשו, איך נעשה כזה דבר? איך נהרוג את ילדי העם הנבחר? מי יהין לפגוע בעם עם כזה ייחוס, להשליך תינוקות חיים לתוך הנילוס?? הרי בלעדי יוסף לא היה כאן כל כך הרבה כסף , מבלי עצתו הנבונה, לא היה נשאר כלום מכל המדינה, זו ממש החלטה קשה, אבל אין לי ברירה אני חייב להסכים לבקשה .... את הודעתו הוא שלח ללא בושה, כל הזכרים השליכו ליאור, לכס המלוכה אני רוצה כבר לחזור...
***
היא שוב נעמדה בפינה הקבועה, מעיפה מבט מהורהר לפינה של פועה, הילדה בת החמש, מתנהגת כמו בת חמישים וחמש , התרגשה בלא קול, אבל עכשיו היא צריכה להתנתק מהכל, ומיד שניהן פתחו את המגילות, דומעות מתפללות תחינה מפילות , מול הקירות הורודות במחלקת יולדות, 'קיים את הילד הזה לאביו ולאמו', שלא יאמרו שאנחנו מנענו את קיומו, לא רק שהולד יצא בחיים, ושהיולדת הטרייה תצא עם משהו בידיים, אלא שיהיה בריא עם כל אבריו, למרות שלא כל כך נראה על פניו ... שלא יאמרו שניסינו ליטול את חייו ...
***
הדי הויכוח נשפכו על שפת היאור, מלחמה ישנה של חושך ואור, 'את לא יכולה להציל אותו' !! אם לזו הכוונה, אני אגיד אותך לאבא שלך... איימה הראשונה, וכל חברותיה, מחרות אחריה ... היא הספיקה לראות רק את החבטה האדירה, כי מיד אחר כך ענן אבק העכיר את האוירה ... באמת רציתי להתגייר לקיים את כל המצוות ופתאום נעלמו לי כל המשרתות , רעד עבר לה בעצמות כשהיא הביטה בגופות החבוטות החמות, כנראה הסירה המסתורית, שווה יותר מכל הקבוצה הרשעית ...
הטרגדיה המזעזעת, רק חיזקה את הנסיכה המצורעת, אז מה אם אבי צווה?! אני כן רוצה להציץ אל התיבה, אבל את מי אשלח להביאה ?... נעלמה לי כל הקבוצה... אולי אני אשים קפיצה .... הופה נמלטה מפיה זעקת פליאה בשעה שהיא מביטה מרותקת בכף ידה המתרחקת ...
היא הסיטה את הקנים בעדינות, מקרבת את התינוק ברחמנות, מי הניח אותו כאן ?? תהתה, זה ממש רשלנות ... זה בכלל לא בטוח ?!! בכל רגע הוא יכול להסחף אל הים הפתוח , פתאום היא הרגישה תחושה מוזרה, כבר תקופה שהיא רגילה שהצרעת על בשרה, כנראה בגלל שהגשתי לו עזרה, התרפאתי מצרעתי , עכשיו בוודאי אביאנו אל ביתי, אולי ככה גם אבי יחלים , אולי ייפסק מרחץ הדמים, אולי סוף סוף ייפסקו צרחות האימים, של הילדים הנשחטים אל אמבטיית הרותחים ...
***
כל השטיבלאך כוסו במודעות עם הבשורה , ליהודים היתה אורה, סוף סוף התבטל הצו הנורא, כאש בשדה קוצים השמועה עברה, מה ארע? תמהו זה לזה, מה העביר את רע הגזירה?
יודעי דבר ידעו ללחוש, שפתאום הפסיק ל'חוזים' כאב הראש, הם טוענים שהגואל כבר הגיע למים, למרות שאחותו ראתה אותו בארמון היום פעמיים... אחת כשהוא בכה מרעב לא רצה לינוק שום חלב, והשני כשאמו הגיעה כי רק היא הצליחה להרגיע, לך תסביר לאסטרלוגים, שעם כוכבים לא עובדים עם 'חוזים' .... צחקק יענקל הגבאי בעודו מנענע קופסא של זוזים ....
***
רשע !! הזדעק הנסיך הצעיר, זה ממש לא פשוט, למה נכנסת לביתו ללא רשות ? ועכשיו אתה עוד רוצה להרוג את הבעל? לא אתן את ידי במעל ! ארוצץ את מוחך בן בליעל ... הצדיק המוסרי התעורר משולהב, אוחז את המגרפה מכוון את הלהב, משליך על ה' את היהב.
ולפתע הוא שמע מאחוריו קול צעדים ממהרים הוא נחרד מי גילה את הדברים הוא היה רק בן עשרים וכבר רודפים אחריו שוטרים, הם צעקו לעברו בזעם, מדוע הכית אחד מהעם, עכשיו יעשו לך מה שעשית לאחרים... אבל לא כך חשב מנהיג כל הברואים, עשר פעמים העבירו את החרב על צווארו, אבל הוא לא נפגע, אפילו שריטה לא היתה בעורו.
הוא נמלט במהירות, עד יעבור זעם עד שתופיע התבהרות, הוא הוגיע את מוחו היכן יצליח למצא מקלט, אולי אתחבר לאיזה איש דת , הרי את אדמת הכהנים פרעה לא לקח, אולי אם אשא את בת יתרו גם אותי הוא ישכח?!
למה אתם מגרשים אותם? התערב הזר, הם הגיעו לפניכם, הם התחילו כבר , הוא הצטרף במהירות למלאכה, שואב גם בשביל הרועים מכריע את המערכה, אבל לא כולן יצאו מהבור אמרו לו הנערות רועדות מקור , הרועים זרקו כולנו לתוך המים, זה כבר קרה לא פעם ולא פעמיים, הוא הציץ לבור המום מתפלא, תוך כדי שהוא משלשל חבל ארוך לבור המלא.
הוא ישב על סלע מוגבה, שקוע בהוויות דאביי ורבא, אין כאן מקום יישוב והדרך רחוקה , אבל גזרו חכמים אין מגדלים בהמה דקה, עדיף קצת סבל מאשר להכשל בגזל... 'משה' 'משה' הוא שמע את אביו קורא בשמו, הוא הביט לכל עבר מסתובב סביב עצמו, הוא לא ראה איש, ודאי לא את אביו, 'הנני' 'הנני' הוא הספיק להגיב, כשמן הסנה פרצה לפתע להבה בגווני אדום וכתום מצהיב, 'אני לא אביך', 'אני אלוקיו' ענה לו קול, לא רציתי להפחיד אותך לכן שיניתי את הקול .
***
חצי שנה חלפה , מאז שהגזירה התווספה, ושוב הופיע המנהיג, 'שוב למצרים, המצב מדאיג' הוא קיבל את ההוראה, כבר נשאלת על השבועה, אז תחזור בחזרה .
בואו תריחו את האבנים, רצו לעברם השוטרים המתחננים, כל האזור עם ריח של מוות נורא , הכל התחיל מאז שבקשתם לבטל את הגזירה, מאז נהיה רק יותר גרוע ... לא היה עדיף להשאיר את המצב הרגוע ??
הוא עמד ליד החומה החדשה מקשיב מזועזע לאוושה החלשה, נחלים זרמו על פניו כשקולות הבכי גוועו מאוזניו, עד מתי תינוקות מידי אמותיהן יתלשו עד מתי המחזות הקורעים הללו יימשכו, אני יודע שאתה תוציא אותם, המשיך המנהיג להתחנן, אבל מי יחיה את הילדים שנגזלו מן הקן ? מי יוציא את התינוקות מהקיר המנגן .... ?
שמעתי את קולך 'משה', ענה לו קול אוהב, אני מבין את הקושי לא מחשה, קוצים מן הכרם אני מכלה, בא תנסה אתה, את הסוד תגלה, ומיד נראתה תזוזה בשורת הלבנים, תינוק נפלט כשפניו לבנים, הביטו גם רגלו נחבלה, 'קיראו לאמו' נשמעה קריאה בהולה, בינתיים ננסה להעלות את חומו.
בשרו היה ממש קר, אבל תוך זמן קצר, הוא כבר שכב על משכבו, שוכח את סבלו וכאבו, עטוף באהבה וב'רוך', אבל עדין מוקדם לגלות את ה'ברוך' .... רק בשמיים יודעים את הסוד, זה התינוק שיהיה לו את הקוד , הוא יהפוך את הזהב הנשרף לעגל מכושף ... לא סתם נתנו לו להתגלגל, אולי היה עדיף שהוא לא היה נחשף ? ....
הנושאים החמים
Reactions: NOA# ו-AYALA A2 //