סקירה חריש?, כן!, לא!! מי היא בכלל?

  • הוסף לסימניות
  • #1
בסיעתא דשמיא

חריש

ניתוח היסטורי, נדל"ני וקהילתי למקבל ההחלטות



תוכן העניינים

הקדמה:
הסיפור הייחודי של חריש.

המאבק על הזהות: כרוניקה של עיר חרדית שלא הוקמה.

מגמות נדל"ן: מחירים ותשואות לאורך ציר הזמן.

מפת הקהילות: כיצד מסתדרים כולם יחד?

טבלת השוואה אסטרטגית מלאה (הנתונים).

חזון והמלצות לעתיד.

נספח מקוצר.











פרק 1: המאבק על הזהות – מהחלטת ממשלה ל"עיר לכולם"

חריש היא מקרה בוחן נדיר של התנגשות בין תכנון מרכזי לכוחות השוק והמשפט.

2010 – החזון המקורי: הממשלה מחליטה על הקמת עיר חרדית בת 100,000 תושבים. התכנון הותאם לצרכי המגזר (צפיפות, בתי כנסת רבים, תחבורה ציבורית).

2012 – המהפך המשפטי (בג"ץ): בעקבות עתירות של תושבים חילונים, בג"ץ קובע כי שיווק הקרקע לקבוצה אחת בלבד אינו חוקי. המכרזים נפתחים לכלל הציבור.

2013 – "ועד הדיור המאוחד" והפסילה: הציבור החרדי מתארגן דרך ועד אחד המאגד את כל הפלגים כדי "לכבוש" את המכרזים בהצעות מתואמות. ברגע האחרון, רמ"י והממונה על ההגבלים פוסלים את העמותות החרדיות בגין תיאום מחירים (קרטל).

התוצאה: יזמים פרטיים וקבוצות דתיות-לאומיות זוכים בקרקע. חריש הופכת לעיר מעורבת, אך הקהילות החרדיות (שלא ויתרו) רוכשות "בלוקים" ושכונות מיזמים, ויוצרות מציאות של "עיר בתוך עיר".



פרק 2: מגמות נדל"ן ומחירים

הגרף הנדל"ני של חריש ידע טלטלות עזות שנבעו משינויי הסטטוס של העיר.

תקופהמגמהטווח מחירים (4 חד')הסבר
2012-2014אי וודאות650K - 750Kהמתנה להכרעות בג"ץ, סיכון גבוה, מחירים נמוכים.
2015-2017הייפ (Hype)950K - 1.1Mשיווק אגרסיבי ("דירה במיליון"), נהירה של משקיעים וזוגות צעירים.
2018-2020תיקון וקיפאון1.0M - 1.15Mהצפת דירות מוכנות, קושי במציאת שוכרים, מחירי שכירות נמוכים.
2021-2025התייצבות ועליות1.55M - 1.65Mהשלמה עם אופי העיר, פתרונות כביש, עליית מחירים כללית בישראל.








פרק 3: מפת הקהילות – הפסיפס החברתי

למרות היותה עיר מעורבת, הציבור החרדי בחריש חי בקהילות מגובשות מאוד:

הליטאים ("אדרת אליהו" ועוד): מרוכזים בעיקר בשכונות הוותיקות יותר (אבני חן, החורש). מפעילים תלמודי תורה ובתי ספר ברמה גבוהה.

החסידויות:

תולדות אהרן:
קהילה סגורה שיצרה מתחם מובדל עם מוסדות פנימיים.

חב"ד וברסלב: קהילות פתוחות יותר המפוזרות ברחבי העיר.

הציבור הספרדי (ש"ס): משתלב בכל השכונות, מהווה גשר בין החרדים למסורתיים.

הציבור הדתי-לאומי והחילוני: הרוב הדמוגרפי כרגע, אך נמצאים בחיכוך מתמיד סביב שאלות צביון (שבת, מבני ציבור).








פרק 4: טבלת ההשוואה האסטרטגית המלאה (הבנצ'מרק)

השוואה בין חריש לערים חלופיות למגזר החרדי/דתי, נכון ל-2025.

חרישבית שמש (ד')אלעדנתיבות (מערב)קרית גת (כרמי גת)עפולה
מחיר (4 חד')1.55M - 1.65M ₪2.3M - 2.5M ₪2.4M - 2.6M ₪1.35M - 1.5M ₪1.7M - 1.9M ₪1.3M - 1.45M ₪
מרחק לת"א50 ק"מ (50 דק')35 ק"מ (40 דק')20 ק"מ (25 דק')85 ק"מ (70 דק')55 ק"מ (50 דק')90 ק"מ (80 דק')
מרחק לירושליםכ-115 ק"מ (1:20 ש')כ-30 ק"מ (35 דק')כ-45 ק"מ (45 דק')כ-85 ק"מ (1:15 ש')כ-65 ק"מ (55 דק')כ-135 ק"מ (1:45 ש')
אופי הקהילהקהילות ("איים") בתוך עיר מעורבתעיר חרדית מלאה (הפרדה ברורה)עיר חרדית מלאה וצפופהמסורתי חזק + חרדימעורב (חילוני/מסורתי + גור)מתחרד (השתלטות על שכונות)
תחבורהבינוני: תלות ברכב/אוטובוס. אין רכבת.טוב: רכבת פעילה, כביש 38.טוב: קרוב למרכז, עומס ביציאות.טוב: רכבת מהירה.מצוין: רכבת וכביש 6.בינוני: רכבת העמק (איטית).
תעסוקהחלש מקומי. נשען על קיסריה/חדרה.בינוני-חזק. תעשייה מקומית + ירושלים.חלש מקומי. נשען על גוש דן.טוב. מסחר ומפעלים אזוריים.חזק מאוד (אינטל + פארק תעשייה).בינוני. מוקד רפואי ומסחרי.




פרק 5: חזון והמלצות לעתיד


על בסיס הנתונים, לאן הולכים מכאן?

1. החזון עבור חריש: "פדרציית הקהילות"

חריש לא תהיה חרדית לגמרי, אך הקהילות החרדיות שבה יתחזקו ויגדלו. היא תתבסס כפתרון האידיאלי למעמד הביניים החרדי-מודרני ולזוגות צעירים שרוצים איכות חיים, דירה חדשה ומוסדות חינוך טובים, ומוכנים לוותר על המגורים בתוך "גטו" סגור.

הטריגר הכלכלי: ברגע שתקום תחנת רכבת (במסגרת מסילת מנשה) או חיבור מהיר יותר לכביש 6 צפון – המחירים יקפצו וידביקו את הפער מול חדרה ופרדס חנה.

2. המלצות למשקיע/רוכש:

תקציב גבוה + זיקה לירושלים:
לך על בית שמש. זהו הימור בטוח, יוקרתי, ששומר על ערכו.

תקציב בינוני + זיקה למרכז: לך על חריש. התשואה הפוטנציאלית (Capital Gain) גבוהה יותר כי העיר עדיין לא בשיא הפיתוח שלה. התמקד בשכונות עם עוגן קהילתי קיים.

תקציב נמוך: לך על עפולה (הימור ארוך טווח) או נתיבות (יציבות).



נספח מקוצר: נתונים יבשים

אוכלוסיית חריש (הערכה 2025):
כ-40,000+ תושבים.

תמהיל דמוגרפי השערה גסה: 50% חילונים, 25% דתיים לאומיים, 25% חרדים.

שכונות מרכזיות: החורש, אבני חן (ותיקות, מעורבות-חרדיות), הפרחים (חדשה), בצוותא (מעורבת-שיתופית), מעו"ף (עסקים ומגורים).



כל הזכיות שמורות. ניתן להפיץ.

נכתב בעזרת AI


דיון לגופם של דברים רצוי ומתבקש
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
'קריית גת' לכאורה הכוונה למערב, ואם כן זו שכונה חרדית מלאה ולא מעורב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בסיעתא דשמיא

חריש

ניתוח היסטורי, נדל"ני וקהילתי למקבל ההחלטות



תוכן העניינים

הקדמה:
הסיפור הייחודי של חריש.

המאבק על הזהות: כרוניקה של עיר חרדית שלא הוקמה.

מגמות נדל"ן: מחירים ותשואות לאורך ציר הזמן.

מפת הקהילות: כיצד מסתדרים כולם יחד?

טבלת השוואה אסטרטגית מלאה (הנתונים).

חזון והמלצות לעתיד.

נספח מקוצר.











פרק 1: המאבק על הזהות – מהחלטת ממשלה ל"עיר לכולם"

חריש היא מקרה בוחן נדיר של התנגשות בין תכנון מרכזי לכוחות השוק והמשפט.

2010 – החזון המקורי: הממשלה מחליטה על הקמת עיר חרדית בת 100,000 תושבים. התכנון הותאם לצרכי המגזר (צפיפות, בתי כנסת רבים, תחבורה ציבורית).

2012 – המהפך המשפטי (בג"ץ): בעקבות עתירות של תושבים חילונים, בג"ץ קובע כי שיווק הקרקע לקבוצה אחת בלבד אינו חוקי. המכרזים נפתחים לכלל הציבור.

2013 – "ועד הדיור המאוחד" והפסילה: הציבור החרדי מתארגן דרך ועד אחד המאגד את כל הפלגים כדי "לכבוש" את המכרזים בהצעות מתואמות. ברגע האחרון, רמ"י והממונה על ההגבלים פוסלים את העמותות החרדיות בגין תיאום מחירים (קרטל).

התוצאה: יזמים פרטיים וקבוצות דתיות-לאומיות זוכים בקרקע. חריש הופכת לעיר מעורבת, אך הקהילות החרדיות (שלא ויתרו) רוכשות "בלוקים" ושכונות מיזמים, ויוצרות מציאות של "עיר בתוך עיר".



פרק 2: מגמות נדל"ן ומחירים

הגרף הנדל"ני של חריש ידע טלטלות עזות שנבעו משינויי הסטטוס של העיר.

תקופהמגמהטווח מחירים (4 חד')הסבר
2012-2014אי וודאות650K - 750Kהמתנה להכרעות בג"ץ, סיכון גבוה, מחירים נמוכים.
2015-2017הייפ (Hype)950K - 1.1Mשיווק אגרסיבי ("דירה במיליון"), נהירה של משקיעים וזוגות צעירים.
2018-2020תיקון וקיפאון1.0M - 1.15Mהצפת דירות מוכנות, קושי במציאת שוכרים, מחירי שכירות נמוכים.
2021-2025התייצבות ועליות1.55M - 1.65Mהשלמה עם אופי העיר, פתרונות כביש, עליית מחירים כללית בישראל.








פרק 3: מפת הקהילות – הפסיפס החברתי

למרות היותה עיר מעורבת, הציבור החרדי בחריש חי בקהילות מגובשות מאוד:

הליטאים ("אדרת אליהו" ועוד): מרוכזים בעיקר בשכונות הוותיקות יותר (אבני חן, החורש). מפעילים תלמודי תורה ובתי ספר ברמה גבוהה.

החסידויות:

תולדות אהרן:
קהילה סגורה שיצרה מתחם מובדל עם מוסדות פנימיים.

חב"ד וברסלב: קהילות פתוחות יותר המפוזרות ברחבי העיר.

הציבור הספרדי (ש"ס): משתלב בכל השכונות, מהווה גשר בין החרדים למסורתיים.

הציבור הדתי-לאומי והחילוני: הרוב הדמוגרפי כרגע, אך נמצאים בחיכוך מתמיד סביב שאלות צביון (שבת, מבני ציבור).








פרק 4: טבלת ההשוואה האסטרטגית המלאה (הבנצ'מרק)

השוואה בין חריש לערים חלופיות למגזר החרדי/דתי, נכון ל-2025.

חרישבית שמש (ד')אלעדנתיבות (מערב)קרית גת (כרמי גת)עפולה
מחיר (4 חד')1.55M - 1.65M ₪2.3M - 2.5M ₪2.4M - 2.6M ₪1.35M - 1.5M ₪1.7M - 1.9M ₪1.3M - 1.45M ₪
מרחק לת"א50 ק"מ (50 דק')35 ק"מ (40 דק')20 ק"מ (25 דק')85 ק"מ (70 דק')55 ק"מ (50 דק')90 ק"מ (80 דק')
מרחק לירושליםכ-115 ק"מ (1:20 ש')כ-30 ק"מ (35 דק')כ-45 ק"מ (45 דק')כ-85 ק"מ (1:15 ש')כ-65 ק"מ (55 דק')כ-135 ק"מ (1:45 ש')
אופי הקהילהקהילות ("איים") בתוך עיר מעורבתעיר חרדית מלאה (הפרדה ברורה)עיר חרדית מלאה וצפופהמסורתי חזק + חרדימעורב (חילוני/מסורתי + גור)מתחרד (השתלטות על שכונות)
תחבורהבינוני: תלות ברכב/אוטובוס. אין רכבת.טוב: רכבת פעילה, כביש 38.טוב: קרוב למרכז, עומס ביציאות.טוב: רכבת מהירה.מצוין: רכבת וכביש 6.בינוני: רכבת העמק (איטית).
תעסוקהחלש מקומי. נשען על קיסריה/חדרה.בינוני-חזק. תעשייה מקומית + ירושלים.חלש מקומי. נשען על גוש דן.טוב. מסחר ומפעלים אזוריים.חזק מאוד (אינטל + פארק תעשייה).בינוני. מוקד רפואי ומסחרי.




פרק 5: חזון והמלצות לעתיד


על בסיס הנתונים, לאן הולכים מכאן?

1. החזון עבור חריש: "פדרציית הקהילות"

חריש לא תהיה חרדית לגמרי, אך הקהילות החרדיות שבה יתחזקו ויגדלו. היא תתבסס כפתרון האידיאלי למעמד הביניים החרדי-מודרני ולזוגות צעירים שרוצים איכות חיים, דירה חדשה ומוסדות חינוך טובים, ומוכנים לוותר על המגורים בתוך "גטו" סגור.

הטריגר הכלכלי: ברגע שתקום תחנת רכבת (במסגרת מסילת מנשה) או חיבור מהיר יותר לכביש 6 צפון – המחירים יקפצו וידביקו את הפער מול חדרה ופרדס חנה.

2. המלצות למשקיע/רוכש:

תקציב גבוה + זיקה לירושלים:
לך על בית שמש. זהו הימור בטוח, יוקרתי, ששומר על ערכו.

תקציב בינוני + זיקה למרכז: לך על חריש. התשואה הפוטנציאלית (Capital Gain) גבוהה יותר כי העיר עדיין לא בשיא הפיתוח שלה. התמקד בשכונות עם עוגן קהילתי קיים.

תקציב נמוך: לך על עפולה (הימור ארוך טווח) או נתיבות (יציבות).



נספח מקוצר: נתונים יבשים

אוכלוסיית חריש (הערכה 2025):
כ-40,000+ תושבים.

תמהיל דמוגרפי השערה גסה: 50% חילונים, 25% דתיים לאומיים, 25% חרדים.

שכונות מרכזיות: החורש, אבני חן (ותיקות, מעורבות-חרדיות), הפרחים (חדשה), בצוותא (מעורבת-שיתופית), מעו"ף (עסקים ומגורים).



כל הזכיות שמורות. ניתן להפיץ.

נכתב בעזרת AI


דיון לגופם של דברים רצוי ומתבקש
תגידו לאי אי שהמחיר ב2025 יותר זול מ1.55
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מרחק לת"א50 ק"מ (50 דק')35 ק"מ (40 דק')
כשאומרים בית שמש מתכוונים לרמת בית שמש.
שהיא הייתה אמורה להיות עיר נפרדת ועד היום היא מסומנת במפות בנפרד,
חריש היא במרחק של אוורירי של 41 קילומטר מצפון תל אביב רמת החייל,
רמת בית שמש היא במרחק של 39 קלוימטר אווירירי אבל מדרום תל אביב...
מרחק לירושלים
אם מזכירים את המרחק האוורירי לירושלים ראוי גם להזכיר לחיפה, 30 קילומטר,
רק חריש ועפולה עילית מכל הרשימה הם כ"כ קרובות לחיפה וקריות
אבל כאמור עפולה עילית היא בדיוק במרחק כפול מגוש דן לעומת חריש (60&30 קילומטר מכפר סבא)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
הדירות המיוחדות בחריש מאד משפיעות על הממוצע,
רוב המוחלט של הדירות בחריש הם בנות 4 חדרים
ורובם מפורסמות במחיר של 1.4 מיליון ואף בפחות מזה.
לדעתי יש גם קצת הגזמות כלפי מעלה בשאר הערים.

בכל מקרה, @מנוחה שלמה יישר כח על הסקירה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בסיעתא דשמיא

חריש

ניתוח היסטורי, נדל"ני וקהילתי למקבל ההחלטות



תוכן העניינים

הקדמה:
הסיפור הייחודי של חריש.

המאבק על הזהות: כרוניקה של עיר חרדית שלא הוקמה.

מגמות נדל"ן: מחירים ותשואות לאורך ציר הזמן.

מפת הקהילות: כיצד מסתדרים כולם יחד?

טבלת השוואה אסטרטגית מלאה (הנתונים).

חזון והמלצות לעתיד.

נספח מקוצר.











פרק 1: המאבק על הזהות – מהחלטת ממשלה ל"עיר לכולם"

חריש היא מקרה בוחן נדיר של התנגשות בין תכנון מרכזי לכוחות השוק והמשפט.

2010 – החזון המקורי: הממשלה מחליטה על הקמת עיר חרדית בת 100,000 תושבים. התכנון הותאם לצרכי המגזר (צפיפות, בתי כנסת רבים, תחבורה ציבורית).

2012 – המהפך המשפטי (בג"ץ): בעקבות עתירות של תושבים חילונים, בג"ץ קובע כי שיווק הקרקע לקבוצה אחת בלבד אינו חוקי. המכרזים נפתחים לכלל הציבור.

2013 – "ועד הדיור המאוחד" והפסילה: הציבור החרדי מתארגן דרך ועד אחד המאגד את כל הפלגים כדי "לכבוש" את המכרזים בהצעות מתואמות. ברגע האחרון, רמ"י והממונה על ההגבלים פוסלים את העמותות החרדיות בגין תיאום מחירים (קרטל).

התוצאה: יזמים פרטיים וקבוצות דתיות-לאומיות זוכים בקרקע. חריש הופכת לעיר מעורבת, אך הקהילות החרדיות (שלא ויתרו) רוכשות "בלוקים" ושכונות מיזמים, ויוצרות מציאות של "עיר בתוך עיר".



פרק 2: מגמות נדל"ן ומחירים

הגרף הנדל"ני של חריש ידע טלטלות עזות שנבעו משינויי הסטטוס של העיר.

תקופהמגמהטווח מחירים (4 חד')הסבר
2012-2014אי וודאות650K - 750Kהמתנה להכרעות בג"ץ, סיכון גבוה, מחירים נמוכים.
2015-2017הייפ (Hype)950K - 1.1Mשיווק אגרסיבי ("דירה במיליון"), נהירה של משקיעים וזוגות צעירים.
2018-2020תיקון וקיפאון1.0M - 1.15Mהצפת דירות מוכנות, קושי במציאת שוכרים, מחירי שכירות נמוכים.
2021-2025התייצבות ועליות1.55M - 1.65Mהשלמה עם אופי העיר, פתרונות כביש, עליית מחירים כללית בישראל.








פרק 3: מפת הקהילות – הפסיפס החברתי

למרות היותה עיר מעורבת, הציבור החרדי בחריש חי בקהילות מגובשות מאוד:

הליטאים ("אדרת אליהו" ועוד): מרוכזים בעיקר בשכונות הוותיקות יותר (אבני חן, החורש). מפעילים תלמודי תורה ובתי ספר ברמה גבוהה.

החסידויות:

תולדות אהרן:
קהילה סגורה שיצרה מתחם מובדל עם מוסדות פנימיים.

חב"ד וברסלב: קהילות פתוחות יותר המפוזרות ברחבי העיר.

הציבור הספרדי (ש"ס): משתלב בכל השכונות, מהווה גשר בין החרדים למסורתיים.

הציבור הדתי-לאומי והחילוני: הרוב הדמוגרפי כרגע, אך נמצאים בחיכוך מתמיד סביב שאלות צביון (שבת, מבני ציבור).








פרק 4: טבלת ההשוואה האסטרטגית המלאה (הבנצ'מרק)

השוואה בין חריש לערים חלופיות למגזר החרדי/דתי, נכון ל-2025.

חרישבית שמש (ד')אלעדנתיבות (מערב)קרית גת (כרמי גת)עפולה
מחיר (4 חד')1.55M - 1.65M ₪2.3M - 2.5M ₪2.4M - 2.6M ₪1.35M - 1.5M ₪1.7M - 1.9M ₪1.3M - 1.45M ₪
מרחק לת"א50 ק"מ (50 דק')35 ק"מ (40 דק')20 ק"מ (25 דק')85 ק"מ (70 דק')55 ק"מ (50 דק')90 ק"מ (80 דק')
מרחק לירושליםכ-115 ק"מ (1:20 ש')כ-30 ק"מ (35 דק')כ-45 ק"מ (45 דק')כ-85 ק"מ (1:15 ש')כ-65 ק"מ (55 דק')כ-135 ק"מ (1:45 ש')
אופי הקהילהקהילות ("איים") בתוך עיר מעורבתעיר חרדית מלאה (הפרדה ברורה)עיר חרדית מלאה וצפופהמסורתי חזק + חרדימעורב (חילוני/מסורתי + גור)מתחרד (השתלטות על שכונות)
תחבורהבינוני: תלות ברכב/אוטובוס. אין רכבת.טוב: רכבת פעילה, כביש 38.טוב: קרוב למרכז, עומס ביציאות.טוב: רכבת מהירה.מצוין: רכבת וכביש 6.בינוני: רכבת העמק (איטית).
תעסוקהחלש מקומי. נשען על קיסריה/חדרה.בינוני-חזק. תעשייה מקומית + ירושלים.חלש מקומי. נשען על גוש דן.טוב. מסחר ומפעלים אזוריים.חזק מאוד (אינטל + פארק תעשייה).בינוני. מוקד רפואי ומסחרי.




פרק 5: חזון והמלצות לעתיד


על בסיס הנתונים, לאן הולכים מכאן?

1. החזון עבור חריש: "פדרציית הקהילות"

חריש לא תהיה חרדית לגמרי, אך הקהילות החרדיות שבה יתחזקו ויגדלו. היא תתבסס כפתרון האידיאלי למעמד הביניים החרדי-מודרני ולזוגות צעירים שרוצים איכות חיים, דירה חדשה ומוסדות חינוך טובים, ומוכנים לוותר על המגורים בתוך "גטו" סגור.

הטריגר הכלכלי: ברגע שתקום תחנת רכבת (במסגרת מסילת מנשה) או חיבור מהיר יותר לכביש 6 צפון – המחירים יקפצו וידביקו את הפער מול חדרה ופרדס חנה.

2. המלצות למשקיע/רוכש:

תקציב גבוה + זיקה לירושלים:
לך על בית שמש. זהו הימור בטוח, יוקרתי, ששומר על ערכו.

תקציב בינוני + זיקה למרכז: לך על חריש. התשואה הפוטנציאלית (Capital Gain) גבוהה יותר כי העיר עדיין לא בשיא הפיתוח שלה. התמקד בשכונות עם עוגן קהילתי קיים.

תקציב נמוך: לך על עפולה (הימור ארוך טווח) או נתיבות (יציבות).



נספח מקוצר: נתונים יבשים

אוכלוסיית חריש (הערכה 2025):
כ-40,000+ תושבים.

תמהיל דמוגרפי השערה גסה: 50% חילונים, 25% דתיים לאומיים, 25% חרדים.

שכונות מרכזיות: החורש, אבני חן (ותיקות, מעורבות-חרדיות), הפרחים (חדשה), בצוותא (מעורבת-שיתופית), מעו"ף (עסקים ומגורים).



כל הזכיות שמורות. ניתן להפיץ.

נכתב בעזרת AI


דיון לגופם של דברים רצוי ומתבקש
2 הערות -א. למה זה פתרון ל"חרדים מודרנים" ?יש שם כוללים רציניים של יותר פרום כדוג' סורוצקין וכולל הר"ן שהם כלל לא מודרנים, כשכותבים כך זה יוצר קונטציה שלילית אצל רוב הציבור וכמו שניסו כך לקטלג את חריש בפורום כאן מה שלא נכון כלל בחריש יש ייצוג לכלל סוגי הקהילות בציבור הליטאי והספרדי [לחסידי פחות] אפי' עצניקים יש ב. גם מה שכתוב על קהילת אדרת אליהו שזה כביכול הליטאים שיש אולי באמת יש אבל זה לא הרוב למה סתם לצמצם את המבחר כאילו זה שייך לסוג מסוים או קהילה מסוימת. תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
2 הערות -א. למה זה פתרון ל"חרדים מודרנים" ?יש שם כוללים רציניים של יותר פרום כדוג' סורוצקין וכולל הר"ן שהם כלל לא מודרנים, כשכותבים כך זה יוצר קונטציה שלילית אצל רוב הציבור וכמו שניסו כך לקטלג את חריש בפורום כאן מה שלא נכון כלל בחריש יש ייצוג לכלל סוגי הקהילות בציבור הליטאי והספרדי [לחסידי פחות] אפי' עצניקים יש ב. גם מה שכתוב על קהילת אדרת אליהו שזה כביכול הליטאים שיש אולי באמת יש אבל זה לא הרוב למה סתם לצמצם את המבחר כאילו זה שייך לסוג מסוים או קהילה מסוימת. תודה.
אם שמת לב, המידע הנ"ל נכתב ע"י בינה מלאכותית.
טעויות מסוג אלו מצויים הרבה בבינה מלאכותית, ואף טעויות גסות יותר (לדוגמא פעם שאלתי על מקום מגורים מומלץ לחרדים, והבמ"ל המליצה לי בחום על עמנואל)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
'קריית גת' לכאורה הכוונה למערב, ואם כן זו שכונה חרדית מלאה ולא מעורב.

כרמי גת היא שכונה מעורבת

לא נראה לי שחרדי קלאסי שוקל לגור שם.
לכאורה השואל שאל לגבי קריית גת, וה AI לא הבין נכון (לא בטוח שהAI בכלל מעודכן שיש כזה דבר קריית גת מערב)

2 הערות -א. למה זה פתרון ל"חרדים מודרנים" ?יש שם כוללים רציניים של יותר פרום כדוג' סורוצקין וכולל הר"ן שהם כלל לא מודרנים, כשכותבים כך זה יוצר קונטציה שלילית אצל רוב הציבור וכמו שניסו כך לקטלג את חריש בפורום כאן מה שלא נכון כלל בחריש יש ייצוג לכלל סוגי הקהילות בציבור הליטאי והספרדי [לחסידי פחות] אפי' עצניקים יש ב. גם מה שכתוב על קהילת אדרת אליהו שזה כביכול הליטאים שיש אולי באמת יש אבל זה לא הרוב למה סתם לצמצם את המבחר כאילו זה שייך לסוג מסוים או קהילה מסוימת. תודה.
צודקים ביותר, כיון שאין לי אפשרות עריכה הסקירה לא תוכל להשתנות פה וחבל. אולי במקרים מעין אלו תינתן אפשרות עריכה תמידית לדיוק הנתונים. @הכלבויניק
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
סתם מעניין לפי מה הוחלט איזה ערים הוכנסו למשוואה?
אני מבין שמדובר במגזר הליטאי, אבל מה עם מודיעין עילית, אחיסמך או רכסים לדוגמא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
סתם מעניין לפי מה הוחלט איזה ערים הוכנסו למשוואה?
אני מבין שמדובר במגזר הליטאי, אבל מה עם מודיעין עילית, אחיסמך או רכסים לדוגמא?
אפשר וראוי להוסיף השאלה אם מרוב נתונים לא יתבלבלו וכאן שוב ניצבת בעיית העריכה @הכלבויניק לשיקולכם, @ירמי וולדמן
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הליטאים ("אדרת אליהו" ועוד): מרוכזים בעיקר בשכונות הוותיקות יותר (אבני חן, החורש).

זו פסקה לא נכונה.
מה זה אדרת אליהו?
וכן, מספרית ייתכן שבשכונת בצוותא יש יותר ליטאים . בשכונת החורש יש קהילה ובשכונת אבני חן. אך לדעתי הקהילה הגדולה יותר היא בבצוותא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
תכל'ס, עבוד ידיד שלי, זו"צ לטאי בסגנון ישיבת וולפסון או סורוצקין וכדו'. האם כדאי לשקול לקנות דירה בחריש. ובאיזה שכונה?
מעוניין בדירה עם שכירות גבוהה יחסית, כי הוא רוצה לגור שם רק בעוד כשלוש שנים.
ולאיזה מתווך כדאי לפנות?
והאם ועד הדיור הלטאי שהיה אמור להפתח, האם זה פעיל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תכל'ס, עבוד ידיד שלי, זו"צ לטאי בסגנון ישיבת וולפסון או סורוצקין וכדו'. האם כדאי לשקול לקנות דירה בחריש. ובאיזה שכונה?
מעוניין בדירה עם שכירות גבוהה יחסית, כי הוא רוצה לגור שם רק בעוד כשלוש שנים.
ולאיזה מתווך כדאי לפנות?
והאם ועד הדיור הלטאי שהיה אמור להפתח, האם זה פעיל?
1.אין שכירות גבוהה בחריש (אם תצליח להשכיר)
2.מסיבת כלכליות גרידא חריש מובילה את הירידות מחירים בארץ וצפויה לרדת עוד לכן שווה לחכות
מצורף מאתר חריש (שמשווק אותה)
מצוטט:ברבעון השני של שנת 2025 עמד המחיר הממוצע למ״ר בדירות רגילות על כ-13,900 שקלים. בהשוואה למחירי השיא של סוף 2022, מדובר על ירידה של כ-11% וכ-175 אלף שקלים בממוצע במחירי דירות 4 חדרים רגילות בעיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
שטויות והבלים מאד קל להשכיר בחריש ביודעי ומכירי כל הדירות מושכרות מהר דא עקא שהשכירות זולה
בערך 3150 על 3 חדרים וכ4200 על 4 חדרים גדולה או 5 חדרים. וכן לפי כל הנתונים אין שום סיבה שהמחירים יירדו עוד
ואדרבא פלא על המחירים של עכשיו שהם ככה, הכותב הנ"ל בשיטתיות מנסה להוריד את חריש [כי הוא "לא נוגע"]
וע"כ לא להסתמך עליו אלא על המומחים כגון עו"ד נתן רוזנבלט ויעקב רייניץ וכן על אנשים שקצת יותר מכירים מקרוב
ולא כמו הכותב הנ"ל שלא מכיר וסתם משמיץ , תודה ובהצלחה רבה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לאתגר:

לשאלות על האתגר - שימו לב לתייג את @שבשבה.
בהצלחה.
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

כבר תקופה שאני רוצה ללכת לבקר במעלה עמוס.
המקום קרוב יחסית לירושלים (40 דקות בוויז) - בהשוואה לבית שמש לדוגמה, זה מרחק לגיטימי לחלוטין.
מה שהטריד אותי בנושא זה הנסיעה דרך כבישי יו"ש שחלקם עוברים ממש סמוך לכפרים ערבים וכולם משמשים גם את תושבי הרשות הפלסטינית.
זה לא משהו שחרדי מן היישוב רגיל לעשות וזה קצת מעלה חשש.

בשיחה עם תושב המקום (מבין מכרי) - טען האיש שזה משהו שמתרגלים אליו והוא לא מוטרד כלל מהנושא הזה.

במבט מלמעלה ובמחקר קצר ניתן לסכם את הנושא בכמה נקודות:
יתרונות במעלה עמוס:
1. קרבה לירושלים.
2. דיור זול בהשוואה לירושלים / בית שמש (ועוד ידובר..).
3. מקום שקט ופסטורלי (האמנם?).

חסרונות במעלה עמוס:
1. נסיעה דרך כבישים מפוקפקים וסכנת חיים ל"ע.
2. תחבורה ציבורית ירודה מאוד.
3. מחסור בתשתיות כמו סופר נורמלי, קופות חולים, בתי מרקחת, חנויות וכדו'.
4. באופן כללי זה נראה מקום שלא מתפתח (בלשון המעטה.. ועוד יורחב בהמשך בע"ה), יישוב שנוסד לפני למעלה מ-50 שנה ועדיין אין בו בית מרקחת או סופרמרקט ראוי לשמו - זה אומר דרשני.
5. הסכנה הביטחונית שבמגורים בהתנחלות. רק לפני שנה אחד מתושבי המקום כמעט ונסקל למוות בכביש הכניסה ליישוב כשחבורה של פורעים מכפר קיסאן הסמוך ניסו לבצע בו לינץ'.

---

לאחר פרק זמן ארוך שבו לא עלתה בידי לבקר ביישוב, נסעתי לשם אתמול ברגשות מעורבים.
מצד אחד לא היתה בי ציפיה גדולה מהמקום, אך מצד שני כמה מתושבי האזור ממכרי מדבררים את המקום ומשבחים אותו ביותר.

חשבתי לשתף פה את רשמי מהסיור שעשיתי בעיר על מנת להחכים גם אחרים שחושבים על הכיוון הזה כמקום להשתקע ולגור בו.

ברשותכם אתן סקירה קצרה על היישוב למי שלא מכיר ולאחר מכן אצרף גם עדות אמת ממה שראיתי (ואולי גם כמה תמונות שצילמתי, בבחינת טוב מראה עינים..).

---

על דרך חתחתים מתפתלת בין גבעות החול והטרשים של מזרח הרי יהודה נצבת ההתנחלות החרדית מעלה עמוס.

שמו של היישוב הקטן שהוקם בראשית שנות ה-80 (ונקרא על שם הנביא עמוס שפעל באזור) עולה מפעם לפעם בקונוטציות של בעיות משבר הדיור למגזר החרדי ואף לא אחת מוצע כפיתרון אפשרי למחירי הדיור המאמירים בארץ הקודש.

מזה זמן שגמלה בי ההחלטה לבקר בהתנחלות החרדית הראשונה, אך עברו אי אלו חודשים לפני שהצלחתי להתפנות לנושא ולהקדיש זמן לסיור של ממש בשטח היישוב.

למרות היתרון הראשי של מעלה המוס - קרבתה לירושלים - אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמקום אינו נגיש במיוחד.
מבחינת תחבורה ציבורית - קו 365 נוסע מירושלים ליישוב בתדירות של פעם בין שעתיים לשלוש (בסה"כ 10 נסיעות ביום) ובדרך עובר גם ביישובים הסמוכים במזרח גוש עציון (מגדל עוז, אפרת, אלעזר וכו) - תדירות דלה מאוד בהשוואה למקובל בריכוזים החרדים.

נסיעה ברכב למעלה עמוס מוערכת במשהו כמו 40 - 45 דקות (עפ"י הוייז) - זמן סביר לחלוטין (בהשוואה לבית שמש לדוגמה),
*אבל!* בשונה מנסיעה רגילה בכביש 1, המסלול "הבטוח" למעלה עמוס עובר דרך רשת של כבישים מתפתלים בין כפרים ערביים עויינים כאשר חלק גדול משכניך לנסיעה הם תושבי הכפרים הנ"ל ולמעשה רוב לוחיות הרישוי שראיתי סביבי במהלך הנסיעה היו של הרשות הפלסטינית.
זוהי חוויה מטלטלת למי שלא רגיל בה, לנסות ולהתשלב בנתיב כאשר כל היושבים ברכבים שסביבך בחזקת מרצחים ומחבלים - סיטואציה לא נעימה בכלל.

במה דברים אמורים, בנסיעה בשעות היום, קל וחומר בשעות הלילה.
מה קורה אם יש תקלה או פנצ'ר ברכב ואתה נאלץ לעצור בצד הדרך במקום כזה?
זו אינה סיטואציה שמתאימה לכל אחד ויש לשקול היטב את הנושא.

ליישוב ניתן להגיע דרך כביש 60 ואז לפנות שמאלה לכביש 3157, לאחר מכן לעלות על כביש 356 ולעבור לכביש הכניסה של מעלה עמוס - 3698.

אפשרות נוספת ופחות מומלצת היא לנסוע דרך ההתנחלויות תקוע, הנוקדים, ההרודיון וכו' - מה שהגדיר לי אחד מתושבי האזור כ-"חוויה פחות נעימה..".

---

רשמים מסיור ביישוב:
ליישוב הגעתי בסביבות השעה 13:30 בצהריים,
בכניסה ליישוב קיבל את פני שלט חלוד "כאן תוקם מעלה עמוס..", מכיוון שהיישוב נוסד בימים בהם מנחם בגין במנוח כיהן כראש ממשלת ישראל יש להניח שהשלט המתקלף עומד שם למעלה מ-50 שנה, מה שמלמד קצת על האופי המנומנם של המקום ושל תושביו.

היישוב כולו קטן מאוד, כיכר וחצי עם כמה רחובות ללא מוצא.
את הרחובות ניתן לחלק:
האזור הוותיק שמורכב משילוב של מבני אבן עגומים ומתפוררים (אצרף פה תמונות בהמשך בעז"ה) ואזור נוסף של בניה חדשה יותר שבעיקרה כוללת בתים דו משפחתיים.
ניתנת האמת להיאמר - המראה הכללי של ההתנחלות לא עושה רושם של מקום מתוחזק.
גני שעשועים בסוף הקיץ ללא קירוי או ברזנט מלמדים שעריית המקום לא השקיעה בכיוון הזה (ובמה כן?).

תופעה נוספת אליה נחשפתי היא הימצאם של בתי רפאים נטושים לצד בתים בהם מתגוררות משפחות עם ילדים, מראה לא נעים בעליל שמשרה על היישוב הקטן אווירת תוגה וייאוש.

אי אפשר להתעלם מהנוף הבראשיתי והרוגע מסביב.
לעמוד מול הרי יהודה במלוא תפארתם ולנשום את ריחה של אדמת ארץ ישראל זו חוויה משכרת שיש בה כדי לרפא לבבות נדכאים ולהשקיט נפשות יגעות.
אבל אחרי כמה דקות בדממה וברוח - אי אפשר להתעלם מהרגשת אי הנוחות שעולה בך מהשקט הכבד בין ההרים המבודדים.
כשבוחנים את הנוף בעין מדוקדקת ניתן לפתע גם להבחין בצריחי המסגדים מהכפרים שבסביבה או לראות ענני אבק שמעלים טרקטרונים בין גבעות החול שבאופק.
כמו כן הנוף ביישוב וגם בכבישים סביב משופע במגרשי קברות של שלדי רכבים בעלי לוחיות רישוי לבנות וירוקות - מראה מחלחל כשלעצמו.

נוכחות צבאית הדוקה סובבת את האזור, ניתן לראות גם חרדים מאנ"ש נושאים כלי נשק ארוכים ברחובות היישוב, מראה חריג ללא ספק שמוסיף ומעלה סימני שאלה רבים על מצב הביטחון האישי והשקט המדומה בסביבה.

שאלה ששאלתי את עצמי היא: היכן תושבי האזור עושים קניות לשבת?
איפה קופות החולים? איפה בתי המרקחת? איפה קונים כיפה וציצית?
בכפר קיסאן?
בכפר תוקוע?

בשונה מהאזור המערבי של גוש עציון שבו יש מרכזי קניות וחנויות רבות - נראה שחלק זה של הרי יהודה לא מפותח דיו וגם לא נראה שמישהו מתכוון לשנות זאת.

לגבי מחירי הדיור - יש להניח ששכירות במקום שכזה תהיה זולה משמעותית משכירות באזור ירושלים או בית שמש.
דא עקא - קשה לתת תשובה לשאלה הזאת מכיוון שברגע כתיבת האשכול אין ולו נכס אחד מפורסם להשכרה באתר יד2 במעלה עמוס (לא להתבלבל היישוב הסמוך "איבי הנחל" אשר הוא סיפור בפני עצמו וראוי לאשכול משלו).
כנ"ל לגבי קניית בית - באתר יד2 מפורסם רק נכס אחד למכירה אך ללא ציון מחיר.

---

לסיכום,
במעט השקעה ורצון טוב ניתן היה לפתח באזור מעלה עמוס קהילה חרדית איתנה או אולי אפילו רצף של יישובים שהיו יכולים להקנות ביטחון אישי וכלכלי לאזור כולו ואף להוות פיתרון של ממש עבור זוגות צעירים רבים.
בממשלה שבה במשרד השיכון יושב שר חרדי ניתן היה לצפות לקצת יותר השקעה בכיוון הזה.
ניתן לקחת לדוגמה את העבודה של סמוטריץ להוספה והרחבה של התנחלויות דתיות ביו"ש, שיפור והרחבת הכבישים וכו' וכו',
ועוד חזון למועד.

אם יש פה מתושבי מעלה עמוס בפורום - אני חושב שכולנו נשמח לשמוע מכם עוד לגבי מוסדות לימוד וסגנון האוכלוסיה ביישוב.


___

מפה הגעה ליישוב:
1758884520231.png

מבנה נטוש במעלה עמוס - מראה אופייני לרחובות היישוב..
1758884530899.png


עמדת שמירה צהלית עזובה בשטח היישוב:
1758884544390.png


נוף לכיוון צפון (כפר קיסאן):
1758884556568.png


מראה הנוף לכיוון מערב:
1758884569867.png

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה