דרוש מידע מרוקאים ואורז

  • הוסף לסימניות
  • #1
אמרו לי שכל הסיבה שלמרוקאים אסור
לאכול אורז זה בגלל שפעם היו שמים את האורז באותו שק שקודם שמו בו חטה
אבל אני לא מבין מה הולך פה הרי היום זה לא כך
אז מה קורה למה זה ממשיך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אמרו לי שכל הסיבה שלמרוקאים אסור
לאכול אורז זה בגלל שפעם היו שמים את האורז באותו שק שקודם שמו בו חטה
אבל אני לא מבין מה הולך פה הרי היום זה לא כך
אז מה קורה למה זה ממשיך?
זה בדיוק הסיבה שגם אשכנזים לא אוכלים אורז.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
למה את חושבת שהיום זה לא ככה? את לא רואה לפעמים קטני מסוג אחד נמצאת בחבילה של קטנית מסוג אחר? והמצב הזה קיים בדיוק היום כמו פעם
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
יש מרוקאים שלא אוכלים חלק מהקטניות -את הירוקות בד"כ אוכלים
ויש כאלה שעשו התרה ומותר להם לאכול. לשכנזים אין אפשרות לעשות התרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
קטניות זה הרבה יותר זה היה תקנה של רבני קהילות האשכנזים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מסורת לא משנים!!!
כשמשנים- משתנים... :cry:
אצלינו בבית זה מאוד חזק- המודעות לכך שמסורת לא משנים!
בליל הסדר אנחנו אוכלים למרור- חסה, ואחד מבני הבית רצה להחמיר ולאכול חזרת (שכידוע יותר קשה לאכילה ובעצם יותר מבטאת את המהות של מרור)
אמר לו ראש המשפחה- אנחנו אוכלים חסה כי זו המסורת, ומסורת- לא משנים!
אם אתה רוצה- תאכל תחילה כזית חסה ואח"כ כזית חזרת...
וכך הוא עשה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אם רוצים אפשר לשלוח משגיח כשרות ולשמור על הקטניות משעת האיסוף בשדה ולארוז בשקיות פלסטיק חדשות..וגם אז מי שלא אוכל קטניות לא יאכל בפסח כי זה מנהג/מסורת

מוזר שלא יודעים כאן למה אורז שונה מכל הקטלניות ולכן מחמירים לא לאכול בפסח,
יש דיעות שאורז הוא דגן שעלול להחמיץ ולכן לא צורכים אותו בפסח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אמרו לי שכל הסיבה שלמרוקאים אסור
לאכול אורז זה בגלל שפעם היו שמים את האורז באותו שק שקודם שמו בו חטה
אבל אני לא מבין מה הולך פה הרי היום זה לא כך
אז מה קורה למה זה ממשיך?
מנהג נשאר מנהג...

אגב ככה גם לגבי פיצוחים (לא יודעת בדיוק מה הסיבה...).
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
שמעתי מעשה שהיה אצל דיין ומו"צ ידוע בבני ברק, אחד התקשר ושאל אותו שאלה מסוימת על החמין שהוא הכין לפסח, ותוך כדי דבריו סיפר שהוא הכניס בורגול לחמין, הוא היה בטוח שזה קטניות.
מה שנקרא "גזירת הקטניות 2025"...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אמרו לי שכל הסיבה שלמרוקאים אסור
לאכול אורז זה בגלל שפעם היו שמים את האורז באותו שק שקודם שמו בו חטה
אבל אני לא מבין מה הולך פה הרי היום זה לא כך
אז מה קורה למה זה ממשיך?
יש קהילות שלא אוכלים דגים כי פעם היו כובשים אותם עם חמץ,
פסח זה חג המסורת ולא משנים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול
הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?
אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.

שלום לכולם,

אחרי שהסתכלתי בכמה אשכולות פה בפרוג, ובמקומות אחרים,

שמתי לב , שיש מאוד חסר בתחום של הפרעות קשב למבוגרים .

משום מה אצל הילדים כל התחום הרבה יותר נפוץ ומוכר, ויש הרבה יותר מענה.

התחום של הפרעת קשב למבוגרים אמנם בשנים האחרונות הרבה יותר מדובר , אבל עדיין יש הרבה מאוד חסר במידע , בניסיון, ובהכרות עם הענין( גם בציבור הכללי , אבל הרבה יותר בציבור החרדי)

לכן ראיתי לנכון לפתוח אשכול בנושא.
אשמח מכל מי שקשור לתחום במישרין או בעקיפין שירשום פה:

* תרופות חדשות שנכנסו לסל התרופות בתחום הפרעת הקשב.
*חידושים בתחום התרופות, השפעתם, תופעות לוואי שאלות בנושא וכד'.
* טיפול על ידי אימון אישי למבוגרים עם קשב-
אשמח מאוד לשמוע ממי שמכיר , התנסה ויודע.
סוגי טיפול, מטפלים מומלצים,( שימו לב רק לתחום הספציפי הזה , לא מטפלים לילדים)
ובכלל חוות דעתכם על התחום של הטיפול הלא תרופתי והטיפולי בתחום הזה.

ובעזרת השם, שיהיה האשכול הזה לסיוע ותועלת לכל הצריכים לכך!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

  • תודה
Reactions: HennyS1 //
14 תגובות
ביום הם מצטיינים, בלילה הם מתמודדים.
עולם אחד בפרופיל, עולם אחר בסתר. ואותו לב, באותו גוף.👈





עולם של נוער

הטקסט שלפניכם נכתב ממקום אמיתי, על לב של נערה או נער שחיים היום בתוך העולם החרדי- אבל גם בתוך המציאות הכואבת של הדור שלנו.

זה לא סיפור על אחרים, לא ידע, לא רכילות. זה זעקה שקטה של המון לבבות טהורים שמנסים לשמור על עצמם, בתוך עולם שמושך לכל כיוון. אם זה נוגע בך- כנראה שאת/ה לא לבד.





-----


מכפתרת את הכפתורים בבוקר

מלבישה גם חצאית כפלים,

מגוהצת.

גרבים.

לוק מושלם,

שרה שנירר הייתה גאה.

גם הוא,

מלביש את החולצה הלבנה,

חליפה,

הולך עם גב ישר,

אף אחד לא מתבלבל,

לאיזה מגזר הם שייכים.

אבל.

זה לא נגמר בה,

וגם לא בו.

זה ממשיך רחוק,

אולי יותר מידי רחוק.



לא,

הם לא התכוונו,

לא רצו.

שומרים על עצמם,

משתדלים.

אבל העולם הזה קשוח,

וצריך לברוח מהר,

כדי לא ליפול,

לא להתבלבל.



זה שתי עולמות,

עולם אחד נראה,

נוכח.

וגם מרשים.

הגברת רוצה אותה לבן שלה,

והראש ישיבה שם עין עליו,

לקטנה שלו.



אבל,

קיים גם עולם נוסף.

עולם ענק,

מושך,

לא פחות מציף.

ועליו לא הרבה יודעים.

הוא קיים בעיקר בלילה

---

היא לא נבהלת,

כי יודעת שכולן רואות,

שומעות

ככה לפחות אומרת לעצמה.

מרגיעה מצפון,

הוא גם,

לא באמת רוצה.

אבל הסרט הלילה בישיבה

רואים בחדר שלו.

ואיך שהוא

הוא לא יודע איך

גם הוא מחכה לפרק הבא...



מפה לשם,

זה פוסע עוד פסיעה,

ועוד אחת.

ובאיזה שהוא שלב,

זה כבר רץ.

והם-

פוחדים.

לא רק שישימו לב,

הם פוחדים על עצמם.

על הנשמה.

על כל מה שמאבדים.

עולם של נוער.



---

הם כן-

חושבים

על מה יקימו,

איזה הורים יהיו,

יחנכו,

הם לא קטנים,

לא טיפשים,

לא מרדנים.

לא מחפשים דרך אחרת,

טוב להם פה.

אוהבים את החיים שלהם,

נהנו במשפחה הגדולה.

אהבו את השבתות,

את החגים.

ובעיקר-

אוהבים את ה'

מאמינים בו.

וכן, מאמינים גם בדרך

בסך הכל-

ילדים טובים.



ואז

פתאום זה קורה

לא בגלל שהם רצו,

לא בגלל שהתכוונו,

הגיל עושה את שלו,

החוויות מתחלפות,

משתנות,

חדשות.

רגשות חזקים,

רצונות חדשים,

ובעוצמות

מה שבאמת מחפשים

הוא עדיין לא נכון.

ממתינים בסבלנות.

כדי להישאר שווים

אחד אל השנייה.



ואז בשלב הזה

שהרגש מבולבל, לא יציב

לא כ"כ מבינים מה הולך.

זה פשוט נכנס,

פולש.

וכן,

זה עוד ידע,

עוד מראות,

לא דברים שהיו רצים לחפש

אולי אפילו היו נגעלים.

אבל שזה כ"כ בקלות,

כל כך נגיש

הם אפילו לא שמים לב.

שזה לא עוד תמונה

שאמורה להיות להם בראש.

הרגישות משתבשת,

הצניעות מתערערת,

ולא משנה כמה נפלו שם

בעולם

המלוכלך הזה.

יש עוד שלבים למטה.



והם,

ילדים טובים.

עם נפש גבוהה,

שלא שייכים לשם.

נכנסו לזה מסקרנות,

מרצון לדעת עוד.

אבל לא ידעו כמה מסוכן זה,

הם היו תמימים

מאד.

עכשיו הם כבר יודעים את זה.

הם בוכים על מה שעשו,

מצטערים במה השתתפו.

מתבאסים ממה שצחקו.

לא רוצים להתחתן ככה.

ובעיקר,

לא רוצים לחזור ככה אל ה'

הם מנסים לצאת,

זה יותר קשה ממה שהם חושבים.



---


וזה לא סיפור אחד,

לא מקרה קיצוני.

כל כך לא.

זה התמודדות של דור

עולם שלם של נוער

סקרן.

שנולד ומרגיש

שיש יקום מקביל,

נגיש

נגיש מאד.



והוא יכול ללכת לתפילה בבוקר,

ללמוד, לסיים מסכת.

אבל בזמן המאוחר שלו, הפנוי.

לשבת ולהנות, ולצחוק מאותם תכנים

של מי שמכחיש את קיומו של בורא עולם.

והיא, אוהבת להתפלל,

להתחבר.

קונה את הבגדים המכוסים, הצנועים.

מדברת בעדינות.

אבל מול המחשב היא יודעת טוב טוב

על איזה לבוש היא מתלהבת.

היא כבר נכנסה לזה.

גם אם עוד הרבה בחורות

שרוקדות מול הטלפון בשבת,

אוהבות את המראה הזה.



אוצצ.

צביטה,

מתאפסים.

חוזרים לחיים.

מסתכלים על עצמם במראה.

כועסים

רוצים לצעוק

על ה"אני" שנמצא מולם,

עולם זוועה.

עולם צבוע.

מי קרא להם צדיקים?

עולם של שקר.

לא,

לא יפה.

זה בוטא.

זה שופט

זה לא עולם של צבועים.

לא עולם של שקרנים.

ממש לא.

זה עולם של גיבורים,

מתמודדים בקרב

קרב אכזרי,

קשה,

מאתגר.

אסור להתעלם,

להוריד אחריות

כי המשפט "כל אחד עובר את זה"

לא מדויק פה.

צריך להאמין,

לתת גב,

לסמוך.

על דור שלם

שמתמודד,

ממשיך להתלבש שונה,

מול כולם.

לדבר שונה,

לחשוב שונה,

זה לא שהם מקבלים הערכה.

על התאמצות,

הם בסה"כ סיימו את הילדות,

וכבר שומעים משפטי שנאה ברחוב,

כבר שומעים צחוק גס,

פוגע.

ולמרות הזלזול,

ולמרות הבלבול,

הם עדיין יודעים מה הם רוצים,

והם בעיקר יודעים

מה הם לא רוצים.

אז רק תאמינו עוד קצת,

כי אלוקים, שהיה שם איתם

כל הזמן.

חיבק, תמך.

והמשיך לאהוב.

הולך לקבל המון נחת בקרוב.

---

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה