סיפור בהמשכים איך תמיד זה קורה לי?!

מה הבעיה?
בפרק הבא מורדי עושה על האש לחברים
ואמא שלו רותחחחתתת, הרגע הוא חזר מטיול!!
ואז היא צועקת עליו ליד כל החברים
ואז הוא יוצא מהבית ונהיה כופר,
ואז אמא שלו מגלה את האמת ואוכלת את הלב עד יום מותה.
ונגמר הסיפור.
מה הבעיה??
 
מה הבעיה?
בפרק הבא מורדי עושה על האש לחברים
ואמא שלו רותחחחתתת, הרגע הוא חזר מטיול!!
ואז היא צועקת עליו ליד כל החברים
ואז הוא יוצא מהבית ונהיה כופר,
ואז אמא שלו מגלה את האמת ואוכלת את הלב עד יום מותה.
ונגמר הסיפור.
מה הבעיה??
ממש ממש לא!!!
לא חבל?? הוא נשמה טהורה....
חבל לקלקל אותו עד כדי כך...
עד השורה השלישית מקובל עליי.
@לוטם לא לעשות שטויות ;)
בבקשה!!
אני רוצה הפיאנד!!
 
מחילה על החוסר אנושיות
אבל בא לי ממש שתביאי את מורדי למצבי קצה מה שנקרא
כאילו איך הוא יתמודד עם מצב שיגמור אותו נפשית ולראות איך הוא מצליח להתמודד עם זה
משם העלילה יכולה להתפתח יותר כמובן
ולהוציא ממנו דברים שאנחנו לא הכרנו במורדי של ה- 17 דפים האלה
 
מחילה על החוסר אנושיות
אבל בא לי ממש שתביאי את מורדי למצבי קצה מה שנקרא
כאילו איך הוא יתמודד עם מצב שיגמור אותו נפשית ולראות איך הוא מצליח להתמודד עם זה
משם העלילה יכולה להתפתח יותר כמובן
ולהוציא ממנו דברים שאנחנו לא הכרנו במורדי של ה- 17 דפים האלה
אני בעד.
מחילה על החוסר אנושיות...
אבל זה ייתן הרבה עניין לסיפור..
לא שחסר בו. יש בו הרבה עניין אבל ממש בעד לעוד מתח ואקשן בסיפור
והכי חשוב..
פרקים צפופים
 
"לא אכלנו כלום מהבוקר!" דוד הודיע שוב, שולח יד אל מנות האוכל שהתרכזו באורח פלא בידיו של מורדי.

"דוד!!"

"מה אתם רוצים?" כל המנות היו בידיו של דוד, אלו של מורדי נותרו ריקות. "כאילו שאתם צדיקים תמימים. זה לא חזיר, בטוח". הוא הניח את המנות על הרצפה, אגרופיו מתנופפים.

"אל תהיה כל כך בטוח. יכול מאוד להיות שזה כן". הצעירים העדיפו לענות לחברם על החצי השני של דבריו, לא נכנסים לדיון על צדקותם.

"נו, באמת". הוא פסע פסיעה קדימה, חבריו נעו שלוש אחורנית. "מה הבעיה שלכם? אני אוכל. אם אתם לא רוצים - אף אחד לא מכריח אתכם".

"אנחנו אולי לא צדיקים. אבל גם לא רשעים, כן?!" הם נעו עוד קצת אחורה, גוררים את דוד אחריהם. "גם אתה נכלל ביחד איתנו".

"לא רשעים בכלל". הוא נשף, מסכים איתם. "אבל רעבים, כן. ויש לנו תכף אוטובוס".

"יופי. תאכל בבית". הם ששו על דבריו של דוד. "פתרון מעולה".

"ממש לא". הוא לא התייחס לצחקוקים שלהם, משער שהם צוחקים עליו, לא מעניין אותו כרגע. "אני לא עובר נסיעה שלמה מאילת לבית בלי אוכל!" הוא נחרץ. "אם אתם מתעקשים, נלך עכשיו לקנות ממקום אחר".

"אין זמן". מורדי הופיע לפתע מולו, קולו רגוע. "אנחנו צריכים להתקדם לכיוון האוטובוס".

"היי". דוד בהה בו לחצי שניה. "איפה היית?"

מורדי משך בכתפיו. קורץ לחבריו בחיוך זעיר, שובב. "טוב, אין לנו הרבה זמן. זזים?"

"לא. אני אוכל. אתם, תעשו מה שבא לכם". דוד הסתובב לחלקת הדשא בה השאיר את האוכל. עיניו נפערות ברגע. "מה--? איפה--?"

"אמרת שנעשה מה שבא לנו, לא?" מורדי מביט בו בשאלה, לא מחכה לתגובה. "יאללה, זזנו".

"רגע, רגע. מורדי!" דוד הרים את ידו לאות עצור. עיניו מצומצמות, נעוצות במורדי המחויך. "מה היה בא לך לעשות?"

"ללכת לאוטובוס". מורדי ניסה למחוק את החיוך מפניו. "קדימה".

אצבעות ידו של דוד סגרו על חולצתו של מורדי. "מורדי, מה עשית?"

"שחרר אותי, גבר". מורדי נע אחורה, משתחרר מאחיזתו של חברו. "אני מבין שאתה רעב, אבל היתה כאן איזו משפחה ששמחה לקחת ממני את המנות שלנו בחינם. הרווחנו מצווה". הוא מגחך.

"מה???"

"נו, דוד. באמת". החברים מעמיסים עליהם את התיקים, מרוצים מהתרגיל שמורדי עשה לדוד. נכון שגם הם רעבים, אבל מורדי התנהג בחכמה. "יש עוד אוכל בעולם".

"אתם לא רציניים", דוד נשף, מביט בהם בעצבנות יתר. "מורדי! לא סולח לך".

"אל תסלח". מורדי לא מתרגש. "רק שתדע, אם אתה רוצה אתה מוזמן אליי, מיד כשנגיע לבית. נעשה על האש. סגור?!"

"אנחנו נגיע בשש בבוקר בערך". אחד החברים העיר. "תתאם ציפיות עם ההורים שלך. בחורצ'יק".

"אין בעיה. על האש, עליי".

דוד מצמץ. "תזכור".

"זוכר. יאללה, לאוטובוס". מורדי מעשי.
לוקח בחשבון שדוד כנראה כל הנסיעה ידבר רק על זה שהוא רעב ושאר החבר'ה יירדמו.

יהיה משעמם.
פרק מקסים. היה קונפליקט והוא יצא ממנו טוב.
לדעתי, פרק אמין.
בניגוד לכותבים לעיל, נראה לי שלאכול טרף- זה קיצוני מידי, לא כל כך מהר מגיעים לדיוטא הזאת. ולכן הפרק הזה אמין בעיני.
אגב, הם לא היו כל כך רעבים... הם שתו בירה כל היום, לא? זהו משקה מזין וממלא. לא משביע אבל הם לא מורעבים ברמה שאוכלים כל דבר.
כתיבה זורמת, אמינה ויפה. כיף לקרוא.
 
סורי על האיחור...




מורדי יצא אל המרפסת בפסיעות רחבות, כמעט דילוגים, קולו צוהל. "אבא, שומע?"

אביו של מורדי הרים אליו עיניים מחויכות, מבחין בשרשרת החדשה הנמצאת על הבן שלו, ומתעלם. כרגע. "בטח שומע, מה שלומך?"

"מעולה. אני סוגר ראש השנה באומן". מורדי מודיע. "אתה רוצה לבוא גם?"

"מעכשיו אתה סוגר?! זה לא מוקדם מידי?" הוא התעלם מהשאלה של מורדי, מתמקד בהודעה שלו, לא אומר 'לא'. יודע שאין טעם.

"כן". מורדי משך כתף, מתיישב באנחת רווחה על הרצפה. "יותר זול להזמין כרטיסים מעכשיו".

"אוקי". אבא של מורדי המהם, יודע מה יהיה השלב הבא של מורדי.

מורדי כחכח. "אני צריך כסף".

אבא של מורדי הבליע חיוך, עוטה על פניו ארשת קשוחה, בלתי מתפשרת. "תקשיב, מורדי צדיק. נראה לי קצת מוגזם כל הכסף שאתה צורך. סיגריות, טיולים, אוכל קנוי כל יום, טיסות". הוא טפח על שכמו של מורדי. יודע שהשיחה הזו היתה צריכה להגיע באיזשהו שלב, וטוב שהגיעה עכשיו. "יהיה נכון אם תמצא עבודה, תקבל משכורת ותוכל לשלם על כל מה שאתה צריך. אם אתה לא לומד – תעבוד".

מורדי נאנח בקולניות, מזייף פיהוק ענק. "אין לי כוח לחפש עבודה, נו, אבא. פליז".

"בלי תירוצים, מורדי".

"טוב". מורדי התמתח ונשכב על הרצפה, אוחז את הנייד מול עיניו. "אני אעשה את זה מתישהו. אבל אני רק מודיע שאני מזמין גם דיל לתאילנד".

"דיל?"

"כאילו חבילה, כולל הכל".

אבא של מורדי בלע את כל המילים שרצה לומר, לא מבזבז מילים על מי שלא רוצה לשמוע. "אני לא מסכים לך לטוס לתאילנד".

מורדי שתק. מעפעף בעיניו הצמודות עדיין למסך.

"ש—לום". אלי נכנס אל המרפסת בקריאה קולנית, קולט ברגע את הסיטואציה. "אופס". הוא התנצל בחיוך קטן. "סורי. רק רציתי לשבת כאן במרפסת. מתנצל".

"אלי!" מורדי עצר את נסיגתו של אלי מהשטח, מדווח: "אבא לא מסכים לי לטוס לתאילנד".

אלי גיחך. "גם אני לא הייתי מסכים לך לטוס".

"אני בן שבע עשרה". מורדי התרעם. "אתם לא יכולים לכלוא אותי כל החיים בבית!!"

"אנחנו לא". אלי נהנה לחוש זה שאחראי על מורדי. "וחוץ מזה, מה רלוונטי שאתה בן שבע עשרה?!" הוא משך בכתפו והסתובב, יוצא מהמרפסת, זורק מספר מילים לפני שיצא ממנה לגמרי: "אתה עדיין ילד קטן".

"מה הקשר". מורדי קם מהרצפה בתנופה, עצבני. "גם אתה קטן, אלי!"

מורדי נכנס גם הוא אל הבית, טורק אחריו את הדלת.

הוא יודע שהוא יטוס לאיפה שהוא רוצה, בסופו של דבר. אמנם זה יקח זמן שכנוע ועיכול של ההורים שלו, אבל הוא יטוס. הוא בטוח בזה.

נכון שאולי הוא יצטרך גם לוותר על משהו. יכול להיות שבמקום לטוס לשלושה שבועות, הוא יקצר את הטיול שלו לשבוע, לפחות באופן רשמי.

מורדי חייך לעצמו. הם יסכימו בסוף. לא תהיה להם ברירה.
 
וואו @לוטם הפתעת!!
נכנסתי מקודם, וראיתי בפעמון כמה התראות, לחצתי וראיתי "לוטם הגיב/ה..." ובלי להסתכל על ההמשך פשוט לחצתי. פתאום זה נפתח בעמוד הזה, ופערתי פה. תודה על ההפתעה, כבר שכחתי מהפרק ;)...

ולעניין מורדי.
טוב, לא השתנה הבחור...
מורדי חייך לעצמו. הם יסכימו בסוף. לא תהיה להם ברירה.
באמת אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות...
לאיזה מצב הוא עוד יגיע עם ההתנהגות האנוכית והתינוקות (:sne:) שלו?
 
וואו @לוטם הפתעת!!
נכנסתי מקודם, וראיתי בפעמון כמה התראות, לחצתי וראיתי "לוטם הגיב/ה..." ובלי להסתכל על ההמשך פשוט לחצתי. פתאום זה נפתח בעמוד הזה, ופערתי פה. תודה על ההפתעה, כבר שכחתי מהפרק ;)...
אצלי זה היה שונה:)
לסיפורים מעניינים יש מעקב למייל, ראיתי את הנושא והייתי בטוחה שזה תזכורת לפרק;)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה