כללי ללמוד אפרט אפקטס לבד, זה הגיוני?

  • הוסף לסימניות
  • #1
התחלתי להתנסות בלי רקע מוקדם בתוכנה... מתחילה להגיע לתוצאות בסיסיות אבל כדי לנצל את התוכנה ולהגיע לתוצאות מרשימות אפשר דרך לימוד עצמי או שחייב ללמוד את זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אם את אוטודידקטית ויש לך אנגלית ברמה גבוהה. והמון אמביציה ומשמעת עצמית .
אז כן . ניתן ללמידה עצמית.
תחפשי ביוטיוב מדריכים בעיקר באנגלית ללמידה.

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מאוד קשה לעקוב בסרטונים יש המלצות על מדריכים ברורים למתחילים (אפשר גם באנגלית)

מצרפת קובץ גיפ שעשיתי בעזרת מדריך מיוטיוב אבל בשלב מסויים כבר לא הצלחתי לעקוב Comp-1_1.gif
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הקורסים של ערן נהדרים להתחלה, להבנה של תהליך בתוכנה ואיך לעבוד נכון.
יש עוד הרבה אחרי זה להוסיף כדי להתמקצע אבל בשביל התחלה ערן מעולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכון, יש אתרים של הדרכה פתוחים בנפטרי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
יש המון הדרכות ביוטיוב,
חלק פתוח בנטפרי והרבה צריך לשלוח לבדיקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
את מחפשת הדרכה למשהו מסוים או באופן כללי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני מחפשת בד"כ בפינטרסט
ובשורת החיפוש כותבת youtube after effects tutorial
ובהמשך את סוג ההדרכה שאני מחפשת למשל flag motion (דגל)
ככה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני מחפשת הדרכה פשוטה וברורה והכי קלה שאפשר לשינוי צורה (כלומר כמו בגיף שהעלתי פה שהמנורה הלבנה תשנה צורה לצהובה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
זה לא שינוי של צורה , אלא שינוי צבע .
אפקט מאד פשוט של הוספת צבע יעשה את העבודה. [Fill] ע"י יצירת קיפרמים מצבע לצבע במצב HOLD השינוי יעשה מידי.

בגיף הם שמו את אותה מנורה פעם עם קרנים ופעם בלי , אחד בצבע לבן ואחד צהוב..
התנועה נראה שעשו אותה על NULL וחיברו ביניהם כדי לחסוך את הבלאגן של התאמת תנועות בין שני הסוגים .
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אולי זה לא דוגמא טובה הכוונה שלי היתה למשל לקחת ריבוע ועיגול ושהריבוע יהפוך לעיגול אבל בתנועה.. כלומר אם ניקח את הגיף למעלה המנורה הלבנה תהיה ריבוע והצהובה עיגול ואז שהריבוע הולך לכיוון העיגול הוא בדרך מתחיל להשתנות. נראה לי זה נקרא morph או משהו כזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
עוד שאלה בבקשה...

הורדתי טמפלטים... אם אני רוצה לחבר 2 טמפלטים שנמצאים בקבצים שונים איך אני עושה את זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לתוך פרוייקט אחד אפשר לייבא פרוייקט נוסף, (כמו שמייבאים חומר גלם לחלונית הפרוייקט)
הפרוייקט יופיע בתוך תיקייה
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
  • הוסף לסימניות
  • #19
יש מלא מדריכים על זה בSchool of Motion
וזה עדיף מאשר ללמוד קורס בעברית? (האנגלית שלי די טובה ואני לומדת לבד גם דרך יוטיוב) אבל אני רוצה בסיס טוב בתוכנה.

איך אני יודעת איזה קורס לקחת (יש שם מבחר של קורסים)

וזה מתאים לסינון של נטפרי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
כרגע אני לא יכול לגשת לאתר, אבל יש להם משהו מאוד יפה למתחילים בחינם
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!
0 תגובות

אשכולות דומים

שלחתי מייל בחצות הלילה לקהילת התוכן שלי
כדי לקבל מהם שאלות בנושא שיווק ופרסום.
בחרתי את השאלות שחזרו על עצמם בעיקר
והבאתי את עיקרי הדברים...

קושיה ראשונה / למה מיתוג?
תראי אני מבינה שמיתוג משפיע, אבל מה זה המחיר הזה? יש לי חברה שעכשיו התחילה ללמוד, כשרונית ברמות ויכולה לעשות לי מהמם!

טוב בואו נתחיל מזה שאני בעד חברות שסיימו עכשיו ללמוד, הכל לכאורה טרי בראש וגם אני קיבלתי המון שפשוף מחברות שסמכו עלי בתחילת הדרך (כיף🙌)

אבל בואו נבדיל, אם את מתחילה, והיא מתחילה, למה לא? לכי על זה תמצאי את עצמך לאט לאט בעולם הגדול ותוכלי לדייק את המוצר שלך בלי לאכול את הלב על הסכום הגדול ששמת.

אבל
וזה אבל משמעותי,
אם את גם רוצה לעבור לליגה של הגדולים. אם גם את רוצה לעשות מהעיסוק שלך עסק. אם את רוצה להפסיק לחלום בגדול ולהתחיל לעבוד בגדול כדאי שתבדקי טוב טוב מה את מקבלת, ואני יכולה להגיד לך שבדברים כאלה, זו לא הוצאה. זו השקעה משתלמת.

קושיה שניה / כמה מילים ותמונה
אם בניתי את המוצר שלי פצצה, לא הגיוני שתהיה לו מכירה מפה לאוזן?
זה לא דבר שמפרסמים.../זה לא מוכר.../כולם מסתבכים עם הפרסום שלו...


יש משפט גאוני שאומר "לעשות עסקים בלי פרסום זה כמו לקרוץ לחבר בחושך. אתה יודע מה אתה עושה, אבל אף אחד אחר לא יודע..."

ולמה זה גאוני?
אנשים משקיעים הון על פיתוח מוצר (קרי: אוכל משובח / בגדים בסטייל / עגלות עדכניות / הדפסה איכותית וכו') הם באמת רוצים לתת שירות מושלם, דואגים לעובדים והכל.

ואז מגיעים לפרסום.

ופתאום מתחילות הקומבינות.

"מה יש לך לכי לקנבה, יש שם מלא תבניות מוכנות"
"קחי מספר של בת דודה שלי התחילו ללמוד השבוע אילוסטרייטור"
"זה המחיר בשביל תמונה וכמה מילים? 😱" (סיפורים אמיתיים)

טוב אז אנשים, תקשיבו
פרסום זה אומנות. פרסום זה מקצוע שיש ללמוד, להתנסות ולדעת. לא עושים שם דברים מהבטן. לא מחליטים החלטות כי זה יפה או לא יפה.
יש עולם שלם של פרמטרים מאחורה.
זה כמו לבוא לפאנית ולהגיד לה, "זה המחיר בשביל כמה שערות?"

אם לא תציגו את המוצר בצורה נכונה, אם לא תגיעו לאנשים בפרסום המתאים להם (כל קהל יעד יצרוך שיווק שונה) הפוטנציאל האמיתי של המוצר שלכם לא ימומש... וחבל.

קושיה שלישית / שיווק זה לא פרסום?
משהו פה התבלבל לי. מודעה בעיתון, זה לא שיווק?

שיווק - הוא מכלול של פעולות למכירת מוצר.
כל מודעה בעיתון - היא חלק ממערך שיווקי. היא לא כל השיווק בעצמו. כדי שאני אצליח להביא מספיק לקוחות, ולהגיע למודע שלהם, ולא לשחות כל הזמן בתת מודע, אני צריכה לעשות מס' פעולות מכיוונים שונים.

אנחנו, כבני אדם, חווים מעל 4,000 גירויים חזותיים ביום (דברים שאנחנו רואים) תכלס, אנחנו זוכרים אולי 10. איזה 10? העשר המשמעותיים, פנים מוכרות, דברים בעלי גירוי חזותי חזק וכו'.

בעולם כזה לא מגיעים ללקוח ברבע עמוד בעיתון פעם בשנה. מה לעשות.
צריך להגיע ממספר כיוונים. כמו כתבה/רדיו/מייל וכו'... במקביל.

כדי להתאים את המכלול, צריך לבנות מערך שיווקי, וככה כל חלק מהמערך מסייע לשאר החלקים להיות אפקטיביים.

קושיה רביעית / שיווק זה לא פרסום?
טוב עדן, אחד הפתרונות הכי שיווקיים היום זה רשימות תפוצה ותוכן... לא נמאס לאנשים כבר לקרוא את זה?


מממ...לא!
עובדה שאת קוראת את זה עכשיו!
אנשים מחפשים תוכן איכותי, קולע ומותאם להם אישית. גם לי עשו הרבה פעמים הסר, בפעמים הראשונות הייתי ממש נעלבת 😖 ומחליטה שזהו, אני הולכת להיות מזכירה!

אבל ככל שנוספים אנשים חדשים, וכן, גם יורדים את מבינה שלהפך. ככל שהקהילה שלך יותר ממוקדת ורוצה לשמוע את מה שיש לך לומר את לא משלמת סתם מנוי על כמות בלתי הגיונית של אנשים שרובם לא קוראים את המייל...

אז תשקיעו בתוכן טוב, כל עסק היום חייב קהילה.
אנשים מחפשים לקנות מאנשים.

ואי אפשר לסיים את התשובה הזאת בלי משפט של החכם:
"תוכן יוצר מערכות יחסים. מערכות יחסים בונות אמון. אמון מניע רווחים."


פסח כשר ושמח!
בעצתך תנחני

מאמר שבועי להתבוננות בפרשת השבוע ובעבודת ה'.
פרשת מטות מסעי גיליון 204

בין ר"מ למלמד

למה אנשים לא רוצים להיות מלמדים?
האמת היא שבבין המצרים ראוי לעסוק רק בעניני דיומא, במהותם של הימים והעבודה המוטלת עלינו בהם, אך שיחה עם אברך בכולל גרמה לי לסטות מהנושא ולעסוק בנושא אחר דחוף למדי: עבודת המלמדות.

סיפר לי אברך מהכולל שקיים לאחרונה מחסור גדול במלמדים, מחסור שהולך ומתגבר.
ילדי ישראל זקוקים לרבנים שילמדו אותם את דבר ה', ואין.
לקראת כל תחילת שנה מנהלי התתי"ם מחפשים מלמדים חדשים– ואין.
אנשים מעדיפים ללמוד תורה בעצמם, ומי שכבר מוכן לסגור את הגמרא בשביל פרנסה – מעדיף פרנסה אחרת.
מדוע זה קורה? זו נקודה שצריך ללבן אותה. יש תולים זאת בשכר הנמוך של המלמדים.
שכר ממוצע של מלמד הוא ב ערך 1,200 ₪ לשעה חודשית.
כלומר, מלמד שעובד חמש שעות ביום מקבל על חודש עבודה 6,000 .₪ בממוצע זה 49 שקל לשעה. שכר נמוך מאוד, בהתחשב בעובדה שמלמד צריך להכין את השיעור, וצריך לדבר עם הורים בערב, וצריך לחשוב על תלמידיו גם מחוץ לשעות העבודה.
ניתן בהחלט להבין את החשבון שעושה האברך לעצמו: אם בלאו הכי אני יוצא לעבוד, אקח עבודה ששכרה בצידה ואפשר לפרנס ממנה משפחה ברווחה ובקלות, ולא בדוחק רב ובהשקעה עצומה .

הפיתרון לזה הוא להעלות את השכ"ל שההורים משלמים. כמובן שכל מנהל חושש מלהעלות את השכר לבדו, ויתכן שצריך להציף את הנושא בבמות מפורסמות כדי שכולם יעלו את השכר ביחד, כמובן בכפוף לנטילת עצה מזקני ישראל שליט"א. דברים כאלה שייכים לתחומי פעילות שונים מהתחום שבו עוסק המאמר הזה בדרך כלל.

אך השאלה שצריך לברר הינה, מדוע אצל רמי"ם בישיבה המצב שונה לחלוטין? גם הם מקבלים שכר נמוך בערך אותו דבר, ממוצע של 5,500 לחודש, על אותו מספר שעות עבודה פחות או יותר. ואילו בתחום הזה אנו רואים נהירה המונית אחר המשרות התורניות, למרות השכר הנמוך. במה יגרע חלקו של מלמד מחלקו של מגיד שיעור או אפילו משגיח בישיבה קטנה? שניהם פועלים עם צעירים כל היום, ההבדל בגילים הוא בסך הכל שנתיים שלש, מדוע שם המגמה היא הפוכה?
אין שום ענין להיתמם, בתוך עמי אני יושב, וגם אני אישית משמש כר"מ בישיבה קטנה ולא הייתי מוכן לשמש כמלמד. להיות ר"מ זה תפקיד מכובד ולהיות מלמד זה תפקיד לא מכובד. הרב שטיינמן היה ר"מ בישיבה קטנה וזה לגיטימי לגמרי בעינינו, ואם הוא היה מלמד בחיידר אין ספק שכותבי העיתים היו מעלימים פרק זה בתולדות חייו. ר"מ בישיבה קטנה יכול לשמש במקביל גם כרב קהילה, ואילו מלמד לא.
היתה תקופה מסוימת ששקלתי להיות מלמד בשביל צרכי פרנסה, וחבר הזהיר אותי: "לא כדאי לך, כל ההשפעה של 'בעצתך' תרד לגמרי". אפילו החשיפה הזאת אני מניח שגרמה לחלק מכם לפקוח עיניים ולחשוב פעמיים...
אבל מה באמת ההבדל? למה ר"מ זה כבוד ומלמד לא?
יש שיגידו שמלמד מתעסק עם בעיות משמעת ור"מ עוסק רק בללמד תורה. המציאות היא שאין זה כך. שיחה פשוטה עם ר"מ בישיבה קטנה תלמד אתכם שגם להם יש בעיות משמעת )אלא אם כן הם מתעלמים מכך כדי לא להרגיש שהם מלמדים בחיידר(. אישית, למדתי בפוניבז' הקטנה, ובעיות המשמעת שהיו שם יכלו למלא כמה ספרים . אפילו ר' מיכל יהודה התמודד עם חוצפות בשיעורים... יתכן שבחיידר בעיות המשמעת תופסות יותר נפח, אך עדיין אין זה מצדיק את ההבדל התהומי בהתייחסות. ר"מ זוכה לכבוד, להיות ר"מ זה מעמד ומזכה בזכות ללכת עם שני כפתורים מאחורה, ואילו מלמד אינו זוכה לכבוד כלל, ופראק מאן דכר שמיה. במה נעוץ ההבדל?

נראה לבאר בדרך פשוטה. ממש על דרך הפשט.
גדלנו בישיבות והתחנכנו על כך שכל המוכשר והלמדן מחברו – הרי זה מוצלח מחבירו. זו התחרות בעולם שלנו: כמה כישורי המשכל שלך בעולם התורה.
מי שיודע להגיד סברא טובה, מי ששולט בקצות ונתיבות, מי שהוא למדן ובעל כשרון – הוא שווה. מי שלא – לא. הדבר הזה לגיטימי ומובן , אפילו ראוי ונכון . יש הערכה אצלנו להצלחה בתורה.
כמובן שעל פי האמת יש להעריך אנשים לפי עמלם ולא לפי כשרונותיהם, אך בכל זאת בעולם שבו אנחנו חיים יש משמעות לתוצאות, ו בהחלט זה דבר טוב שיש הערכה ללמדנים שמבינים ומונחים בלימוד ויודעים ללמוד כמו שצריך. זה חשוב שתהיה הערכה להצלחה בתורה, ללמדנות.
לפי זה נבין את החילוק. מלמד מתעסק עם משניות, גמרא רש"י, ובהמשך גם תוספות. לעומת זאת ר"מ בישיבה קטנה מתעסק עם לומד'ס, רייד, קצייס, ר' חיים ור' שימען. המלמד לא מוכיח כישורים למדניים יוצאי דופן, כי את כל מה שהוא עושה עושים גם כל האנשים הפשוטים. מי לא לומד גמרא רש"י? כולם לומדים. לעומת זאת הר"מ מפגין יכולות למדניות שאין לכל אחד. הוא יודע מה שלא כולם יודעים .
הוא יודע להגיד את היסוד של ר' שימען במעכשיו ולאחר ל', ואת החילוק של הקצייס בן נהנה למשתרשי. לכן הוא זוכה לכבוד ולכפתורים.
אנשים מוכנים לקבל משכורת נמוכה ביותר כאשר הם מקבלים לצד זה משוב והערכה ומעמד. נכון, אין הרבה כסף, אבל הם מקבלים אישור שהם שווים, שהם ניצחו בתחרות. זה שווה כל הון. אבל אנשים לא מוכנים לקבל משכורת נמוכה כאשר אין מזה שום הערכה ושום הכרה ביכולותם וערכם. אם כבר לאבד מעמד – לפחות שיהיה מזה כסף טוב.

עד עכשיו דיברנו מצד המעמד. עכשיו נדבר מצד המבט של "לא לצאת
לעבוד".
למה להיות ר"מ או אפילו משגיח בישיבה קטנה לא מוגדר כ"לצאת לעבוד", אלא כ"להיות מרביץ תורה", ואילו להיות מלמד כן נחשב כ"לצאת לעבוד"? הרי שניהם מלמדים תורה, מה ההבדל? למה כאשר אברך שואל אם לצאת להיות ר"מ בישיבה אין לו צד שזה יציאה לעבודה, ואילו כאשר הנידון הוא האם להיות מלמד הדבר הראשון שהוא אומר שזה "לצאת לעבוד"?
ההבדל הוא כשנבין מה עומד מאחורי המילים "לצאת לעבוד". כשאברך סוגר את הגמרא לכמה שעות ביום והולך לפרנס, יש כאן אמנם את הענין האמיתי שיש פחות שעות לימוד תורה בסדר יומו. ברור שאדם שזוכה ללמוד תורה בהתמדה לא רוצה להפסיק. אבל מעבר לכך, הקושי הרגשי שאנשים חווים ב"לצאת לעבוד", למרות שיש להם צורך נפשי או כלכלי, הוא בעיקר ההודאה בכישלון כביכול. אני מכריז על עצמי קבל עם ועדה: אני לא יכול להמשיך להיות אברך, אני יורד מהכביש המרכזי לדרך צדדית . לא הצלחתי להיות כמו כולם. זה מחסום שגורם לאנשים רבים שלא לצאת לעבוד גם כשיש להם צורך אמיתי בכך.
ואם כך, זה החילוק בין ר"מ למלמד. שניהם משקיעים בלימוד אותו זמן כמו מקודם, שניהם עסוקים בללמוד וללמד. בשניהם הנושא פה הוא לא ביטול תורה )בדרך כלל, כמובן שיש לדון בפועל בכל מקרה לגופו, אבל מדובר כאן בהכללה(. מה כן ההבדל בין לצאת להיות ר"מ ללצאת להיות
מלמד? ההבדל הוא שהר"מ לא מכריז על עצמו "ירדתי מהדרך המרכזית", כי אדרבה זה שדרוג במעמד, הוא מכריז על עצמו: "אני מוצלח בלימוד, אני למדן, הגעתי לדרגה גבוהה אפילו יותר מאברך רגיל".
אבל המלמד מכריז על עצמו את ההיפך. הוא כאילו אומר: "אני לא מוצלח בלימוד כמו כל האברכים, ירדתי מללמוד קדשים ו תערובות וסוגיות בשבת – ללמד ילדים גפ"ת בסיסי ופשוט". ההכרזה הזאת, היא שעושה את ההבדל.
וזו גם הסיבה למה שקורה בכיתות ח'. בכיתה ח' תפקידו של המלמד הוא להקנות לילד כלים לקראת הישיבה קטנה. בישיבה קטנה הרי אומרים רייד ישיבתי – קצות ונתיבות, ר' נפתלי וקובץ שיעורים, ועוד.
המלמד חש שחובתו להקנות כלים לילד ללימוד החדש הזה, וזה מצוין.
אך פעמים רבות הדבר מגיע על חשבון הפשט הבסיסי והישר. מפסיקים ללמד גמרא ועוברים ללמד "מפרשים". סיפר לי חבר ת"ח שפעם שאל קבוצת ילדים מת"ת חשוב, שלמדו האיש מקדש לקראת המבחנים לישיבות: "תגיד לי בבקשה: הדין הוא שגם איש וגם אשה יכולים לשלוח שליח לקידושין, האם שניהם נלמדים מאותו פסוק או שצריך לכל אחד מהם פסוק נפרד?" הם פשוט לא ידעו להגיד תשובה ברורה בשתי
מילים. הם התחילו לענות: "העצמות יוסף אומר שהשיטה לא נודע למי אומר, ור' אלחנן אומר שיש חקירה מה שולחים" וכו' וכו'.
הלב נכמר לראות ילדים בכיתה ח' בשעות הצהרים בשבתות יושבים ועמלים בתורה, ומשננים ערמות של שמות של "מפרשים", כאשר צורתא
דשמעתתא הבסיסית חסרה להם. אומרים מילים על גבי מילים בלילהבין כלום.
ומהיכן זה נובע? כאמור לעיל, לפעמים זה נובע מאילוצים של מבחנים לישיבה קטנה, אבל לפעמים זה נובע מרצון של המלמד להרגיש שהוא
מתעסק עם רמה גבוהה ולא רק עם גפ"ת פשוט. הוא כבר לא שייך לחיידר, אלא הוא סניף של הישיבה קטנה בתוך החיידר. להגיד רייד
בשיעור זה נותן הרגשה טובה שהוא גבוה יותר. בקצרה: כל הנזק של ילדי כיתות ח' נובע מהמבט על ה מלמדות.
מה הפיתרון לכל המצב הזה? אולי יש שיגידו שיש להעלות את מעמדם של המלמדים באמצעים כאלה ואחרים, על ידי נתינת עליות מכובדות
או תקנה של לבישת פראקים מכיתה ה' ומעלה. לענ"ד זה לא יועיל כ"כ, כי הציבור לא קונה פתרונות חיצוניים. כל עוד שהתפיסה הבסיסית כלפי המלמד היא שהוא "בסך הכל לומד משניות וגפ"ת", זה ימשיך להיתפס כיציאה לעבודה והכרזה עצמית של כישלון מסוים.
אולי יש להציע שהפיתרון האמיתי נעוץ בשינוי תפיסה. לגשת אל כל התורה בצורה הגיונית ופשוטה, ואז לגלות שלימוד חומש משנה וגמרא,
כביכול "פשט פשוט", היא עבודה גדולה ועצומה, והנחלתה לתלמידים, לא משנה באיזה גיל, היא עבודה למדנית לכל דבר וענין.
היתה תקופה שמסרתי שיעורים במשניות באיזשהו קו, שיעור של חצי שעה על שתים עשרה משניות ליום. הכנת שיעור זה ארכה לי כשלש
שעות לפחות. לימוד משנה אמיתי בהבנה קשה הרבה הרבה יותר מלימוד שטיקל קצות. להבין ברור מה החידוש במשנה, מה ההגדרה
ההלכתית שהמשנה מחדשת, הנפ"מ מזה למעשה, הסברא בזה, המקור לזה – זו עבודה גדולה מאוד. תפתחו משנה, כל משנה מזדמנת שתפתחו – ותגלו שהעבודה של בירור כוונת המשנה בבהירות היא עבודה בלי סוף.
לא רק משנה, גם פסוקים בחומש. לומדים קבוצת פסוקים. מה המסר שלהם, מה הסיבה שהתורה מנסחת כך וכך ולא בקיצור יותר, מה הדינים
העולים למעשה מפסוקים אלה. לשאול את השאלות הפשוטות והמתבקשות שצריכות להישאל.
הנה דוגמאות לשאלות שעולות לי ברגע זה בראש על פסוקים מזדמנים: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען". זו כפילות, לא? הרי ברור
שיצחק גר בארץ כנען! הלאה: "אלה תולדות יעקב יוסף וכו'". בפשטות תולדות הכוונה ילדים. וכי יוסף היה הילד היחיד של יעקב?
שאלות כאלה אפשר לשאול בכיתה, לעורר את הילדים ללימוד אמיתי,
לפתוח להם את כלי החשיבה וההיגיון, לחבר אותם ללימוד. שאלות כאלה צריכים ראשית כל לשאול את עצמנו, ואז נמצא את עצמנו
לומדים מחדש פסוקים בתורה ומשניות וגמרות ומגלים עולם חדש.
יש לנו תחושה שכל חלק הפשט של התורה הוא מובן מאליו ומתאים רק לילדים צעירים, והעבודה האמיתית של השכל מתחילה בחשבונות של
הקצות עם המהלך של ר' נפתלי, ושניהם ביחד לפי הבעל המאור והמלחמות. אבל את זה צריך לשנות. לא רק בשביל שאברכים ירצו
להיות מלמדים לא פחות ממה שהם רוצים להיות רמי"ם, אלא בעיקר כדי שנזכה להנחיל את הודה וכבודה ותפארתה של תורה.
המצב הנוכחי שבו היסודות של התורה, החומש והמשניות והגמרא ה"פשוטה" עומדים מונחים בקרן זווית – הוא קטסטרופלי. המחירים של
זה כבדים ממש. יש בחורים שלא יודעים להתמודד עם גמרא בצורה אמיתית, וכל החשיבה שלהם עוסקת בדקויות תלושות ומעומעמות.
השכל לא סובל את זה, וכך מאבדים טעם בלימוד. המתיקות של התורה נמצאת בהתבססות על הפשט, בחשיבה יסודית ובהירה שבוחנת כל דבר
מהשורש, גם בקריא ת הטקסט, גם בהבנת ההיגיון הבסיסי הבריא . כל הלומדות היא קומה שניה, שאי אפשר להגיע אליה בלי לעבור בקומה
הראשונה. הקשר עם התורה והיסודות של ההבנה נבנים בהתחלה, בשנים הראשונות של התלמיד , במפגש הראשון עם החומש והמשנה והגמרא. להעמיד את זה נכון זו עבודה גדולה.
אז נכון שיש מלמדים בחיידרים שלא עובדים ככה, וזה גורם לתחושה שמלמדות היא עבודה לשטחיים. אבל הרי יש גם מלמדים רבים
מוכשרים ולמדנים, ויש גם אברכים רבים למדנים שמחפשים להעניק, והרי כידוע קשה להשתלב בעולם הישיבות עם היצע המשרות
המצומצם. אולי הגיע הזמן לייסד את זה בצורה מאורגנת? אולי כאן המקום להציע לבעלי יוזמה להתאגד, להקים ארגון גג שיעסוק בהכשרת
מלמדים, לא רק לאבחון בעיות קשב והתנהגות, אלא להנחלת התורה מהפסיעות הראשונות בצורה יסודית בהבנה ישרה ועמוקה. שירכשו
כלים איך לחשוב בבהירות ואיך לחנך לחשוב, איך למצוא את הטעם ואיך לבנות את יסודות ההבנה, איך לגשת להבנת הנקרא, איך לגשת
למבנה של סוגיא, איך לקרוא רש"י ואיך לנתח תוספות.
אם היוזמה תתפוס תאוצה ותפורסם כראוי, אזי אברך שיעבור הכשרה כזאת ויהיה מלמד בעל הסמכה מארגון זה, יסתובב עם תחושה של
יוקרה, כי החשיבה שלו תהיה יסודית ועמוקה, וזה יבלוט. זה גם ישפיע על הגישה החינוכית שלו, כי מי שמתרגל לחשוב חושב ביסודיות בכל
תחום. יהיה אפשר לשלב בהכשרה זאת גם שיעורים על יסודות חינוך, על זיהוי בעיות, על משמעת, ועוד. זה יעלה את הרמה הכללית של המלמדים, זה גם יוכל לגרום להם לדרוש שכר גבוה יותר כי הם ישדרו מקצועיות ויעלו את התלמידים שלהם לרמה גבוהה. בקיצור, יש כאן רעיון שאולי יכול לפתור בעיות רבות , ואולי כבר קיים באיזשהו מקום ורק זקוק לשדרוג תורני ופרסומת מושקעת, ובעבודה נכונה הוא יוכל לסייע רבות לעם ישראל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  12  פעמים
למעלה