מי מכיר מדרש על הנשר שמחדש עצמו בסוף ימיו?

[הפצחן]

לבקשת הניקית @7שבע7 .

נתקלתי בזאת כשלמדתי את פרק קג בתהלים (לצורך כתיבת סיפור עליו). רש"י כותב על המילים "תתחדש כנשר נעוריכי" כך: "כנשר הזה שמחדש כנפיו ונוצה משנה לשנה, ויש מדרש אגדה על מין נשר שכשמזקין חוזר לנערותו".
ניסיתי לחפש את המקור למדרש האגדה הזה (שמזכיר מאוד את עוף-החול מאגדות העמים...), ומצאתי רק מאמר קטן כלשהו על-כך, שאיני יודעת מה אמינותו.
כבר כתבתי את הסיפור (והתבססתי קצת על המאמר הזה), אבל אשמח להתבסס על מקור מוסמך יותר...
אז האם מישהו מכיר את מדרש האגדה הזה?
אשמח מאוד לדעת...

 

[יצחק ג.]

רד"ק ישעיה מ פסוק לא:
יעלו אבר כנשרים - כתב רבינו סעדיה כי הנשר יעלה לעשר שנים גבוה מאד על פני רקיע השמים ויקרב לחום האש ויפיל עצמו לים מרוב חומו וימרט ויתחדש אחר כן ויעלה אבר וישוב לימי עלומיו וכן כל עשר שנים עד מאה ובשנת המאה יעלה כמנהגו ויפול בים וימות.

רבנו בחיי בראשית ב יט:
וכן נשר הכיר בחכמתו שהנשר מלך שבעופות, ועפיפתו גבוה מכל עוף, וכמו שידוע מעניניו כי כשישלימו לו עשר שנים יגביה עפיפתו עד מאד עד שהוא מתקרב לגלגל האש ולרוב החמימות מחבט ומפיל עצמו לים, והנה הוא נמרט ואחרי כן יתחדש ויעלה אבר כבתחלה, וכן מנהגו כל עשר ועשר שנים עד מאה שנה, ובשנת המאה מתקרב ביותר לגלגל האש ומגביה העפיפה כמנהגו ונופל בים ומת, וכ"כ רב סעדיה גאון ז"ל. וע"כ ידע האדם הענין הזה בחכמתו וקרא שמו נשר, כי השי"ן אש, והרי"ש רוח, ונו"ן לשון נפילה, והנה שמו מבאר על מנהגו וטבעו ומה אחריתו, וזהו שאמר: לזה נאה לקרותו נשר.

 

[#ליבא]

דברי רס"ג מובאים גם ברד"ק על תהלים שם.
כדאי לחפש בספר מקורות רש"י של מנחם זהרי אם ישנו מקור קדום יותר (אינו תח"י כרגע וגם אינו באוצה"ח). עניינו של עוף החול מופיע בבראשית רבה יט ה עם פרטים דומים מאוד למובא לעיל.

 

[מוישה]

בינתיים מהמקורות שלנו בעיקר (מתוך אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, עמ' 62-61):

 

[מוישה]

לגוף הדברים, יש מדרש בב"ר (יט, ה) שמדבר על עוף שמתחדש אחרי אלף שנים, והוא בוודאי הכיר את המיתולוגיה העתיקה של עוף החול, ששורשיה כנראה כבר במצרים העתיקה, אלפי שנים לפני דברי חז"ל אלו.

 

[חושב! כותב]

קראתי בעבר שתוחלת חיי הנשר הם כ-40 שנה, כמדומה משום שמקורו בלה בתוך זמן זה ואין ביכולתו לצוד עוד וכדו'. אך בשלב זה ביכולתי לחבוט את מקורו באבן עד שייתלש, ואז צומח לו מקור חדש, וחי כך עוד כ-30 שנה. ובתוך זמן הצמיחה עליו להסתתר מפני שאר בע"ח כיון שאין לו דרך להגן על עצמו.
אינני זוכר אם זה ממקור תורני או אחר.

 

[הפצחן]

@7שבע7

 

[שיקול דעת]

בענין עוף החול במקורות חז"ל.

 

[למאי נפקא מינה]

בינתיים מהמקורות שלנו בעיקר (מתוך אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, עמ' 62-61):

צפה בקובץ המצורף 710079
צפה בקובץ המצורף 710080

לגוף הדברים, יש מדרש בב"ר (יט, ה) שמדבר על עוף שמתחדש אחרי אלף שנים, והוא בוודאי הכיר את המיתולוגיה העתיקה של עוף החול, ששורשיה כנראה כבר במצרים העתיקה, אלפי שנים לפני דברי חז"ל אלו.

חברה, הכל בסדר, @מוישה בשטח!

 

[אליז]

בגמרא בסנהדרין דף קח עמוד ב מובא: אורשינה, אשכחיניה אבא דגני בספנא דתיבותא. אמר ליה: לא בעית מזוני? - אמר ליה: חזיתיך דהות טרידא, אמינא לא אצערך. אמר ליה יהא רעוא דלא תמות, שנאמר ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים.
וברש"י: אורשינא - עוף ושמו חול בלשון המקרא, ואינו מת לעולם.