שיר כשכואב

[דיונון]

יֶלֶד שֶׁלִּי
אַל פַּחַד

עֵת גָּאוּ גַּלִּים
שִׁבֹּלֶת שָׁטְפָה
נַחְלָה עָבַר עָלֶיךָ
דִּמִּית
שֶׁנְּטַשְׁתִּיךְ לְבַד לִשְׂחוֹת

וּכְשֶׁיָּדַעְתָּ צַעַר וּמַכְאוֹב
וְאֵין צָרִי
מַחֲלָה מָטָה עָלֶיךָ
הָזִיתָ
כִּי נֶעֱזַבְתָּ לַאֲנָחוֹת

בְּצַעַדְךָ בְּצִיָּה צְחִיחָה
תּוֹעֶה בַּחוֹלוֹת
חַלְחָלָה בָּאָתְ עָלֶיךָ
חָשַׁבְתָּ
הֲרֵינִי לְחַסְדֵי הָרוּחוֹת

וּבְמִסְתָּרִים סָבוּךְ בִּכְבָלֶיךָ
אָסוּר בְּזִיקִים
סִכְלוּת נָעֲלָה נַעֲלֶיךָ
תָּהִית
הַאֶזְכּוֹר נִשְׁכָּחוֹת

אָז יֶלֶד שֶׁלִּי
אַל פַּחַד
רַק בִּינָה נָא זֹאת

לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אַנִּי נִקְרָא
אַנִּי הֲמִדְבָּר וְהָעִיר
הַמַּדְוֶה וְהַמִּרְקַחַת
הַסְּעָרָה וְרֹגַע הַיָּם
הַבָּרִיחַ וְהַפּוֹתַחַת

שִׁבְטִי הוּא גַּם הַמִּשְׁעֶנֶת
לוּ רַק תֵּיטִיבָה לִרְאוֹת
בְּךָ כֹּל מַעְיָנַי
וּמֵאִתִּי לֹא תֵּצֶאנָה רָעוֹת

 

[אי פה אי שם]

אוקיי. מי מביא את הלחן?

 

[RACHELIZ]

תפנה לפורום המוזיקה...

 

[RACHELIZ]

מדהים!

לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אַנִּי נִקְרָא

אפשר הסבר?

 

[דיונון]

מדהים!

אפשר הסבר?

מסכת פסחים דף נ' עמוד א:
א"ר נחמן בר יצחק לא כעולם הזה העולם הבא. העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת, אבל לעולם הבא כולו אחד - נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י. סבר רבא למדרשה בפירקא, אמר ליה ההוא סבא, 'לעלם' כתיב. ר' אבינא רמי כתיב (שמות ג, טו) 'זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור' - אמר הקב"ה לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב אני ביו"ד ה"א ונקרא אני באל"ף דל"ת:

הסבר מלא בהמשך בעז"ה.
בגדול הרעיון הוא ששם הוי"ה הוא שם הרחמים ושם אדנות הוא במידת הדין.
ולפי זה מתבארת הגמרא כך - בעולם הזה, עולם ההעלם וההסתר - שם ה' אמנם נכתב הוי"ה אבל קוראים אותו באדנות, כי אנחנו לא רואים בעינינו את החסד בכל מעשה ה', ורק באמונה אנו מאמינים וכותבים את שמו הוי"ה.
אבל לעתיד לבא - נכתב הוי"ה ונקרא הוי"ה, כי אז יהיו החסדים גלויים ויתברר שכל הכביכול קשיים שעברנו וייחסנו אותם למידת הדין, היו בעצם חסדים עצומים.
במהרה בימינו אמן.

 

[anotherית]

נוסטלגיה עתידנית ז"ל.

 

[יצחק ג.]

שיר מיוחד!
כשכואב -אוהב

אפשר הסבר?

המקור: גמ' פסחים נ ע"א. כתיב 'זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור', אמר הקב"ה, לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב אני ביו"ד ה"א (הוי"ה) ונקרא אני באל"ף דל"ת (אדנות).

שם הוי"ה רומז למידת הרחמים ושם אדנ"י למידת הגבורה וההסתר.
נראה לי מגוחך להסביר מעבר לזה.

תו"כ פרסום ראיתי ש@דיונון הגיב כבר.
ויה"ר שנזכה לראות רחמים וחסדים בעולם הזה!

 

[יצחק ג.]

נַחְלָה עָבַר עָלֶיךָ

עברה?

 

[דיונון]

עברה?

נחלה עבר על נפשנו, אזי עבר על נפשנו המים הזדונים...
נחלה כאן בשונה משאר המקומות הוא במשמעות של נחל ולא נחלה של קרקע. (נקרא מלעיל)

 

[RACHELIZ]

תורה שלמה בשירים שלך. מרתק כל פעם מחדש!

 

[קופי 100]

דִּמִּית
שֶׁנְּטַשְׁתִּיךְ לְבַד לִשְׂחוֹת

מדהים!
דימית שנטשתיך.. משהו בצמד הזה מציק לי. אולי דימית כי נטשתיך. לא יודע מה בדיוק, אבל נשמע לי לא תקין. אולי אני טועה.

 

[דיונון]

שיר זה בא להאיר.
להאיר שגם מצבים שנראים לנו אפלים - לא רק שיש להם סיבה ורצון השם הוא שכך יהיה,
אלא שהם הם עצמם חסד וטובה המושפעים עלינו, אלא שבעיני בשר אנו לא רואים את הטוב הטמון בהם.
מבוסס על דברי הגמרא בפסחים הנזכרת לעיל.
בנוסף, שילבתי לבשר השיר את 'ארבעת החייבים להודות' המוזכרים בפרק קז בתהלים: חוצי מדבריות, אסירים שיצאו לחופשי, חולים שהתרפאו, ויורדי הים שהגיעו בשלום.
לענייננו, ארבעה אלו צריכים להודות לא רק כשנושעים, אלא גם על מצוקתם, בבחינת 'כשם שמברך על הטובה כך צריך לברך על הרעה - כי גם היא טובה בעצם.
על דרך זו פירשתי את הפסוק בתהלים: 'שבטך ומשענתך המה ינחמוני', שבט במובן של 'שבט חובלים' ולא כמילה נרדפת למשענת. כלומר, מעבר לידיעה גם השבט שייך להשם, נוספת ההבנה שהשבט הוא אותו מקל שמשמש כמשענת, ואחד הם.
ועכשיו לשיר עצמו.

יֶלֶד שֶׁלִּי
אַל פַּחַד


בית ראשון מתאר את יורדי הים -
עֵת גָּאוּ גַּלִּים
שִׁבֹּלֶת שָׁטְפָה - שבולת מים, כלומר שטף גדול של מים, (תהלים סט ג).
נַחְלָה עָבַר עָלֶיךָ - על פי הפסוק 'נחלה עבר על נפשנו' (תהלים קכד ד).
דִּמִּית
שֶׁנְּטַשְׁתִּיךְ לְבַד לִשְׂחוֹת

בית שני - חולים
וּכְשֶׁיָּדַעְתָּ צַעַר וּמַכְאוֹב
וְאֵין צָרִי - על פי הפסוק 'הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם וגו'' (ירמיהו ח כב), צרי - שם נרדף לתרופה.
מַחֲלָה מָטָה עָלֶיךָ
הָזִיתָ - נצלתי את היותו חולה כדי להשתמש בפועל ההזיה.
כִּי נֶעֱזַבְתָּ לַאֲנָחוֹת

בית שלישי - חוצי מדבריות
בְּצַעַדְךָ בְּצִיָּה צְחִיחָה - מדבר יבש.
תּוֹעֶה בַּחוֹלוֹת
חַלְחָלָה בָּאָתְ עָלֶיךָ
חָשַׁבְתָּ
הֲרֵינִי לְחַסְדֵי הָרוּחוֹת

בית רביעי - אסירים.
העדפתי לעסוק באסירים מסוג שונה, האזוקים ותפוסים ברשת שטמנו לעצמם בעוונותיהם ופשעיהם. אמנם הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, אך מבואר בספרים הקדושים (ר' צדוק ועוד) שגם הם מעשה השם ואכמ"ל.
וּבְמִסְתָּרִים סָבוּךְ בִּכְבָלֶיךָ
אָסוּר בְּזִיקִים - א' נשמטת.
סִכְלוּת נָעֲלָה נַעֲלֶיךָ - 'נעליך' במשמעות של מנעול, כמו בפסוק 'על אדום אשליך נעלי' (תהלים ס י). ובשירנו - הטפשות הנכנסת באדם בעת עשיית עבירה, כמאמר חז"ל 'אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנסה בו רוח שטות', היא זו שנעלה את מנעוליך.
תָּהִית
הַאֶזְכּוֹר נִשְׁכָּחוֹת - תהית האם אזכור את העבר ועוד יש לך תקווה.

עד כאן האדם דן בשאלה האם ברגעי המשבר והקושי האלקים עזב אותו או שנשאר כדי 'לעזור' לו.
ואינו מתבונן שכל הקשיים הם עצמם נתנו לו ע"י הקב"ה, ויתרה מכך, הם בכלל חסדים ולא דינים כאמור.

אָז יֶלֶד שֶׁלִּי
אַל פַּחַד
רַק בִּינָה נָא זֹאת

לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אַנִּי נִקְרָא - ציטוט דברי הגמרא בפסחים דף נ. הנזכרת לעיל.
אַנִּי הֲמִדְבָּר וְהָעִיר - על פי הפסוק 'תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו' (תהלים קז ד)
הַמַּדְוֶה וְהַמִּרְקַחַת - מדוה = חולי, מרקחת = רפואה.
הַסְּעָרָה וְרֹגַע הַיָּם
הַבָּרִיחַ וְהַפּוֹתַחַת - 'פותחת' בלשון חז"ל היא מפתח.

שִׁבְטִי הוּא גַּם הַמִּשְׁעֶנֶת - על פי הפסוק 'לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני' (תהלים כג ד).
לוּ רַק תֵּיטִיבָה לִרְאוֹת
בְּךָ כֹּל מַעְיָנַי - על פי הפסוק 'כל מעייני בך' (תהלים פז ז)
וּמֵאִתִּי לֹא תֵּצֶאנָה רָעוֹת - מושאל מהפסוק 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב' (איכה ג לח)

עם הייתם עד כאן - כל הכבוד!

 

[דיונון]

מדהים!
דימית שנטשתיך.. משהו בצמד הזה מציק לי. אולי דימית כי נטשתיך. לא יודע מה בדיוק, אבל נשמע לי לא תקין. אולי אני טועה.

במקור היה כתוב כך בדיוק 'כי נטשתיך', אבל החלפתי כדי שלא יחזור על עצמו בבית השני 'כי נעזבת לאנחות'.
למישהו יש תחליף ראוי?

 

[Angular]

זה פשוט... מדהים.
האמת שאני רואה שינוי מסוים בשירים האחרונים, אני צודקת?

 

[דיונון]

האמת שאני רואה שינוי מסוים בשירים האחרונים, אני צודקת?

לטובה או לא?
האמת היא שכן, הושפעתי מרוחות זרות, והשירה הפיוטית והקסומה נעלמה. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
אולי זה נכלל גם כן בזה

חיקוי של יוצרים אחרים קורה לכולנו במינונים שונים, יש כאלה שקוראים לזה השראה.

 

[Angular]

לטובה או לא?
האמת היא שכן, הושפעתי מרוחות זרות, והשירה הפיוטית והקסומה נעלמה. חבל על דאבדין ולא משתכחין.

בעיני לטובה מאד. משיר לשיר זה מתעלה על עצמו.
אבל אולי אני סתם פשוטת עם שאוהבת להבין שירים שהיא קוראת (ואז לקלוט שלא הבנתי עד הסוף את כל הרבדים המסתתרים שם)

עמוק ויפיפה. וההסבר בכלל וואו.

 

[מנוחה כהן]

אני אוהבת את השירים שלך.
צריך ממש לשבת וללמוד אותם, ככה שההסברים באים בדיוק בזמן- אחרי שהסתקרנו וניסינו להבין בעצמנו, וקצת לפני שהתייאשנו

חבל שנעלמו הפיוטים, אהבתי אותם