הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
בס"ד
יש דרך אחרת. (הערות והארות יתקבלו בברכה!! מ.כ.
)
ביום חמישי נתי מסתפר. זהו היא לא תוכל לעגל לשנתיים וחצי.
הכיפה תוכיח לכולם שאימא של נתי שכחה מלימודי החשבון. וקצת התבלבלה.
העגלה הריקה במחסן מבלבלת. היא נקייה, נקייה גם מריח המרכך ששפכה עליה לפני שנתיים.
עגלת אמבטיה חזקה ויפה הם בחרו, שתחזיק מעמד לילדים רבים, יש גם גגון שאפשר להחליף.
זוכרת איך היא צחקה באושר ואמרה למוישי, כל לידה נחליף גגון, זה יהיה הגיוון שלנו.
והוא הסכים איתה בהנהון של ראש שושלת טרי. כל אשר תאמר היולדת ייעשה.
****
היא פותחת את המחשב לבחור תמונות מיום צילומים שערכו לפני החלאקה, הידיים שלה רצות מאליהן לתיקיה של בית החולים.
פותחת תמונה, היא מחייכת שם חיוך ענק. חיוורת. מאושרת.
מחזיקה בידיה עטויות הצמיד חבילה קטנה עם אף סולד ושיער שחרחר. פנים עובריות מה, קטנות ומתוקות.
החוויה הבוסרית, העוברית קוראת לה באלפי גוונים מושכת אותה לחלומות על שמיכות רכות ובקבוקים מעוקרים. הלב שלה שורף בפנים בפעימות דקות. הניסיון הזה לא קל לה.
היא יודעת, היא קיבלה מתנה ענקית, את נתי המתוק והחכם, ואסור לה להתלונן. באמת שאסור. כי טוב לה. אבל גם ריק לה.
נתי גדול, מעסיק את עצמו יופי, ולה- לא נעים, אבל משעמם.
נתי אוהב ללכת לשכנים. מה הפלא? תוסס שם. עם ארבעה בנים נמרצים לרעיונות אין גבול.
ושוב איתמר מוצא אותה בוהה בחלל עטוית דמעות.
****
'ת-מ-י, שנים לא פגשתי אותך, בטח כבר יש לך איזה שלושה ילדים' אומרת חנהל'ה תוך כדי חיבוק קליל, מעבר לעגלת התאומים.
היא אוספת עשתונות לתוך גרונה החנוק. הפעם האחרונה שנפגשו הייתה בבית החולים.
הן ילדו יחד. לחנהלה יש כבר 4 בלי עין הרע. היא לא רוצה לערוך השוואות. למה מכריחים אותה?
'לא', היא עונה בקלילות אגבית 'יש לי אחד'
חנהלה כנראה שכחה את הטקט בין כיסוי הראש לתיק המרתי המרובע ופערה את פיה בהפתעה,
'אבל את כבר נשואה חמש שנים ויש לך ילד כזה מתוק, אז למה למנוע?'
'לפעמים המניעות קשורות לאלוקים' היא לוחשת בלי קול, שמחה לראות את קו 21 עוצר באנחת אגזוז סמוך לתחנה.
*****
ושוב היא חוזרת מהרופא, לאחר שביצעה בדיקות מקיפות והגיעה אלי עם תוצאות. אין כל חדש תחת השמש.
'הכל בסדר אתך גב' דיסקין, רק קצת סבלנות' הוא אמר וחייך .
אין לה סבלנות. מאז שהייתה קטנה היו סדורות בפיה רשימות של שמות
שבהם ייקראו ילדיה. תמיד חלמה על בית ענק, מבולגן ומלא חיים.
חלמה למי יהיה דומה כל אחד. חלמה על המון לחיים תפוחות לצבוט בהן ועל לילות טרוטים.
'אמא', נתי שרץ לקראתה בגעגוע המס את כל המחשבות והכניס אותה למצב –אמא-
על כל המשתמע ממנו. הקשבה, ארוחה, צחוק, מקלחת סיפור ולישון.
שרק לא יבואו המחשבות.
****
היא ישבה באוטובוס, שהיה ריק ושקט באופן מפתיע לשעה שלוש בצהרים.
ברביעיה שלפניה ישבו שתי בחורות חמודות שנראו בערך בנות גילה.
אחת הייתה בלונדינית גבוהה והשנייה בעלת תלתלים שחורים קפיציים.
היה אסור לה לצותת, אבל שיחות במרחב הציבורי בטון גבוה אינן נחשבות לרשות הפרט.
'אז מה את עושה היום'? שאלה הבלונדינית את השחרחרה אגב לעיסת מקלות גזר.
'וואו' שחררה השחרחרה צחקוק חמוד , 'אם אני אתחיל נראה לי לא אגמור...'
'בגדול אני לקראת סיום תואר בעבודה סוציאלית, אני מתנדבת פעמיים בשבוע ביד שרה זה סיפוק אדיר!
למדתי גם תדמיתנות, זוכרת שאהבתי לתפור?' היא לא חיכתה לתשובה והמשיכה למנות את פעליה
'ראיתי רעיון חמוד, לרשום לעצמך רשימה של מטרות שאת רוצה להגשים חלקן מהותיות וחשובות וחלקן שטותיות כמו למשל צניחה חופשית שחלמתי לעשות, עשיתי קיץ שעבר'
השחרחרה צחקקה בעונג משחזרת את החוויה במוחה, ואיפשרה לבלונדינית לדרדר אנחה כאובה לחלל האוויר העליז מדי, לטעמה.
השחרחרה התנערה מצחקוקה בפתאומיות נבוכה 'ומה איתך? תמיד היית המוצלחת שבחבורה' היא הבזיקה חיוך.
'מחכה למשאלה האמתית' ענתה הבלונדינית בטון שהזכיר לתמי את מורתה מכיתה י"ב.
'ומה חוץ מזה?' ניסתה השחרחרה לעבור לפסים מעשיים יותר.
' אני עדיין עובדת כסייעת לחנ"מ, יוצאת לדייטים יומם וליל ומחכה לו, שיבוא כבר, רק שיבוא. אני מוכנה'
'אה' ענתה השחרחרה בטון של צמיג שיצא לו כל האוויר 'יפה לך, מחכה'.
תמי ירדה מהאוטובוס.
הלכה בזריזות לכיוון הבית, מעבדת את המחשבות הדוהרות.
לא רוצה להיות כמו הבלונדינית! המחשבה הזו קפצה בתוכה באלפי קולות ברורה וחדה.
כן, היא תתפלל שיגיע הרגע ותאמין ותקווה. אבל היא לא רוצה להיראות ככה.
לא רוצה לחכות לרגע הזה בישיבה מול החלון. מול החלום.
חלומות אחרים, שכוחים ודרוסים התחילו לקפץ במוחה.
היא ניערה אותם מאבק הדרכים ומהגלגולים שהם עברו.
חפרה עוד קצת במחשבתה ומצאה מחילות של חלומות קטנים ומתוקים.
ניסתה ללחוש להם בלי קול - בהצלחה לנו. אני רוצה שגם אתם תקרו.
המחשבות הקבועות לא ויתרו- אבל את ריקה כל כך, מחכה למשהו חשוב יותר! אל תתכחשי לעצמך...
היא דחפה אותן במאמץ לאזור האחורי והנידח ביותר שמצאה. לא רוצה לשמוע אתכן. חשבה.
החלומות הישנים- חדשים יצאו במחול עליז, בתוכה ריקדה המחשבה על מחברת חלומות.
עליצות החלה להתרקם בה.
היא פתחה את דלת הבית בשקט וקיוותה לצאת לדרך חדשה.
אם קראתם עד כאן אשמח לביקורת (בין אם חיובית ובין אם שלילית )
פחות בקטע הדקדוקי (לא ממש עברתי על הקטע פשוט שפכתי על הדף... יתכן ותמצאו שגיאות)
יותר בקטע של הסיפור עצמו, צורת הכתיבה, תיאור הדמות וכדו'.
יש דרך אחרת. (הערות והארות יתקבלו בברכה!! מ.כ.
) ביום חמישי נתי מסתפר. זהו היא לא תוכל לעגל לשנתיים וחצי.
הכיפה תוכיח לכולם שאימא של נתי שכחה מלימודי החשבון. וקצת התבלבלה.
העגלה הריקה במחסן מבלבלת. היא נקייה, נקייה גם מריח המרכך ששפכה עליה לפני שנתיים.
עגלת אמבטיה חזקה ויפה הם בחרו, שתחזיק מעמד לילדים רבים, יש גם גגון שאפשר להחליף.
זוכרת איך היא צחקה באושר ואמרה למוישי, כל לידה נחליף גגון, זה יהיה הגיוון שלנו.
והוא הסכים איתה בהנהון של ראש שושלת טרי. כל אשר תאמר היולדת ייעשה.
****
היא פותחת את המחשב לבחור תמונות מיום צילומים שערכו לפני החלאקה, הידיים שלה רצות מאליהן לתיקיה של בית החולים.
פותחת תמונה, היא מחייכת שם חיוך ענק. חיוורת. מאושרת.
מחזיקה בידיה עטויות הצמיד חבילה קטנה עם אף סולד ושיער שחרחר. פנים עובריות מה, קטנות ומתוקות.
החוויה הבוסרית, העוברית קוראת לה באלפי גוונים מושכת אותה לחלומות על שמיכות רכות ובקבוקים מעוקרים. הלב שלה שורף בפנים בפעימות דקות. הניסיון הזה לא קל לה.
היא יודעת, היא קיבלה מתנה ענקית, את נתי המתוק והחכם, ואסור לה להתלונן. באמת שאסור. כי טוב לה. אבל גם ריק לה.
נתי גדול, מעסיק את עצמו יופי, ולה- לא נעים, אבל משעמם.
נתי אוהב ללכת לשכנים. מה הפלא? תוסס שם. עם ארבעה בנים נמרצים לרעיונות אין גבול.
ושוב איתמר מוצא אותה בוהה בחלל עטוית דמעות.
****
'ת-מ-י, שנים לא פגשתי אותך, בטח כבר יש לך איזה שלושה ילדים' אומרת חנהל'ה תוך כדי חיבוק קליל, מעבר לעגלת התאומים.
היא אוספת עשתונות לתוך גרונה החנוק. הפעם האחרונה שנפגשו הייתה בבית החולים.
הן ילדו יחד. לחנהלה יש כבר 4 בלי עין הרע. היא לא רוצה לערוך השוואות. למה מכריחים אותה?
'לא', היא עונה בקלילות אגבית 'יש לי אחד'
חנהלה כנראה שכחה את הטקט בין כיסוי הראש לתיק המרתי המרובע ופערה את פיה בהפתעה,
'אבל את כבר נשואה חמש שנים ויש לך ילד כזה מתוק, אז למה למנוע?'
'לפעמים המניעות קשורות לאלוקים' היא לוחשת בלי קול, שמחה לראות את קו 21 עוצר באנחת אגזוז סמוך לתחנה.
*****
ושוב היא חוזרת מהרופא, לאחר שביצעה בדיקות מקיפות והגיעה אלי עם תוצאות. אין כל חדש תחת השמש.
'הכל בסדר אתך גב' דיסקין, רק קצת סבלנות' הוא אמר וחייך .
אין לה סבלנות. מאז שהייתה קטנה היו סדורות בפיה רשימות של שמות
שבהם ייקראו ילדיה. תמיד חלמה על בית ענק, מבולגן ומלא חיים.
חלמה למי יהיה דומה כל אחד. חלמה על המון לחיים תפוחות לצבוט בהן ועל לילות טרוטים.
'אמא', נתי שרץ לקראתה בגעגוע המס את כל המחשבות והכניס אותה למצב –אמא-
על כל המשתמע ממנו. הקשבה, ארוחה, צחוק, מקלחת סיפור ולישון.
שרק לא יבואו המחשבות.
****
היא ישבה באוטובוס, שהיה ריק ושקט באופן מפתיע לשעה שלוש בצהרים.
ברביעיה שלפניה ישבו שתי בחורות חמודות שנראו בערך בנות גילה.
אחת הייתה בלונדינית גבוהה והשנייה בעלת תלתלים שחורים קפיציים.
היה אסור לה לצותת, אבל שיחות במרחב הציבורי בטון גבוה אינן נחשבות לרשות הפרט.
'אז מה את עושה היום'? שאלה הבלונדינית את השחרחרה אגב לעיסת מקלות גזר.
'וואו' שחררה השחרחרה צחקוק חמוד , 'אם אני אתחיל נראה לי לא אגמור...'
'בגדול אני לקראת סיום תואר בעבודה סוציאלית, אני מתנדבת פעמיים בשבוע ביד שרה זה סיפוק אדיר!
למדתי גם תדמיתנות, זוכרת שאהבתי לתפור?' היא לא חיכתה לתשובה והמשיכה למנות את פעליה
'ראיתי רעיון חמוד, לרשום לעצמך רשימה של מטרות שאת רוצה להגשים חלקן מהותיות וחשובות וחלקן שטותיות כמו למשל צניחה חופשית שחלמתי לעשות, עשיתי קיץ שעבר'
השחרחרה צחקקה בעונג משחזרת את החוויה במוחה, ואיפשרה לבלונדינית לדרדר אנחה כאובה לחלל האוויר העליז מדי, לטעמה.
השחרחרה התנערה מצחקוקה בפתאומיות נבוכה 'ומה איתך? תמיד היית המוצלחת שבחבורה' היא הבזיקה חיוך.
'מחכה למשאלה האמתית' ענתה הבלונדינית בטון שהזכיר לתמי את מורתה מכיתה י"ב.
'ומה חוץ מזה?' ניסתה השחרחרה לעבור לפסים מעשיים יותר.
' אני עדיין עובדת כסייעת לחנ"מ, יוצאת לדייטים יומם וליל ומחכה לו, שיבוא כבר, רק שיבוא. אני מוכנה'
'אה' ענתה השחרחרה בטון של צמיג שיצא לו כל האוויר 'יפה לך, מחכה'.
תמי ירדה מהאוטובוס.
הלכה בזריזות לכיוון הבית, מעבדת את המחשבות הדוהרות.
לא רוצה להיות כמו הבלונדינית! המחשבה הזו קפצה בתוכה באלפי קולות ברורה וחדה.
כן, היא תתפלל שיגיע הרגע ותאמין ותקווה. אבל היא לא רוצה להיראות ככה.
לא רוצה לחכות לרגע הזה בישיבה מול החלון. מול החלום.
חלומות אחרים, שכוחים ודרוסים התחילו לקפץ במוחה.
היא ניערה אותם מאבק הדרכים ומהגלגולים שהם עברו.
חפרה עוד קצת במחשבתה ומצאה מחילות של חלומות קטנים ומתוקים.
ניסתה ללחוש להם בלי קול - בהצלחה לנו. אני רוצה שגם אתם תקרו.
המחשבות הקבועות לא ויתרו- אבל את ריקה כל כך, מחכה למשהו חשוב יותר! אל תתכחשי לעצמך...
היא דחפה אותן במאמץ לאזור האחורי והנידח ביותר שמצאה. לא רוצה לשמוע אתכן. חשבה.
החלומות הישנים- חדשים יצאו במחול עליז, בתוכה ריקדה המחשבה על מחברת חלומות.
עליצות החלה להתרקם בה.
היא פתחה את דלת הבית בשקט וקיוותה לצאת לדרך חדשה.
אם קראתם עד כאן
אשמח לביקורת (בין אם חיובית ובין אם שלילית )פחות בקטע הדקדוקי (לא ממש עברתי על הקטע פשוט שפכתי על הדף... יתכן ותמצאו שגיאות)
יותר בקטע של הסיפור עצמו, צורת הכתיבה, תיאור הדמות וכדו'.
כללי האתגר:
בכל הודעה ניתן להעלות יצירה אחת בלבד.
זמני האתגר:
Reactions: goaty, אמונה בהשם, עיצוב שנוסק גבוה ועוד 12 משתמשים15 //