הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #121
שלא תביני, הילדים שלי היו חולים המון, כל אחד מהם.
אבל קרה לי למשל שהגעתי עם תינוק חולה לעבודה לכמה שעות. כשתזמנתי את שעות השינה שלו (בעגלה) כך שאוכל לעבוד שעתיים שלוש וזה הציל את המצב.(ואל תתחילו להסביר לי שלא תמיד זה אפשרי, ברור שלא תמיד זה אפשרי, גם באותו ילד זה פעם אפשרי ופעם לא ובאותה עבודה פעם אפשרי ופעם לא. מה שאפשרי זה לנסות להתאמץ)
או כמו שאת אומרת ללכת בצהריים.
או בשישי
או לעבוד מהבית בערב.
או להעזר בבייביסיטר וללכת אחה"צ.
או להיות בבית עם הילד החולה, ברור שגם זה קרה לי המון...
הכל לפי המצב של הילד וגם של העבודה.... אין טעם להכנס עכשיו לוכוח על כל פתרון שאציע. ברור שהם לא מושלמים וברור שהם לא מתאימים לכל אחת. הרעיון הוא לחפש פתרונות ואם אין? מרימים ידיים לשמים ואומרים אני את שלי עשיתי מכאן אין לי שליטה על הדברים.
אגב, זה עוד נושא נפיץ. אבל אם אנחנו רוצות שויון זכויות בלקבל אז גם בלתת. וכן, חלקתי לפעמים את ימי המחלה ביני לבין בעלי האברך. כמו כל העובדות אצלינו שחולקות עם בני זוגן.
אני תמיד מעדיפה להשאר, אבל אם קורה משהו דחוף בעבודה, או אם המחלה מתמשכת בעיני זה הגון. (וכן, אני מקבלת ימי מחלה מהיום הראשון)
אגב, בעלי הולך כמה פעמים כל חורף ללמוד אצל החברותא בביתו כי הוא נשאר עם ילד חולה (להפך זה לא עובד בגלל שאנחנו גרים רחוק מהכולל) אשתו מורה והיא לא יכולה להשאר כלל והסידור הזה מועדף על בעלי מאשר ללמוד לבד (סתם עוד דוג' לסידור אפשרי)
מסכימה איתך לגמרי, מנסיון אישי גם כששלמו לי לפי חק וגם כשלא בסוף נוצלו אותו מס' ימים פחות או יותר.
רק במקרה שהמעסיק משלם מהיום הראשון הם יותר מפוזרים, אחרי יום-יומיים אתה מרגיש זיפט ומוצא סידור וחוזר לעבודה.
בעוד שאצל מעסיק שמשלם לפי חק אתה מרגיש קצת פראיר לחזור, ואם אין ממש לחץ מרגישים לגמרי בנח עם חופשת מחלה ארוכה.
עכשיו הכל טוב
