זה נכון? לא מגיעים דמי מחלת ילד לאמא שבעלה אברך?

[מיסי]

גזירה חדשה מצד המעביד.

זה נשמע לי לא הגיוני!

מצד שני בדקתי בחוק ומופיע תנאי לקבלת הזכות אם הבעל עובד.

האם בעל שהוא אברך נחשב עובד לענין זה? ואם הוא סטודנט זה שונה?

מי יודע ויכול לעזור?

 

[מתולתלת0]

גזירה חדשה מצד המעביד.

זה נשמע לי לא הגיוני!

מצד שני בדקתי בחוק ומופיע תנאי לקבלת הזכות אם הבעל עובד.

האם בעל שהוא אברך נחשב עובד לענין זה? ואם הוא סטודנט זה שונה?

מי יודע ויכול לעזור?

תגידי לו שיצוטט לך את החוק הזה
ויראה לך איפה זה כתוב

 

[מנסה את מזלי]

אני חושבת שאם הוא אברך לענין זה לא מחשבים אותו כעובד
אם אתם עושים יום את יום הוא זה לא ייספר לך בימי מחלה אם בעלך אברך אבל אם הוא עובד זה כן ייחשב , זו הכוונה

 

[A052]

תביאו אישור ביקור במרפאה על שמכם וזהו.

 

[22]

נשמע שטויות לחלוטין, אני עובדת כשכירה שנים טובות ובעלי אברך ואף פעם לא הייתה לי בעיה להביא אישור מחלת ילד.

 

[efrat1]

כך היה החוק בעבר.
אך לאחר עבודה של הרב אורי מקלב שונה.
וכיום אברך נחשב לעובד לצורך ימי מחלה

 

[cherry c]

פעם במשרדי ממשלה זה היה ככה.
היום גם הם שינו והבינו שזה אפליה.
יש מעבידים שיורדים לקטנות.
מכריחים את העובדים לשקר.

 

[YRN]

בעקרון זה החוק.
רוב מקומות העבודה הנורמליים לא מתקטננים עליו.
אגב, החוק ממשיך ואומר שגם כאשר האב עובד והאם זכאית למחלת ילד, זה מוגבל ל-8 ימים בשנה, בלי קשר למס' ימי המחלה שאת צוברת ובכמובן בלי קשר למס' הילדים.
שוב, אכיפת החוק הזה היא התקטננות ואטימות, בעיני.

 

[gityl]

כן, זה החוק...
כל זכות:
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) קובע כי עובדים שכירים שבני זוגם עובדים, זכאים לזקוף עד 8 ימי היעדרות בשנה בשל מחלת ילדיהם שמתחת לגיל 16 על חשבון ימי המחלה הצבורים שלהם.
בשום מקום עבודה לא שאלו אותי אם בעלי עובד, עד שדרשתי לפצל את ימי מחלת הילד עם בן הזוג, ואז התברר לי שבעיקרון אני לא זכאית כלל.
אגב, החוק מתייחס כך גם לסטודנטים, כך שאין מה לטעון לאפליה.

 

[מיסי]

תגידי לו שיצוטט לך את החוק הזה
ויראה לך איפה זה כתוב

אני בדקתי בחוק. וכך אכן מופיע

 

[מיסי]

כך היה החוק בעבר.
אך לאחר עבודה של הרב אורי מקלב שונה.
וכיום אברך נחשב לעובד לצורך ימי מחלה

איפה זה כתוב? יש על זה הנחיה מפורשת?
אשמח למקור.

 

[efrat1]

לא מצליחה למצוא את לשון החוק,
אבל אולי כדאי לברר בלשכה של ח"כ מקלב.
ראו כאן

 

[אוריגמי]

בוסית שלי בעבר (שגם בעלה אברך ) הקפידה על זה. אין מה לעשות, זה החוק
חלק מהזכות שלך להחזיק תורה ולהראות מה חשוב יותר...

 

[אלי7 א]

שגם בעלה אברך )

גועל נפש מצידה.
במחילה, איכסה איכסה.
בואו ניזכר שיש מצוה להרבות תורה בעולם, לא רק שהבעל שלי ילמד תורה.
ומה שהיא עשתה ברור שממעט.

 

[yudit10]

גועל נפש מצידה.
במחילה, איכסה איכסה.
בואו ניזכר שיש מצוה להרבות תורה בעולם, לא רק שהבעל שלי ילמד תורה.
ומה שהיא עשתה ברור שממעט.

ואם זה יהיה על חשובנה זה לא ימעט ?

 

[שיראז]

בוסית שלי בעבר (שגם בעלה אברך ) הקפידה על זה. אין מה לעשות, זה החוק
חלק מהזכות שלך להחזיק תורה ולהראות מה חשוב יותר...

תביאי מחלה על שמך או מחלת בן זוג ( לפי מה שאני זוכרת מותר לדווח עד שישה ימים בשנה)

 

[אלי7 א]

ואם זה יהיה על חשובנה זה לא ימעט ?

סליחה.
זה התנהלות דוחה שאין לי טיפת חשק להיכנס למניעים שלה.
(וסתם בסוגריים, אין לי הרבה תגובות כאלה תקיפות כאן, מוזמנת לראות. זה פשוט הקפיץ אותי. כי זה קיצוני בעיני)
זה רק סימפטום, זה מסוג הנשים שכל העולם אמור לסבול בגלל שהבעל שלהן אברך, כמו לקוחה שמגיעה באופן קבוע עם כל ילדיה הפיצקלאך לקוסמטקאית- ראיתי בעיני, ולא פעם אחת, למה? כי בעלה "אברך" והוא בכולל. והנשים שזורקות את הילדים שלהן לאמא ולשווגער, ולאחיות והגיסות- כי הן חייבות בייביסיטר והבעל אברך.
נשים יקרות, אל תשכחנה שבחרתן בחיי תורה, וזוהי בחירה שאמורה להשליך עליכן בלבד.

 

[yudit10]

סליחה.
זה התנהלות דוחה שאין לי טיפת חשק להיכנס למניעים שלה.
(וסתם בסוגריים, אין לי הרבה תגובות כאלה תקיפות כאן, מוזמנת לראות. זה פשוט הקפיץ אותי. כי זה קיצוני בעיני)
זה רק סימפטום, זה מסוג הנשים שכל העולם אמור לסבול בגלל שהבעל שלהן אברך, כמו לקוחה שמגיעה באופן קבוע עם כל ילדיה הפיצקלאך לקוסמטקאית- ראיתי בעיני, ולא פעם אחת, למה? כי בעלה "אברך" והוא בכולל. והנשים שזורקות את הילדים שלהן לאמא ולשווגער, ולאחיות והגיסות- כי הן חייבות בייביסיטר והבעל אברך.
נשים יקרות, אל תשכחנה שבחרתן בחיי תורה, וזוהי בחירה שאמורה להשליך עליכן בלבד.

אוקיי סליחה
חשבתי שדברת נגד המעסיקה

 

[אוריגמי]

הבהרות למה התכוונתי (מתעצלת לצטט ולענות לכל אחד)
1. חוק זה חוק, לא יכולה להכריח מעסיקה לתת משהו שלא חייבת
2. העובדה שבעלה אברך מעצבנת כי זה אומר שהיא יודעת בעצמה מה זה, בכל המובנים
3. זו זכות שהבעל לומד, ועושים הרבה לזכות הזו, גם אם ה"הרבה" הזה כולל להחסיר מהעבודה ללא תשלום מתוך בחירה שהבעל ילמד ולא הוא יחסיר.

הערת אגב- יום מחלה הוא על חשבון המעסיק, ולא המדינה. אם לפי החוק המעסיק לא חייב לשלם, יתכן שהוצאת תשלום ממנו בכ"ז (ע"י אישור מחלה על שם ההורים) זה גזל מהמעסיק ולא מהמדינה.

 

[אלי7 א]

חשבתי שדברת נגד המעסיקה

בהחלט דיברתי נגד המעסיקה.
אני אסביר שוב:
מנקודת מבטי, המעסיקה הזאת היא אשת אברך שיוצאת לפרנס את ביתה וברך רומסת לא משנה את מי, ולא משנה את מה העיקר שתוכל לפרנס את ביתה ובעלה ישב וילמד.
בואי נחשוב מה יכולה לעשות אישה שבעלה אברך ואין לה אפשרות לקבל תשלום עבור השהיה שלה:
1. להישאר בבית ללא תשלום, מה שיכול להיות עבורה ענין של תשלום לחיים הבסיסיים שיותר- שלא יהיה לה בסוף החודש
2. בעלה ישאר עם הילד, ומה שנגרם זה בדיוק ביטול תורה, ולא רק ביטול תורה- פשוט וברור שלאישה יותר קל להישאר עם ילד בבית, היא אמא שלו והנטיה הטעית היא שהיא תישאר איתו.

אבל לא, המעסיקה הזאת אגואיסטית נורא. והיא עומדת על זכויותיה בתקיפות ולעובדת נשאר לחרוק שיניים ולנשוך שפתיים.
מה המעסיקה תפסיד מזה שתתן לה להישאר בבית? יהיה לה פחות תפוקה, ובואי נחשוב בהיגיון- אם הבעל של העובדת היה עובד, ולא אברך, הייתה נאלצת להתמודד עם זה, לא?

זהו. לא נשאר לי אלא לחזור על ההגדרה שלי: גועל נפש.
בייחוד- שמקובל מאד להתעלם מהחוק הזה, אם בכלל הוא קיים.