• הוסף לסימניות
  • #82
אגב,
יש כאן לאחרונה איזה חוק לא כתוב שמעלה הסיפור לא מתערב באשכול, חוץ מהפרקים עצמם. למה?
מכמה טעמים.
א. הסיפור אמור לדבר בעד עצמו.
אם יש משהו שלא מובן מהסיפור, והכותב צריך להסביר ולפרשן אותו בהודעה נפרדת, בעיניי זה עושה הנחה לסיפור ומוריד מאיכותו.

ב. אנשים שיראו הודעה חדשה מאת הכותב עלולים להתאכזב כשהם יראו שלא מדובר בפרק חדש אלא רק בתודות או פרשנויות והסברים.
(אם זה גם מה שיקרה עכשיו - אז סליחה מראש...)

טוב, עכשיו יצא פה פרדוקס. שכתבתי תגובה שבה הסברתי למה אני לא כותב תגובות....

אז בהזדמנות זו תודה רבה לכל המעירים / מאירים / מלייקים / מודים / תוקפים / שואלים / מבקרים וכו' בכללי ובפרטי.
שלי ושלכם - שלכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
מכמה טעמים.
א. הסיפור אמור לדבר בעד עצמו.
אם יש משהו שלא מובן מהסיפור, והכותב צריך להסביר ולפרשן אותו בהודעה נפרדת, בעיניי זה עושה הנחה לסיפור ומוריד מאיכותו.

ב. אנשים שיראו הודעה חדשה מאת הכותב עלולים להתאכזב כשהם יראו שלא מדובר בפרק חדש אלא רק בתודות או פרשנויות והסברים.
(אם זה גם מה שיקרה עכשיו - אז סליחה מראש...)

טוב, עכשיו יצא פה פרדוקס. שכתבתי תגובה שבה הסברתי למה אני לא כותב תגובות....

אז בהזדמנות זו תודה רבה לכל המעירים / מאירים / מלייקים / מודים / תוקפים / שואלים / מבקרים וכו' בכללי ובפרטי.
שלי ושלכם - שלכם.
אני מסכים
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
ב. אנשים שיראו הודעה חדשה מאת הכותב עלולים להתאכזב כשהם יראו שלא מדובר בפרק חדש אלא רק בתודות או פרשנויות והסברים.

חזקה עליך שכל הודעה שתכתוב לא תאכזב את מי שנכנס לקרוא אותה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
  • הוסף לסימניות
  • #89
רק שאלה
זה שטוענים שאין אלימות (רק בפחות מאחוז ) הבנתי, זה בא ממקום טוב של מי שחי בחממה ולא מכיר את המתרחש מחוץ לביתו.
זה שלא יודעים מה זה צהוב, אשרינו,
קנאת סופרים תרבה חכמה. (באמת שיש מה לקנאות)
אבל זה שממלאים אשכול בתהיות על אנשים ונשים שחורצים גורלות ושורפים גשרים על שטויות וחלקיקי שקרים.
סליחה אבל באמת הגזמתם!
זה כבר לא נאיביות, אלא פנאטיות ואמונה בראיה סלקטיבית שהעולם הוורוד שסביבנו נוטף רוך ושואף לאינסופטוב , אגב זה טוב לפעמים לחיות ככה, אבל המדפים באלתר קורסים ממילים טובות שלקוראים נמאס מלהאמין להם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
מתכוונת לזה שאנחנו נוטים להאמין שהעולם טוב ולא יכולים לקרות טעויות מצערות של שבירת שידוך בגלל צליאק או סבתא שנולדה בגבול שבין רוסיה לאזרבייג'ן
אגב אם הם היו שוברים בגלל מחלה באמת אז הקאצ' פה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
בא לי להחטיף סטירה לאמא!
יש מצב שאתה מכניס מה מוטי חושב על הסיפור?
(עוד לפני מה הוא עושה הלאה...)
מסקרן אותי נורא אם הוא מסכים או שאמא שלו הכריחה אותו.
חייב להיות כאן מישהו לטובת הכלה.
אוף!
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
אבל זה שממלאים אשכול בתהיות על אנשים ונשים שחורצים גורלות ושורפים גשרים על שטויות וחלקיקי שקרים.
סליחה אבל באמת הגזמתם!
זה כבר לא נאיביות, אלא פנאטיות ואמונה בראיה סלקטיבית שהעולם הוורוד שסביבנו נוטף רוך ושואף לאינסופטוב , אגב זה טוב לפעמים לחיות ככה, אבל המדפים באלתר קורסים ממילים טובות שלקוראים נמאס מלהאמין להם.
זו לא נאיביות ולא פאנאטיות, אלא רק אנשים שפורקים את העולה על לבם בשעת הקריאה, ומוצאים את המקום כאן.
אני מאמין שהם חושבים כך גם כשקוראים ספר מצער אחר, אלא ששם אין להם איפה לכתוב את זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
פרק ט'

זה הכל בגללי. אני אשמה.
למה? למה נתתי לו להבין שזה בסך הכל איזה רגישות לא משמעותית?
אולי אם הייתי מסבירה ומפרטת הכל, לא הייתי מגיעה למצב הזה.
איזו שטות זו הייתה להניח לדברים לזרום, לטמון את הראש בחול ולחשוב שהכול בסדר.
טיפשה. אני כזאת טיפשה.
מגיע לי.
הכל באשמתי.

*
זה הכל בגללי. אני אשם.
למה נתתי לאמא לבטל את השידוך.
הייתי צריך לעמוד מולה בתוקף, להגיד לה שאין על מה לדבר.
למה? למה לא אמרתי מילה.
טוב. ת'אמת, מי יכול לעמוד מולה? אפילו אבא ישר עשה כל מה שהיא אמרה לו.
אבל אני, אני לא הייתי צריך לתת לזה לקרות.
אוף.
הכל באשמתי.

*
זה הכל בגללי. אני אשם.
למה נתתי לשולמית לבטל את השידוך.
איזה מין גבר אני, שלא יודע לעמוד מול אשתו, ועושה כל מה שהיא אומרת לו?
הרי אני יודע שזה צעד קיצוני ומופרך.
אבל לא העזתי להגיד לה את זה בפנים.
ועכשיו מוטי המסכן, בסטטוס המשפיל: 'בחור ששבר שידוך'.
ריבונו של עולם.
הכל באשמתי.

*​

זה הכל בגללם. הם אשמים.
וקורץ השדכנית עוד רומזת לי לבקש מהם מחילה.
בחיים לא.
חוצפנים שכאלה.
מסתירים אינפורמציה וסומכים על התמימות שלנו. חוצפה.
ועכשיו בגללם מוטי 'בחור שעזב שידוך'.

המזל של מוטי הוא שאני לא כזאת תמימה.
אין לו מושג למה הוא היה יכול להכניס את עצמו.
לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה.

לפחות אני פה בשטח.
ומעכשיו - לא עוד. אני בולשת בשבע עיניים על כל שידוך.
שאף אחד לא יחשוב שבגלל שביטלנו שידוך - שלא באשמתנו - מגיע לנו עכשיו פחות ממושלם.

*
לפרק י'
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #98
"אמרתי לכם שאני הייתי צריכה לעשות את הבירורים. בחורה חולה הביאו לנו. יפה מאוד".
"זה בסך הכל צליאק".
"בסך הכל? בסך הכל?! בדקתי מה זה. זו מחלה חשוכת מרפא שיכולה לגרום לבעיות בלי סוף", שולמית מונה על אצבעותיה, "לפגיעה בגדילה, לאי-ספיגה ואפילו לסרטן. וזה עוד גנטי, זה עובר בתורשה. 'בסך הכל' הוא אומר לי".
"בסדר. אבל אם נמנעים מגלוטן אז הכל בסדר. יש אנשים שחלב עושה להם לא טוב אז הם לא שותים חלב. יש אנשים שגלוטן עושה להם לא טוב, אז הם נמנעים מגלוטן".
"אל תבלבל לי את המוח. ואם יום אחד היא תשכח ותאכל איזה רוגלע? סליחה, מוטי בחור צעיר ומוצלח. אין שום סיבה בעולם שהוא ייקח בחורה עם מחלות. לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה. נקודה".
"טוב מה את רוצה? כבר התארסו, אין מה לעשות עכשיו".
"אין מה לעשות? אוהו יש מה לעשות. תקשיבו לי, צריך לבטל את השידוך הזה ויפה שעה אחת קודם".
"לבטל?! אל תהיי כל כך קיצונית".
"ואתם אל תהיו כל כך תמימים. מנסים למכור לנו חתול בשק. לא מספרים שהיא חולה. לכו תדעו מה עוד הם מסתירים מאיתנו".
"דווקא היא כן אמרה משהו באחת הפגישות". ממלמל מוטי.
"מה היא אמרה? למה לא סיפרת?" יורה שולמית.
"לא חשבתי שזה משהו רציני. היא אמרה לי שיש לה איזו רגישות", מנסה מוטי לומר בקול אומלל.
"וואלה יופי. 'יש לה איזו רגישות'. איזה הגדרה מיתממת. עליי אי אפשר לעבוד", עיניה יורות גיצים. "ואם הם חושבים שהם ירוויחו משהו מלהסתיר כזה דבר, אז הגיע הזמן שילמדו - לא אצלי. לא אצל שולמית פרידמן".
היא מסיימת בדפיקה עזה על השולחן.

"קח את הטלפון ותודיע לשדכנית".
"רגע שולמית. מה את כל כך פזיזה. בואי נעצור רגע. נחשוב על זה".
"לחשוב? אוקיי. תחשבו", היא משלבת ידיים, "אני מחכה פה עד שתסיימו לחשוב אם אתם רוצים כלה שקרנית ממשפחה של נוכלים שעלולה מחר או מחרתיים לאכול סופגנייה ולחטוף סרטן. נו תחשבו. אתם חושבים?"
דיאלוג מושלם. ממש יכולתי לשמוע אותם מדברים.
 

הצעה לסדר:

במקום להטריח את המנהלים בכל פעם להטמיע את הלינק לפרק הבא בסיום הפרק הקודם -

תעלה כל פרק בתוך שלוש שעות מהעלאת הפרק הקודם, וכך תוכל להטמיע את הלינק בעצמך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים זוג או פרט
פרולוג

משחק ה"ביג בוס" הסוער הסתיים בניצחונו של יוספי, היא היתה הסגנית. יוספי זרח, מיכלי ותולי קצת פחות.
אלו היו הכללים הבלתי כתובים במשחקים של יעל, חלוקת ניצחונות הוגנת על פני השבת. היא יישרה את הרגל: "שנעבור לשחק על השולחן?" נקישות על הדלת, מיכאל נכנס הביתה, יוספי רץ אליו נרגש כולו לבשר על הניצחון.
הזדקפה, נגשה למטבח וארגנה את הסלטים, שירה נכנסה בפיהוק קורע לב, "אין לי איך להודות לך, יעל".
ורק שכבו האורות, הרבה אחרי ששירה ומיכאל הזדחלו החוצה עם הצרורות, היא העזה לשאול את שירה, רק בלב, אם היא בטוחה שאין לה איך.
הבוקר של יום ראשון תפס אותה, כמו תמיד, עייפה וממהרת ורוטנת. זה הבהיל אותה, כי בשבועיים האחרונים היא רוטנת גם בימי שני ושלישי.
המצבר שלה הולך ומתרוקן והיא לא מצליחה למלא אותו.
שנים של תקוות שהתנפצו לא מרשות לה להמשיך לחלום ולשאוב כוח מהעתיד.
העתיד שהיא ציירה בדמיונה מגיל שבע, והמשיכה לצייר ביתר פירוט בגיל שבע עשרה ובגיל עשרים ושבע.
עכשיו, היא רוצה עכשיו. ממש כמו יעלי שרצתה אי אז יומולדת עכשיו. מי העזה לצחוק עליה?
יעל מתמלאת זעם על הפרה ההיא, מהקלטת של שרה קיסנר ולאה פריד. מה היא מבינה באנשים שנגמרה להם הסבלנות?
בתחילת הדרך היתה מלאת סבלנות, סיימה סמינר. נשמה עמוק, היא למדה ברצינות והשקיעה והרגישה שמגיע לה חופש אמיתי. הפגישה הראשונה שלה היתה רק בחנוכה, היה נחמד ונעים ולא מעבר. והאמת, היום היא חושבת שהיא לא באמת חיפשה את העול הזה. הכסף הלחיץ אותה, נוראות.
זמן שווה כסף, היום הכסף לא מלחיץ, והזמן נושף בעורפה.
בלילה מתקשרת מיטלמן, יש לה קול מרגיז והיא חיבת להבין למה היא הורידה את פוגל, אי שם, לפני ארבע שנים וכמה חודשים.
ואחרי שהשיחה הזו מסתימת, יעל יודעת שגם היא סיימה פרק בחייה. היא לא מוכנה יותר לשאת את זה.
היא מרימה ראש לתקרה, מדבקת כוכב נוצצת אליה, שירה הדביקה אותה אי פעם, בשחר ההיסטוריה.
הייאוש מכה בה.
והדבר הכי מפחיד שזה יאוש מסוג חדש, תהום שהיא לא מכירה.
וככה היא נרדמת.
ומתעוררת עם החלטה.
כולם מוזמנים
גאה בעצמי שניחשתי כבר לפני שבועיים שדוד בן הוא מקסימילאן
נהניתי מכל רגע בקריאה, מקווה שגם אתם
ספר פשוט מטורף
לדעתי - הכי טוב בינתיים מכל הסדרה
ותודה ל
@יונה ספיר על שהוא נגמר בנימה עצובה אך אופטימית מאוד
קצת הפריע לי שהעלילה המרכזית לא הייתה שנת ההתגלות, אלא כל המסעות בעבר / בבועת האוצרים
ושכמו תמיד דני לא הצליח לקבל את המקום הראשון
אגב, האם למישהו זה היה הפתעה שהתפרצות הר הגעש הייתה האר"ן? זה היה ברור לי מהשניה הראשונה
יאללה שוטו
  • שכוייח!
Reactions: טונקס1 //
14 תגובות
הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה