האמת שבניתי "אודותיי" די דומה ל
@כוכב מבריק. הציצו בדף הבית שלי
כאן והיווכחו.
אבל, זה המקצוע שלנו, אז מה הבעיה לכתוב מחדש
היי, אני הֶרְשִׁי, בשונה מכולם - לא אוהב את המקלדת... אני מת על העט (אופס... עיפרון, כך לפי
@מנדי פרומר : "קופירייטר אמיתי משתמש בעיפרון") משום מה הזרימה אצלי, היא דווקא על הדף, המחשב חוסם אותי. וזה בסדר! בזכות זה אני זז קצת מהמסך...
האישיות שלי משלבת בין השמרנות ובין החדשנות! איך, למען השם, זה יכול לקרות?
נו, ליצרתיים פתרונים... הדא הוא דכתיב: לכסוס את העיפרון ולהשאירו שלם!
שנים חשבתי שהתכונות האלה שלי מעידות על פיצול אישיות (ו/או פישול איציות...) כאשר מצד אחד, אהבתי לשמור בקנאות על המסגרת, להשען עליה בכל הכוח, ולסמוך עליה בשעת הדחק. ומצד שני, פרצתי אותה ואהבתי את היציאות האלו...
עד שגיליתי את עולם הפרסום החרדי, בו משתמשים במיוחד בפקעת המבולגנת הזו... מחד גיסא, יש כללים נוקשים של מותר ואסור, מתאים ולא מתאים, ומאידך גיסא דורשים מהפרסומאי: "במטותא מינך, פרוץ, פרוץ אל תפחד, צא מהקופסא, רק ככה תהיה רלוונטי". אוהו, כאן אני מרגיש בבית. טוב לי. תודה לך ד'!
וזה מה אני עושה בחיים. צובר לקוחות מרוצים כעצמאי בתחום הפרסום והעיצוב, שנהנים מהיצירתיות שמוצאת מקום בסטודיו שלי ומשמשת את מטרותיהם!
אפרופו יצירתיות: אף פעם לא אשלח לה "הזמנה רשמית", היא בורחת מזה, לא נעים לה. כזאת היא - חמקמקה, נחבאת אל הכלים, אי שם מאחורי הקלעים. אז מה כן? אתן לה הזדמנות להתחמק אלי, באופן שנוח לה! אפנה את המחשבותי, אעסוק במשהו שלא דורש חשיבה, סוג-של עיסוק שהתת מודע מסתדר עמו בכוחות עצמו, ואז פתאום אגלה שהגב' יצירתיות כבר זרקה לי רעיון חדש, מפתיע ומקורי... נסו את זה!

Reactions: טובבבבבבב1 //