מאתו לא תצא הרעות והטובות

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
יש רעיון המובא בשם ספרי החקירה הקדמונים, להוציא מדעת הפילוסופים, שטענו שאי אפשר שהפעולות הרעות והפעולות הטובות יצאו מאותו מקור, ועל כן טענו שישנם שתי רשויות, עפ"ל.
התשובה לכך היא, שאכן מפי עליון לא תצא הרעות, והפועל משתנה לפי המקבלים.
וראיה לכך מאור השמש, שהוא אור אחד פשוט, ופועל פעולות הפוכות, מקשה ביצה רכה, ומתיך את החלב הקשה, משחיר את הפשתן הלבן, ומלבין את... (לא זוכר), וכן הלאה.
מי זוכר מה המקור הראשון לרעיון זה? ואיפה הוא מופיע בבהירות ובצורה שאפשר לצטטו (בהערות הרחבה)?
תודה מראש.
 

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
שאלה חדשה:

יש רעיון המובא בשם ספרי החקירה הקדמונים, להוציא מדעת הפילוסופים, שטענו שאי אפשר שהפעולות הרעות והפעולות הטובות יצאו מאותו מקור, ועל כן טענו שישנם שתי רשויות, עפ"ל.
התשובה לכך היא, שאכן מפי עליון לא תצא הרעות, והפועל משתנה לפי המקבלים.
וראיה לכך מאור השמש, שהוא אור אחד פשוט, ופועל פעולות הפוכות, מקשה ביצה רכה, ומתיך את החלב הקשה, משחיר את הפשתן הלבן, ומלבין את... (לא זוכר), וכן הלאה.
מי זוכר מה המקור הראשון לרעיון זה? ואיפה הוא מופיע בבהירות ובצורה שאפשר לצטטו (בהערות הרחבה)?
תודה מראש.
אולי זה:
דָּבָר אַחֵר, רְאֵה אָנֹכִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדָּבָר הַזֶּה בְּסִינַי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (איכה ג, לח): מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב, אֶלָּא מֵאֵלֶיהָ הָרָעָה בָּאָה עַל עוֹשֵׂי הָרָעָה, וְהַטּוֹבָה בָּאָה עַל עוֹשֵׂי הַטּוֹבָה.
(דברים רבה ד ג)
 

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אולי זה:
דָּבָר אַחֵר, רְאֵה אָנֹכִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדָּבָר הַזֶּה בְּסִינַי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (איכה ג, לח): מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב, אֶלָּא מֵאֵלֶיהָ הָרָעָה בָּאָה עַל עוֹשֵׂי הָרָעָה, וְהַטּוֹבָה בָּאָה עַל עוֹשֵׂי הַטּוֹבָה.
(דברים רבה ד ג)
זה אמנם הרעיון בבסיסו, אבל אני מחפש כאמור את הרעיון, עם ההוכחה הנ"ל.
וכן האם הוא מופיע גם בספרי חסידות.
מי יודע? מי זוכר?
 

עיגול רבוע

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
זה אמנם הרעיון בבסיסו, אבל אני מחפש כאמור את הרעיון, עם ההוכחה הנ"ל.
וכן האם הוא מופיע גם בספרי חסידות.
מי יודע? מי זוכר?
ספרי חסידות: ההוכחה מובאת (העתקה מהסה"ק שושן סודות) בספה"ק דרך פיקודיך (לרבינו הקדוש מדינוב, מצוות פריה ורביה, ס"ק ל"ב, ד"ה התכלית). וכן בספה"ק פרי הארץ, תחלת פרשת ויקרא-החודש.
כמו"כ היא מובאת במקומות רבים.
הקדומה ביותר שמצאתי לע"ע היא בדברי האבן עזרא בהקדמתו לקהלת, וזל"ק: "כי לא יעשה יי' אלקים דבר כי אם טוב כי הכל לעולם הוא טוב וכן כתוב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ואם היה שם רע היה בקצהו כי בעבור רע מעט אין בדרך החכמה העליונה למנוע טוב רב ושורש הרע מחסרון המקבל ואם אין לנו יכולת לדמות מעשה אלקים כי אם אל מעשיו בעבור היות הכל מעשיו הנה ראינו ילבינו הבגדים השטוחים לשמש ויחשכו פני הכובס והלא הפועל אחד יוצא מפועל אחד לכן ישתנו הפעלים בעבור השתנות תולדת המקבלים". (כמו"כ הובא משל זה לענין אחר, בדברי רבינו בחיי, כמדומה בתחלת פרשת בחקותי)
ההוכחה (או יותר נכון דחיית הטענה) לאחדות השם ממשל זה, ראיתי בפירוש הנדפס במחזור ק"ק אשכנז, ונציה שכ"ח, על "הוא אלקינו אין עוד, אמת מלכנו אפס זולתו, ככתוב בתורתו וידעת היום (היינו מהשמש תדע) כו' כי ה' הוא האלקים אין עוד".
כמו"כ בספר הליקוטים שכתב מהר"ח ויטל ז"ל, כתב בפירוש ספר מלאכי וזל"ק "אני ה' לא שניתי. כי הנה כו'. הרי כי לא שניתי, כי ה' הוא האלדי"ם. ואין השתנות כי אם מצד התחתונים, בסוד כי שמש ומגן ה', השמש יש בה ב' הפכים מיבש ומנגב, ומנמס השעוה, מלבין את השעוה ומשחיר את הפנים".
מקור דבריו הוא כנראה בספה"ק לבנת הספיר, שחברו רבי דוד בן רבי יהודה החסיד, בשנת ה"א פ"ה, שהאריז"ל משבחו מאד, ומהרח"ו מעתיק ממנו. וזל"ק בפרשת וישב ד"ה ויהי בלדתה "ובכאן נרמז כי אין רע יורד מן השמים אלא הכל לפי המקבל, דלא [=הלא?] תראה השמש שהוא חם ויבש, ובכח החמימות שבו מלבין הבגד שמכבסין ומשימין בשמש ומשחיר האדם. העומד תמיד לאור השמש. נמצא כי פועל שני הפכים כפי המקבלים. וזהו כי אני ה' לא שניתי. כי השנוי מצד המקבל. וזהו סוד ששזפתני השמש משום דבני אמי נחרו בי".

רשימה חלקית, מצומצמת מאד, ממקומות נוספים (מאוחרים) בהם מובע הרעיון:
  • פי' מטה אהרן על הגדה ש"פ, לרבי אהרן (ב"ר משה) "דרשן" תאומים, שנדפס בבפפד"מ תל"ח, שם ת"ע, ועוד. בזה הוא מפרש "אחד הוא אלקינו בשמים ובארץ" - כענין אחדותו מצינו גם בשמים שהשמש מלבינה ומשחירה כו', וכן בארץ שאותו אדם אוהב לזה ושונא לזה.
  • פי' התפלה לרבי אברהם בן הגר"א, בפי' ברכת רפאנו.
.
 
נערך לאחרונה ב:

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ספרי חסידות: ההוכחה מובאת (העתקה מהסה"ק שושן סודות) בספה"ק דרך פיקודיך (לרבינו הקדוש מדינוב, מצוות פריה ורביה, ס"ק ל"ב, ד"ה התכלית). וכן בספה"ק פרי הארץ, תחלת פרשת ויקרא-החודש.
כמו"כ היא מובאת במקומות רבים.
הקדומה ביותר שמצאתי לע"ע היא בדברי האבן עזרא בהקדמתו לקהלת, וזל"ק: "כי לא יעשה יי' אלקים דבר כי אם טוב כי הכל לעולם הוא טוב וכן כתוב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ואם היה שם רע היה בקצהו כי בעבור רע מעט אין בדרך החכמה העליונה למנוע טוב רב ושורש הרע מחסרון המקבל ואם אין לנו יכולת לדמות מעשה אלקים כי אם אל מעשיו בעבור היות הכל מעשיו הנה ראינו ילבינו הבגדים השטוחים לשמש ויחשכו פני הכובס והלא הפועל אחד יוצא מפועל אחד לכן ישתנו הפעלים בעבור השתנות תולדת המקבלים". (כמו"כ הובא משל זה לענין אחר, בדברי רבינו בחיי, כמדומה בתחלת פרשת בחקותי)
ההוכחה (או יותר נכון דחיית הטענה) לאחדות השם ממשל זה, ראיתי בפירוש הנדפס במחזור ק"ק אשכנז, ונציה שכ"ח, על "הוא אלקינו אין עוד, אמת מלכנו אפס זולתו, ככתוב בתורתו וידעת היום (היינו מהשמש תדע) כו' כי ה' הוא האלקים אין עוד".
כמו"כ בספר הליקוטים שכתב מהר"ח ויטל ז"ל, כתב בפירוש ספר מלאכי וזל"ק "אני ה' לא שניתי. כי הנה כו'. הרי כי לא שניתי, כי ה' הוא האלדי"ם. ואין השתנות כי אם מצד התחתונים, בסוד כי שמש ומגן ה', השמש יש בה ב' הפכים מיבש ומנגב, ומנמס השעוה, מלבין את השעוה ומשחיר את הפנים".
מקור דבריו הוא כנראה בספה"ק לבנת הספיר, שחברו רבי דוד בן רבי יהודה החסיד, בשנת ה"א פ"ה, שהאריז"ל משבחו מאד, ומהרח"ו מעתיק ממנו. וזל"ק בפרשת וישב ד"ה ויהי בלדתה "ובכאן נרמז כי אין רע יורד מן השמים אלא הכל לפי המקבל, דלא [=הלא?] תראה השמש שהוא חם ויבש, ובכח החמימות שבו מלבין הבגד שמכבסין ומשימין בשמש ומשחיר האדם. העומד תמיד לאור השמש. נמצא כי פועל שני הפכים כפי המקבלים. וזהו כי אני ה' לא שניתי. כי השנוי מצד המקבל. וזהו סוד ששזפתני השמש משום דבני אמי נחרו בי".

רשימה חלקית, מצומצמת מאד, ממקומות נוספים (מאוחרים) בהם מובע הרעיון:
  • פי' מטה אהרן על הגדה ש"פ, לרבי אהרן (ב"ר משה) "דרשן" תאומים, שנדפס בבפפד"מ תל"ח, שם ת"ע, ועוד. בזה הוא מפרש "אחד הוא אלקינו בשמים ובארץ" - כענין אחדותו מצינו גם בשמים שהשמש מלבינה ומשחירה כו', וכן בארץ שאותו אדם אוהב לזה ושונא לזה.
  • פי' התפלה לרבי אברהם בן הגר"א, בפי' ברכת רפאנו.
.
@עיגול רבוע -וואו!
איזה גלי הדף עשית לנו באשכול...

קודם כל תודה רבה על התשובה המפורטת ועל השקעת הזמן (אא"כ העתקת את הטקסט ככתבו וכלשונו מאיזהו מקומן...)
אתיישב יותר מאוחר לעיין בו בישוה"ד בס"ד.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

תודה
נקרא  0  פעמים

לוח מודעות

למעלה