ביקורת חתונה או קריסה כלכלית- איפה הגבול?

מצב
הנושא נעול.
תמשיך לכתוב את זה.
אתה לא מכיר את פרטי המקרה והחלטת ככה.
אני סיימתי.
יתכן שבמקרה שאתה מכיר אתה צודק התייחסתי באופן כללי שאתה אומר שלכלל האברכים יש סייעתא דשמיא מעל דרך הטבע להביא מליוני שקלים אז כתבתי ממקרים שאני מכיר שיש להם סייעתא דשמיא בהנ"ל
 
סיעתא דשמיא שגמ"ח יתנו לו הלואה אפי' שעדיין לא החזיר הלואות ישנות או שהוא יתקבל בגמ"ח אחר או סייעתא דשמיא שהצליח לגייס מליון שקל בחו"ל גם לזה צריך סייעתא דשמיא עצומה או סייעתא דשמיא שיוכל לחיות ולא להשתגע מזה ויוכל ללמוד בין לבין
אני מכיר אברכים ת"ח שהיה להם סייעתא דשמיא עצום בהנ"ל אחד אפי' הצליח לעשות הסכם יששכר וזבולון עם איזה גביר בחו"ל
למה זה נשמע לך תקין שהוא טס לשנורר בחו"ל?
 
אתה מתכוון למעשה שצריך לסמוך על הנס?
יש עוד תחומים בחיים שאתה חושב שנכון לנהוג כך?
החזון אי''ש אמר בזמנו (שמעתי את זה מתלמידיו)
שאמנם בדורינו אין כבר ניסים גלויים
נשאר רק נס גלוי אחד-שאברכים מחתנים ילדים!
[בכל דבר צריך השתדלות-אבל צריך לזכור שמבחינה יהודית הקשר בין עבודה לפרנסה זה כמו הקשר בין לולב לכפרות]
 
זה רשעות לבקש מהשווער מאות אלפי ש"ח, מה הוא חייב לך, מי אתה בכלל שתבקש את זה , זה רק גאווה וזה תורה שלא לשמה.
מי דורש?
מציעים לך הצעה גבוהה והצעה נמוכה לאיזו תיגש?
הבעיה היחידה היא עם מי שמציע מה שאין לו.
אין לו את מי להאשים אלא את עצמו.
 
אני לא מבין רק דבר אחד, גם מי שמקבל 800000 מהשוער, ונניח 200000 מההורים שלו
עדיין נשאר לו משכנתא של מליון ש"ח, לדירה קטנה במרכז.
חישוב קל מעלה שמשכנתא של מליון ש"ח ל30 שנה זה החזר של סביבות ה 5000 ש"ח לחודש
30 שנה זה כולל כבר כמה וכמה חתונות של הילדים עצמם וכולל חגים אירועים בלת"מים ועוד
אז עכשיו בא נחשב אותו אברך שיכול לדבר עם ת"ח גדולים והוא אמור להיות גדול הדור הבא....
יכול להתמודד עם חוב של 5000 לחודש למשך 30 שנה?
חובות זה אחד הדברים שהכי מוציאים מהלימוד.
ובקשר לס"ד ידוע שיש ס"ד על הדברים הבסיסים, אין היום כמעט אברכים שאין להם לחם וחלב בבית וכו'
הבעיה היום שכל אחד חודש אחרי החתונה חייב לטוס לחו"ל באלפי שקלים
אח"כ לקנות רכב, אח"כ לפחות פעם בשבוע יציאה לאכול, ובכל זמן איזה צימר מפנק וכו'
ואז חושבים שיש ס"ד לכל זה.
שמעתי מאדם גדול שאברך שככה מתנהג על הדברים הנ"ל כל עוד אין לו בהם הכרח גמור הוא בדיוק
כמו כל אדם שאו שיהיה לו או שלא יהיה לו.
דבר מענין ששמתי לב שדווקא האלה שאם חובות מטורפים ונחנקים במשכנתאות במרכז הם האלה שישר קונים רכב
ופחות שמים לב לכסף, כי כנראה שאם גם ככה יש חובות אז שיהיה עוד, ודווקא האלה שבתחילת חייהם לא קיבלו הרבה פיתחו אוריינות פיננסית, ולמדו איך להיות טובים עם כסף...
מסקנת הדברים אין קשר בין לצאת ת"ח לבין כמה שהחתן מקבל, בכל מקרה יש לו משכנתא מטורפת וגלגולי חובות
ולגבי ס"ד זה לא על כל מה שאני רוצה.
 
החזון אי''ש אמר בזמנו (שמעתי את זה מתלמידיו)
שאמנם בדורינו אין כבר ניסים גלויים
נשאר רק נס גלוי אחד-שאברכים מחתנים ילדים!
[בכל דבר צריך השתדלות-אבל צריך לזכור שמבחינה יהודית הקשר בין עבודה לפרנסה זה כמו הקשר בין לולב לכפרות]
אני מכיר את הציטוט הנ"ל ביחס לשידוכים וההשתדלות בשידוכים.
יש קשר בין עבודה לפרנסה שזה הקנס שנגזר עלינו - בזיעת אפיך תאכל לחם
 
מי דורש?
מציעים לך הצעה גבוהה והצעה נמוכה לאיזו תיגש?
הבעיה היחידה היא עם מי שמציע מה שאין לו.
אין לו את מי להאשים אלא את עצמו.
איך הבחור שקיבל מאות אלפי ש"ח מהשווער יכול לשבת בשולחן שבת ליד השווער ולראות את הצער והעגמת נפש שצועק מהפנים , והוא הבעל גאווה יש לו דירה והשווער גר בשכירות.
 
איך הבחור שקיבל מאות אלפי ש"ח מהשווער יכול לשבת בשולחן שבת ליד השווער ולראות את הצער והעגמת , והוא הבעל גאווה יש לו דירה והשווער גר בשכירות.
אתה שוב לא עונה עניינית.
תענה ביחס למקרה, מי אשם? מי שמקבל או מי שנותן.
 
מי דורש?
מציעים לך הצעה גבוהה והצעה נמוכה לאיזו תיגש?
הבעיה היחידה היא עם מי שמציע מה שאין לו.
אין לו את מי להאשים אלא את עצמו.
נכון, ולהפסיק להאמין שבחור טוב זה מי שדורש טוב
 
נכון, ולהפסיק להאמין שבחור טוב זה מי שדורש טוב

במבחן התוצאה - אברכים מתמידים בגילאי 30+-, אין משמעות איפה למדו.
(מחריגה את מוכווני השטעלע שבאמת הגיעו מישיבות נוצצות וקיבלו משרות. מדברת על אברכים)
יש משמעות עצומה לאיפה למדו.
אבל לא במובן הנוצץ של המילה.
סגנון לימוד נשאר לתמיד.
 
אתה שוב לא עונה עניינית.
תענה ביחס למקרה, מי אשם? מי שמקבל או מי שנותן.
אין לי מה לענות בדברים כ"כ פשוטים שכל ילד יכול להבין,
והשווער לא צריך למכור את הדירה שלו בשביל החתן הבעל הגאווה שרוצה דירה במרכז, יהיה מה שיהיה.
 
יש משמעות עצומה לאיפה למדו.
אבל לא במובן הנוצץ של המילה.
סגנון לימוד נשאר לתמיד.
סגנון לימוד זה רמה?
למיטב הבנתי (אני אישה) הסגנון לא ממש שונה בין הישיבות הליטאיות
ולמעשה, אברכים בני 30 נהנים/ מצליחים יותר עם חברותות מהשיבה שלהם?
לא ראיתי את זה אצל האחים שלי שלמדו בישיבה סוג אא
 
אין לי מה לענות בדברים כ"כ פשוטים שכל ילד יכול להבין,
והשווער לא צריך למכור את הדירה שלו בשביל החתן הבעל הגאווה שרוצה דירה במרכז יהיה מה שיהיה.
אני קצת מיואש מהשיח איתך.
השווער לא צריך למכור ואם הוא התחייב החתן לא אשם.
מי שאשם זה רק הוא בעצמו שהתחייב על מה שאין לו...
 
סגנון לימוד זה רמה?
למיטב הבנתי (אני אישה) הסגנון לא ממש שונה בין הישיבות הליטאיות
יש סגנון שונה בין כמה ישיבות ורמה שונה, ומה בכך בגלל זה השווער צריך למכור את הדירה שלו,
זה גאווה ורק גאווה.
 
הוא לא צריך אנסו אותו שיעשה א"ז מה הוא יכול לעשות להשאיר את הבת שלו להתבגר
זה מתחיל להיות לופ חסר תוחלת,
אם אין לו אז שיתחיל להאמין שיש בחורים (גם מתמידים וכשרוניים) בישיבות פחות נוצצות

שישאיר את הנוצצים לנוצצות, לו ולבת שלו ייצא מזה טוב אמיתי בעז"ה, בדוק ומנוסה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.
פרק 1

שעת בוקר מאוחרת בביהכנ"ס בבית טובי הארץ של מדינת וואס הערצאך, ראה"מ ר' משה זוכמיר ישב על מקומו בעודו מעיין בספר "חק לישראל" המבואר.

"אוף", שוב חט"ה (חבר טובי הארץ) מר אפרים מגהו'ל ממפלגת "מורשת מזרח" לא הסכים לוותר על אמירת תחנון למרות ההילולא של הרה"ק ר' זונדל מפולרוואי זי"ע, "מה, הוא לא מבין שלא אומרים תחנון בהילולא" חייבים לערב את "משמר בית דין" בנושא כדי שיתנו לו דו"ח, הרהר לעצמו תוך כדי המהום כמה הברות לא ברורות.

הוא קם ממקומו והתחיל לחלוץ את תפיליו, "רגע הפלאפון שלי רוטט" צקצק, הוא הביט לעבר המסך של המכשיר המאושר ע"י ועדת הרבנים.

"מה שר האוצר ר' זבולון גינצבורגר רוצה ממני על הבוקר?", חשב לעצמו בעודו תוקע את המכשיר בין כתפו השמאלי לאוזנו, כן ר' זבולון מה הענין? שאל.

"מה, המליאה של טובי הארץ מחכה לי", מתי קבעו את המושב הזה?, טוב, אני מגיע אני כבר אתנצל על האיחור.

הוא השאיר את תיק התפילין על השולחן ורץ לעבר אולם המליאה, בדרכו עצר ב"ירושלימער מזנון" המיועד לחברי טובי הארץ, "תכניסו לי למליאה צלחת קוגל ירושלמי בתוספת מלפפון חמוץ ובועבעס" צעק לעבר אחד המוכרים, והמשיך בדרכו למקומו בשולחן הממשלה במליאה.

בהיכנסו לעבר מקומו ראה מזוית עיניו את חט"ה יענקל צוכמאכער ממפלגת "מאה שערים" ישוב על מקומו עטור בטלית ותפילין מתפלל בדביקות.

הוא סימן בידו לחברי משמר טובי הארץ שיוציאו אותו, "שוב הוא מתפלל במליאה כבר הזהרנו אותו שזה לא מקובל", נצטרך לדון על כך בועדת האתיקה, הרהר.

על מה הדיון?, שאל את יו"ר טובי הארץ ר' קלמיש גריצנבוים, "על חוק השולעם זוכער'ס" שהוגש ע"י חט"ה אבריימל ציגנבאום ממפלגת "הייליגער שבת" השיב, תכף נשמע אותו מסביר את פרטי החוק.

"מורי ורבותי" הרעים קולו של חט"ה אבריימל ציגנבאום ברחבי המליאה,

ברשות ראה"מ שרי הממשלה וידידי חברי טובי הארץ, האמת היא שלא הכנתי את עצמי לדבר אבל היות שהצעת החוק המדוברת היא שלי, לא הייתי מסוגל לשבת בחוסר מעש והוצרכתי להסביר מה מסתתר מאחורי חוק זה.

כולכם בוודאי מכירים את התחושה, לאחר סעודת ליל שבת כולל מאכלים מכל טוב הארץ עוד צריכים ללכת ולאחל מזל"ט בשמחת שולעם זוכער של אחד מהידידים, שם מכבדים אותכם בקופסאות מלאות ארבעס ובועבעס מיחדים במינם, ומכאן והלאה הגרון שלכם מלא צרבות בלתי פוסקות.

לכן לעניות דעתי צריך לעגן בחוק שכל בעל שמחה חייב לחלק לכל המעוניין כדור נגד צרבות ומי שלא יעשה כן יענש בחומרה "כי ככה זה לא יכול להמשיך!", סיים את דבריו בהחלטיות וירד מהדוכן.

"אל תאכלו את כל השטויות האלו ולא יהיה לכם צרבות, למה שכולם יצטרכו לשלם יותר בגללכם?", צרח לעברו חט"ה ראובן צמעודי ממפלגת "הבוכרים" שהביע את דעת המתנגדים לחוק.

היו"ר דפק עם פטיש העץ על השולחן והכריז "מי שבעד החוק בקריאה ראשונה שירים את ידו" בעודו מתחיל לספור את ידי החברים המושטות אל על, בעוד המתנגדים מנסים לעורר מהומות ומוצאים אחד אחרי השני מהאולם ע"י משמר טובי הארץ....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה