מידע שימושי מילה קטנה על מזג האוויר המתוכנן לפסח....

  • הוסף לסימניות
  • #3
באמת חושבת לעצמי מה אני הולכת להלביש להם?
יש קולקציה של בגדים ארוכים בחנויות????
(הבגדי חורף כבר קטנים על הבננים שלי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
באמת חושבת לעצמי מה אני הולכת להלביש להם?
יש קולקציה של בגדים ארוכים בחנויות????
(הבגדי חורף כבר קטנים על הבננים שלי)
תמיד יש בחנויות בגדי מעבר
מציעה לך לקנות מעט גדול- שיהיה לך גם למעבר של הסתו
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ברור שלא יהיה צורך בקצר תמיד מתחילים להלביש אותו באמת רק בסוף אייר או סיון
אבל השאלה היא האם יצטרכו דק ארוך עם סוודר בערב או שממש חורף
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
שנה שעברה היה 3-4 מעלות בירושלים בליל הסדר, והשנה המגמה כרגע [ובגדר מגמה בלבד] היא לא רחוקה מזה בכלל, ואני לא יודע להגיד אם מלמעלה או מלמטה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
1774240813645.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
במצב המלחמה הנוכחי הכל נורמלי הגיוני ומתקבל.... ;);););)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
באמת חושבת לעצמי מה אני הולכת להלביש להם?
יש קולקציה של בגדים ארוכים בחנויות????
(הבגדי חורף כבר קטנים על הבננים שלי)
אבודה כנ"ל...
בגדי החורף כבר קטנים, בחנויות יש רק דקיק ארוך.
לא דמיינתי בסופעונה באדר שאצטרך לקנות בגדי חורף נוספים במידה הנוכחית!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
שנה שעברה ראיתי ילדים בחוץ שהיה קר עם בגדי קיץ כי זה מה שקנו.. זה היה נראה לי נורא
זה באמת נורא.
אם יהיה צורך כמובן שאלביש את בגדי החורף שיש לי, אבל גם בגד חורף שכבר קטן לא מגן מקור בצורה אידיאלית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אז למה כולם רצים לקנות בגדים בצבעי פסטל קצרים?
למה? כי זה מה שהחנויות מכניסות לראש (או במקרה הזה, לקולקציה) ואנשים פשוט עיוורים ורצים לקנות.
אני תמיד מלבישה בפסח סריגים, להתאדות מחום- לא יתאדו
מקסימום יהיה להם טיפה חם, לא נורא
העיקר שאהיה רגועה....
אפשר לשמור את הבגדים הקצרים לשבועות.
 
  • תודה
Reactions: SM!
  • הוסף לסימניות
  • #20
אז למה כולם רצים לקנות בגדים בצבעי פסטל קצרים?
כי כבר היו השנה כמה ימים חמים, גם מעל 30 מעלות באזורים מסויימים, ואין דרך לדעת מתי זה יקרה שוב.
למה? כי זה מה שהחנויות מכניסות לראש (או במקרה הזה, לקולקציה) ואנשים פשוט עיוורים ורצים לקנות.
אני תמיד מלבישה בפסח סריגים, להתאדות מחום- לא יתאדו
מקסימום יהיה להם טיפה חם, לא נורא
אני לא הייתי רוצה ללבוש סריג ב30+, וגם לא להלביש.
אז השנה בפסח זה לא יהיה המצב? יכול להיות, אבל את זה א"א לדעת מראש.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

1
לפני שנה וחצי נסעתי לאומן. בחורף, אגב. היה גישמאק וכו', אבל לא באתי לספר לכם על כך, או על "חווית" הנסיעה שכללה נחיתה בהונגריה במקום ברומניה בגלל תנאי מזג האוויר (!), עוד ויכוחים במשך 4 שעות בין הנוסעים הזועמים לצוות המטוס הלא חביב. או על כך שאחרי שישבתי 3 שעות נמאס לי ורציתי לגשת לעזור ולהרגיע את הרוחות, ואז חילוני אחד דפק עליי ואמר לי בפרצוף מלא גועל: תזוז מהמעבר. למה אתם החרדים שמנים כל כך.

ואמרתי לו - אמיתי - שאני שמן כאדם פרטי שאוהב גאלע וקוגל, אבל לא כל החרדים שמנים, וזו הכללה גזענית, והוא אמר לי שהוא לא מכליל והוא ליברל אבל מה לעשות שכל החרדים באמת שמנים... ואני התעצבנתי והלכתי לדיילת הראשית וסיפרתי לה, וחשבתי שמייד יעלה בתקשורת סיפור מקומם על "הטרדת נוסע חרדי" - כי הרי זה מה שהיה עולה אם הייתי אומר משפט כזה לגברת חילונייה, אבל הדיילת רק אמרה שזה עצוב. אמיתי. נו מה לעשות.

מה שכן שבאתי לספר:
בחזור, אחרי התשה ארוכה וסחבת של נסיעה למולדובה, וכאשר כל הנוסעים רק רוצים לעלות למטוס - ארקיע הודיעה לכל הנוסעים שעליהם לשלם איזה 15$ לראש, באמתלה הגאונית שהמזוודה הקטנה שלהם (טרולי) איננה "תיק יד" אלא "מזוודה". לא קשור לגודל.
ברירה לא הייתה - שילמנו וזהו. לך תתווכח עם פקידות גויות מולדוביות... יפה, ארקיע! מלכודת! הרי מי ימאן לשלם 15 דולר ויסתכן באי עליה למטוס?

2
פניתי למועצה לצרכנות, הסברתי את העוול - המזוודה הייתה בדיוק בגודל הנכון המותר.
ארקיע תרצו שתנאי הכרטיס מופיעים באתר שלהם.
אוקיי, אז מה. אני קניתי את הכרטיס מ'קיווי'. שם לא הייתה כל הסתייגות כזו.

3
המועצה גררה רגליים, ועד שקיבלתי תשובה מארקיע ועד ש ועד ש, עברה שנה לפחות. בסוף כתבו לי: תדבר מולם ישירות.
אה, תודה. "אבל אין להם שירות לקוחות! התקשרתי וחיכיתי שעתיים על הקו! (אמיתי, כן) והאינטרנט מלאאא תלונות עליהם!"
דממה.

4
כיוון שהרגשת מרומה לגמרי, תבעתי את ארקיע בסכום העצום של אלף שקל. בהיתר הלכתי. הלכתי לבית משפט לתביעות קטנות. נקווה שבפעם אחרונה. (וגם הפעם הראשונה, אגב) מעדיף להרוויח כסף ביושר ולא מתביעות של חברות סוררות כמו ארקיע או
אנג'ל.

5
כל תקופה ארקיע שלחו בקשות לדחיית הדיון, וכאשר הוא הגיע - שכחתי ממנו לגמרי...

6
הפסק:
600 שקל דמי משפט - חוב של מר גלנט לארקיע!

7
ערעור.
מתברר שערעור מסובך להגיש, צריך פיזית במזכירות בית משפט מחוזי. לא באינטרנט. והסיכוי נמוך.
אז ויתרתי בלב כואב ובתחושת "אכלו לי שתו לי גנבו אותי אוףףף". אאלץ לשלם לארקיע 600 שקל!

מסקנות

1
לפני שאתם טסים לחו"ל - תחשבו פעמיים באיזו חברה לבחור. אני לא אומר במי כן ובמי לא. אבל למשל, נסו להתקשר לשירות הלקוחות שלהם, אולי תגלו שהוא לא קיים. (רלוונטי לכל חברה או בית עסק כמובן)
2
לא תמיד כזה קל וכייפי לתבוע בביהמ"ש לתביעות קטנות.
3
אל תעליבו חילונים, היועמ"שית תדאג לכם למעצר וחקירה.
ואם העליבו אתכם - נו את מי זה מעניין. אתם חרדים, אפשר ללמוד מהיבסקציה בדיוק איך לטפל בכם, לנסות להציק לכם כלכלית ונפשית בכל דרך אפשרית.
4
ולמרות כל עוגמת הנפש, ההתעלות הרוחנית מנסיעה לאומן שווה את זה לגמרי, רק אומר...
לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה