בקשה משנת יוסף- האם עדיין זול??

מצב
הנושא נעול.
זה כמו שהגמח המרכזי הוא לא בדיוק חסד.. ויש עוד רשימה ארוכה,
וכן פריירים לא נעלמים הם רק מתחלפים
מזמן אני לא קונה שם,
חווית קניה מזעזעת וזלזול בקונים
מילא היינו חוסכים, זה מזמן לא זול,
פשוט אנשים התרגלו
עזבו שגם קשה לדעת אם חסכנו גם בדברים שכן נראה
כשמגיע הכל בערך, 2 ק"ג עגבניות, מישהו בדק בבית שזה באמת 2 קילוגרם ולא 1.5?
דווקא אני בדקתי כמה וכמה פעמים וכמעט תמיד היה קצת יותר מהמשקל פעמים בודדות קצת פחות ופעם אחת חצי קילו פחות כתבתי להם וזיכו אותי, כנל שהגיע ירקות לא משהו חצי הלך לפח כתבתי להם וזיכו אותי, השירות לקוחות שלהם מעולה, מתכתבת במייל ומקבלת תשובה ממש מהר,ספציפית מבחינת חוית הקניה זה ממש תלוי באחראי (שאגב פה יש המון שישמחו שהוא יתן להם את התפקיד זה כסף די יפה בקצת שעות) היינו בתחנה זוועה שעברנו דירה אנחנו בתחנה מצוינת שמתנהלת מעולה! נדיר שיש חוסרים הכל מאורגן וברור
 
יש להם אמנם כמה סניפים אך לא בכל הארץ... ומוכרים יש - האחראים על החלוקה מקבלים דמי תחנה + אחוז מסוים לפי הזמנות מוצרים...
מופקע לחשוב שהוצאות הלוגיסטיקה והמשכורות לעובדים לא מותירים את המערכת להרויח בדיוק אם לא הרבה יותר כמו כל הרשתות הקימעונאיות
למה אתה מצפה לקנות במכירת חסד?
סתם מעניין אותי התפסיה שאדם לא אמור לשלם על הואכל שלו כמו כולם אלא לקבל חסד.
למה?
במקרים חריגים אפשר לפנות לקופת השכונה
אני שואלת על התפיסה

ואגב, אם מישו לא מוכר מכירת חסד הוא מגלגל על הגב שלך משו?
100% אבל בתור מכירה שמשווקת את עצמה כעזרה לציבור בהוצאות המחיה וככזו נתפסה בעיני רבים מהציבור כחנות שאין זולה ממנה וממילא רוכשים בה בעיניים עצומות דא עקא שבמהלך השנים העזרה נשחקה ועומדת במחירים של רשת מזון קלאסית + - לא יכולה להיתפס בעיני הציבור כאיזו מכירה 'משלנו' (עם כל המגרעות הקיימות בה מטבע הדברים שאינה חנות נורמלית ומסודרת צפיפות וכו') אנחנו באמת צריכים לעשות את הסוויץ' בראש ולהתייחס כלפיהם כאל כל חנות קלאסית ולקחת מהם רק את מה שהשווינו מול חנויות אחרות ולא לסמוך עליהם שהם החנות הזולה ביותר
 
שאלה נקודתית
מה ההסבר למחיר של המוצר הזה
עליה של 100% מינימום מחג קודם (הכפלה במחיר).
המחיר ברשתות אחרות נראה לפי מידע ברשת החל מ11.90.
אלא אם כן זה באמת "פרימיום"..

1773930268398.png
 
מופקע לחשוב שהוצאות הלוגיסטיקה והמשכורות לעובדים לא מותירים את המערכת להרויח בדיוק אם לא הרבה יותר כמו כל הרשתות הקימעונאיות

100% אבל בתור מכירה שמשווקת את עצמה כעזרה לציבור בהוצאות המחיה וככזו נתפסה בעיני רבים מהציבור כחנות שאין זולה ממנה וממילא רוכשים בה בעיניים עצומות דא עקא שבמהלך השנים העזרה נשחקה ועומדת במחירים של רשת מזון קלאסית + - לא יכולה להיתפס בעיני הציבור כאיזו מכירה 'משלנו' (עם כל המגרעות הקיימות בה מטבע הדברים שאינה חנות נורמלית ומסודרת צפיפות וכו') אנחנו באמת צריכים לעשות את הסוויץ' בראש ולהתייחס כלפיהם כאל כל חנות קלאסית ולקחת מהם רק את מה שהשווינו מול חנויות אחרות ולא לסמוך עליהם שהם החנות הזולה ביותר
חבל שאנשים יעשו סוויץ בראש.
הרי בכל מקרה הם יקנו במשנת יוסף כי פסיכולוגית זה נותן לאדם הרגשה שהוא חוסך כסף
כשהוא רץ ומתרוצץ בין שפואים מפוצצים לעגבניות מתגלגלות
וסוחב עגלות ענק שעוד רגע קורסות.
אז מי שיעשה סוויץ יפסיד את ההרגשה שהוא חוסך
והוא יתחיל באמת לחסוך בדברים שהוא לא אמור לחסוך בהם...
נכתב בציניות אבל לא ממש...
 
משנת יוסף מעולם לא הציהירו על עצמם שהם עמותת חסד.
מראש היו מוגדרים למטרת רווח.
זה מיזם, לא חלוקת חסד
שקר מוחלט, כל מי שקרא את הפרסומות שלהם במהלך השנים (והזיכרון שלו פעיל) יודע שהמוטיב המרכזי של הפרסומת היא על הסיוע למשפחות ביוקר המחיה ואגב תופעת שיווק זו קיימת גם ברשתות אחרות אם כי במידה פחותה כמו יש 'חסד' וכו'. משנת יוסף חריגה בכך שכל צורת המכירה היא בדווקא כמו איזו חלוקה, דבר שיוצר קונוטציה כביכול מדובר באיזו חלוקה ואת זה חייבים להפריך!!
 
אני לא מרגישה מושפלת. לחלוטין לא.
נהנית ממשנת יוסף, אוהבת את הקונספט ולכן קונה.

משפיל אותך?
אל תקנה!
עצוב שיש אנשים שפשוט התאהבו בהתגוללות הצפופה של אנשים נשים וטף עגלות וכו' בחושך בין קרטונים מעוכים ובקבוקים מפוצצים ועוד מוכנים לשלם על כך מחיר לא פחות ולפעמים יותר מכל חנות נאה ומסודרת ועוד להיות גאים בהשפלה הזו
 
עצוב שיש אנשים שפשוט התאהבו בהתגוללות הצפופה של אנשים נשים וטף עגלות וכו' בחושך בין קרטונים מעוכים ובקבוקים מפוצצים ועוד מוכנים לשלם על כך מחיר לא פחות ולפעמים יותר מכל חנות נאה ומסודרת ועוד להיות גאים בהשפלה הזו
על זה נאמר על טעם וריח אין מה להתווכח :ROFLMAO: :ROFLMAO: :ROFLMAO: :ROFLMAO: :ROFLMAO: :ROFLMAO:
כמובן בציניות...
 
עצוב שיש אנשים שפשוט התאהבו בהתגוללות הצפופה של אנשים נשים וטף עגלות וכו' בחושך בין קרטונים מעוכים ובקבוקים מפוצצים ועוד מוכנים לשלם על כך מחיר לא פחות ולפעמים יותר מכל חנות נאה ומסודרת ועוד להיות גאים בהשפלה הזו
אותך זה מעציב
יש אנשים שמאוד נהנים מזה
יוצאים עם סיפוק ,עוד חלוקה עברנו בהצלחה
 
חבל שבנתיים אתם מפסידים מבצעים!!
הספר החדש של דבורי רנד ב: 69 ש"ח
ברשתות הוותיקות המחיר הוא 80-85 ש"ח!
לגופו של עניין,
יש לי שתי שאלות:
1. נכתב כאן על סכום של 700 מליון שקל רווח שנתי, הייתי שמח לידע מהיכן הנתונים הללו.
היות ולי זכור כתבות בדה מרקר וכו' על מחזור שנתי של 100 מליון ש"ח.
2. מדוע רוב המקטרים המרכזיים באשכול זה הם משתמש חדש או רשום?
זה מעביר לי בראש מחשבות על קמפיין ממומן וכו'
בכל זאת יש תחרות עזה בשוק בין כל מיני מכירות כאלה ואחרות...
 
אני חושב שבמידה ואין הוזלה משמעותית במחיר של משנת יוסף על פני רשתות אחרות
אין להם הצדקה להשתמש במרחב הציבורי ובחניות ללא לקבל את אישורם המפורש של תושבי האזור
מה הקשר בין גובה המחירים להשתמשות בחניות
 
דבר הזוי.
למה אין אף אחד שיוצא מחצי חינם ומגלה שזה לא עלה לו חצי שיוצא נגדם בהודועות ברשתות חברתיות?
לא טוב לך? אל תקנה.
מה העניין להשמיץ?

אני בקושי קונה שם, אבל כשאני קונה שם אני מכיר להם טובה, כשם שאני מכיר טובה למנקי המדרכות וכשם שאני מכיר טובה לנהגי האוטובוס.
זה שמישהו מרוויח עליך לא אומר לה להכיר טובה.
 
בציבור שלנו השימוש במילה חסד או קרן לא מוכיחה על ארגון צדקה,
יש חסד
נתיב החסד
קרן בני הישבות וכו' וכו'
אז יש גם קרן משנת יוסף
יש חסד כולם יודעים שזה סופר וכן השאר
משא"כ מלבושי כבוד.משנת יוסף.עטרת שלמה.הגמח המרכזי.ערבים.טובה וברכה וכו
הרבה ובתוכם אני חשבתי שזה לשם שמים ללא מטרת רווח רק לעזור
 
מה הקשר בין גובה המחירים להשתמשות בחניות
החניות מיועדות לחניה
אם מישהו עושה איזה הוזלה משמעותית לציבור בלי כוונת רווח משמעותית
הוא כמו כל חלוקה, שזה מגיע ע"ח החניות
אם זה לא המקרה, למה שישתמשו בשטח ציבורי?
 
החניות מיועדות לחניה
אם מישהו עושה איזה הוזלה משמעותית לציבור בלי כוונת רווח משמעותית
הוא כמו כל חלוקה, שזה מגיע ע"ח החניות
אם זה לא המקרה, למה שישתמשו בשטח ציבורי?
הם תופסים עשר חניות? יש כאן עשר אנשים שיכולים לחנות כאן ולא חונים מהבניינים הסמוכים שמעדיפים שיהיה כאן משנת יוסף? זהו.
 
מה הקשר בין גובה המחירים להשתמשות בחניות
כשיש חלוקה או מכירת חסד אנשים מוכנים להעביר שלוקחים את החניות וכו
כשאושר עד יחליטו לקחת את החניות שבתוך שמגר כל שבוע אנשים פחות יעבירו
 
כשיש חלוקה או מכירת חסד אנשים מוכנים להעביר שלוקחים את החניות וכו
כשאושר עד יחליטו לקחת את החניות שבתוך שמגר כל שבוע אנשים פחות יעבירו
עמוס שם בקונים
 
הם תופסים עשר חניות? יש כאן עשר אנשים שיכולים לחנות כאן ולא חונים מהבניינים הסמוכים שמעדיפים שיהיה כאן משנת יוסף? זהו.
החניות אינם פרטיות
הם נועדו לחנית רכבים
ממש כפי שלא יוכלו אותם אנשים לבנות יחידות בחניות של הרחוב
 
החניות אינם פרטיות
הם נועדו לחנית רכבים
ממש כפי שלא יוכלו אותם אנשים לבנות יחידות בחניות של הרחוב
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.;)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה