שוק ההון האם להעביר לתל אביב 125 פנסיה והשתלמות

סביר להניח שהוא דיבר על הקרנות מהרשימה של רהון

תל אביבפסגות1155324פסגות ETFי (4A) כשרה ת"א 125
תל אביבהראל1155340הראל סל (4A) כשרה ת"א 125
תל אביבקסם1155365קסם 4A) ETF) כשרה ת"א 125 ני"ע מס' 1155365
תל אביבמיטב1155373תכלית סל (40) כשרה ת"א 125
תל אביבמגדל1159714MTF סל (A4) כשרה ת"א 125
ברמה היומית אכן יש פערים אולי משמעותיים, בטווח של שנה הכל מתכנס לאותו איזור בפערים קטנים, ככה שזה לא משנה למשקיע הפאסיבי​
 
סביר להניח שהוא דיבר על הקרנות מהרשימה של רהון

תל אביבפסגות1155324פסגות ETFי (4A) כשרה ת"א 125
תל אביבהראל1155340הראל סל (4A) כשרה ת"א 125
תל אביבקסם1155365קסם 4A) ETF) כשרה ת"א 125 ני"ע מס' 1155365
תל אביבמיטב1155373תכלית סל (40) כשרה ת"א 125
תל אביבמגדל1159714MTF סל (A4) כשרה ת"א 125
תודה
אכן.
 
ברמה היומית אכן יש פערים אולי משמעותיים, בטווח של שנה הכל מתכנס לאותו איזור בפערים קטנים,​
ברור. לא חשבתי אחרת.
השאלה היא מה הגורם שזה נראה כך.
ככה שזה לא משנה למשקיע הפאסיבי​
זה כן משנה.
כי בגדול תמיד אין הבדל איזה קרן אני קונה, מלבד בדמי הניהול.
אבל בת"א אני יוכל לקנות את הקרן בעלייה של 1% אחרי שהקרן עלתה 2%, ואחרי שנה אקבל 1% נוספים בגלל הטעות הזו. וממילא פעם הבאה שאקנה את ת"א אבדוק מי הכי שגוי לטובה... כי דמי הניהול פלוס מינוס אותו הדבר!
 
@דניאל נבון היקר אולי לך הפתרונים לשאלתי!
האמת שהתשובה ממש פשוטה לדעתי ומיד אציג לכם הוכחה לכך.

יש באופן כללי הרבה קרנות על מדד ת"א 125,
לכן יוצא שבחלקן מחזורי המסחר מאוד דלים ומדי יום מתבצעות מעט מאוד עסקאות.

שער הסגירה בבורסה בקרנות סל נקבע על פי היצע וביקוש בשער הנעילה או על פי ממוצע של מספר עסקאות אחרונות בקרן (במקרה שההיצע והביקוש לא נפגשו ביניהם בשלב הנעילה).
הבעיה היא שבחלק מהקרנות נוצר מצב שהעסקה האחרונה בוצעה בשעה 16:46 נניח ובאחרות ב 17:15,
באותה חצי שנה המדד יכל לזוז בצורה מאוד משמעותית.

ראו דוגמה מהיום:

1. עסקאות אחרונות בקרן קסם כשרה (1155365):
1773777611612.png

עסקה אחרונה בשעה 16:46, הרבה לפני סגירת המסחר.
שער הסיום שנקבע הציג עליה של 0.97% בלבד.


2. עסקאות אחרונות בקרן איביאי כשרה (1155324):
1773777672986.png


כאן רואים שהעסקה האחרונה בוצעה בשעה 17:13 ולכן שער הסיום (עליה של 1.92%) משקף הרבה יותר טוב את סגירת המסחר במדד.


בנוסף לכך ניתן להוסיף שבכל יום יש סטיות כאלה של חצי אחוז כמו שראינו בצילומים המצורפים,
לכן ביום למחרת צריך להתרחש האיזון של הסטיות הללו ושוב נראה שוני מאוד גבוה בין ביצועי הקרנות באותו יום מסחר (הרי בהסתכלות ארוכת טווח התשואה בין הקרנות כמעט זהה ואין סיבה שלא יתבצע איזון כזה).

* הצילומים מתוך אתר גלובס.
 
האמת שהתשובה ממש פשוטה לדעתי ומיד אציג לכם הוכחה לכך.

יש באופן כללי הרבה קרנות על מדד ת"א 125,
לכן יוצא שבחלקן מחזורי המסחר מאוד דלים ומדי יום מתבצעות מעט מאוד עסקאות.

שער הסגירה בבורסה בקרנות סל נקבע על פי היצע וביקוש בשער הנעילה או על פי ממוצע של מספר עסקאות אחרונות בקרן (במקרה שההיצע והביקוש לא נפגשו ביניהם בשלב הנעילה).
הבעיה היא שבחלק מהקרנות נוצר מצב שהעסקה האחרונה בוצעה בשעה 16:46 נניח ובאחרות ב 17:15,
באותה חצי שנה המדד יכל לזוז בצורה מאוד משמעותית.

ראו דוגמה מהיום:

1. עסקאות אחרונות בקרן קסם כשרה (1155365):
צפה בקובץ המצורף 2206654
עסקה אחרונה בשעה 16:46, הרבה לפני סגירת המסחר.
שער הסיום שנקבע הציג עליה של 0.97% בלבד.


2. עסקאות אחרונות בקרן איביאי כשרה (1155324):
צפה בקובץ המצורף 2206656

כאן רואים שהעסקה האחרונה בוצעה בשעה 17:13 ולכן שער הסיום (עליה של 1.92%) משקף הרבה יותר טוב את סגירת המסחר במדד.


בנוסף לכך ניתן להוסיף שבכל יום יש סטיות כאלה של חצי אחוז כמו שראינו בצילומים המצורפים,
לכן ביום למחרת צריך להתרחש האיזון של הסטיות הללו ושוב נראה שוני מאוד גבוה בין ביצועי הקרנות באותו יום מסחר (הרי בהסתכלות ארוכת טווח התשואה בין הקרנות כמעט זהה ואין סיבה שלא יתבצע איזון כזה).

* הצילומים מתוך אתר גלובס.
1. ידעתי שממך תבוא הישועה!
2. זאת אומרת שאולי כדאי פחות להתשמש בפקודת MKT.
3. זאת אומרת שאם מחר מישהו קונה או מוכר בסכום גדול זה עלול מאוד להשפיע על מחיר הקרן לטווח הקצר.
4. איזה קטע בדיוק ברפרוף קל מצאתי שנתתי את דעתי על זה.👇
יש קצת הבדלים מבחינת גודל הקרן, אבל לא אמור לעניין אותך לטווח ארוך.
 
2. זאת אומרת שאולי כדאי פחות להתשמש בפקודת MKT.
מסכים מאוד, תמיד אני אומר שעדיף פקודת LMT.
3. זאת אומרת שאם מחר מישהו קונה או מוכר בסכום גדול זה עלול מאוד להשפיע על מחיר הקרן לטווח הקצר.
זה פשוט יגרום לתנודה חדה כלפי מעלה/מטה באותה עסקה ספציפית ואותו אדם יפסיד מכך (לרוב יקרה בעקבות פקודת MKT).

סביר להניח שזה יתאזן מיד לאחר מכן בצורה כלשהי וממש לא בטוח שזה ימתין עד סיום המסחר (הכוונה שלי היא שאם הוא יבצע את זה רגע לפני הסיום זה עשוי להשפיע על מחיר הסגירה, אבל אם הוא יבצע את זה בתחילת המסחר אז עד סוף יום המסחר סביר להניח שכבר נשכח שזה קרה וזה לא ישתקף במחיר הסגירה).
 
מסכים מאוד, תמיד אני אומר שעדיף פקודת LMT.
אכן.
אבל כאן זה מקבל משמעות כפולה!
לו היה לי רמקול, הייתי צועק "שימו לב, כל מי שמשקיע או רוצה להשקיע במדד ת"א בקרנות דלעיל שיקרא את התגובות האחרונות".
זה פשוט יגרום לתנודה חדה כלפי מעלה/מטה באותה עסקה ספציפית ואותו אדם יפסיד מכך (לרוב יקרה בעקבות פקודת MKT).
הוא כבר יפסיד, או הבא אחריו?
סביר להניח שזה יתאזן מיד לאחר מכן בצורה כלשהי וממש לא בטוח שזה ימתין עד סיום המסחר (הכוונה שלי היא שאם הוא יבצע את זה רגע לפני הסיום זה עשוי להשפיע על מחיר הסגירה, אבל אם הוא יבצע את זה בתחילת המסחר אז עד סוף יום המסחר סביר להניח שכבר נשכח שזה קרה וזה לא ישתקף במחיר הסגירה).
אתה רואה היום שעה לפני סיום המסחר בוצעו רכישות אחרונות, ולא ממש לקראת הסיום.
אגב, איך עושי השוק לא מתקנים זאת? הרי לכל הקרנות בארץ יש עושי שוק.
עוד דבר מעניין ששמתי לב אליו, ז שבכל הקרנות האלו יש אפשרות גם לKRN שזה חריג בדרך כלל בקרנות סל מחקות מדדים, שיש באותו נייר גם קרן מנוהלת, וגם קרן מחקה.
 
למרות כל הכתוב לעיל אני עדיין סבור שאין באמת משמעות ולא באמת משנה - בסכומים קטנים עד 50-100,000 ₪ ברכישה - באיזה פקודה משתמשים או איזה קרן סל רוכשים
 
סתם זורק הערה..
מי שעיקר המשיכה שלו להשקעה בישראל כי זה מה שאנחנו חיים. השקל המתחזק. הצמיחה בארץ וכו'
(ולא נכנס לפן העסקי הטהור) - אז שים לב רק שאת ההשקעה הגדולה ביותר שעשה כנראה בחייו היא השקעה בנדל"ן ישראלי (ביתו אשר רכש בדמים מרובים).. ותנוח דעתו
 
הוא כבר יפסיד, או הבא אחריו?
הוא יפסיד.
למעשה מי שהוא יקנה מהם או ימכור להם (תלוי אם אנו עוסקים במכירה או קניה) ירוויחו מחיר טוב יותר בעקבות הטעות של אותו אדם.
אתה רואה היום שעה לפני סיום המסחר בוצעו רכישות אחרונות, ולא ממש לקראת הסיום.
אגב, איך עושי השוק לא מתקנים זאת? הרי לכל הקרנות בארץ יש עושי שוק.
עושה שוק נניח ישים 50,000 ש"ח בכל צד בפער של 0.2% מהשער האמיתי של הקרן.
אם בן אדם מגיע עם נניח 300,000 ש"ח ומבצע פעולת קניה ב MKT אז הוא מעמיס את עושה השוק ועובר לקנות במחירים גבוהים יותר בהתאם לספר הפקודות.
 
הוא יפסיד.
למעשה מי שהוא יקנה מהם או ימכור להם (תלוי אם אנו עוסקים במכירה או קניה) ירוויחו מחיר טוב יותר בעקבות הטעות של אותו אדם.

עושה שוק נניח ישים 50,000 ש"ח בכל צד בפער של 0.2% מהשער האמיתי של הקרן.
אם בן אדם מגיע עם נניח 300,000 ש"ח ומבצע פעולת קניה ב MKT אז הוא מעמיס את עושה השוק ועובר לקנות במחירים גבוהים יותר בהתאם לספר הפקודות.
 
הוא יפסיד.
למעשה מי שהוא יקנה מהם או ימכור להם (תלוי אם אנו עוסקים במכירה או קניה) ירוויחו מחיר טוב יותר בעקבות הטעות של אותו אדם.

עושה שוק נניח ישים 50,000 ש"ח בכל צד בפער של 0.2% מהשער האמיתי של הקרן.
אם בן אדם מגיע עם נניח 300,000 ש"ח ומבצע פעולת קניה ב MKT אז הוא מעמיס את עושה השוק ועובר לקנות במחירים גבוהים יותר בהתאם לספר הפקודות.

אפשר לסכם - פעולת מרקט MKT מצויין בקניה של נכס עם סחירות גבוה, ובסכומים לא גדולים מדי.
נכס שאין בו סחירות גבוה, לא בטוח שהמחיר שיתקבל הוא הוגן.
ובסכומים גדולים יש סיכון להעמסה של הפקודות הקרובות, ואז יורדים ברשוימת הפקודות.

אבל בכל פקודה אחרת, יש סיכון לאבד העסקה, ואם המחיר בינתיים עולה...

בסופו של דבר, למשקיע 100% פאסיבי, יש רק MKT. (אולי אולי אפשר לחלק בין כמה קרנות, או לחלק פקודות, כדי להוריד סיכונים).
 
מישהו מבין מה הוא מתכוון שם.
הוא כותב שבזמן שקונים קרן סל, העושה שוק צריך לקנות המניות?
ממתי עושה השוק קונה נכסים עבור הקרן?
נראה שיש כאן טעות
 
מישהו מבין מה הוא מתכוון שם.
הוא כותב שבזמן שקונים קרן סל, העושה שוק צריך לקנות המניות?
ממתי עושה השוק קונה נכסים עבור הקרן?
נראה שיש כאן טעות
למה לא?
הוא הרי יוצר יחידות חדשות לפי הביקוש.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
למה לא?
הוא הרי יוצר יחידות חדשות לפי הביקוש.
יש שני שלבים. קניה של הנכסים, ואז יצירת היחידות.
יצירת היחידות אינו אלא חלוקה חדשה של הנכסים למספר חדש של יחידות.
בקרן נאמנות זה הפוך, הכסף החדש שנכנס בינתיים נשאר כמזומן, ומיצרים יחידות חדשות. ורק מחר בבוקר קונים נכסים בהתאם.
מנהל הקרן הוא זה שמחליט על הרכב הנכסים, לא עושה השוק.
בקרן סינטטי עושה השוק יכנס גם לעסקאות החלף?
(אגב, גם יצירת יחידות אני לא בטוח שזה עושה השוק).
@דניאל נבון ? @יוסף מינצברג ?
 
יש שני שלבים. קניה של הנכסים, ואז יצירת היחידות.
יצירת היחידות אינו אלא חלוקה חדשה של הנכסים למספר חדש של יחידות.
בקרן נאמנות זה הפוך, הכסף החדש שנכנס בינתיים נשאר כמזומן, ומיצרים יחידות חדשות. ורק מחר בבוקר קונים נכסים בהתאם.
מנהל הקרן הוא זה שמחליט על הרכב הנכסים, לא עושה השוק.
בקרן סינטטי עושה השוק יכנס גם לעסקאות החלף?
(אגב, גם יצירת יחידות אני לא בטוח שזה עושה השוק).
לקרן סל יש מלאי מוגבל?
אם לא, בהכרח שעשוה השוק יוצר יחידות איך שהוא, או על ידי קנית נכסים - או הגדלת החוזה.
(יכול להיות שהחוזה שלהם מראש מותאם להגדלה והקטנה, לא יודע)

אבל מדובר שם על מדדי ישראל, האם העקיבה של מדדי ישראל היא בעסקאות החלף?!
(גם במקרה כזה, בסוף הצד שכנגד הרי יקנה את מניות המדד)
 
לקרן סל יש מלאי מוגבל?
אם לא, בהכרח שעשוה השוק יוצר יחידות איך שהוא, או על ידי קנית נכסים - או הגדלת החוזה.
(יכול להיות שהחוזה שלהם מראש מותאם להגדלה והקטנה, לא יודע)

אבל מדובר שם על מדדי ישראל, האם העקיבה של מדדי ישראל היא בעסקאות החלף?!
(גם במקרה כזה, בסוף הצד שכנגד הרי יקנה את מניות המדד)
קרן סל נקרא "קרן סגורה", כי בעקרון יש מלאי מוגבל.
יש הרבה יחידות ביד עושה השוק, אז זה לא מוגבל לגמרי.
וכשיש ביקוש, מנהל הקרן מייצר יחידות חדשות.

ואם זה קרנות נאמנות, אין מלאי יחידות, ומיצרים בסוף כל יום לפי הצורך.

אבל בסופו של דבר, הנקודה נכונה. שיש ביקוש לקרנות סל, צריכים ליצר יחידות חדשות, ומישהו קונה מניות.
מדדי ת"א, זה מנהל הקרן, לא עושה השוק, אלא אם כן אני טועה.
 
קרן סל נקרא "קרן סגורה", כי בעקרון יש מלאי מוגבל.
יש הרבה יחידות ביד עושה השוק, אז זה לא מוגבל לגמרי.
וכשיש ביקוש, מנהל הקרן מייצר יחידות חדשות.

ואם זה קרנות נאמנות, אין מלאי יחידות, ומיצרים בסוף כל יום לפי הצורך.

אבל בסופו של דבר, הנקודה נכונה. שיש ביקוש לקרנות סל, צריכים ליצר יחידות חדשות, ומישהו קונה מניות.
מדדי ת"א, זה מנהל הקרן, לא עושה השוק, אלא אם כן אני טועה.
לטענת ג'מיני, עושה השוק מוכר לך נייר, ובמקביל קונה את המניות.
הוא מוסר אותם לידי מנהל הקרן שמסדר אותם ברישום מסודר כיחידה חדשה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום וברכה לקהל היקר כאן,

נעים להכיר - שמי נעם, ואני מתנדב בתחזוקת
פרוייקט קוד פתוח בשם "דאטאבוס" (קישור למתעניינים).
אנחנו שולפים מידע תכנון וביצוע של תחבורה ציבורית ממערכות משרד התחבורה, ומשתדלים להציג אותו לציבור.

בסיס הרעיון מאחורי העשייה שלנו פשוט - אם לציבור תהיה גישה נוחה לראות ולהבין אילו נסיעות תוכננו, כמה מתוכן בוצעו, לצפות בחריגות ממסלולים ומלוחות זמנים, ולחקור תופעות שונות (כמו "התקבצות" של אוטובוסים שמגיעים כמה ברצף, אחרי זמן רב בלי שאף אוטובוס היה בתחנה) אנחנו נוכל להציף את הבעיות ולקבל שינוי חיובי מיוחל בתחום התחבורה.

שמעתי וראיתי שבציבור החרדי דאטאבוס זכתה לחשיפה מסוימת, ואני מקווה שכאן זהו פורום נכון לומר תודה, להתעניין ולשאול קצת.
האם\איך אתם משתמשים במערכת? האם ישנן הצעות לשימור ושיפור? רעיונות שהייתם רוצים לראות נרקמים ומתפתחים?

אני כמובן אשמח גם לענות על שאלות בפורום הזה.

נעם 🚌 :)
לא מעט פעמים נתקלתי כאן בפורום בשאלה: "איך אזרח ישראלי יכול לפתוח חשבון בנק בארה"ב או באירופה?".

הצורך הזה ברור – בין אם אתם צריכים לקבל החזרי מס מהדוד סם (התחילה הגשת 2025 והדוד
התחיל לעשות בעיות עם צ'קים 💵), פרילנסרים שמקבלים תשלומים מחו"ל, או פשוט רוצים לחסוך בעמלות המרה כשאתם רוכשים במט"ח.

אז יש בשורה, והיא הרבה יותר פשוטה ונגישה ממה שנדמה לכם. הפתרון נקרא Wise.

לא מדובר סתם בעוד "ארנק דיגיטלי", אלא בפלטפורמה פיננסית מפוקחת שמאפשרת לכם להחזיק חשבון בנק מקומי (ממש עם מספר חשבון וכתובת) במגוון מדינות, וכל זה מהמחשב בבית.

למה דווקא Wise?
  • חשבון בנק מקומי אמיתי: בעת פתיחת החשבון, תקבלו פרטי בנק מקומיים (מספר חשבון, Routing Number, IBAN וכו') עבור המדינות שתבחרו: ארה"ב, בריטניה, גוש האירו, אוסטרליה, קנדה ועוד. הכסף נכנס לשם כאילו אתם תושבים מקומיים.
  • שער יציג אמיתי (Mid-Market Rate): בניגוד לבנקים רגילים ש"גוזרים קופון" על שער ההמרה, Wise ממירים לכם את הכסף בשער היציג האמיתי (זה שרואים בגוגל), וגובים עמלה שקופה וידועה מראש.
  • עמלות נמוכות במיוחד: לדוגמה, על המרת 1,000$ לשקלים, תשלמו עמלה של כ-4.5$ בלבד (משתנה קלות בהתאם לשערים) - פחות מ-0.5%. (למחירון המלא).
  • אפס דמי מנוי: אין "דמי ניהול חשבון", אין עמלת שורה ואין קנסות על חוסר פעילות. החשבון יכול לשבת ריק ולא יעלה לכם שקל.
  • הכסף נזיל: נדרשת הפקדה ראשונית כדי להפעיל את פרטי החשבון (כ-20 ליש"ט/דולר), אבל חשוב להדגיש: זה לא תשלום לפלטפורמה. הכסף נכנס ליתרה שלכם וניתן לשימוש או משיכה מיד לאחר האימות.
  • גם לבעלי אזרחות ישראלית: ללא צורך ב-SSN או ITIN.
  • אימות בשיחה קולית: אין צורך אפילו ב-SMS, ניתן לקבל קוד אימות בהודעה קולית באנגלית.
אז איך עושים את זה תכל'ס?

כדי לחסוך לכם הסתבכויות מיותרות, הכנו - אני וג'מיני , מדריך צעד-אחר-צעד, מהרשמה ועד קבלת מספר החשבון.

📋 צ'ק ליסט: מה להכין לפני שמתחילים?

כדי שהתהליך ירוץ חלק ולא תתקעו באמצע, ודאו שיש לידכם את הדברים הבאים:
  1. תעודות מזהות: צילום של תעודת זהות (2 הצדדים) / דרכון / רשיון נהיגה. נדרשים 2 מתוך 3. כדי שלא תקבלו דחייה של התמונה, צלמו תמונה ברורה, ואל תסרקו בסורק.
  2. מצלמת רשת: במהלך הרישום תתבקשו לבצע אימות זהות (סלפי) בוידאו. תצטרכו להסריט את עצמכם מקריאים משפט באנגלית.
  3. כוס קפה: כי בכל זאת, אנחנו מתעסקים בבירוקרטיה, גם אם היא דיגיטלית ונוחה.
🚗 בואו נצא לדרך

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה