קריפטו הביטקוין יורד! האם תרכשו?

הביטקוין יורד! האם תרכשו?

  • כן.

    הצבעות: 84 21.3%
  • אם תהיה ירידה משמעותית נוספת, כן.

    הצבעות: 127 32.2%
  • לא, מסיבות אישיות.

    הצבעות: 20 5.1%
  • אני לא רואה לנכון לרכוש ביטקוין.

    הצבעות: 163 41.4%

  • סה"כ מצביעים
    394
מתענין איך יכול להיות שדבר שהערך שלו שקל יכול להיות שווה 95 אלף דולר בכמה שנים
איך ביקוש יכול לגרום לזינוק מחיר כזה משגע
הרי המטבעות הדיגיטלים אין להם שימוש יום יומי זה סוג של קובץ דיגיטלי אז למה שהערך שלו יעלה
אם נשווה את זה למטבע פיזי
אז תחשוב שהדולר תוך כמה שנים יהיה שווה ערך ל1000 שקל ללא מלחמה או איזה חרם או סנקציה כלכלית
זה מופרך
מציאות מעל כל דימיון
אני חושב שכדאי שתקרא את המאמר של הסולידית על ביטקוין שם היא מנמקת היטב את הערך שלו...
 
אני חושב שכדאי שתקרא את המאמר של הסולידית על ביטקוין שם היא מנמקת היטב את הערך שלו...
אם תוכל לעלות את הקישורא או לכתוב באיזה עמוד אפשר למצוא את זה מכיון שאין לי אפשרות לעשות חיפוש כיון שנט פרי מסנן / חוסם את זה ( התכן בגלל שמילת החיפוש היא "סולידית" )
 
הרי שלך לפניך.
לביטקוין יש ערך אינטרינזי, שנגזר משילוב בין הנדירות שלו לתועלת השימושית שלו.

הנדירות של ביטקוין מתבטאת בעיצוב שלו. ביטקוין תוכנן עם “תקרה” קשיחה של 21 מיליון מטבעות. אין ישות מרכזית שיכולה לשנות את התקרה הזו באופן חד-צדדי. אפילו סטושי נקמוטו עצמו, אם הוא עוד חי, לא יכול בשלב זה להוסיף מטבעות חדשים לפרוטוקול. 18.5 מילון מטבעות כבר נכרו. מיליוני מטבעו נגנבו או אבדו לבלי שוב. הנדירות כאן היא מאפיין יסודי.

בנוסף, בביטקוין מוטמע מנגנון אוטומטי ומתוכנן מראש המכונה חצייה (halving): אחת לארבע שנים לערך, כמות הביטקוין החדשה שנוצרת אחת לעשר דקות נחתכת בחצי.

כך, בינואר 2009 כורי הביטקוין תוגמלו ב-50 ביטקוין מדי עשר דקות עבור כל בלוק חדש של עסקאות שהוסיפו לבלוקצ’יין (ראו הסבר להלן). ב-2012, התגמול עמד על 25 ביטקוין; ב-2016 – התגמול עמד על 12.5 ביטקוין, ואילו ב-2020 ונכון להיום, התגמול עומד על 6.25 ביטקוין מדי 10 דקות.

אירועי החצייה מקטינים את היצע מטבעות הביטקוין החדשים. המשמעות היא שכל עוד יש בסיס משתמשים קבוע יחסית שמספק ביקוש למטבע, הקטנת ההיצע בעקבות אירוע החצייה צפויה להעלות את מחיר המטבע.

כך, לפחות, אירע בארבעת מחזורי החצייה עד כה.

ביטקוין, אם כן, נדיר הן במונחים של כמות נוכחית והן במונחים של קצב ההיווצרות הפוחת של מטבעות חדשים. הנדירות הזו היא אחד הבסיסים לערך האינטרינזי של ביטקוין.

אך מה בדבר השימוש המעשי בביטקוין?

ובכן, התועלת השימושית של ביטקוין מתבטאת בהיותו סחורה מוניטרית, דיגיטלית, מבוזרת ונדירה, שמאפשרת לאנשים לאצור ולהעביר ערך ברחבי העולם, ללא מעורבות של צד שלישי ריכוזי או ריבוני, ומבלי להיות כבולים לערוציה של המערכת הפיננסית הקיימת או מתווך אחר.

חשבו על כך: אין הרבה נכסים תחליפיים בעולם שאדם יכול להחזיק בעצמו כמשמורן (קסטודיאן) או להעביר אותם לאדם אחר מבלי לעבור דרך צד שלישי ריכוזי, שיכול, ברצותו, לאסוף פרטים על העסקה ואף לחסום אותה.

אפילו העברה של נדל”ן מאדם אחד לאחר מצריכה רישום הערת אזהרה בטאבו. (*)

(*) אפשר להעביר תכשיטים, חפצי אמנות או פריטי אספנות יקרי-ערך מאדם אחד לאחר ללא מעורבות צד ג’, אבל הבעיה היא שהנכסים הללו אינם תחליפיים (fungible). ערך ציור של פיקאסו נובע מהערך של הציור המסוים – וכל ציור הוא שונה. להבדיל, שטר של 100 דולר הוא תחליפי – לא איכפת לי איזה שטר ספציפי אקבל, 100 דולר הם 100 דולר. ביטקוין אחד הוא ביטקוין אחד.

זה משאיר אותנו, למעשה, עם שלושה נכסים תחליפיים שאפשר להחזיק או להעביר לאדם אחר מבלי להיחשף לעינו הבוחנת של צד ג’: מזומן, מתכות יקרות וקריפטו (בעבר אפשר היה למנות גם ניירות ערך למוכ”ז, אבל הם כבר לא מונפקים).

מזומן נוטה להישחק לאורך זמן. אפילו המטבעות החזקים ביותר (דולר ארה”ב ופרנק שוויצרי) איבדו כ-95% מערכם במאה השנים האחרונות. כדי להימנע מהשחיקה הזו יש להפקיד את המזומן בידי צד ג’ ולצבור עליו ריבית, וגם אז היא לא תדביק את קצב השחיקה האינפלציונית.

כך שמזומן מועיל מאד כאמצעי חליפין, אבל לא כאמצעי לאצירת ערך.

זהב, להבדיל, הוא מתכת נדירה שנהנית ממעמד של סחורה מוניטרית כבר אלפי שנים. בשונה משטרות כסף מזומן מהמאה ה-19, שהיום כבר אינם שווים דבר, אונקיית זהב מהמאה ה-19 שמרה על ערכה עד היום.

הצרה היא שיש סיכוני אבטחה בהחזקה עצמית של זהב פיזי, ייבואו כרוך במיסים כבדים, ולרוב צריך לשלם פרמיה למוכרי הזהב מעל מחיר השוק (הספוט).

כלומר, זהב מועיל מאד לאצירת ערך, אבל לא כאמצעי חליפין.

ביטקוין בבסיסו הוא מרשם עסקאות פומבי ומבוזר – הבלוקצ’יין — שמתעד את כמות המטבעות שנשלחו לכל כתובת.

Meitav Ad
בניגוד לזהב, ביטקוין “חי” כולו במרחב הדיגיטלי. מטבעות הביטקוין אינם “מאוחסנים” במכשיר כלשהו, אלא משויכים לכתובת מוצפנת בבלוקצ’יין.

מפתח פרטי לכתובת ביטקוין מסוימת מקנה גישה – ולמעשה, בעלות – על מטבעות המשויכים לאותה כתובת.

ביטקוין מבוסס על רשת של אלפי “צמתים”. כל “צומת” מחזיק העתק של מרשם העסקאות כולו. לכן ביטקוין נחשב למטבע מבוזר: אין ישות ריכוזית אחת שמחזיקה את המרשם העסקאות לבדה.

כל שליחה של ביטקוין מכתובת אחת לאחרת עוברת אימות ראשוני בצומת, ובהמשך עוברת אימות נוסף על ידי מאות אלפי “מאמתי עסקאות” המתחרים ביניהם. מאמתי העסקאות הללו מכונים כורי ביטקוין.

הכורים רותמים כוח חישוב לצורך פתרון בעיות מתמטיות מורכבות ועל-ידי כך מאמתים את העסקאות ומשפרים את אבטחת הרשת. בסיום תהליך האימות, ובתמורה למאמציהם, הכורים מתוגמלים בביטקוין – וכך למעשה נוצר ביטקוין חדש (כאמור, עד לתקרה של 21 מיליון).

בסיום תהליך האימות / כרייה, בלוק העסקאות החדש מצורף ל”שרשרת הבלוקים” (הבלוקצ’יין), באופן שמאפשר למשתמשים ברשת לשלוח ביטקוין זה לזה מבלי להידרש לצד שלישי ריכוזי.

כאמור, בשונה ממטבעות פיאט, אין רשות מרכזית שיכולה לשנות את המדיניות המוניטרית של הבלוקצ’יין, ליצור ביטקוין נוסף יש מאין, לחסום עסקאות ביטקוין, או להחרים ביטקוין מכתובת קיימת. המבנה והתכונות הללו של ביטקוין מייחדים אותו בהשוואה למזומן או לזהב.

כדי להעביר 300,000 דולר במזומן מנמל תעופה אחד לאחר נדרש מאמץ לוגיסטי ובירוקרטי משמעותי. שלא לדבר על הטרחה הכרוכה בהעברה של 300,000 דולר באונקיות זהב.

ביטקוין מאפשר לעשות את זה בחיכוך מופחת. כל שנדרש הוא לשנן בראשך את המפתח הפרטי הייחודי שלך — מחרוזת של 24 מילים (“Seed phrase”) שמקנה גישה לארנק הביטקוין שלך — לצאת מגבולות הארץ כשרק בגדים לגופך, ולשחזר את הגישה לארנק ממדינה אחרת באמצעות אותה סיסמה. והרי לך 300,000 דולר.

התכונה הזו של ביטקוין — היכולת להיות הקסטודיאן של עצמך — משקפת בעיני את תמצית הערך האינטרינזי שלו.

קיומו כמרשם עסקאות אוניברסלי, מבוזר על פני אלפי צמתים, חסין מפני צנזורה והחרמות, מעוגן במדיניות מוניטרית קשיחה ונטול הנהגה מרכזית, מקנה לו יתרונות חשובים על פני זהב ומזומן.

לתכונה הזו יש תועלת ממשית: לא רק כגיבוי למצבי חירום (כי שכחת את האשראי במסעדה, כי ריצה אל הבנקים רוקנה את הכספומטים, או כי שלטון דכאני הפקיע את כל רכושך), אלא גם, ואולי בעיקר, כפתרון מעשי עבור 70% מאוכלוסיית העולם שמתגוררת במדינות מתפתחות עם אינפלציה דוהרת, חוסר יציבות שלטוני ומערכת בנקאית מעורערת.

אחרי הכל, קל יותר לתת ל-5 מיליארד בני אדם טלפון סלולארי עם חיבור לאינטרנט מאשר בנק שישרת אותם.

ביטקוין – בהיותו נכס נדיר, מבוזר, מוצפן, עביר דיגיטלית, הנוטה להאמיר בערכו כנגד מטבעות פיאט אינפלציוניים — מאפשר לאנשים להפוך לבנקאים של עצמם, לשמור על כוח הקנייה שלהם ולהעביר אותו לכל מקום בעולם.

זה לא מפתיע שמדינות נחשלת כמו אל סלוודור והרפובליקה של מרכז אפריקה כבר אימצו את הביטקוין כהילך חוקי. זה לא מפתיע שמדינות נוספות שוקלות ללכת בדרכן.

מובן שמי שהתמזל מזלו לגדול במדינה מפותחת שבה דברים פשוט “עובדים” יאמץ עמדה סקפטית יותר לגבי עצם הצורך בביטקוין. הסרטון הנפלא הזה מסביר היטב את הפער התפיסתי הזה, ומה ביטקוין משרת מנקודת המבט של תושבי מדינות מפותחות.

אלא שביטקוין כנכס גיבוי רלוונטי גם מעבר לעולם השלישי.

מדינות מערביות מנהלות בעשור האחרון מלחמה רבתי כנגד ההחזקה ושימוש בכסף מזומן ודוחקות את הציבור כמעט בכוח להשתמש ב”משמורנים” מפוקחים כמו המערכת הבנקאית — רק כדי להשתמש באותם משמורנים ככלי לאכיפת ציות.

הרשויות במדינת ישראל, למשל, עושות שימוש חופשי למדי בעיקול חשבונות בנק, גם כלפי אנשים שלא הורשעו או אפילו הואשמו בפלילים. ממשלת קנדה פעלה באופן דומה רק לאחרונה כדי לדכא מחאה עממית.

ביטקוין הוא כאמור לא הנכס היחיד שמאפשר משמורת עצמית. אבל הוא היחיד שאפשר להעביר אותו בקלות באופן חוצה גבולות, בוודאי בהשוואה לזהב או מזומן. לרשויות קשה מאוד לחסום עסקאות, לתפוס נכסים או אפילו לדעת על דבר קיומם של הנכסים כשעצם הגישה אליהם – המפתחות הפרטיים — נמצאת בקודקודו של אדם.
למרות שאני מסכים עם גוף הדברים, ההגדרה שלה למושג "ערך אינטרינזי" הוא לדעתי לא מדוייק.
 
למבינים בביטקוין- אין לכם חשש שערך הביטקוין יצנח כשיפרוץ מיחשוב קוונטי?
ממש לא
התהליך האבלוציוני שעולם הבלוקציין עובר, מהיר יותר, מתוחכם יותר, דינמי הרבה יותר ממה שאתה חושב
 
למרות שאני מסכים עם גוף הדברים, ההגדרה שלה למושג "ערך אינטרינזי" הוא לדעתי לא מדוייק.
נו באמת,
לדבריך לא קיים ערך אינטרינזי בעולם
גם פלאפון אינו מצרך קריטי כמו לחם ומים (אלפי שנים חיו בלי זה), רק ההמון פשוט חי יותר טוב עם זה ומעלה ביקוש,
אם בסוף המוצר שנקרא ביטקוין משרת הרבה אנשים, וממלא תפקיד חשוב בכלכלת העולם, אז חוקי הכלכלה יעלו את הערך שלו - יהיה אשר יהיה דעתך על הנידון
אגב, האיש הפשוט אין לו מושג באיזה רמה הקריפטו מתניע היום הון אדיר, עסקים ממרחקים, ועסקאות בטוחות בחוזי חכם, וכהנה וכהנה
אין ערך אינטרינזי גדול מזה
אולי גם חברת אשראי אין לה ערך אינטרינזי?
ואלך אתך עוד צעד, "זהב" - הסבא של השמרנים, ומה נותן לו את הערך? הוא אך ורק הביקוש הרחב - שנובע מהרצון לשימור הון (כי מוצרי הנוי המופקים מזהב רחוקים מאוד מלהצדיק את מחירה, ראה כמה מכמות הזהב הגלובלי הולך לצרכים אלה)
 
נו באמת,
לדבריך לא קיים ערך אינטרינזי בעולם
גם פלאפון אינו מצרך קריטי כמו לחם ומים (אלפי שנים חיו בלי זה), רק ההמון פשוט חי יותר טוב עם זה ומעלה ביקוש,
אם בסוף המוצר שנקרא ביטקוין משרת הרבה אנשים, וממלא תפקיד חשוב בכלכלת העולם, אז חוקי הכלכלה יעלו את הערך שלו - יהיה אשר יהיה דעתך על הנידון
אגב, האיש הפשוט אין לו מושג באיזה רמה הקריפטו מתניע היום הון אדיר, עסקים ממרחקים, ועסקאות בטוחות בחוזי חכם, וכהנה וכהנה
אין ערך אינטרינזי גדול מזה
אולי גם חברת אשראי אין לה ערך אינטרינזי?
ואלך אתך עוד צעד, "זהב" - הסבא של השמרנים, ומה נותן לו את הערך? הוא אך ורק הביקוש הרחב - שנובע מהרצון לשימור הון (כי מוצרי הנוי המופקים מזהב רחוקים מאוד מלהצדיק את מחירה, ראה כמה מכמות הזהב הגלובלי הולך לצרכים אלה)
פשוט מאד. ערך אינטרינזי = ערך מהותי-שימושי. הביקוש לפלאפון מבוסס על השימושיות שלו, כך גם נפט וגז (שבדרך כלל יש להם גם פרמיית ביקוש בנוסף). ללא הביקוש, גם העסקה הידועה של שני מגשי הפיצה תמורת 10,000 ביטקוין הופכת לעסקה גרועה. הטענה של הסולידית שיש לו ערך אינטרינזי בגלל שסוחרים בו ויש ממנו כמות מוגבלת הוא אי הבנה של המושג.

לגבי ההשואה לזהב, התשובה היא א. אה"נ, הערך האינטרנזי של הזהב הרבה יותר נמוך, אבל הוא קיים, מה שמעניק לו יציבות גם במחירים גבוהים יותר (כי הביקוש לזהב לתכשיטים ותעשייה נותן סיבה טובה למשקיעים להשקיע דווקא בו). ב. הזהב בניגוד לביטקוין נהנה ממונטין של מאות שנים, שסביר להניח שלא יעלם פתאום, מה שספק אם אפשר לומר על הביטקוין.
 
נערך לאחרונה ב:
פשוט מאד. ערך אינטרינזי = ערך מהותי-שימושי. הביקוש לפלאפון מבוסס על השימושיות שלו, כך גם נפט וגז (שבדרך כלל יש להם גם פרמיית ביקוש בנוסף). ללא הביקוש, גם העסקה הידועה של שני מגשי הפיצה תמורת 10,000 ביטקוין הופכת לעסקה גרועה. הטענה של הסולידית שיש לו ערך אינטרינזי בגלל שסוחרים בו ויש ממנו כמות מוגבלת הוא אי הבנה של המושג.
מהות הטיעון על האינטרינזיות של הביטקוין אינו מצד ההיצע המוגבל כלל
אלא מצד שהוא חיוני ותורם לכלכלה
לדעתי הצנומה הקריפטו ככלל הוא ממחוללי הכלכלה הגדולים בהיסטוריה
כמו שבנק וחברות אשראי יש להם ערך אינטרינזי בגלל התרומה שלהם לכלכלה העולמית, הוא הדין קריפטו
לגבי ההשואה לזהב, התשובה היא א. אה"נ, הערך האינטרנזי של הזהב הרבה יותר נמוך, אבל הוא קיים, מה שמעניק לו יציבות גם במחירים גבוהים יותר (כי הביקוש לזהב לתכשיטים ותעשייה נותן סיבה טובה למשקיעים להשקיע דווקא בו). ב. הזהב בניגוד לביטקוין נהנה ממונטין של מאות שנים, שסביר להניח שלא יעלם פתאום, מה שספק אם אפשר לומר על הביטקוין.
א. אם הערך האינטרינזי של הזהב הרבה יותר נמוך, אז גם הערך האינטרינזי של הנפט הרבה יותר נמוך, מאחר והרבה מאוד נפט הולך לצורך כריית זהב, (וכמובן גם לכריית ביטקוין)
ב. שמרנות במיטבה, לעולם לא מעניין אותי מה היה בגלל מה שהיה, אלא אני מתעניין אך ורק בשאלה למה היה מה שהיה.
 
מהות הטיעון על האינטרינזיות של הביטקוין אינו מצד ההיצע המוגבל כלל
אלא מצד שהוא חיוני ותורם לכלכלה
הסולידית ביססה את הטיעון שלה בין השאר על ההיצע המוגבל.
לדעתי הצנומה הקריפטו ככלל הוא ממחוללי הכלכלה הגדולים בהיסטוריה
כמו שבנק וחברות אשראי יש להם ערך אינטרינזי בגלל התרומה שלהם לכלכלה העולמית, הוא הדין קריפטו
לא. לבנקים יש ערך אינטרינזי בגלל שהם מוסדות בעלי נכסים רווחיים שמכניסים מליארדים מידי חודש. זה נקרא "ערך אינטרינזי", לא ערימת ביטים שמשתמשים בהם למסחר.
א. אם הערך האינטרינזי של הזהב הרבה יותר נמוך, אז גם הערך האינטרינזי של הנפט הרבה יותר נמוך, מאחר והרבה מאוד נפט הולך לצורך כריית זהב, (וכמובן גם לכריית ביטקוין)
מה זה קשור אחד לשלישי. הנפט הוא בעל ערך אינטרניזי בגלל שהוא הדרך היחידה לתפעל את רוב המכוניות ודרך נפוצה לייצר חשמל. המחיר שלו נקבע לפי ביקוש והיצע כמו כל דבר אחר, והביקוש וההיצע נגזרים מאינספור משתנים. הביטקוין לעומת זאת לא בעל ערך אינטרינזי כי אין לו שום שימוש שלא מבוסס על הביקוש בעצמו.
ב. שמרנות במיטבה, לעולם לא מעניין אותי מה היה בגלל מה שהיה, אלא אני מתעניין אך ורק בשאלה למה היה מה שהיה.
אתה יכול לתייג את הדעה שלי כשמרנית או כדיס-קורלטיבית-סינגולרית-קוסמולוגית, זה לא משנה כל עוד היא הגיונית. אני מתעניין במה שהיה ובסיבות למה שהיה כי אני מניח שככל שהסיבה עדיין קיימת גם התוצאה תמשיך להתקיים. זו לוגיקה אנושית הכי בסיסית שיש.
 
הסולידית ביססה את הטיעון שלה בין השאר על ההיצע המוגבל.
כיתרון משמעותי שטמון בבשורת הביט, ופחות באינטרינזיות שלו
לא. לבנקים יש ערך אינטרינזי בגלל שהם מוסדות בעלי נכסים רווחיים שמכניסים מליארדים מידי חודש. זה נקרא "ערך אינטרינזי", לא ערימת ביטים שמשתמשים בהם למסחר.
סיכמנו שלהרוויח לבד לא מספיק.
צריך ערך אמיתי.
וככל הנראה מוצר או תאגיד שיודעים לקדם כלכלה יש להם ערך אינטרינזי מיוחד.
(לבנקים וחברות אשראי מהות המוצר שלהם הוא רק קידום הכלכלה ע"י מתן אשראי סליקות וכדומה, ולא מוצר פיזי שאנו נהנים לאכול או לצרוך)
מה זה קשור אחד לשלישי. הנפט הוא בעל ערך אינטרניזי בגלל שהוא הדרך היחידה לתפעל את רוב המכוניות ודרך נפוצה לייצר חשמל. המחיר שלו נקבע לפי ביקוש והיצע כמו כל דבר אחר, והביקוש וההיצע נגזרים מאינספור משתנים. הביטקוין לעומת זאת לא בעל ערך אינטרינזי כי אין לו שום שימוש שלא מבוסס על הביקוש בעצמו.
נו באמת, כל דבר שמקדם כלכלה יש לו ערך אינטרינזי, מהות הכלכלה היא לכלכל את המשאבים שבצמצום שיש בהם שימושים חלופיים, וככל שקריפטו ככלל והביט בפרט יודע להריץ עסקאות ענק בין מדינות, להעביר ערך עצום במינימום מאמץ ובמינימום רגולציה, אין לך ערך אינטרינזי יותר מזה.
אתה יכול לתייג את הדעה שלי כשמרנית או כדיס-קורלטיבית-סינגולרית-קוסמולוגית, זה לא משנה כל עוד היא הגיונית. אני מתעניין במה שהיה ובסיבות למה שהיה כי אני מניח שככל שהסיבה עדיין קיימת גם התוצאה תמשיך להתקיים. זו לוגיקה אנושית הכי בסיסית שיש.
אין לי שום בעיה בלוגיקה שלך, דוקא היא ממש מצוינת.
אני גם סברתי כמוך עד שלמדתי כלכלה (לימוד עצמי לא קונבנציונאלי..)
"שמרנות" התכוונתי להיצמדות הרגשית אחרי דבר ממשי, אתה גם יכול להרגיש שחברה זה לא דבר ממשי סך הכול תאגיד רשום בבורסה.
ממליץ לך בתור התחלה לקרוא את הספר המדהים של תומס סואל "יסודות הכלכלה"
 
סיכמנו שלהרוויח לבד לא מספיק.
צריך ערך אמיתי.
ממש לא סיכמנו. נכס שמרוויח כסף הוא בוודאי "ערך אמיתי". זה לא המצב לגבי הביטקוין. הביטקוין שיושב אצלך בארנק לא מרוויח סנט אחד שחוק.
נו באמת, כל דבר שמקדם כלכלה יש לו ערך אינטרינזי, מהות הכלכלה היא לכלכל את המשאבים שבצמצום שיש בהם שימושים חלופיים, וככל שקריפטו ככלל והביט בפרט יודע להריץ עסקאות ענק בין מדינות, להעביר ערך עצום במינימום מאמץ ובמינימום רגולציה, אין לך ערך אינטרינזי יותר מזה.
עצם התרומה לכלכלה אין משמעותה ערך. גם לפקעות צבעונים בשנת 1637 הייתה תרומה לכלכלה. ה'תרומה' שאתה מדבר עליה היא פועל יוצא של אותו ביקוש, שבעצמו מסתמך על - ובכן, ביקוש. אין שום יסוד מהותי שעליו נשען הבניין הזה.
 
ממש לא סיכמנו. נכס שמרוויח כסף הוא בוודאי "ערך אמיתי". זה לא המצב לגבי הביטקוין. הביטקוין שיושב אצלך בארנק לא מרוויח סנט אחד שחוק.
אוקיי, אז לשיטתך אחד שמוכר ביטקוין ומרוויח כסף יש לו ערך אמיתי?? נקודה למחשבה.
גם לפקעות צבעונים בשנת 1637 הייתה תרומה לכלכלה.
אשמח שתסביר איזה תועלת כלכלית הייתה לפקעות, לביטקוין אני יודע להסביר
ה'תרומה' שאתה מדבר עליה היא פועל יוצא של אותו ביקוש, שבעצמו מסתמך על - ובכן, ביקוש. אין שום יסוד מהותי שעליו נשען הבניין הזה.
אחי היקר, לא הביקוש הוא זה שיוצר את הערך, ההפך הוא הנכון, הערך הוא זה שיוצר את הביקוש
איך אמר מייקל סיילור על הביטקוין "הנכס המושלם בהיסטוריה"
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
אוקיי, אז לשיטתך אחד שמוכר ביטקוין ומרוויח כסף יש לו ערך אמיתי?? נקודה למחשבה.
אדוני מבלבל בין רווח כתוצאה ממכירת חפץ (בוודאי שיהיה רווח אם יש לו שווי שוק, אחרת מה נושא הדיון כאן בכלל. דיברנו על ערך אינטרינזי.) לבין הכנסות מעסק שיוצר תזרים מזומנים מעצם קיומו כעסק מכניס.
אשמח שתסביר איזה תועלת כלכלית הייתה לפקעות, לביטקוין אני יודע להסביר
קודם כל, הן יצרו מערכת של חוזים עתידיים ואופציות - מודל כלכלי שקיים עד היום, ובכלל הן יצרו תשתית בורסאית שהייתה מודל למה שהיה בעצם הבורסה הראשונה בעולם.
חוץ מזה, מי שמכר את הפקעות בזמן הנכון הרוויח הון רב, שילם מיסים גבוהים ותרם לצריכה לייבוא.
אחי היקר, לא הביקוש הוא זה שיוצר את הערך, ההפך הוא הנכון, הערך הוא זה שיוצר את הביקוש
איך אמר מייקל סיילור על הביטקוין "הנכס המושלם בהיסטוריה"
מה קדם למה, הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה?
הביקוש יוצר ערך שיוצר ביקוש שיוצר ערך עד אין סוף או עד קריסת הבועה. בדיוק כמו NFT או הפקעות החביבות הנ"ל.
 
רק סדר קטן בראש, הסיבה שאנשים רצו פקעות צבעוניות לא נבע מצורך מסויים, אלא מטרנד חברתי גרידא
לעומת זאת הקריפטו בא למלא וואקום אמיתי שהחברה הכלכלית כולה חיכתה לה, וקהילת הקריפטוגרפים עמלו קשות עד לפיענוח השיטה
לא ביקוש שיוצר ערך, אלא ערך שיוצר ביקוש
 
אני מקשה עליך שוב
איזה יתרון כלכלי היה למחזיק הצבעוניות על פני חבירו שלא החזיק בהם?
אולי היה לו נכס מניפולטיבי ויכול היה להרוויח כסף, אבל אינטרינזי לא היה לא שום יתרון כלכלי מהותי
היום אם אתה מחזיק בביטקוין ואני לא, אז אתה הרבה יותר מהיר ממני, הרבה יותר יעיל ממני, והרבה יותר דינמי ממני
החזקת ביטקוין היא לא החזקת נכס גרידה
החזקת הביטקוין היא כוח בלתי מבוטל להעביר הון למי שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה, וכמה שאתה רוצה
ותתפלא - זה לא מובן מאליו
אם עשית עסקאות בחייך ונתקלת בבירוקרטיה של הבנקים ומערכות האכיפה היית מבין..
בקריפטו אף אחד לא יכול להגביל אותך - מקסימום תצטרך לספק תשובות בדיעבד
אבל בשעת מעשה אתה חופשי לחלוטין
 
אדוני מבלבל בין רווח כתוצאה ממכירת חפץ (בוודאי שיהיה רווח אם יש לו שווי שוק, אחרת מה נושא הדיון כאן בכלל. דיברנו על ערך אינטרינזי.) לבין הכנסות מעסק שיוצר תזרים מזומנים מעצם קיומו כעסק מכניס.
לא הבנתי 'עסק' - לשיטתך אין לו ערך אינטרינזי?
ואם כן, אז האם עסק שמבוסס על מכירת צבעוניות בשיא הבועה האם הוא נחשב לשיטתך לבעל ערך אינטרינזי?
לדעתי לא
אבל בשונה מבועת הצבעוניות, הביטקוין יושב על משבצת שהייתה חסרה עד שהיא הגיעה לעולם
בשונה מהצבעוניות כמובן
קודם כל, הן יצרו מערכת של חוזים עתידיים ואופציות - מודל כלכלי שקיים עד היום, ובכלל הן יצרו תשתית בורסאית שהייתה מודל למה שהיה בעצם הבורסה הראשונה בעולם.
מה בדיוק זה מקדם בכלכלה העולמית
אולי תועלת סיבתית, בודאי לא תועלת מהותית
חוץ מזה, מי שמכר את הפקעות בזמן הנכון הרוויח הון רב, שילם מיסים גבוהים ותרם לצריכה לייבוא..
נו באמת, אני יכול למכור גם עננים ולשלם מיסים
הביטקוין יש לו ערך פרקטי ושימושי ביותר
מה קדם למה, הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה?
הביקוש יוצר ערך שיוצר ביקוש שיוצר ערך עד אין סוף או עד קריסת הבועה. בדיוק כמו NFT או הפקעות החביבות הנ"ל.
לא הביקוש הוא שיוצר את הערך
המנגנון והשיטה היא שיוצרת את הביקוש וממילא את הערך
 
אשמח שתסביר איזה תועלת כלכלית הייתה לפקעות, לביטקוין אני יודע להסביר

רק סדר קטן בראש, הסיבה שאנשים רצו פקעות צבעוניות לא נבע מצורך מסויים, אלא מטרנד חברתי גרידא.
אפשר לומר משפט אחד?
היום אתה יןדע לומר שאין לפקעות שום ערך וזה רק היה טרנד.
בשעת מעשה אנשים חשבו על הפקעות בדיוק את מה שאתה חושב על הביטקוין
התכתב פיטר הסוחר עם חברו ואן גוך בפלטפורמות דאז, ופיטר אמר לו, שהצבעונים זה בדיוק מה שהיה חסר לעם ההולנדי אנין הטעם, בשונה מבועת השקעה באמפריה המצרית שזה היה ודאי סתם טרנד אנטישמי ושטות מוחלטת לחשוב שהקב''ה לא ינקום במי שמציק לבניו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כולם מוזמנים
גאה בעצמי שניחשתי כבר לפני שבועיים שדוד בן הוא מקסימילאן
נהניתי מכל רגע בקריאה, מקווה שגם אתם
ספר פשוט מטורף
לדעתי - הכי טוב בינתיים מכל הסדרה
ותודה ל
@יונה ספיר על שהוא נגמר בנימה עצובה אך אופטימית מאוד
קצת הפריע לי שהעלילה המרכזית לא הייתה שנת ההתגלות, אלא כל המסעות בעבר / בבועת האוצרים
ושכמו תמיד דני לא הצליח לקבל את המקום הראשון
אגב, האם למישהו זה היה הפתעה שהתפרצות הר הגעש הייתה האר"ן? זה היה ברור לי מהשניה הראשונה
יאללה שוטו
  • שכוייח!
Reactions: טונקס1 //
6 תגובות
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה