בקשה מכת המדינה של אי-הפרשות לפנסיה וזכויות סוציאליות בציבור החרדי

עט הסופר · 15/3/26

נכתב ע"י ספרא רבא:
מה ההבדל בין זה לבין בקשה להעלאה במשכורת? (כ-12%).
לדעתי, הוא צריך לבדוק אם התפוקה שלו שווה את ההעלאה, ואם כן, שיבקש. אם הוא לא מבקש, אז יתכן שזה וויתור (גם אם סוכם מראש. כמו הרעה בתנאים כשהעובד ממשיך לעבוד תקופה ארוכה לאחר ההרעה).
אגב, אפשר להפריש לבד, באופן עצמאי.

ההשוואה בין הפרשת פנסיה לבקשת העלאה בשכר היא טעות יסודית שרק מעסיקים אינטרסנטים מנסים למכור.
העלאת שכר היא נושא למו"מ על תפוקה, אבל פנסיה היא חוב גמור בדיוק כמו השכר עצמו, אי-הפרשה היא לא "אי-הסכמה על שכר", היא פשוט גזל של חלק מהשכר שהעובד כבר עמל עבורו.
להגיד לעובד שחושש לפרנסתו שהוא ויתר כי הוא לא פתח את הפה, זה כמו להגיד למי שנשדד שהוא ויתר על הארנק כי הוא לא נלחם בשודד חמוש.
גם הפתרון של להפריש לבד הוא לעג לרש: למה שהעובד ישלם מכיסו את מה שהמעסיק חייב על פי דין תורה וחוקי המדינה? זה לא ויתור ולא הרעת תנאים שמתרגלים אליה, זו גנבת עין וניצול של פחד קיומי.
המלכוד הזה הוא בדיוק הסיבה שהמיזם החדש חייב להציע פתרונות אנונימיים או קבוצתיים, כדי שהצדק לא יהיה תלוי רק באומץ הלב של עובד בודד מול מערכת משומנת שמאיימת על לחמו.

ספרא רבא · 15/3/26

נכתב ע"י עט הסופר:
ביודעי ובמכירי קא אמינא,
אני מבין לגמרי!
בי"ד מסתכל על חתימה כמו שחור על לבן, - ולצערי, אין מה לעשות,
סיפר לי פעם הגר"מ שפרן, "ראיתי פעם על בע"ד שכתוב לו על המצח 'שקרן', אבל מה לעשות פסקתי נגדו"...
אבל יש תשובה של המנחת יצחק שהגאון הרב יהודה סילמאן שליט"א מרבה להביא אותו...
בתשובות והנהגות מביא אותו הלכה למעשה ח"ו סי' רפ"ו,
כדאי לכל אחד לעיין...
והדברים נוקבים!

פסק מעניין. אבל הוא מדבר על פיצויים, לא על פנסיה. הבא פסק על פנסיה.

R.V.K.A · 15/3/26

מעסיק שעבדתי אצלו תקופה ארוכה ['חרדי'] היה ערמומי במיוחד
הוא דאג שיהיה כתוב את הסכומים של הפנסיה בתלוש, כך שאף עובדת לא חשבה לרגע לבדוק.
כשהתחלנו לגלות אצלו שקרים בכל מיני, אחת העובדות עשתה את הצעד המתבקש ופנתה לחברת הפנסיה.
מתברר שהוא לא הפריש לה.
ואז עוד אחת פנתה וגלתה אף היא את ה'חור' בקרן הפנסיה.
דיברנו איתו והוא הכחיש. אמר שהנה כבר תראו... עד שעובדת ותיקה פשוט פנתה לעורך דין ומשם היה קל יותר.

בהחלט יש מעסיקים חסרי בושה שמנצלים את העובדים שלהם. במיוחד כשמדובר בבחורות/בחורים שפחות מבינים בתחום.

ספרא רבא · 15/3/26

נכתב ע"י עט הסופר:
ההשוואה בין הפרשת פנסיה לבקשת העלאה בשכר היא טעות יסודית שרק מעסיקים אינטרסנטים מנסים למכור.
העלאת שכר היא נושא למו"מ על תפוקה, אבל פנסיה היא חוב גמור בדיוק כמו השכר עצמו, אי-הפרשה היא לא "אי-הסכמה על שכר", היא פשוט גזל של חלק מהשכר שהעובד כבר עמל עבורו.
להגיד לעובד שחושש לפרנסתו שהוא ויתר כי הוא לא פתח את הפה, זה כמו להגיד למי שנשדד שהוא ויתר על הארנק כי הוא לא נלחם בשודד חמוש.
גם הפתרון של להפריש לבד הוא לעג לרש: למה שהעובד ישלם מכיסו את מה שהמעסיק חייב על פי דין תורה וחוקי המדינה? זה לא ויתור ולא הרעת תנאים שמתרגלים אליה, זו גנבת עין וניצול של פחד קיומי.
המלכוד הזה הוא בדיוק הסיבה שהמיזם החדש חייב להציע פתרונות אנונימיים או קבוצתיים, כדי שהצדק לא יהיה תלוי רק באומץ הלב של עובד בודד מול מערכת משומנת שמאיימת על לחמו.

1. אינני מעסיק.
2. להזכיר, אנחנו מדברים כאן במקרה שסוכם מראש שהעובד לא יקבל פנסיה. כך שלא ברור שמדובר בחוב ברור.
אם אני טועה, אשמח לקבל פסק כתוב.

דבורה- · 15/3/26

מקרה מכלי ראשון...
חברה שלי עובדת בסמינר בתור מורה
היא לא ידעה שהיא אמורה לקבל תשלום על חגים, יום העצמאות וכד', ושפוט עד שלא ביקשה לא שילמו לה.. שיטת מצליח

הני? · 15/3/26

נכתב ע"י עוגת בוקר:
יכול להיות שבציבור החרדי העוול הזה ממש זועק.
אבל גם מעסיקים שאינם כאלו צריכים לבדוק אותם היטב.
מניסיון עם מעסיק שכבר 4 שנים מפריש טיפין טיפין.
וכשהוא נזכר להפריש על תקופה ארוכה,
תמיד משום מה מקוזז מהתלוש חלק נכבד מאוד
כי "נכון שתמיד ירד מהתלוש, אבל לא מספיק..."

ממליצה לפנות למישהו שמבין בשכר ולהראות לו את התלושים (זו יכולה להיות גם גיסה/ בת דודה)
הסכומים הם לא סוד צבאי אפשר בקלות לבדוק אם נוכה יותר מדי

עט הסופר · 15/3/26

נכתב ע"י ספרא רבא:
1. אינני מעסיק.
2. להזכיר, אנחנו מדברים כאן במקרה שסוכם מראש שהעובד לא יקבל פנסיה. כך שלא ברור שמדובר בחוב ברור.
אם אני טועה, אשמח לקבל פסק כתוב.

הטענה שסיכום מראש הופך את הגזל למותר היא טעות הלכתית ומשפטית חמורה.
א"א לסכם על משהו שנוגד את תקנת הציבור ומנהג המדינה.
כשם שמעסיק לא יכול לסכם עם עובד שהוא מוותר על איסור שבת או על שכר מינימום, הוא לא יכול לסכם על ויתור פנסיה.
זהו חוב גמור לכל דבר ועניין, וההסכמה של העובד בטלה ומבוטלת כי היא נעשתה מתוך כפייה כלכלית וחוסר ברירה.
לגבי פסק כתוב - בתי הדין המובילים (קרליץ, לנדא...) כבר פסקו שחוקי המגן הם מנהג המדינה המחייב על פי דין תורה, וכל סיכום הנוגד אותם דינו להתבטל.
מי שבונה על הוויתור הזה פשוט מניח את כספו על קרן הצבי וחשוף לתביעה ביום הדין.

אופקים 1 · 15/3/26

נכתב ע"י יעלזו חסידים:
ומה יעשה עובד שאין לו איך לקנות לחם הביתה, ישב בבית שנתיים וחצי ולא מצא עבודה משלל סיבות, בסוף מצא עבודה עם שלל הבטחות, אבל אז מגלה שבדרך לא דרך הוא מקבל חצי משכרות כל חודש ובלי פנסיה.
יעזוב? להיות בלי יותר גרוע מלהיות עם חצי...
והנה הנוסחה שמניעה את "אנ"ש" לנצל כמו "אנ"ש"...

אי אפשר לתפוס את החבל ב2 הקצוות
מצד אחד להסכים לתנאי העבודה
ומצד שני, ללכת לתבוע את המעסיק אח"כ שהוא העסיק אותך לפי התנאים התנאים שסיכמתם.

אופקים 1 · 15/3/26

נכתב ע"י יעלזו חסידים:
עוול? למי? לב"א שבמודע מנצל את תמימותו ומצוקתו של העובד?!

כן, בדיוק הבנת נכון.
אם סיכמת משהו עם המעסיק, ואח"כ אתה תובע אותו, בגלל שהחוק הוא כנגד הסיכום, אז אתה עושה עוול
וזה שהמעסיק עשה עוול וניצל מישהו שהיה לחוץ כספית, זאת לא סיבה לעשות עוול, ולפנות לבית המשפט.

שלא תבין לא נכון, אני לא חושב שמתאים להעסיק עובדים בניגוד לחוק.
אבל כשני אנשים גדולים מסכמים משהו בניהם, הם צריכים לעמוד בהסכם בשני הכיוונים.

יעלזו חסידים · 15/3/26

אי אפשר לתפוס את החבל ב2 הקצוות
מצד אחד לקבוע עם העובד בראיון תנאים ושכר מסוימים
ומצד שני, אחרי תחילת העבודה לקצץ, לשחק משחקים כולל החתמה על חוזה שכתוב בו מפורש אחרת ממה שסוכם בראיון, וכשעובד ישאל "אבל סיכמנו אחרת" אז לתקוע לו עיניים של עוד מילה ואתה בבית...
זה לנצל עד תום את מצוקתו של השני בשביל הרווח שלך.

דווקא במקרה שאני מכיר העובד נכנע כי העדיף להיות חכם ולא צודק, אבל הוא כבר קיבל היתר ממורא הוראה ללכת לתבוע את המעסיק והוא גם כבר אחרי יעוץ ראשוני מול עו"ד.
כרגע הנושא בהקפאה עד שהוא ימצא עבודה אחרת.

יעלזו חסידים · 15/3/26

נכתב ע"י אופקים 1:
אם סיכמת משהו עם המעסיק, ואח"כ אתה תובע אותו, בגלל שהחוק הוא כנגד הסיכום, אז אתה עושה עוול

דמעות התנין קוראים לזה, או זעקת הקוזק הנגזל

אופקים 1 · 15/3/26

נכתב ע"י עט הסופר:
הטענה שסיכום מראש הופך את הגזל למותר היא טעות הלכתית ומשפטית חמורה.
א"א לסכם על משהו שנוגד את תקנת הציבור ומנהג המדינה.
כשם שמעסיק לא יכול לסכם עם עובד שהוא מוותר על איסור שבת או על שכר מינימום, הוא לא יכול לסכם על ויתור פנסיה.
זהו חוב גמור לכל דבר ועניין, וההסכמה של העובד בטלה ומבוטלת כי היא נעשתה מתוך כפייה כלכלית וחוסר ברירה.
לגבי פסק כתוב - בתי הדין המובילים (קרליץ, לנדא...) כבר פסקו שחוקי המגן הם מנהג המדינה המחייב על פי דין תורה, וכל סיכום הנוגד אותם דינו להתבטל.
מי שבונה על הוויתור הזה פשוט מניח את כספו על קרן הצבי וחשוף לתביעה ביום הדין.

זה נכון, שכשלא היה סיכום ברור מראש.
אז חוקי המדינה בנושא נחשבים למנהג המדינה.
אבל כאשר הסיכום הברור הוא שמוותרים על תנאי המדינה, אז די פשוט לי שזה תופס
וזה לא דומה כמובן לבקשה לחילול שבת
למרות שאם סיכמת עם עובד שהוא יחלל שבת, והוא לא הסכים, אז הוא ודאי צורק בזה שהוא לא חילל שבת, אבל תשלום על העבודה לא מגיע לו.

אופקים 1 · 15/3/26

נכתב ע"י יעלזו חסידים:
דמעות התנין קוראים לזה, או זעקת הקוזק הנגזל

אני מאוד מבין ללבך
אבל אתה פשוט לא יודע מה הפירוש של זעקת הקוזק הנגזל.
לעשות עבודה, ולבקש מעבר לסיכום, זוהי זעקת הקוזק הנגזל, לא מי שמעסיק לפי סיכום מראש.

ואין קשר לזה שאני חושב שצריך לזה לא ראוי להעסיק עובדים בלי לתת להם את התנאים המקובלים בשוק.
אם סיכמת שאתה מסכים לעבוד שלא לפי התנאים בשוק, אין לך זכות לתבוע את זה אח"כ.

אופקים 1 · 15/3/26

נכתב ע"י יעלזו חסידים:
אי אפשר לתפוס את החבל ב2 הקצוות
מצד אחד לקבוע עם העובד בראיון תנאים ושכר מסוימים
ומצד שני, אחרי תחילת העבודה לקצץ, לשחק משחקים כולל החתמה על חוזה שכתוב בו מפורש אחרת ממה שסוכם בראיון, וכשעובד ישאל "אבל סיכמנו אחרת" אז לתקוע לו עיניים של עוד מילה ואתה בבית...
זה לנצל עד תום את מצוקתו של השני בשביל הרווח שלך.

דווקא במקרה שאני מכיר העובד נכנע כי העדיף להיות חכם ולא צודק, אבל הוא כבר קיבל היתר ממורא הוראה ללכת לתבוע את המעסיק והוא גם כבר אחרי יעוץ ראשוני מול עו"ד.
כרגע הנושא בהקפאה עד שהוא ימצא עבודה אחרת.

אם זה המקרה, שהובטח לעובד משהו מסויים, ולא עמדו בו, או אפילו לא הובטח לו, אלא הסיכום היה על דעת המקובל במידנה, אז בודאי שמגיעות לו הפרשות לפנסיה.

כאן מדובר על מקרה אחר, מקרה בהם העובדים ידעו שאצל המעסיק הזה אין הפרשות לפנסיה, ובכל אופן הם בחרו לעבוד שם, ואז הם רוצים לתבוע אותו למפרע.

עט הסופר · 15/3/26

נכתב ע"י אופקים 1:
זה נכון, שכשלא היה סיכום ברור מראש.
אז חוקי המדינה בנושא נחשבים למנהג המדינה.
אבל כאשר הסיכום הברור הוא שמוותרים על תנאי המדינה, אז די פשוט לי שזה תופס
וזה לא דומה כמובן לבקשה לחילול שבת
למרות שאם סיכמת עם עובד שהוא יחלל שבת, והוא לא הסכים, אז הוא ודאי צורק בזה שהוא לא חילל שבת, אבל תשלום על העבודה לא מגיע לו.

תכל'ס, סיכום מראש על ויתור זכויות הוא לא הסכם- הוא ניצול!
לפי ההלכה והחוק, א"א להתנות על דברים שהם תקנת הציבור, בדיוק כדי שמעסיקים לא ילחצו על עובדים חלשים לחתום על ויתורים תמורת עבודה.
מי שבונה על זה שהעובד הסכים לא לשלם לו פנסיה, פשוט מחזיק כסף שלא שלו בכיס.
בתי הדין לא מקבלים את הטענה הזו, כי הסכמה מתוך פחד או חוסר ברירה היא לא הסכמה.
ומעסיק כזה לא סגר פינה, הוא פתח לעצמו חוב שיעלה לו ביוקר ביום הדין.

אור אורות · 15/3/26

אני מבין שיש פעמים שזה עושק.
אבל עובד שמסכם עם מעסיק שישלם לו יותר במקום להפריש לו פנסיה, ויש כאלה, לא יכול אחר כך לטעון שהמעסיק עושק אותו, ואם הוא טוען ככה הוא נבל, גם אם החוק לצידו.

ש. סופר · 15/3/26

מעסיק יכול לנסות להרתיע את עובד ספציפי שמתעקש על זכויותיו
אבל הוא בשום אופן לא יכול לנצח תרבות בסיסית של ציבור שלם
ואם הציבור יהיה ערני ומודע לזכויותיו
הזכויות שלו לא יירמסו כ"כ בקלות!

אופקים 1 · 15/3/26

נכתב ע"י עט הסופר:
תכל'ס, סיכום מראש על ויתור זכויות הוא לא הסכם- הוא ניצול!
לפי ההלכה והחוק, א"א להתנות על דברים שהם תקנת הציבור, בדיוק כדי שמעסיקים לא ילחצו על עובדים חלשים לחתום על ויתורים תמורת עבודה.
מי שבונה על זה שהעובד הסכים לא לשלם לו פנסיה, פשוט מחזיק כסף שלא שלו בכיס.
בתי הדין לא מקבלים את הטענה הזו, כי הסכמה מתוך פחד או חוסר ברירה היא לא הסכמה.
ומעסיק כזה לא סגר פינה, הוא פתח לעצמו חוב שיעלה לו ביוקר ביום הדין.

אני לא יודע על סמך מה אתה קובע שכל מעסיק כזה מחזיק מלא כסף בכיס.
אולי העסק שלו לא כלכלי?
המחשבה הטיפשית הזאת שעסק הוא תמיד רווחי ולמעסיק יש מלא כסף, היא מחשבה סוציאלית על סף קומוניסטית, מחשבה שמונעת מעסקים חדשים להתפתח, וגורמת לכך שיש בעיקר מעסיקי ענק במשק, שמנצלים את העובדים גם אחרי ההפרשות הסוציאליות.

עט הסופר · 15/3/26

נכתב ע"י אור אורות:
אני מבין שיש פעמים שזה עושק.
אבל עובד שמסכם עם מעסיק שישלם לו יותר במקום להפריש לו פנסיה, ויש כאלה, לא יכול אחר כך לטעון שהמעסיק עושק אותו, ואם הוא טוען ככה הוא נבל, גם אם החוק לצידו.

הבעיה העיקרית היא, שהוא פשוט לא משלם לך יותר אבל ככה הוא טוען לך אח"כ בבי"ד...

אופקים 1 · 15/3/26

נכתב ע"י עט הסופר:
הבעיה העיקרית היא, שהוא פשוט לא משלם לך יותר אבל ככה הוא טוען לך אח"כ בבי"ד...

זה נראה שאתה מדבר על מקרה מסויים,
בעוד שהאשכול כאן דן על הנושא באופן עקרוני.

פרוגבוט

פרסומת

תקופה	מספר מעסיקים	מספר משרות	סך תשלומי השכר (מיליוני ₪)	שכר ממוצע למשרת שכיר (₪)	שכר חציוני למשרת שכיר (₪)
ינואר 2025	278,706	4,046,813	53,127	13,128	9,150
פברואר 2025	279,714	4,045,250	54,550	13,485	9,016
מרץ 2025	280,141	4,055,208	58,955	14,538	9,304
אפריל 2025	280,525	4,069,474	56,273	13,828	9,335
מאי 2025	280,662	4,025,664	53,626	13,321	9,336
יוני 2025	278,135	3,954,954	55,745	14,095	9,632
ממוצע חודשי	279,647	4,032,894	55,379	13,733	9,296

תקופה	מספר שכירים	שכר לשכיר (₪)
		שכר ממוצע (₪)	שכר חציוני (₪)
ינואר 2025	3,669,875	14,465	10,401
פברואר 2025	3,682,655	14,801	10,249
מרץ 2025	3,682,836	15,995	10,608
אפריל 2025	3,696,467	15,212	10,636
מאי 2025	3,654,283	14,662	10,614
יוני 2025[4]	3,604,969	15,452	11,009
ממוצע חודשי	3,665,181	15,098	10,586

תקופה	שכר ממוצע למשרת שכיר (₪)	שכר חציוני למשרת שכיר (₪)
מחצית 1 2025	13,733	9,296
מחצית 2 2024	13,424	9,339
מחצית 1 2024	13,347	9,044
מחצית 2 2023	12,807	8,923
מחצית 1 2023	12,579	8,444

תקופה	שכר ממוצע לשכיר (₪)	שכר חציוני לשכיר (₪)
מחצית 1 2025	15,098	10,586
מחצית 2 2024	14,658	10,491
מחצית 1 2024	14,655	10,244
מחצית 2 2023	13,966	10,020
מחצית 1 2023	13,827	9,620

תקופה	עשירוני שכר של שכירים	מספר שכירים	שכר לשכיר (₪)
			ממוצע	חציוני	מרבי
ממוצע ינואר – יוני 2025	סך הכול	3,665,181	15,098	10,586	-
	1	366,516	1,287	1,283	2,442
	2	366,516	3,565	3,558	4,702
	3	366,636	5,664	5,681	6,552
	4	366,402	7,525	7,516	8,513
	5	366,530	9,538	9,531	10,586
	6	366,605	11,758	11,741	13,017
	7	366,422	14,539	14,507	16,200
	8	366,518	18,460	18,365	21,118
	9	366,519	25,408	25,063	31,121
	[6]10	366,517	53,236	42,273	-

תקופה	מספר משרות שכיר לעובד
	1	2	3	4+
ינואר 2025	3,342,370	291,846	29,906	5,753
פברואר 2025	3,367,060	282,173	28,009	5,413
מרץ 2025	3,359,645	288,031	29,505	5,655
אפריל 2025	3,371,965	289,872	29,162	5,468
מאי 2025	3,331,837	287,771	29,062	5,613
יוני 2025	3,299,281	274,510	26,349	4,829
ממוצע חודשי	3,345,360	285,701	28,666	5,455

תקופה	סך הכול (%)
	1	2	3	4+
ינואר 2025	91.1	8.0	0.8	0.2
פברואר 2025	91.4	7.7	0.8	0.1
מרץ 2025	91.2	7.8	0.8	0.2
אפריל 2025	91.2	7.8	0.8	0.1
מאי 2025	91.2	7.9	0.8	0.2
יוני 2025	91.5	7.6	0.7	0.1
ממוצע חודשי	91.3	7.8	0.8	0.1

תקופה	סך הכול שכירים	גברים		נשים
		מספר השכירים	שיעור בכלל השכירים (%)	מספר השכירות	שיעור בכלל השכירים (%)
ינואר 2025	3,669,875	1,776,068	48.4	1,893,807	51.6
פברואר 2025	3,682,655	1,788,771	48.6	1,893,884	51.4
מרץ 2025	3,682,836	1,792,606	48.7	1,890,230	51.3
אפריל 2025	3,696,467	1,800,294	48.7	1,896,173	51.3
מאי 2025	3,654,283	1,775,202	48.6	1,879,081	51.4
יוני 2025	3,604,969	1,747,637	48.5	1,857,332	51.5
ממוצע חודשי	3,665,181	1,780,096	48.6	1,885,085	51.4

תקופה	עשירוני שכר שכירים	גברים				נשים
		מספר שכירים	שכר (₪)			מספר שכירות	שכר (₪)
			מרבי	ממוצע	חציוני		מרבי	ממוצע	חציוני
ממוצע ינואר – יוני 2025	1	134,766	2,442	1,256	1,235	231,750	2,442	1,304	1,311
	2	133,224	4,702	3,568	3,560	233,292	4,702	3,563	3,557
	3	155,329	6,552	5,685	5,712	211,308	6,552	5,648	5,659
	4	150,883	8,513	7,534	7,522	215,520	8,513	7,520	7,509
	5	161,355	10,586	9,555	9,556	205,175	10,586	9,524	9,511
	6	176,163	13,017	11,768	11,758	190,442	13,017	11,748	11,722
	7	184,172	16,200	14,557	14,534	182,250	16,200	14,520	14,476
	8	197,665	21,118	18,501	18,426	168,854	21,118	18,413	18,297
	9	220,289	31,121	25,542	25,261	146,230	31,120	25,207	24,790
	10[8]	266,252		54,828	43,152	100,266		49,058	40,212

תקופה	גברים שכירים				נשים שכירות
	1	2	3	4+	1	2	3	4+
	מספר שכירים
ממוצע ינואר – יוני 2025	1,657,162	108,989	11,194	2,751	1,688,198	176,711	17,472	2,704
	שיעור מהשכירים בכל מין (%)
	45.2	3.0	0.3	0.1	46.1	4.8	0.5	0.1

תקופה	ממוצע שכר גברים (₪)				ממוצע שכר נשים (₪)
	1	2	3	4+	1	2	3	4+
ינואר 2025	17,751	17,107	21,586	23,299	11,402	11,088	12,666	14,773
פברואר 2025	18,254	17,263	21,561	22,911	11,602	11,083	12,907	14,912
מרץ 2025	20,001	17,708	21,433	22,495	12,405	11,343	13,169	15,440
אפריל 2025	18,603	17,061	21,024	22,347	12,130	11,295	12,944	14,685
מאי 2025	17,956	16,886	20,161	21,726	11,611	11,247	12,829	15,070
יוני 2025	18,331	18,289	23,660	25,552	12,648	12,947	15,341	17,636
ממוצע חודשי	18,483	17,386	21,571	23,055	11,966	11,501	13,309	15,419

תקופה	שכר חציוני גברים (₪)				שכר חציוני נשים (₪)
	1	2	3	4+	1	2	3	4+
ינואר 2025	12,523	12,450	15,101	16,652	8,765	9,252	10,290	12,333
פברואר 2025	12,373	12,168	15,018	15,892	8,579	9,031	10,393	12,354
מרץ 2025	12,810	12,442	14,737	16,450	8,913	9,355	10,746	12,833
אפריל 2025	12,859	12,286	14,421	16,493	8,952	9,383	10,519	12,479
מאי 2025	12,700	12,344	14,168	15,795	8,999	9,430	10,559	12,578
יוני 2025	12,733	12,747	16,193	17,550	9,417	10,231	11,847	14,091
ממוצע חודשי	12,666	12,406	14,940	16,472	8,938	9,447	10,726	12,778

תקופה	קבוצת גיל	מספר שכירים	שכר ממוצע לשכיר (₪)	שכר חציוני לשכיר (₪)
ממוצע ינואר – יוני 2025	עד 20	193,684	2,994	2,188
	29-20	780,538	8,669	7,114
	39-30	803,205	16,142	12,496
	49-40	766,488	19,631	14,477
	59-50	628,099	20,287	14,243
	60+	493,167	14,676	9,390

תקופה	ענף כלכלי	שכר ממוצע למשרת שכיר (₪)	שכר חציוני למשרת שכיר (₪)	מספר משרות שכיר	סך תשלומי השכר (מיליוני ₪)	התפלגות סך תשלומי השכר (%)	השכר הממוצע למשרת שכיר בענף יחסית לממוצע הכללי (%)
ממוצע ינואר – יוני 2025	סך הכול	13,733	9,296	4,032,894	52,705	100.0	100.0
	חקלאות, ייעור ודיג	9,779	7,684	50,947	498	1.0	71.3
	כרייה וחציבה	24,497	16,637	4,326	106	0.2	178.1
	תעשייה וחרושת	19,605	13,684	326,155	6,395	12.4	142.7
	אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר	31,922	28,612	13,965	446	0.9	232.6
	אספקת מים, שירותי ביוב, טיפול באשפה ובפסולת וטיהור	16,844	13,387	10,015	169	0.3	122.7
	בינוי	12,683	8,915	226,201	2,869	5.6	92.4
	מסחר סיטוני וקמעוני; תיקון כלי רכב מנועיים ואופנוע	11,820	8,347	507,226	5,996	11.6	86.1
	שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות	14,627	11,297	138,722	2,030	3.9	106.4
	שירותי אירוח ואוכל	6,306	4,471	215,303	1,358	2.6	46.0
	מידע ותקשורת	30,256	23,505	244,684	7,401	14.3	220.1
	שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח	23,033	15,484	127,503	2,939	5.6	167.4
	פעילויות בנדל"ן	14,060	9,897	43,223	608	1.2	102.4
	שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים	17,644	12,035	320,620	5,658	10.9	128.6
	שירותי ניהול ותמיכה	7,608	5,744	283,041	2,153	4.2	55.4
	מינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון; ביטוח לאומי חובה	14,964	13,230	469,628	7,008	13.5	109.0
	חינוך	8,661	6,138	299,883	2,595	5.0	63.1
	שירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד	9,886	6,227	428,937	4,240	8.2	72.0
	אמנות; בידור ופנאי	7,416	4,621	89,895	667	1.3	54.1
	שירותים אחרים	7,822	5,479	196,782	1,539	3.0	57.0
	ענף כלכלי חסר או אחר	19,623	16,297	35,843	707	1.4	142.9

תקופה	קבוצת מספר עובדים אצל המעסיק	מספר מעסיקים	מספר משרות שכיר	התפלגות המעסיקים (%)	התפלגות משרות השכיר (%)	שכר ממוצע למשרת שכיר (₪)	שכר חציוני למשרת שכיר (₪)
ממוצע ינואר – יוני 2025	סך הכול	279,647	4,032,894	100.0	100.0	13,733	9,296
	1-5	203,627	425,967	72.8%	10.6%	10,410	6,949
	6-19	52,814	525,885	18.9%	13.0%	11,597	7,892
	20-99	18,984	751,894	6.8%	18.6%	13,147	8,833
	100-249	2,570	389,560	0.9%	9.7%	14,340	9,614
	250-499	859	297,268	0.3%	7.4%	15,441	10,238
	500-999	439	300,466	0.2%	7.4%	15,527	9,703
	1,000+	354	1,341,856	0.13%	33.3%	14,999	10,963

תקופה	שכר ממוצע (₪)				שכר חציוני (₪)
	1	2	3	4+	1	2	3	4+
ינואר 2025	14,542	13,339	15,968	18,855	10,399	10,256	11,687	14,235
פברואר 2025	14,897	13,431	16,258	18,922	10,249	10,055	11,823	13,913
מרץ 2025	16,174	13,794	16,454	18,988	10,619	10,348	11,974	14,421
אפריל 2025	15,345	13,501	16,130	18,639	10,654	10,322	11,690	14,340
מאי 2025	14,752	13,429	15,771	18,451	10,623	10,384	11,713	14,093
יוני 2025	15,456	14,980	18,611	21,771	10,987	11,082	13,163	15,767
ממוצע חודשי	15,194	13,746	16,532	19,271	10,589	10,408	12,008	14,462

תקופה	שכר ממוצע (₪)		שכר חציוני (₪)
	גברים	נשים	גברים	נשים
ינואר 2025	17,744	11,390	12,540	8,843
פברואר 2025	18,221	11,571	12,380	8,654
מרץ 2025	19,872	12,317	12,801	8,987
אפריל 2025	18,530	12,062	12,831	9,012
מאי 2025	17,910	11,593	12,688	9,050
יוני 2025	18,371	12,705	12,762	9,535
ממוצע חודשי	18,441	11,940	12,667	9,014

תקופה	קבוצת גיל	גברים			נשים
		מספר שכירים	שכר ממוצע לשכיר (₪)	שכר חציוני לשכיר (₪)	מספר שכירות	שכר ממוצע לשכירה (₪)	שכר חציוני לשכירה (₪)
ממוצע ינואר – יוני 2025	עד 20	90,751	3,489	2,683	102,933	2,558	1,894
	29-20	361,878	9,969	8,175	418,661	7,545	6,351
	39-30	402,471	19,346	14,844	400,734	12,925	10,651
	49-40	368,481	24,073	17,597	398,008	15,518	12,237
	59-50	299,970	25,105	17,258	328,129	15,879	11,998
	60+	256,546	18,386	11,822	236,621	10,653	7,345

שם העיר	ממוצע ינואר – יוני 2025
	מספר שכירים	שכר ממוצע (₪)	שכר חציוני (₪)
ירושלים	287,984	11,415	8,402
תל אביב - יפו	203,377	22,359	14,311
חיפה	109,766	16,118	10,805
ראשון לציון	113,804	16,271	12,114
נתניה	87,975	13,946	10,186
פתח תקווה	108,168	16,590	12,107
אשדוד	88,058	12,964	9,902
בני ברק	58,154	9,563	7,648
באר שבע	87,032	13,458	10,255
חולון	79,094	14,317	10,874
רמת גן	72,163	20,176	14,157
בית שמש	44,512	10,812	8,170
אשקלון	67,195	12,906	10,201
רחובות	60,438	16,979	12,459
בת ים	51,728	11,701	9,548
הרצליה	42,359	22,951	14,525
חדרה	43,028	13,900	10,681
כפר סבא	40,883	20,674	13,752
מודיעין-מכבים-רעות	44,479	22,512	16,402
רעננה	30,932	22,565	14,478
לוד	32,606	11,715	9,681
מודיעין עילית	18,703	8,161	6,616
רמלה	33,618	11,707	9,880
נצרת	28,609	9,924	7,324
רהט	21,430	9,548	7,651
נהריה	28,302	14,525	11,443
ראש העין	32,008	17,699	13,454

עדכון חשוב לגבי הגלישה באתר

בקשה מכת המדינה של אי-הפרשות לפנסיה וזכויות סוציאליות בציבור החרדי

משתמש פעיל

משתמש פעיל

משתמש סופר מקצוען

משתמש פעיל

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש סופר מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש פעיל

מהמשתמשים המובילים!

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש פעיל

משתמש סופר מקצוען

פרוגבוט

תוכן שיווקי

אשכולות דומים

שאלות ותשובות בנושא זכויות עובדים בעקבות מצב החירום שהוכרז בעורף​

איך אני יודע אם אני עובד חיוני או לא?​

אני עובד חיוני - האם אני מחויב להגיע למקום העבודה?​

מי לא חייב להתייצב לשירות העבודה חיוני?​

אני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 ואני מוגדרת כעובדת חיוני - האם אני מחויבת להגיע לעבודה?​

אני מוגדר כעובד חיוני - האם אני רשאי לעבוד מהבית?​

על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי סגור - האם אני רשאי לעבוד מהבית?​

על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי סגור - האם יכולים לפטר אותי על כך שלא הגעתי לעבודה?​

על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי סגור - האם אני יכול לממש את ימי החופשה שלי?​

על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי סגור - האם אני זכאי לתשלום שכר?​

על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה פתוח אבל אני מפחד ללכת לעבודה. האם אני זכאי לשכר?​

האם חייבים להגיע למקום העבודה גם אם אין בו מרחב מוגן?​

על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי יכול לפעול, אך המעסיק בחר שלא לפתוח את העסק מסיבותיו - כיצד המעסיק צריך לפעול?​

אני הורה לילד בן 15 ומוסד החינוכי סגור על פי הנחיות פיקוד העורף - האם אני זכאית להיעדר מעבודה ולקבל פיצוי תשלום?​

אפוטרופוס שלא יכול לעבוד כי החוסה שוהה בבית. המסגרת היומית שלו סגורה בגלל המצב. האם המעסיק אמור לשלם לו משכורת על הימים האלה?​

האם עובד שעתי שעובד ארבעה חודשים בלבד שנאמר לו לא להגיע לעבודה עקב הוראות פיקוד העורף ולא פוטר - זכאי לקבל משכורת?​

האם ניתן להעדר מהעבודה כשהעובד מטפל יחיד בהורה סיעודי?​

מקום העבודה שלי פועל כרגיל - אך בשל מוגבלות אני לא יכול להגיע לעבודה. האם מותר לפטר אותי?​

דוח השכר המלא של הביטוח הלאומי למחצית הראשונה של 2025​

שכר ממוצע לעומת שכר למשרת שכיר​

מספר משרות לשכיר​

גברים לעומת נשים​

גיל​

ענף כלכלי​

גודל המעסיק​

שכר לפי ערים​

נספחים​

רקע על אודות דיווח חודשי של המעסיקים לביטוח לאומי​

​

שכר לפי ערים​

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

שאלות ותשובות בנושא זכויות עובדים בעקבות מצב החירום שהוכרז בעורף

איך אני יודע אם אני עובד חיוני או לא?

אני עובד חיוני - האם אני מחויב להגיע למקום העבודה?

מי לא חייב להתייצב לשירות העבודה חיוני?

אני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 ואני מוגדרת כעובדת חיוני - האם אני מחויבת להגיע לעבודה?

אני מוגדר כעובד חיוני - האם אני רשאי לעבוד מהבית?

על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי סגור - האם אני רשאי לעבוד מהבית?

על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי סגור - האם יכולים לפטר אותי על כך שלא הגעתי לעבודה?

על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי סגור - האם אני יכול לממש את ימי החופשה שלי?

על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי סגור - האם אני זכאי לתשלום שכר?

על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה פתוח אבל אני מפחד ללכת לעבודה. האם אני זכאי לשכר?

האם חייבים להגיע למקום העבודה גם אם אין בו מרחב מוגן?

על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי יכול לפעול, אך המעסיק בחר שלא לפתוח את העסק מסיבותיו - כיצד המעסיק צריך לפעול?

אני הורה לילד בן 15 ומוסד החינוכי סגור על פי הנחיות פיקוד העורף - האם אני זכאית להיעדר מעבודה ולקבל פיצוי תשלום?

אפוטרופוס שלא יכול לעבוד כי החוסה שוהה בבית. המסגרת היומית שלו סגורה בגלל המצב. האם המעסיק אמור לשלם לו משכורת על הימים האלה?

האם עובד שעתי שעובד ארבעה חודשים בלבד שנאמר לו לא להגיע לעבודה עקב הוראות פיקוד העורף ולא פוטר - זכאי לקבל משכורת?

האם ניתן להעדר מהעבודה כשהעובד מטפל יחיד בהורה סיעודי?

מקום העבודה שלי פועל כרגיל - אך בשל מוגבלות אני לא יכול להגיע לעבודה. האם מותר לפטר אותי?

דוח השכר המלא של הביטוח הלאומי למחצית הראשונה של 2025

שכר ממוצע לעומת שכר למשרת שכיר

מספר משרות לשכיר

גברים לעומת נשים

גיל

ענף כלכלי

גודל המעסיק

שכר לפי ערים

נספחים

רקע על אודות דיווח חודשי של המעסיקים לביטוח לאומי

שכר לפי ערים