פנאי דרוש - ספר מתח ברמה!

[משך]

בלת"ק.
אגב, נדיר אצלי.

@נתי רוזן
מומלץ בחום.
"ניצחתי אותך אייכמן 5,762".
הייתי חייב

ברצינות:
אין.
כמובן, יש אחרים, דומים ושונים.
ענין של טעם.
אבל בהשוואה ישירה לכותרים שרשמת -
אין.

לא כי אין סופרים וסופרות טובות.
כי השוק אכזרי ודורש את שלו.

יש לי קשר רב לענף הספרות וההוצאה לאור.
העולם זז.
אין ביקוש מספיק לסגנון.

"אבל..."
לא.

נחמד שיש 20-30 פוסטים נוסטלגיים,
בשטח, הספרות הזו לא נמכרת.

ריאלית.
זה לא ישתנה.

 

[עליבאבא]

בלת"ק.
אגב, נדיר אצלי.

@נתי רוזן
מומלץ בחום.
"ניצחתי אותך אייכמן 5,762".
הייתי חייב

ברצינות:
אין.
כמובן, יש אחרים, דומים ושונים.
ענין של טעם.
אבל בהשוואה ישירה לכותרים שרשמת -
אין.

לא כי אין סופרים וסופרות טובות.
כי השוק אכזרי ודורש את שלו.

יש לי קשר רב לענף הספרות וההוצאה לאור.
העולם זז.
אין ביקוש מספיק לסגנון.

"אבל..."
לא.

נחמד שיש 20-30 פוסטים נוסטלגיים,
בשטח, הספרות הזו לא נמכרת.

ריאלית.
זה לא ישתנה.

כל מילה.
אגב למי שמעוניין לשיח מחכים ומרתק בנושא

דיון - הספרות החרדית - לאן?

מצאתי את עצמי מול ערימת הספרים, בוהה ותוהה באותה תהייה ישנה, שכבר עלתה ונדונה באשכולות שונים ובוריאציות שונות - האם יש למה לצפות? האם יבוא הספר שישבור את מחסום היצירה במגזר? ישנה תחושה שאחרי יונה ספיר ומרגל להשכרה חלה אינפלציה בספרי-דמה הכוללים גיבורי-על למחצה, הרבה אקדחים ומעט מאוד תוכן. אחרי...

www.prog.co.il

 

[עיר שהיא עולם]

חד משמעית, הספרים שיוצאים היום לא מתקרבים אפילו לרמה של מ.ארבל חיים אליאב וכו.
קניתי עכשיו מלא ספרים חדשים שיצאו לקראת פסח-מה לומר?
מאוכזבת אחד אחד.
אין עלילה, הכתיבה לא משהו... נראה כאילו סתם הוציאו ספר.

 

[I L♥ve Israel]

חד משמעית, הספרים שיוצאים היום לא מתקרבים אפילו לרמה של מ.ארבל חיים אליאב וכו.
קניתי עכשיו מלא ספרים חדשים שיצאו לקראת פסח-מה לומר?
מאוכזבת אחד אחד.
אין עלילה, הכתיבה לא משהו... נראה כאילו סתם הוציאו ספר.

אפשר לשאול איזה ספרים קנית? (:
כי אני מסכימה שהיום אין! ספרים ברמה של מ. ארבל או חיים גרינבויים (המיתולוגיים יותר. קשר גורדי, עין בעין, הצוואה, תיק מקסיקו)
אבל כן יש כאלה שיכולים להנות מהם, גם אם הרמה שלהם לא מרקיעה שחקים...

 

[עיר שהיא עולם]

אפשר לשאול איזה ספרים קנית? (:
כי אני מסכימה שהיום אין! ספרים ברמה של מ. ארבל או חיים גרינבויים (המיתולוגיים יותר. קשר גורדי, עין בעין, הצוואה, תיק מקסיקו)
אבל כן יש כאלה שיכולים להנות מהם, גם אם הרמה שלהם לא מרקיעה שחקים...

אפשר להנות, אבל למי שמחפשת עלילה וקצת עומק-אין.
מכל החדשים שקניתי (לא אפרט מטעמי לשוה"ר) נהנתי רק מ"תקרה משלנו" של רינה יגר.
ספר מהנה ומשעשע!

 

[להאמין ביכולות שלי]

לא, ממש לא, בספרות לכאורה הסופר הוא היוצר שמצליח להעביר את הערך לציבור אולי אפילו ליצור חלק מעצמותו של התוכן, וזה מלמד שזה חלק מנפשו ויעודו בעולם ללמד דעת לרבים או שטעה ומטעה את הרבים.
לא על זה דיברתי.

דיברתי שבסיפור הזה ובעוד, יש כוחות גלויים שפועלים והם מרגישים בדרך כלל שהם אלה שמנווטים אך בשורש יש כוחות חזקים מהם שהם באמת מכוונים את ההגה הכללי. ומשאירים לגלויים את הפירורים.
הממשלה מול עולם המשפט זה אחת הדוגמאות, רק שהיא כבר אינה מדוייקת כי כוחו של עולם המשפט נהפך לגלוי, והם כבר לא כוחות בעילום שם.
בעצם כמאמינים אנו יודעים שכולנו שחקנים בהצגה והבמאי נמצא מעלינו סוכך עלינו ומנהיגנו לפי רוב טובו, וכל תפקידנו הוא למלאת חלקנו ע"פ רצונו בלי לדעת מה התוצאות או התחנות בדרך.
יישר כוח, המשיכו להועיל.
ה' ינחנו בדרך אמת.

בספר מסדר מלחמה יש באמת התייחסות לכך שיתכן שמה שקורה בעולם זה תכנון נסתר של אגודות סודיות.
על מה זה מבוסס? על קונספירציות שלאט לאט קראתי עליהן סיפורים.
כשכתבתי את הספר, התייחסתי לעולם הקוספירציות בזלזול מסוים, אבל ככל ששמעתי יותר תכנים בנושא כך הבנתי ש(אולי) יש דברים בגו.
האנשים שפוחדים מקונספירציות, מאגודות סודיות וכדו' מציירים את העולם כמקום שמנהיגיו נשלטים על ידי אגודות סודיות.
מצד שני, זה נושא סבוך מידי, על זה נאמר "אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים".
בספר "מסדר מלחמה" ניסיתי לקחת את הנושא צעד ולנסות לחשוב ולקוות אולי אין כאן אגודות סתרים עם כוונות זדוניות, אלא אם כבר אגודות סתרים - הן נשלטות על ידי חז"ל. או עדיף על ידי הקב"ה.

 

[מ. י.]

אני מחפשת לילדים שלי את הספרים של צפורה אדלר.
ראיתם אותם בשנים האחרונות?

 

[נח שוורצברגנדרוביץ]

יום ושש שעות'

קראתי אותו בזמנו בהמשכים ב"זמן". לפי הזכור לי, ספר ממש מצוין.

אני בעבר ניסיתי להתחיל לקרא את גרשנוביץ, בכנות לא הבנתי מה הוא רוצה מהחיים שלי....
אחרי 10 דפים פשוט התייאשתי מלהבין אותו....ולדעתי אני לא מוגבל שכלית....

כנ"ל. אין שום מבנה של עלילה, רק מתח ורצח.
(מי יוכל להבין בהיגיון כלשהו את המושג "רק האחרון נשאר" או איך שהוא קרא לזה בזהב שחור וזהב אדום... עד היום אני לא מצליח להבין איך אפשר לכתוב דבר כזה ולצפות שהוא יתיישב על לב הקוראים.
וכן הסיטואציה בתחילת הספר על ההריגה של המרגל הישראלי בלי שום היגיון (חוץ מההיגיון כמובן של "האחרון נשאר" שלפיו כולם היו צריכים לחסל אחד את השני עוד בלילה הראשון...
או בספר שאינני זוכר את שמו על אותו סוחר עתיקות/יודאייקה שזרק את המתעניינים דרך החלון אל תרנגולות פראיות ובדיוק נלחץ לו השלט של מחיצת הזכוכית שעלתה עד לתקרה וכו' והם היו צריכים להסתיר אותו במזוודה וכו', אין שום היגיון בהתפתחות העלילה).

 

[פרפקט-סציו-ניסטית]

בהקשר להבדל בין סופרים לסופרות, אני חושבת שפשוט נשים מכניסות הרבה יותר מסרים לכתיבה שלהם, ושמות דגש על הרגשות של הגיבור (הרבה אמפטיה לגיבור, כמה קשה לו וכו') כדי ליצור חיבור. לעומת סופרים גברים שיותר מתמקדים באקשן של העלילה.

 

[CynicalExplorer]

המלצה שלי: אף פעם לא לשלוח את המייל שלך בציבור. [כבר קרה לי ששלחתי וכמה וכמה שלחו אליי הודעות... שלא נדע מצרות].
או בפרטי - או אם את\ה לא מנוי [כמוני] - לתת מייל חד פעמי, יש אפשרות לעשות את זה [לא זכור לי באיזה אתר]...

תודה רבה, אתה בהחלט צודק רק שבמקרה הזה לא מדובר בכתובת המייל שלי, אלא במייל שבקשו לגבי רשימת התפוצה של נחמן גרשונוביץ.

 

[חסידויסית]

בהקשר להבדל בין סופרים לסופרות, אני חושבת שפשוט נשים מכניסות הרבה יותר מסרים לכתיבה שלהם, ושמות דגש על הרגשות של הגיבור (הרבה אמפטיה לגיבור, כמה קשה לו וכו') כדי ליצור חיבור. לעומת סופרים גברים שיותר מתמקדים באקשן של העלילה.

לפחות לגבי מ.ארבל וחיים גרינבוים זה לא נכון.

 

[נתי רוזן]

סיפורי מתח קצרים על תודה בשם "ציפור נפש", סיפורים גאוניים.

יש לו עוד ספר כזה בשם 'ציפור מתח', וכמה שאני לא אוהד סיפורים קצרים, מהספר הזה - כמובן כחובב גרשנוביץ ושגיונותיו - פשוט התמוגגתי סיפור סיפור.

אשמח לדעת איך הספרים שלו 'כלא של כבוד', 'הפללה בשלושה נעלמים', '401-חקירה', ו'בעבור צלחת צ'ולנט' (שזה יותר הומוריסטי), ממי שקרא.

 

[CynicalExplorer]

יש לו עוד ספר כזה בשם 'ציפור מתח', וכמה שאני לא אוהד סיפורים קצרים, מהספר הזה - כמובן כחובב גרשנוביץ ושגיונותיו - פשוט התמוגגתי סיפור סיפור.

אשמח לדעת איך הספרים שלו 'כלא של כבוד', 'הפללה בשלושה נעלמים', '401-חקירה', ו'בעבור צלחת צ'ולנט' (שזה יותר הומוריסטי), ממי שקרא.

גם אני עפתי על שני הספרים שלו ציפור מתח וציפור נפש למרות שזה סיפורים קצרים.

כלא של כבוד מוגדר כמותחן גרפי או במילים פשוטות קומיקס רק ברמה מאד גבוהה. כדרכו, הספר מכיל רמזים, סימנים ועוד שהקורא האינטיליגנט צריך לפענח. הספר מכיל לוקיישנים מוכרים מהיקום הספרותי של נחמן, צריך לשים לב שזמן הקריאה שלו לא ארוך, שלא יצא לו המשך עדיין ושהגודל הלא סטנדרטי שלו לא מאפשר להציב אותו במדף של ספרי גרשונוביץ

הפללה בשלושה נעלמים מוגדר כמותחן אינטראקטיבי כאשר בסיום כל פרק יש לך שלוש אופציות לבחירה - מה אתה מניח שיקרה, בהתאם לכך אתה מדפדף אל העמוד שממשיך את העלילה שבחרת וכך כל קורא מגיע לסיום אחר של הספר. היה נחמד.

401 מוגדר כמותחן חקירה (פתאום אני רואה שלכל ספר יש לו הגדרה) ספר מטורף במיוחד על בחור ישיבה שנמצא תלוי בתא שירותים בישיבה באמצע הלילה ומשם העלילה מתמקדת בחקירת הרצח, המון מושגים ותהליכים מעולם המז"פ, ספר ממש מעניין ועם סוף מטורף. הדבר היחיד שקצת אכזב אותי הוא שהזוג מילר מוביל את החקירה ויש לי איתם קצת בעיה - מאז פתח מילוט אני לא סובלת אותם.

בעבור צלחת צ'ולנט הומוריסטי, כיף וקליל. היו שם קטעים שממש הצחיקו אותי במהלך העלילה שמרכזה בחבורת בחורים שמנסים להשיג צ'ולנט בכל מחיר ונקלעים להרפתקה, תבדוק אם אתה אוהב.

 

[נתי רוזן]

שהזוג מילר מוביל את החקירה ויש לי איתם קצת בעיה

אם כך כנ''ל גם 'ברית של גנבים'..

המלצה כללית - לקרוא את ספרי גרשונוביץ תוך כדי אכילת חצאי אגסים טבולים ברוטב חמוץ-מתוק.

 

[CynicalExplorer]

אם כך כנ''ל גם 'ברית של גנבים'..

המלצה כללית - לקרוא את ספרי גרשונוביץ תוך כדי אכילת חצאי אגסים טבולים ברוטב חמוץ-מתוק.

נכון, אבל ברית של גנבים זה ספר הרבה יותר קצבי עם המון דמויות צבעוניות והתרחשויות קצה ככה שמתרכזים הרבה יותר בעלילה לעומת 401 שהוא מותחן חקירה שמתמקד הרבה יותר בתהליכי זיהוי גופה, נתיחה וכאלה וקצב האירועים הוא הרבה פחות מהיר.
לגבי חצאי אגסים טבולים ברוטב חמוץ מתוק - עד היום אין לי קצה של מושג איפה הקינוח הזה קיים, אבל לפי כמות האזכורים שלו בכל ספר של גרשונוביץ, אני יכולה להניח שהוא אוהב אותו קשות.

 

[נתי רוזן]

מקור הקינוח של אגסים מבושלים בסירופ (המכונה לעיתים Poached Pears) נעוץ במטבח האירופאי הקלאסי, ובמיוחד במטבח הצרפתי.

הנה כמה פרטים על השורשים וההתפתחות של המנה:

היסטוריה ופולקלור קולינרי​

• שימור פירות: בעבר, בישול פירות בסירופ סוכר או מיצי פירות היה שיטה נפוצה לשימור פירות שעברו את שיא בשלותם או לריכוך זני אגסים קשים במיוחד שלא היו נעימים לאכילה כשהם נאים.
• השפעת המטבח הצרפתי: הצרפתים שכללו את הטכניקה הזו לכדי אמנות. הגרסה המפורסמת ביותר היא "אגסים ביין" (Poire à la Beaujolaise), שממנה נגזרו הגרסאות המודרניות המשתמשות במיצי פירות וחומץ בלסמי כדי להשיג את אותו אפקט חמוץ-מתוק ללא שימוש באלכוהול.
• המאה ה-19: בתקופה זו הקינוח הפך למנת דגל במסעדות יוקרה באירופה, כשהוא מוגש עם רטבים עשירים ותבלינים אקזוטיים כמו וניל וקינמון שהפכו לזמינים יותר.

---

למה דווקא אגסים?​

האגס נבחר כפרי האידיאלי לטכניקה זו בגלל המבנה שלו:

1. שמירה על צורה: בניגוד לפירות רכים אחרים, האגס שומר על צורתו היפה גם לאחר בישול ארוך.
2. ספיגת טעמים: המרקם הבשרני של האגס פועל כ"ספוג" שסופג את הטעמים החמוצים והמתוקים של הרוטב עד לליבה.
3. מראה אלגנטי: חצי אגס עם הגבעול נחשב לצורת הגשה אסתטית ומרשימה במיוחד.

---

מעניין לדעת: בגרסאות מודרניות יותר, שפים משתמשים בחומץ בלסמי מצומצם (מקורו באיטליה) כדי להעניק לאגס את הגוון הכהה והטעם העמוק שאפיין במקור את הבישול ביין אדום.

 

[א. אדם]

מסכימה שהסופרים הגדולים בעולם הם גברים
(אפשר להוסיף את ניל גיימן, דיוויד בלדאצ'י, וסטיבן קינג)
לא ראיתי שחסר משהו לכתיבת מתח של נשים, חוי בר, יונה ספיר ומאיה קינן הן דוגמאות מצויינות לכך. והמחקר שהן מבצעות לא נופל באיכותו ורמתו ממחקרים של קולגות גבריים.
ממתי סקרנות וידע עולם זה יותר טבע גברי?? כשאני מביטה סביבי זה לחלוטין הפוך.

באופן כללי רב אנשי המקצוע הגדולים והמפורסמים בעולם הם גברים
זו עובדה
תוצאה של אלפי שנים שבהם הגברים היו אנשי העולם הגדול והנשים לא
ופשוט לא היתה הזדמנות לנשים, מלכתחילה יש פער מטורף
(כן אני יודעת שהיו נשים סוחרות, כן אני יודעת שהיו נשים שידעו קרוא וכתוב וכו)
ואכן סקרנות וידע עולם לא קשור לגברים/ נשים
כובבת קריאה מושבעת שקראה מכל הזאנרים והעולמות
כל אחד פשוט תוקף את הידע מהכיוון שלו
ספר לא חייב להיות מלא "אקשן" ו"מתח" כמו שאנחנו תופסים את המושגים האלו בשביל שיערכו עליו תחקיר מקיף וישבצו בו ידע נרחב

 

[סיפורת]

באופן כללי רב אנשי המקצוע הגדולים והמפורסמים בעולם הם גברים
זו עובדה
תוצאה של אלפי שנים שבהם הגברים היו אנשי העולם הגדול והנשים לא
ופשוט לא היתה הזדמנות לנשים, מלכתחילה יש פער מטורף
(כן אני יודעת שהיו נשים סוחרות, כן אני יודעת שהיו נשים שידעו קרוא וכתוב וכו)
ואכן סקרנות וידע עולם לא קשור לגברים/ נשים
כובבת קריאה מושבעת שקראה מכל הזאנרים והעולמות
כל אחד פשוט תוקף את הידע מהכיוון שלו
ספר לא חייב להיות מלא "אקשן" ו"מתח" כמו שאנחנו תופסים את המושגים האלו בשביל שיערכו עליו תחקיר מקיף וישבצו בו ידע נרחב

הכול נכון, אבל הפער בין גברים לנשים עדיין קיים, לא רק מבחינה טכנית שהגברים תופסים יותר מקום אלא גם מהמקום הפשוט: גברים נמשכים לפוליטיקה, תככים, מתח.. וגם משיכה למקצועות גבריים: סיקור, תקשורת, משימות מרובעות ומוגדרות.
ומשכך - הסופרים הגבריים (או נשים עם תכונות כאלו. אגב, גם בספרי יונה ספיר שעברו תחקיר מעולה של התחקירן שלמה דודק המצויין, יש תחושה שהעלילה קצת מרחפת וקצת נכתבת ע"י אדם שלא באמת מכיר את השטח, אלא מדמיין וחולם על גיבורים בומתח, משהו קצת חובבני בשיח ובדמויות, בשונה ממיה קינן שמכינה את השטח בצורה מדהימה, וכולנו יודעים בדיוק איך ממלכת כוזר נראית...) יודעים לכתוב עלילות מעולות יותר, אמינות יותר ומקצועיות יותר.

אכן, יש ספרות נשים מעולה עם כתיבה ברמה גבוהה שבעבר לא היתה (כדוגמא- פנינה פקשר ודבורי רנד שזכו לכישרון כתיבה נדיר, עמוק, עשיר ועם ארומה של שירה, לעומת ספרות הרגש הפופלרי של לפני עשור ח. ברטלר וליבי קליין שהכתיבה טובה, העלילה מעולה, הרגש נוגע אך הכתיבה לא עמוקה..) - אך זו איננה ספרות מתח - נושא האשכול...

 

[מצפה למשיח]

בלת"ק. מענין, רק לאחרונה קראתי ספר של חוי רוזנברג בשם "אין חוט דק מדי", שהוא בעצם ספר מתח.

 

[א. אדם]

הכול נכון, אבל הפער בין גברים לנשים עדיין קיים, לא רק מבחינה טכנית שהגברים תופסים יותר מקום אלא גם מהמקום הפשוט: גברים נמשכים לפוליטיקה, תככים, מתח.. וגם משיכה למקצועות גבריים: סיקור, תקשורת, משימות מרובעות ומוגדרות.
ומשכך - הסופרים הגבריים (או נשים עם תכונות כאלו. אגב, גם בספרי יונה ספיר שעברו תחקיר מעולה של התחקירן שלמה דודק המצויין, יש תחושה שהעלילה קצת מרחפת וקצת נכתבת ע"י אדם שלא באמת מכיר את השטח, אלא מדמיין וחולם על גיבורים בומתח, משהו קצת חובבני בשיח ובדמויות, בשונה ממיה קינן שמכינה את השטח בצורה מדהימה, וכולנו יודעים בדיוק איך ממלכת כוזר נראית...) יודעים לכתוב עלילות מעולות יותר, אמינות יותר ומקצועיות יותר.

אכן, יש ספרות נשים מעולה עם כתיבה ברמה גבוהה שבעבר לא היתה (כדוגמא- פנינה פקשר ודבורי רנד שזכו לכישרון כתיבה נדיר, עמוק, עשיר ועם ארומה של שירה, לעומת ספרות הרגש הפופלרי של לפני עשור ח. ברטלר וליבי קליין שהכתיבה טובה, העלילה מעולה, הרגש נוגע אך הכתיבה לא עמוקה..) - אך זו איננה ספרות מתח - נושא האשכול...

אמרתי- שידע עולם מתבטא במליון תחומים
ולפעמים על ספר שהוא לא מתח עורכים תחקירים מעמיקים ומקיפים
לא חושבת שהמילים "אמינות יותר ומקצועיות יותר" הן נכונות בהקשר הזה
אני קוראת המון ולא יכולה להסכים עם זה