פנאי דרוש - ספר מתח ברמה!

[טוב עין]

ממתי סקרנות וידע עולם זה יותר טבע גברי?? כשאני מביטה סביבי זה לחלוטין הפוך.

את לא נמצאת במקום טוב.......

 

[פיקאסה]

את לא נמצאת במקום טוב.......

אני נמצאת במקום מצוין, אני לא חושבת ולא רואה שסקרנות וידע עולם הם תלויי מגדר, זה הכל.

 

[שקט...]

יש היום סופרים דתיים שמפרסמים בעיקר לציבור הכללי. (כגון יואב בלום.)

עכשיו אני מבינה מאיפה אתה שואב השראה לסיפורים הלא שגרתיים שלך..

 

[דבורה. ה]

אני מאד ממליצה על הספרים של מ. אליהב
כמו "השליחות" " המעטפה" " זמן שאול" "בין קורי העכביש"
ויש לו עוד ספר ממש מותח ומרתק שפרח לי השם שלו.
מה שיפה בספרים הללו זה השילוב של המתח עם סיפור מרתק וגם משולב רגש
לא שאני לא אוהבת את מרגל להשכרה
אבל באיזה שהוא מקום נמאס לקרוא שרק רוצחים אנשים

 

[מקצועות של אחרים]

ויש את אלה שירגישו החכמים מכולם, שאחרי 5 דפים של אשכול הדן בטיבם של ספרים - פעם לעומת היום - יצטדקו ויטיפו מוסר לכולם - לשון הרע!...
בוודאי, אסור לספר לשון הרע, וימשיכו ילדות בת מצווה ונערים מחוצ'קנים לכתוב על כל ספר "מעלףףףףףף", ובהתלהבות נרוץ לשים 70 ש''ח על הספר המדובר רק כדי להישאר ביד בסוף עם אוסף מילים חסרי רמה, אבל מה לעשות, אסור לומר אף מילה רעה על שום ספר...
אז עם כל הכבוד, כל סופר שמתחיל במלאכתו מודע לכך שיצירתו תהא נתונה לביקורת, וכל בר דעת קולט שהאשכול נפתח כדי לברר מהי רמת הכתיבה בספרים שונים שיוצאים היום, ואם זה לא לתועלת - אז מה כן?
(ובכלל, כל האשכולות בפרוג הם לשון הרע אחד גדול, זה מספר שהדרימי לא נח, ההוא מתלונן שפלאפון פלוני לא משהו, וכדומה למכביר)

נותן ביקורת, תמיד צריך לזכור שגם אם התוצאה הסופית לא מוצאת חן בעיניך. עדיין הושקע בזה עמל. לכן כדאי תמיד להתחיל במחמאה. (ולא רק בפורום, אלא גם בחנות שליד הבית). זה לא עולה כסף, זה שוה יותר מכסף.
מחמאה אמתית זו מחמאה ספציפית, לגופה של יצירה ותמיד אפשר למצוא אחת כזאת.
ביקורת זה דבר חשוב בתנאי שמדובר בביקורת בונה ולא בביקורת הורסת. ביקורת בונה מחזירה את ידי היוצר למצלמה בשביל לשפר. ביקורת הורסת מסיטה את ידיו לחבילת הטישויים הקרובה אליו.
בביקורת בונה חובה להגדיר בצורה מדויקת את החסרונות. מצאתם חסרון ? פרטו את החסרון והסבירו איך ניתן לתקן אותו. הביקורת חייבת להיות עניינית ולא מהולה בשום נימת זלזול.
קרדיט: דוד דנברג

 

[ברכי פיין]

זה עובדה שגברים ונשים כותבים שונה. ועל טעם וריח אין להתווכח.
מעניין רק אילו ספרים יותר נמכרים אצלינו. אלו הגבריים או הנשיים יותר...

 

[א02]

מעניין אותי ממש כי בניוזלטר שלו הוא לא אמר על זה כלום.

איך נרשמים לניוזלטר?
תודה

 

[י. מאלעד]

יש את הספרים שלי - סדרת הצעה לסדר,
לא כולם נכנסו לחנויות (רק הספר הראשון בסדרה, הצעה לסדר, נמכר בחנויות)
הספרים הבאים: סדר הפוך, מסדר מלחמה.
שווים קריאה!
ניתן להשיג בטבריה בלבד (אם אתם מגיעים לטבריה יש משלוח חינם בתוך העיר)


לגבי ספרים של סופרים אחרים, ההמלצה שלי היא שאין כמו להכנס לחנות ספרים או לספריה, לדפדף בספר, לקרוא כמה שורות ולהתרשם מהכתיבה. פשוט לעבור ספר ספר, לקרוא פרק או שניים בחנות.
אמנם לאחרונה לא ממש קראתי ספרים חדשים, אבל שמעתי שהספרים של ק. קצן שווים קריאה.

איפה הקבצים?

 

[CynicalExplorer]

איך נרשמים לניוזלטר?
תודה

לשלוח מייל לכתובת pantherbooks @ gmail.com ולרשום בנושא 'צרפו אותי לרשימת התפוצה'.
הוא שולח בדרך כלל משהו כמו פעמיים בשנה.

 

[CynicalExplorer]

@אוראל סולטן אני זוכרת שפעם אחת רשמת שיש לדעתך שלוש ספרים שהם מבחינתך הטובים ביותר, אך לא ציינת אותם.
אולי עכשיו תהיה מוכן?

 

[באיזה אתר אני?]

לשלוח מייל לכתובת pantherbooks @ gmail.com ולרשום בנושא 'צרפו אותי לרשימת התפוצה'.
הוא שולח בדרך כלל משהו כמו פעמיים בשנה.

המלצה שלי: אף פעם לא לשלוח את המייל שלך בציבור. [כבר קרה לי ששלחתי וכמה וכמה שלחו אליי הודעות... שלא נדע מצרות].
או בפרטי - או אם את\ה לא מנוי [כמוני] - לתת מייל חד פעמי, יש אפשרות לעשות את זה [לא זכור לי באיזה אתר]...

 

[brachy 100]

ממליצה בחום על "מטרות רווח" של מ. ארבל
לא נופל לדעתי מקשר גורדי, קצת פחות מבלתי הפיך האגדי
יש בו כמה דמויות אכזריות יותר מדי וקשות לקריאה,
אבל בגדול זה ספר פשוט טוב.

 

[שלמה הירשמן]

@להאמין ביכולות שלי
מדוע נעלמו הקבצים, התחרטתם? זה היה לזמן מוגבל? ההנהלה לא אישרה?
כמעט סיימתי את ספר המסדר, לזכרוני בשם הניק הקודם הייתם כותבים הגות דעות רחבה, בספרים עצמם הגבולות יותר ברורים. מצד שני מרגישים בספרים את התפיסה הכללית: א. הרצון לעצמאות מחשבתית בתוך הגבול הנכון. (כאנשים מאמינים גבולות הגיזרה שלנו בטוחים יותר) נראה שהמחברת מרגישה שהמוסכמות החרדיות יוצרות לה ולאנשים נוספים קיבוע מחשבתי ותחושת מחנק, מאידך אין רצון לוותר על עצם הערכים שהם עיקר מחוייבותנו, המחברת באמצע הדרך או צלחה את רובה. ( כמובן ע"פ הכתיבה- לא מכיר כלל את יוצרי התוכן)
ב. רצון להיטיב, אך עם ניסיון חיים שבחלקו מר מרצון להיטיב הנפגש עם אטימות או חוסר הכרת הערך שניתן.
ג. הרצון להשפיע על דעותיהם של האנשים, במקרה הזה זה נראה קשור ל-ב. כלומר בא מהמקום שרוצה להיטיב אך לא משאיר את הטוב לעצמו אלא מעביר לאחרים.
ד. מסר שרואים בעוד הרבה ספרים: ההשפעה האמיתית נמצאת בהרבה (או רוב) מן המקרים בשורשו של הכוח ולא במוציאו לפועל.
בד"כ אני לא קורא ספרי קריאה אא"כ מזדמן והפעם הזדמן לידי היה בספר אוורור וחשיבה על ערכים.

כמובן הכל אילוסטרציה, מה שהרגשתי כשקראתי את הספר

 

[באיזה אתר אני?]

ממליצה בחום על "מטרות רווח" של מ. ארבל
לא נופל לדעתי מקשר גורדי, קצת פחות מבלתי הפיך האגדי
יש בו כמה דמויות אכזריות יותר מדי וקשות לקריאה,
אבל בגדול זה ספר פשוט טוב.

משום מה הוציאו בזמן האחרון את כל ספרי מ. ארבל במהדורה חדשה...
אני קראתי פעם הרבה ספרים שלו, [בלתי הפיך, קשר גורדי, עין בעין, סיכון מחושב, זמן שאול.]
'יום ושש שעות', 'בין שברי עולמות', מישהו מכיר?

 

[רפאל תבורי]

יש את זהב אדום זהב שחור של גרשונוביץ מתח ברמה גבוהה עלילה קצת פחות אבל קשה להשיג אותם

יפים מאוד, אם כי הם נעצרים כשעלילה לא סגורה לגמרי אמור לצאת המשך בשם "זהב שקוף" (אולי עוד חמישים שישים שנה)
ואפשר להשיג אותם במהדורה חדשה שניהם בספר אחד, "דואט זהב"

ספר טוב שלו שלא הוזכר פה הוא 'ברית של גנבים'.

יפה ומדהים אך רק למי שמתחבר מאוד לסיגנון של נחמן.
אני אישית מאוד אהבתי אותו.
נ.ב. למי שממש ממש ממש מתחבר לסיגנון יש לו ספר שהוא הוציא בסוכות של סיפורי מתח קצרים על תודה בשם "ציפור נפש", סיפורים גאוניים.

ואגב הוא עצמו כתב בבקהילה ששני הספרים הכי משובחים שלו הם קשר גורדי ובלתי הפיך, גם לפי מה שנראה לו כסופר, וגם לפי הפידבק מהקהל, אם שואלים אותי (ואף אחד לא שואל....) קשר גורדי טוב ועמוק יותר, יצירת מופת של ממש חובת קריאה לצעירים שלא קראו!

את קשר גורדי ממש אהבתי, אבל בלתי הפיך משום מה פחות התחברתי לעלילה.

"באורח חיים חדיש, מתקרב לגיל של ישיש"...
זה לדוגמא מין אתנחתא קומית שלא תמצא בספרים של היום,
כשאני קורא ספרים של היום - לדוגמא דופלקטים, כמה שזה כתוב טוב ויפה, אבל לפעמים מרגיש שהעלילה רצה מידי, אין זמן עיכול. סופר טוב כמו גרשנוביץ - שגם יודע לתת פייט מבחינת הומור חד ואיכותי - עושה את זה מידי פעם, כדי לתת לקוראים קצת "לנוח" כביכול מרצף האירועים, אבל עדיין שומר את הקורא בעניין.

אין על נחמן גרשונוביץ באתנחתות קומיות.
בסידרת פתח מילוט יש לו קטעים מטורפים של הומור.
גם במאזן אימה, ורעל בבית הלבן.
הוא תמיד דואג לדמות מעניינת שתיצור ניגוד והומור.

אם חסר משהו באלפי המותחנים של היום, זה מחסור חמור בסופרי מתח גבריים - שמתם לב מי הדמויות המיתולוגיות שהוזכרו? מ. ארבל, חיים גרינבוים וח. אליאב.
לא כי חסר משהו בספרות הנשית, אלא כי ז'אנר המתח העמוק, המקיף שיכול לסחוף אותך אל תוך העלילה, לחבר לדמויות ולצלול לעולמות אחרים הוא משום-מה גברי.
אגב, זה ככה גם בספרות הכללית

מסכים...

לא רוצה להעליב אבל לפי דעתי זה ההבדל בין סופרים לסופרות.
אומנם רוב הגברים לא יודעים בכלל לכתוב סיפור בצורה טובה עיין ערך נטע לביא, אבל ברגע שהם תופסים את הרעיון יש להם הרבה יותר עומק לפי דעתי.

אני מאד ממליצה על הספרים של מ. אליהב
כמו "השליחות" " המעטפה" " זמן שאול" "בין קורי העכביש"
ויש לו עוד ספר ממש מותח ומרתק שפרח לי השם שלו.
מה שיפה בספרים הללו זה השילוב של המתח עם סיפור מרתק וגם משולב רגש

"זמן שאול" של מ. ארבל.
ואני אישית פחות מתחבר לעלילות מהסוג הזה. הם מרגישים לי ילדותיות מדי.
(עיין ערך נשק דיגיטלי וקשר שתיקה של שלמה ברקת לדוגמא).
אני קורא לעלילות האלו עלילות גרובייס...

 

[טוב עין]

אני בעבר ניסיתי להתחיל לקרא את גרשנוביץ, בכנות לא הבנתי מה הוא רוצה מהחיים שלי....
אחרי 10 דפים פשוט התייאשתי מלהבין אותו....ולדעתי אני לא מוגבל שכלית....

 

[רפאל תבורי]

אני בעבר ניסיתי להתחיל לקרא את גרשנוביץ, בכנות לא הבנתי מה הוא רוצה מהחיים שלי....
אחרי 10 דפים פשוט התייאשתי מלהבין אותו....ולדעתי אני לא מוגבל שכלית....

איזה ספר?
ואגב, אף פעם אל תיהיה מושפע רק אחרי 10 עמודים! אתה יכול לפספס הרבה...

אבל כמובן אני מסכים שהרבה פעמים יש לו קטעים לא מאוד ברורים ולדעתי כמו שאמרתי באחת התגובות פה זה בגלל שחסר עריכה בספרים שלו.

 

[להאמין ביכולות שלי]

@להאמין ביכולות שלי
מדוע נעלמו הקבצים, התחרטתם? זה היה לזמן מוגבל? ההנהלה לא אישרה?
כמעט סיימתי את ספר המסדר, לזכרוני בשם הניק הקודם הייתם כותבים הגות דעות רחבה, בספרים עצמם הגבולות יותר ברורים. מצד שני מרגישים בספרים את התפיסה הכללית: א. הרצון לעצמאות מחשבתית בתוך הגבול הנכון. (כאנשים מאמינים גבולות הגיזרה שלנו בטוחים יותר) נראה שהמחברת מרגישה שהמוסכמות החרדיות יוצרות לה ולאנשים נוספים קיבוע מחשבתי ותחושת מחנק, מאידך אין רצון לוותר על עצם הערכים שהם עיקר מחוייבותנו, המחברת באמצע הדרך או צלחה את רובה. ( כמובן ע"פ הכתיבה- לא מכיר כלל את יוצרי התוכן)
ב. רצון להיטיב, אך עם ניסיון חיים שבחלקו מר מרצון להיטיב הנפגש עם אטימות או חוסר הכרת הערך שניתן.
ג. הרצון להשפיע על דעותיהם של האנשים, במקרה הזה זה נראה קשור ל-ב. כלומר בא מהמקום שרוצה להיטיב אך לא משאיר את הטוב לעצמו אלא מעביר לאחרים.
ד. מסר שרואים בעוד הרבה ספרים: ההשפעה האמיתית נמצאת בהרבה (או רוב) מן המקרים בשורשו של הכוח ולא במוציאו לפועל.
בד"כ אני לא קורא ספרי קריאה אא"כ מזדמן והפעם הזדמן לידי היה בספר אוורור וחשיבה על ערכים.

כמובן הכל אילוסטרציה, מה שהרגשתי כשקראתי את הספר

לגבי הקבצים ההנהלה הסירה אותם, יתכן שלא זה המקום, אולי אעלה באכול אחר.
לגבי התוכן של הספר מסדר מלחמה, קודם כל תודה לכל מי שקוראים את הספר.
כמו הרבה תוכן, כל אחד מפרש את הספר כפי שהוא מבין.
הספר מביא סיפור, ומענינת המסקנה שהוא שואף להגיע לעצמאות מחשבתית בתוך הגבול הנכון, זה אכן חשוב כי העולם מלא בדעות וסוגי רעיונות שיכולים להוביל את האדם שצורך אותם למקומות מאוד שליליים, כך שלמרות השינוי שהעולם עובר, ולמרות כל הדעות שעולות מכל עבר והרצון הטוב להקשיב לכולם ולתת כבוד לכל אדם, צריך לדעת שיש גבולות, שלא כולאים את הנפש אלא להיפך, משחררים אותה. כי האמת מאוד פשוטה ולא צריך חכמה גדולה כדי ללכת בדרך האמת. (כמו בסיפור החכם והתם, אז במעשים להיות כמו התם ובחשיבה כמו חכם שהוא תם, כי העולם מרתק אבל צריך להשאר בגבולות של אמונה וביטחון כדי לשרוד את הכל).
לגבי הערה ד', לא כל כך הבנתי. האם הכוונה שאין משמעות למי שכותב את המסרים אלא התוכן הוא זה שחשוב?

 

[להאמין ביכולות שלי]

איפה הקבצים?

כנראה נמחקו כי לא התאימו לכאן, אעלה באשכול ייעודי.

 

[שלמה הירשמן]

לגבי הערה ד', לא כל כך הבנתי. האם הכוונה שאין משמעות למי שכותב את המסרים אלא התוכן הוא זה שחשוב?

לא, ממש לא, בספרות לכאורה הסופר הוא היוצר שמצליח להעביר את הערך לציבור אולי אפילו ליצור חלק מעצמותו של התוכן, וזה מלמד שזה חלק מנפשו ויעודו בעולם ללמד דעת לרבים או שטעה ומטעה את הרבים.
לא על זה דיברתי.

דיברתי שבסיפור הזה ובעוד, יש כוחות גלויים שפועלים והם מרגישים בדרך כלל שהם אלה שמנווטים אך בשורש יש כוחות חזקים מהם שהם באמת מכוונים את ההגה הכללי. ומשאירים לגלויים את הפירורים.
הממשלה מול עולם המשפט זה אחת הדוגמאות, רק שהיא כבר אינה מדוייקת כי כוחו של עולם המשפט נהפך לגלוי, והם כבר לא כוחות בעילום שם.
בעצם כמאמינים אנו יודעים שכולנו שחקנים בהצגה והבמאי נמצא מעלינו סוכך עלינו ומנהיגנו לפי רוב טובו, וכל תפקידנו הוא למלאת חלקנו ע"פ רצונו בלי לדעת מה התוצאות או התחנות בדרך.
יישר כוח, המשיכו להועיל.
ה' ינחנו בדרך אמת.