סיפור בהמשכים וואס הערצאך לאנד (מדינת וואס הערצאך) סדרת ההומור הראשונה שלי!!

[דער קרימער]

פרק 3

השעה 6:00 בבוקר נמל התעופה "שערי שמים",

הערשל גרינוואלד נכנס בסערה לאולם הטרמינל, "אוף, שוב פעם אני מאחר" הרהר לעצמו בעודו סורק במבט זריז את עמדות הצ'ק-אין האוטומטיות, מנסה לאתר את התור הקצר ביותר, הוא נעמד באחד מהם מחכה לתורו בחוסר סבלנות.

זפטה הגונה נוחתת על גבו, הוא מסתובב בנשיכת שפתיים הלום כאב "תגיד לי, שחרית כבר התפללת?", מגיעה השאלה, "אני אתפלל כבר על המטוס" מגיב הערשל מתאפק לא לפלוט אנחת כאב,

"בעוד שעה וחצי הטיסה שלי צריך להזדרז" חושב לעצמו הערשל בעודו פונה לעבר דלפקי הבידוק הביטחוני, הוא נעמד בתור הארוך מחזיק ביד את תעודת הזהות וכרטיס העלייה למטוס ממתין לתורו,

"הו.. מכריזים משהו" הרהר מנסה להקשיב למערכת הכריזה,

"מורי ורבותי" נשמע הקול המתכתי מכריז באיטיות מרגיזה, "זמן נץ החמה יהיה בעוד 20 דקות בשעה 6:48 מניינים אחרונים מתחילים כעת שחרית באולם הכניסה לטרמינל, אנו מבקשים לא לקיים מניינים בתורים השונים, היות והדבר מפריע לפקידים במלאכתם"

"אני רק מקווה שהפעם לא יעמד מאחורי מניין ויכריח אותי לגשת" חייך הערשל לעצמו נזכר מחויות של טיסותיו הקודמות.

"ווי פארט א איד?" (לאן נוסע יהודי?) פנה אליו פקיד חסידי חייכני שחרחר ונמוך קומה, "יאכנע" (סקרן) חשב לעצמו הערשל,

"די רעבע מאכט חתונה אן אייניקל אין אמריקה" (האדמו"ר מחתן נכד בארה"ב?) הגיב הערשל בחיוך חוזר, עסוק בריקון הכיסים לעבר המגש שהושיט לו הפקיד,

לאחר כמה דקות:

"ב"ה לא איחרתי" מהרהר הערשל, יושב על הספסל ליד שער העלייה למטוס מנסה לנמנם ללא הצלחה,

"טיסה מספר B45 לעבר ארה"ב יוצאת בעוד כחצי שעה על הנוסעים להזדרז להתאסף ליד שער העלייה למטוס,מי שבאמצע שחרית יוכל להמשיך על גבי המטוס לאחר ההמראה" נשמע קול ההכרזה המתכתית ברחבי שדה"ת,

"יופי הגיע הזמן" המהם הערשל ופנה לעבר שער העלייה למטוס,

לאחר ההתמקמות במקומו וסירוב נמרץ לקופסת הארבעס שנדחפה לכיוונו ע"י ירושלימער נמרץ נשמע קולו של הקברניט ברחבי המטוס,

"שלום וברכה ובוקר טוב", כאן יענקל הקברניט שלכם,

דף היומי חולין פ"ז, עמוד היומי דרשו סוכה כג. , כל המעוניין בחברותא יכול לפנות לדיילים,

מבקשים לציבור הנוסעים החסידי עדיין לא להוריד נעליים, כמו כן על כולם להתיישב במקומות ולחגור חגורות, הירושלימערס המעוניינים לקיים סיבובי שנור מתבקשים לתאם זאת עם הדיילים לפני כן,

תפילת שחרית במניין תתקיים בשטיבל בסוף המטוס לאחר ההמראה, נוסח התפילה נקבע לפי רוב חברי המניין,

תפריט ארוחת הבוקר היום הוא "קוגל ירושלמי ומלפפון חמוץ",

"בברכת טיסה נעימה" הקברניט.

"איך הוא ידע מה אני מתכנן לעשות?" הרהר הערשל מביט על נעליו שנשארו סגורות לאור בקשת הקברניט, "טוב נוריד את הנעליים רק אחרי שחרית" הרהר.

 

[דער קרימער]

חברי הקבינט של מדינת וואס הערצאך מודיעה בזאת שפורים עבר ונגמרו התירוצים!!!
החל מעכשיו אני מחכה להערות /הארות /מחמאות /נזיפות /קללות /ברכות /וכו' !!!
והעיקר תגובות!!!!

 

[ניק 3810]

אני אישית יותר נהנתי מהפרק הראשון בגלל שהוא היה תיאור עסיסי של כנסת חרדית, נראה לי שעדיף שתשקיע בכיון הזה.

 

[דער קרימער]

אני אישית יותר נהנתי מהפרק הראשון בגלל שהוא היה תיאור עסיסי של כנסת חרדית, נראה לי שעדיף שתשקיע בכיון הזה.

אז לכתוב מהיום רק על "כנסת" חרדית?
נראה לי שמהר מאד זה ישעמם!!!
אני מתכוון לחזור לשם מדי פעם לגיחות קטנות!
אבל גם לסקר מקומות אחרים באווירה חרדית!!!
הפתעות בדרך!!!!

 

[איה סופר]

אז לכתוב מהיום רק על "כנסת" חרדית?
נראה לי שמהר מאד זה ישעמם!!!

מסכים אתך.
נ.ב. אני שמח שלקחת את ההערה שלי לתשומת לבך

 

[דער קרימער]

מסכים אתך.

סוף סוף מישהו מסכים איתי במשהו!

נ.ב. אני שמח שלקחת את ההערה שלי לתשומת לבך

איזהו חכם? "הלומד מכל אדם!!!!!
בכל מקרה אשמח לעוד תגובות וביקורות בונות להמשך אופי הפרקים!
אני לא נבהל מהערות! אתם מוזמנים בחום להגיד בדיוק את מה שאתם חושבים!!!!

 

[דער קרימער]

מכרז אחרון לבקשת הערות ע"י מדינת וואס הערצאך!!!!
המדינה רוצה לדעת איך להתנהל!!!!!!!!!!

 

[ניק 3810]

מסכים אתך.

לכל הפחות אני ממליץ לך להתמקד בכיון מסויים,
או בכיון של הנהגה מדינית, כגון כנסת, בתי משפט, מפקדי צבא, וכו'
או בכיון של מראה יום יומי,
שניהם הרבה מבלבל.

 

[דער קרימער]

לכל הפחות אני ממליץ לך להתמקד בכיון מסויים,
או בכיון של הנהגה מדינית, כגון כנסת, בתי משפט, מפקדי צבא, וכו'
או בכיון של מראה יום יומי,
שניהם הרבה מבלבל.

נו..נו... נצטרך לחשוב
כי אני כן חשבתי לשלב!!!

 

[ישיבע בוחער]

אחד הטובים!!!
צריך להוציא את זה בקומיקס- אילו וכאילו... (אגב יצא אחד כזה על רעיון דומה, ממשלה חרדית בזמן הקורונה. אבל אין השוואה...)
אני חושב שצודקים הטוענים שמסרבל לציין כינויים מלאים, אבל כן צריך להכניס את זה לסיפור, כלומר שהקוראים כן יכנסו להכיר את הדמויות טוב. לענ"ד בסיפורים כגון אלו זה העיקר. אם הכנסת את הקוראים וחיברת אותם לדמויות- הצלחת (כך זה כמובן בכל ספר אבל בעיקר כאן, כשהפאנץ' הוא שהממשלה מורכבת מהקהילה ומדמויות הווי קרוב).
נקודה נוספת: ניסוחים כגון 'הנוכחים הרימו את ראשיהם מעם הצלחות מלאות הקיגל והבובעס'- גם הם כבדים, אף שזה מכניס את הקורא לסיטואציה זה מסרבל את הסיפור.
מה שפחות אהבתי הוא שם הסיפור, וואס הערצאך הוא סתם ציטוט באידיש שלא ממש קשור. הייתי ממליץ על סגנון כמו 'א אידישע לנד' או 'דער נייער יישוב לנד' (מתנצל אם אני טועה בתרגום, אני ליטוואק...).
חושב שיהיה מעניין גם להוסיף תמונות AI של סצנות מסוימות... לסיפור כזה ה יכול לצאת גדול.
בנוסף, למה שלא תנסה לשלב סצנות מהיומיום האמיתי של מדינת ישראל? חוק גיוס לישיבות למיעוט החילוני נשמע טוב... ליבה- חוק לימודי גמרא לכולם, וכדומה...
עכ"פ זה אחד הרעיונות החזקים, התחלת טוב,, ואני ממש מבקש לא לסיים את הסיפור אף פעם. רמת כתיבה טובה מאוד.
ישר כוח!

 

[דער קרימער]

אחד הטובים!!!

תודה רבה!!!!!!!

אני חושב שצודקים הטוענים שמסרבל לציין כינויים מלאים, אבל כן צריך להכניס את זה לסיפור, כלומר שהקוראים כן יכנסו להכיר את הדמויות טוב. לענ"ד בסיפורים כגון אלו זה העיקר. אם הכנסת את הקוראים וחיברת אותם לדמויות- הצלחת (כך זה כמובן בכל ספר אבל בעיקר כאן, כשהפאנץ' הוא שהממשלה מורכבת מהקהילה ומדמויות הווי קרוב).

גם אני חשבתי כך ולכן העליתי את:

מילון מושגים​

וואס הערצאך - מדינה חרדית יהודית,

בית טובי הארץ - הפרלמנט,

חט"ה - חבר פרלמנט,

משמר בית דין - המשטרה המקומית,

צא"מ - "צבא האומות המאוחדות" המורכב משכירי חרב ממדינות שונות.

מפלגות הקואליציה - "תורה ויראה" החסידית, "מורשת מזרח" הספרדית, "הייליגער שבת" החסידית, "תיירה הקדושה" הליטאית, "בני מרן" הספרדית, "ישיבישער" הליטאית, "מאה שערים" הקנאית ירושלמית,

מפלגות האופוזיציה - "הבוכרים" פשוטו כמשמעו "בוכרים", "געוואלד" הליטאית קיצונית, "התימנים" מפלגת בני תימן, "החסידות והיופי" החסידית מודרנית "תל אביב שלנו" מפלגת המיעוט החילוני .

ראה"מ - ר' משה זוכמיר יהודי חסידי ממפלגת "תורה ויראה" מקפיד על קלה כבחמורה כפוף לגדולי הדור החסידיים יהודי מסודר אך קצת רחפן.

שרי הממשלה ונושאי תפקידים -

"יו"ר טובי הארץ" ר' קלמיש גריצנבוים נואם בחסד עליון יודע להשקיט את המליאה גם במצבים הכי סוערים,

"שר האוצר" ר' זבולון גינצבורגר , יהודי מסודר מחושב דייקני ומחושבן, אינו סובל איחורים ועיכובים.

"שר הרווחה" ר' ראובן גידוסי, יהודי מוצלח פעלתן ומבולגן.

"שר החינוך" ר' יוסף הרמן, יהודי עם עקרונות וערכים שדואג לחינוך ילדי ישראל,.

"שר הביטחון" ר' אברהם פייטערשטיין גאון עצום אסטרטג מקצועי ובעל נסיון עשיר בניתוח מלחמות עולמיות, תוך כדי ישיבה ב"בור במקווה זופניק",

"שר הכלכלה" ר' זעליג קרויס אלוף בכלכלה והשקעות שוק ההון כולל במטבעות קריפטו,

"שר התחבורה" ר' געצל פרוניץ מומחה בפתרונות תחבורה (טרמפים בלע"ז) בעיקר למירון והסביבה,

"שר החוץ" ר' הערשל צ'יקאווער בעל ניסיון עשיר בנסיעה לחו"ל עבור מטרות יצוגיות (שנור בלע"ז)

"שר הבריאות" הרב רחמים ברגוסי יהודי חמים חייכני שאוהב לעזור לאנשים בכל מצב,

"שר הפנים" הרב אליהו צנעני מומחה בבירוקרטיה מדינית,

"שר המורשת" הרב שמואל פיטוסי יהודי קשוח וקצר מזג אבל מחובר מאד למסורת החרדית

נ.ב. דמויות נוספות יתווספו לפי הצורך בהמשך!!!

כדי להכניס לדמיות ולא לסרבל את הכתיבה!

נקודה נוספת: ניסוחים כגון 'הנוכחים הרימו את ראשיהם מעם הצלחות מלאות הקיגל והבובעס'- גם הם כבדים, אף שזה מכניס את הקורא לסיטואציה זה מסרבל את הסיפור

צודק! ננסה להכניס לאוירה עם תיאורים יותר קלילים! בסייעתא דשמיא!

מה שפחות אהבתי הוא שם הסיפור, וואס הערצאך הוא סתם ציטוט באידיש שלא ממש קשור. הייתי ממליץ על סגנון כמו 'א אידישע לנד' או 'דער נייער יישוב לנד' (מתנצל אם אני טועה בתרגום, אני ליטוואק...).

את האמת, חשבתי הרבה איזה שם לתת לממלכה שלי והיה לי הרבה רעיונות הסיבה שבחרתי בשם הזה לבסוף הייתה כי חשבתי שכולם מבינים מה זה וואס הערצאך ומכירים את ההגיה הירושלמית (במלעיל) שאומרים אותה!
אז, אתה אומר שזה לא מוצלח! יכול להיות, פה אני לא יכול לשנות בכל מקרה אבל תודה על ההערה נחשוב על זה!!

חושב שיהיה מעניין גם להוסיף תמונות AI של סצנות מסוימות... לסיפור כזה ה יכול לצאת גדול.

רעיון חמוד וכבר חשבתי על זה!
מאיפה נראה לך תמונת הרקע של הסיפור?

בנוסף, למה שלא תנסה לשלב סצנות מהיומיום האמיתי של מדינת ישראל? חוק גיוס לישיבות למיעוט החילוני נשמע טוב... ליבה- חוק לימודי גמרא לכולם, וכדומה...

למה אתה מגלה את כל התוכניות שלי?

עכ"פ זה אחד הרעיונות החזקים, התחלת טוב,, ואני ממש מבקש לא לסיים את הסיפור אף פעם. רמת כתיבה טובה מאוד.
ישר כוח!

באמת תודה רבה!!!
על המילים הטובות זה מעודד אותי מאד!!!
ה' יעזור שתמיד נוכל לשמח את עם ישראל!!!!!!!!!!!!!

 

[צביה ר.]

קצת בדיליי קראתי עכשיו את שני הפרקים האחרונים ונהניתי מאוד!
כתיבה מצויינת.
האיזכור הכאילו אגבי של כל מיני פרטים קטנים ומשעשעים מאוד מוסיף.

מבקשים לציבור הנוסעים החסידי עדיין לא להוריד נעליים

רק הערה דקדוקית קטנה: מבקשים מציבור... (מבקשים ל - היא טעות נפוצה שנובעת ככל הנראה מתרגום מאידיש)

ועוד משהו קטן: בסוף משפט נדרשת נקודה ולא פסיק.

אז לכתוב מהיום רק על "כנסת" חרדית?
נראה לי שמהר מאד זה ישעמם!!!

מסכימה עם זה.

 

[דער קרימער]

פרק 4

"אשרינו, אשרינו, אשרינו שיש לנו רבי כזה", כל סביבות הכביש המהיר רעד מעוצמות הדציבלים שבקעו ממערכת ההגברה האיכותית על גג שברולט סוואנה הססגונית שנסעה במהירות קצבית מותאמת לקצב השיר המקפיץ.

ובתוך הרכב:
"נו ילדים, יותר בקול, אני לא שומע אתכם, למה אתם לא שרים?" פיזם רבי נתן פרגמוטסקי לילדיו בעודו מתופף על ההגה תוך כדי נסיעה.

"אוף, נתקעתי מאחורי משאית, נראה לי שאצא לעקיפה, נכון שיש פה קו רצוף אבל נקווה שלא יתפסו אותי," הרהר רבי נתן.

לאחר שתי דקות:
"סוואנה צבעונית לעצור בצד, כן אתה, הסוואנה עם המוזיקה לעצור בצד,"

"איך צמחה פה בדיוק עכשיו ניידת של משמר בית דין?" תמה רבי נתן בעודו עוצר את רכבו בשולי הכביש מחכה ל"ממונים על הדרכים" שע"י משמר בית דין,

הניידת השחורה עם האורות המהבהבים נעצרה מאחוריו בחריקת בלמים מפלצתית.

"וואי וואי וואי, נראה לי שנפלתי כמו שצריך זה "הבריסקער פקח" הידוע, אי אפשר להיפטר ממנו" הרהר צופה על הפקח הלבוש מדים מרושלים פאות מבולגנות משני צידי פניו ומבטו חדור שליחות,

"ילדים, תחגרו חגורות מהר," צעק לכיוון ילדיו והתחיל לפתוח את החלון לפקח המתקרב.

"שלום, לי קוראים משולם דוד ואני הפקח שלכם היום" פיזם הפקח לעברו עם חיוך מרגיז,

"כן?, מה אפשר לעזור לכם?" שאל רבי נתן,

"אני לא צריך עזרה, אני רוצה לשאול אותך רק עם לא שמת לב שעברת עכשיו על כמה לאוים דאורייתא? ומי מדבר על חוקי המדינה ש"דינא דמלכותא דינא"?".

"לא, מה עברתי?" היתמם רבי נתן,

"אז לא רק שגם עברת על דברי תורה של "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" ו"לפני עור לא תתן מכשול" ע"י זה שעקפת בקו הפרדה רצוף אתה עוד מתכחש לזה?" המהם משולם הפקח לעברו מנופף באצבעו לכיוון מעלה בתנועה למדנית.

"אבל רבינו אמר שאין דבר שבור מלב שלם, אז זה כן נחשב לקו לא רצוף," ניסה רבי נתן לתרץ,

"אבל זה רק בענייני שמים לא בדיני אדם" הפריך משולם,

"אני רוצה להישפט ע"י "בית הרחמים והמשפט" הצהיר רבי נתן,

"נו נו… רק תחתום לי שאתה תבוא לבית הדין ולא תבייש את הדיינים החשובים וניפגש בבית הרחמים והמשפט"

"אני חותם בשמחה" השיב רבי נתן

"טוב אז תחתום ושיהיה לך המשך יום נעים" אמר משולם והגיש לרבי נתן מסמך לחתימה,

רבי נתן חתם על הדף בעצבנות "ניפגש בבית הדין" פלט לעבר משולם הפקח…

 

[ניק 3810]

אני חוזר בי,

זה מבריק, תשאירו את פרקי הכנסת

זה!
הפרק

 

[ישיבע בוחער]

יפה מאוד!!!
משהו אחד שהפריע לי: זו לא קצת העתקה ממערכון ברדק- משטרה?

 

[הלוויתן הכחול]

וואו! לא להאמין שויתרתי על קריאת הפרקים האלה בזמנם לטובת אחד מהספרים שיצאו עכשיו לאור! סיפורת ממש כיפית לקריאה!
מתוכננת גם עלילה או שזה סידרה עם אנקדוטות על המדינה המעניינת הזו? אין מושג מה הולך להיות פה בהמשך אבל אולי תעשה עלילולונות קטנות שמתמשכות על פני שניים שלושה פרקים, דברים שיכולים לקרות רק במדינת וואס הערצאך

אבל רבינו אמר שאין דבר שבור מלב שלם

זה בכוונה? זה לא הולך אין דבר יותר שלם מלב שבור? האמת שגם לא כל כך הבנתי איך זה קשור להתכחשות שלו.

מחכים ממש להמשך הפרקים וממש אהבתי את הפקח הבריסקער, זה היה מקורי לטעמי.

 

[דער קרימער]

אני חוזר בי,

זה מבריק, תשאירו את פרקי הכנסת

זה!
הפרק

יפה מאוד!!!

וואו! לא להאמין שויתרתי על קריאת הפרקים האלה בזמנם לטובת אחד מהספרים שיצאו עכשיו לאור! סיפורת ממש כיפית לקריאה!

תודה רבה רבה !!!!!!!!

משהו אחד שהפריע לי: זו לא קצת העתקה ממערכון ברדק- משטרה?

לא מכיר את המערכון!
לא ראיתי את כולם!

מתוכננת גם עלילה או שזה סידרה עם אנקדוטות על המדינה המעניינת הזו? אין מושג מה הולך להיות פה בהמשך אבל אולי תעשה עלילולונות קטנות שמתמשכות על פני שניים שלושה פרקים, דברים שיכולים לקרות רק במדינת וואס הערצאך

לא חשבתי לעשות כך, אבל כן הפרק הבא יהיה בעז"ה המשך לפרק הזה!

אבל רבינו אמר שאין דבר שבור מלב שלם

זה בכוונה? זה לא הולך אין דבר יותר שלם מלב שבור? האמת שגם לא כל כך הבנתי איך זה קשור להתכחשות שלו. (ציטוט ממך)
כן זה בכוונה המקור באמת הפוך רציתי רק להדגים איזה שטויות עונים לשוטרים!

מחכים ממש להמשך הפרקים

תודה.

וממש אהבתי את הפקח הבריסקער, זה היה מקורי לטעמי.

ושוב תודה!

 

[דער קרימער]

"אבל רבינו אמר שאין דבר שבור מלב שלם, אז זה כן נחשב לקו לא רצוף," ניסה רבי נתן לתרץ,

תיקנתי כדי שזה יהיה יותר מובן!

 

[דער קרימער]

מזהים את האפיזודה?

 

[דער קרימער]

פרק 5

שעת בוקר מאוחרת בבית הדין "הרחמים והמשפט":

"אתה תראה שהשופט יחייב אותך" אמר משולם דוד הפקח לרבי נתן פרגמוטסקי בעודם יושבים על ספסל ההמתנה במסדרון מחוץ לאולם המשפט,

"נחיה ונראה" הגיב רבי נתן בעצבנות יודע שנקודות הזכות אינן נוטות לכיוונו והמשיך להסתודד חרישית עם עורך דינו.

לאחר חמש דקות מורטות עצבים:

"משולם דוד ונתן מוזמנים להיכנס" נשמע קולו של מזכיר בית הדין במערכת הכריזה,

דלת העץ החומה נפתחה בחריקת צירים צורמנית מזמינה את בעלי הדין אל תוך האולם,

"מבקשים מבעלי הדין לשבת במקומותיהם בסבלנות הדיין יכנס בדקות הקרובות" הכריז שוב המזכיר תוך כדי תקתוק זריז על מקלדת המחשב בצד החדר.

כעבור דקות אחדות:

"מבקשים מכל הקהל לעמוד לכבוד בית הדין" נשמעה ההכרזה הגואלת מפי המזכיר, רכל הנוכחים קמו על רגליהם בציפייה דרוכה מביטים במתח על דלת הדיינים שנפתחה ומבעדה הפציע הדיין לבוש בחליפה מחויטת עניבה מסודרת זקן מסורק, על ידו שעון יוקרתי וכל מראהו משדר כבוד,

בהליכה איטית ניגש הדיין למקומו ובמבטא אירופאי-בריטי כבד פתח "התובע שיתחיל",

ברגליים רועדות ניגש משולם דוד הפקח לעבר דוכן התובע והתחיל להרצות את דבריו בשטף "ברשות כבוד הדיין וכל המשתתפים, לא איש דברים אנוכי, אני יכול רק לספר את העובדות שקרו, הכל החל לפני כמה שבועות בשעת צהרים מאוחרת שאני סיירתי מתוקף תפקידי כפקח בכביש המהיר וראיתי את רכבו הססגוני של רבי נתן … ואז הוא אמר לי שהוא רוצה להישפט, ולכן אנו פה היום" סיים.

"אנו שומעים פה על עבירה חמורה מסכנת חיים" הגה הדיין את המילים באיטיות וברצינות תהומית,

"מה יש לך לומר להגנתך?" פנה לעבר רבי נתן,

"ברשות בית הדין אני מעביר את רשות הדיבור לעורך דיני" הגיב רבי נתן,

"ברשות כבוד הדיין, לי קוראים זעליג קרויזנער ואני עורך הדין של רבי נתן" פתח העורך הדין הירושלמי את פיו,

"אצלנו בירושלים (במלעיל) תמיד אומרים שאסור להסתכל על חצי הכוס הריקה כי עם עוד סיבוב בביהכ"נ הכוס מתמלאת והיא כבר מלאה, מה שאני רוצה להגיד בזה שאסור להסתכל על חצי סיפור, זה לא חכמה שמספרים רק על עבירת החוק ולא מספרים שמרשי היה בדרך לעשיית חסד ולשמח אנשים, ובעקבות כך שהוא היה לחוץ עם זמן ומיהר, הוא לא שם לב לקו הרצוף ולכן הוא החל בעקיפה" תירץ זעליג העורך דין בטוב טעם,

"זה לא נכון" קטע אותו משולם דוד הפקח, "הוא ניסה לתרץ לי עם שיבוש אמרה של רבי נחמן מברסלב, ואם כך זה מוכיח שהוא כן שם לב" התנצח,

"ההוכחה לא מספקת" טען לעומתו זעליג "כי מרוב שהוא היה מבוהל הוא ענה תירוצים לסבתא (תירוצים פאר די באבע) כמו שאומרים אצלנו במאה שערים",

"זה לא היה נראה שהוא נבהל" לא וויתר משולם דוד,

"אני רוצה שקט בבית הדין" הלם הדיין באגרופו בשולחן עם פנים לא מרוצות בעליל,

"אם לא יהיה פה סדר לא יהיה לי ברירה אלא להעביר את התיק לטיפול של הדיין המרוקאי" הצהיר הדיין,

ושקט מבורך השתרר ברחבי בית הדין…