דרוש מידע האם משלמים למטפלת פרטית על ימי מלחמה?

  • הוסף לסימניות
  • #61
בכלל לא בנימה אישית.
הילד שלי במעון ואני אשלם כמה שיגידו לי, כי שלחתי למקום מפוקח
אבל מטפלות פרטיות, שפעם גם אני שלחתי
גם מסוגלות לקחת חופש יומיים לפני חג ואחרי כדי להתאושש
הן מסוגלות גם לעשות יום שישי מ9 עד 11 או בכלל לא
וזה המצב
ומי שמשתמש בשירותיהן נאלץ לזרום עם כל גחמה
אז למה לכל אחד ברור שמטפלת צריכה לקבל תשלום מלא
ומצד שני למה כזה ברור לכם שהיא לא יכולה לקבל את הילדים היום???
לפחות בתורנות?
במה שאת רוצה תהיי כמו כולם (לא תעבדי, עכשיו בכלל. לא כמוני שמנסה לעבוד עם הילדים)
ובמה שאת רוצה תהיי אחרת מכולם (יציאה לחופשת פסח בר"J ניסן, וקבלת תשלום על כל החודש, לדוגמא)
למה זה ברור שצריך לשלם להם על החופשה
ולא ברור שהן עובדות חיוניות וצריכות לעבוד???

זה מה שאני לא מבינה באשכול הזה
אם קצת נשנה את הגישה ונחשוב אחרת, אולי דברים יתחילו להשתנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
המטפלת שלי עשתה איתי הסכם מראש שלא משנה מה אני משלמת לה גלובאלי,
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
מי מכאן שרוצה להיות מטפלת שתרים יד.. (אני הייטקיסטית ולא מבינה בשום אופן איך הן מתפקדות כ"כ מושלם במקצוע ההזוי הזה..)
כל המקטרות נא לא לשכוח שלמטפלת אין יום חופשה אחד לבחירה בכלל ולא יום מחלה. היא לרוב לא יכולה לקבל אבטלה על מלחמה (כמו ששכירים קבלו בגלים הקודמים) כי אם היא תדווח- לא ישאר לה שקל בסוף החודש.
כמובן שאני חושבת שאחרי שכל שנה יש לנו תקופת חופש בלת"מ כזה- הנושא כבר צריך להיות בחוזה. אבל אם קרה ולא - תפרגנו להם את ה50 אחוז שההלכה מחייבת ותעזבו אותן לנפשן! ותהיו אסירות תודה על זה שמטפלות לכן בילדים במסירות כל יום. זה לא מובן מאיליו!
בעיני המשכורות הגבוהות בשוק צריכות להיות של המטפלות. חד משמעית. הן מחזיקות את המשק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
מענין מי היה זה שהמציא שצריך להתאים את תנאי שכר המטפלות במלחמה - לתנאי המורות. (שמשולם בכל מצב, במלואו, המעסיק: מדינת ישראל)
ולא להתאים את תנאי שכרן במלחמה - לתנאים של כל שאר שוק העבודה (משולם רק תמורת שעות העבודה בפועל, למעט חריגים. המעסיק: פרטי)

מענין שאין דרישה גם להתאים תנאים נוספים כמו תשלום מעונות, טלפון, ביגוד, הבראה, פנסיה, קרן השתלמות וכו'
עובדי הוראה מחויבים לעבודה מרחוק - לא שזה שווה משהו, אבל בכל אופן מבחינת המדינה הם מקבלים כסף על עבודה שהם עושים.
לעומת זאת המטפלות מצפות לקבל שכר למרות שלא עובדות בכלל!!! במה הם שונות מגרפיקאית פרטית שלא יכולה לקבל עכשיו עבודות כי הילדים שלה בבית????? המטפלות הן עצמאיות לכל דבר וכשיהיו מענקים מהמדינה הן יכולות להגיש בקשה. ואם הן בוחרות לעבוד בשחור- זה אשמתם הבלעדית כמו שאר העובדים בשחור..
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
לת"ת של הילדים אנחנו משלמים כל חודש אותו דבר, גם אם פרצה מלחמה וחצי מהזמן הם בבית...:cautious:
אתם משלמים כל חודש בהתאם לימים שיש (חודש חסר/מלא/חגים באמצע?) כנראה שלא- כלומר משלמים גלובלי- ולא משנה מה קורה באמצע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
כל המקטרות נא לא לשכוח שלמטפלת אין יום חופשה אחד לבחירה בכלל ולא יום מחלה. היא לרוב לא יכולה לקבל אבטלה על מלחמה (כמו ששכירים קבלו בגלים הקודמים) כי אם היא תדווח- לא ישאר לה שקל בסוף החודש.
רוב מוחלט של המטפלות סביבי (הפרטיות) יש להן בחוזה 3 ימי בחירה בשנה, מדווחות לבט"ל (כי הן רוצות חל"ד וכו') ומקבלות פיצויים בדיוק כמו כל עצמאי
ימי מחלה זה באמת יותר קשוח, כן ב"ה ראיתי כבר פעמיים שהיתה מטפלת אחרת בבית כשהמטפלת לא הרגישה טוב.
וכנראה הן לא מרוויחות כמו הייטקיסטית אבל הן מרוויחות יפה ביחס לשאר העבודות, בכל אופן עדיין רוב הנשים לא עובדות הייטק...

אבל זה כבר שיגרה שיש ימי חופש כפויים באמצע הלימודים ככה שלרובן יש גם התייחסות לזה בחוזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
מי מכאן שרוצה להיות מטפלת שתרים יד.. (אני הייטקיסטית ולא מבינה בשום אופן איך הן מתפקדות כ"כ מושלם במקצוע ההזוי הזה..)
כל המקטרות נא לא לשכוח שלמטפלת אין יום חופשה אחד לבחירה בכלל ולא יום מחלה. היא לרוב לא יכולה לקבל אבטלה על מלחמה (כמו ששכירים קבלו בגלים הקודמים) כי אם היא תדווח- לא ישאר לה שקל בסוף החודש.
כמובן שאני חושבת שאחרי שכל שנה יש לנו תקופת חופש בלת"מ כזה- הנושא כבר צריך להיות בחוזה. אבל אם קרה ולא - תפרגנו להם את ה50 אחוז שההלכה מחייבת ותעזבו אותן לנפשן! ותהיו אסירות תודה על זה שמטפלות לכן בילדים במסירות כל יום. זה לא מובן מאיליו!
בעיני המשכורות הגבוהות בשוק צריכות להיות של המטפלות. חד משמעית. הן מחזיקות את המשק!
להציע למי שמעביר ביקורת על התשלום להיות מטפלת - זו דמגוגיה.
ספציפית, עבורי זו עבודה לא מתאימה, ואין לזה שום קשר לטענות לוגיות שאני מעלה בנושא.
בכל עבודה יש את הפלוסים והמינוסים המתקשרים איתה.
מטפלת פרטית בחרה בעבודה הזו מתוך הידיעה שהיא לא מצהירה על הכנסותיה, לא משלמת את התשלומים הכלולים בכך, ומנגד - גם לא מקבלת ימי חופשה ומחלה. זו עסקת חבילה.
אי אפשר לשבות עם המשק, ולצפות לקבל את התנאים של עובדים שכירים, פשוט אי אפשר.
ולעניין הפרגון - כל עוד הכסף לא יוצא מכיסו הפרטי של העובד - אני בטוחה שלא יהיה פוצה פה.
אבל ברגע שאת אמורה לעבוד, ותוך כדי לממן את המטפלת - זה בלתי אפשרי. ומותר להביע את הדעה הזו.
כמובן, בכפוף לפסיקה ההלכתית, שכולנו מחויבים לה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
אני עובדת במשרד שמחיבים לבוא למקום העבודה ולעשות את כל השעות עבודה (7.5 שעות)....
אני לוקחת את הבן שלי לעבודה ברוב השעות.... אז מה אני אמורה לשלם למטפלת על זה?????
וכן, אני מקבלת משכורת אבל אני לא חושבת שאני צריכה להביא למטפלת מהכסף שעבדתי עליו כי עבדתי וגם הייתי המטפלת שלו במקביל:)
אז אין שום הגיון שמטפלת שלא עובדת תקבל כסף כמו שכל אחד שלא יכול לבוא לעבודה לא מקבל כסך על זה שהוא נשאר בבית... אז אין שום הבדל בין מטפלת לכל עובד שכיר אחר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
בכלל לא בנימה אישית.
הילד שלי במעון ואני אשלם כמה שיגידו לי, כי שלחתי למקום מפוקח
אבל מטפלות פרטיות, שפעם גם אני שלחתי
גם מסוגלות לקחת חופש יומיים לפני חג ואחרי כדי להתאושש
הן מסוגלות גם לעשות יום שישי מ9 עד 11 או בכלל לא
וזה המצב
ומי שמשתמש בשירותיהן נאלץ לזרום עם כל גחמה
אז למה לכל אחד ברור שמטפלת צריכה לקבל תשלום מלא
ומצד שני למה כזה ברור לכם שהיא לא יכולה לקבל את הילדים היום???
לפחות בתורנות?
במה שאת רוצה תהיי כמו כולם (לא תעבדי, עכשיו בכלל. לא כמוני שמנסה לעבוד עם הילדים)
ובמה שאת רוצה תהיי אחרת מכולם (יציאה לחופשת פסח בר"J ניסן, וקבלת תשלום על כל החודש, לדוגמא)
למה זה ברור שצריך לשלם להם על החופשה
ולא ברור שהן עובדות חיוניות וצריכות לעבוד???

זה מה שאני לא מבינה באשכול הזה
אם קצת נשנה את הגישה ונחשוב אחרת, אולי דברים יתחילו להשתנות.
אם כבר משווים מטפלות פרטיות למקומות מפוקחים, חשוב גם להכניס את הנתון המשמעותי הבא:
לרוב המטפלות הפרטיות משלמים כמעט חצי מהמשולם במעונות מפוקחים (לא מדברת על יוצאות מן הכלל. מדברות על הרוב המוחץ) ולאור הנתון הזה, קצת בעייתי ליצור השוואה בין השתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אם כבר משווים מטפלות פרטיות למקומות מפוקחים, חשוב גם להכניס את הנתון המשמעותי הבא:
לרוב המטפלות הפרטיות משלמים כמעט חצי מהמשולם במעונות מפוקחים (לא מדברת על יוצאות מן הכלל. מדברות על הרוב המוחץ) ולאור הנתון הזה, קצת בעייתי ליצור השוואה בין השתיים.
ממש לא חצי!!!
המון כסף במעון הולך למקומות אחרים, כמו אוכל תחזוקה וכו וכו
מטפלת בית מרויחה יותר ממטפלת במעון
יש את אלה שמקבלות רק עד אחת- אחת וחצי
לוקחות בין 900-1000 (כך זה באיזור שלי)
חופשות לפני פסח ימי שישי וכל היתר!!! פשוט הזוי כמה הן מרוויחות על ככ מעט שעות.
ויש את אלו שמקבלות עד 3 וחצי או 4
לוקחות בין 1600-1800 ויש גם יותר יקרות
לא כולל מזון וכו שמביאים במעון
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
מבינה מאוד את האמוציות סביב הנושא אבל לא מסכימה עם השוואה של מטפלות לשום מקצוע אחר.
גרפיקאית, מנהלת חשבונות וכיוצא בהן, יכולות לעבוד מהבית.
מטפלת לא! מאמינה שהיא הייתה רוצה (לפחות המטפלות של הילדים שלי) לשמור עליהם מרחוק אבל פשוט אין לה אפשרות ואם קבעו שהגנים סגורים היא לא יכולה להסתכן בקנס בשביל לשמור על הבן של האישה הכי עובדת במדינה.
זה כואב, זה מעצבן אבל לא מגיע להן עונש בגלל שנבצר מהן לעבוד ואני כמובן לא מדברת על אלו שלא פותחות כשמהצב מאפשר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
מבינה מאוד את האמוציות סביב הנושא אבל לא מסכימה עם השוואה של מטפלות לשום מקצוע אחר.
גרפיקאית, מנהלת חשבונות וכיוצא בהן, יכולות לעבוד מהבית.
מטפלת לא! מאמינה שהיא הייתה רוצה (לפחות המטפלות של הילדים שלי) לשמור עליהם מרחוק אבל פשוט אין לה אפשרות ואם קבעו שהגנים סגורים היא לא יכולה להסתכן בקנס בשביל לשמור על הבן של האישה הכי עובדת במדינה.
זה כואב, זה מעצבן אבל לא מגיע להן עונש בגלל שנבצר מהן לעבוד ואני כמובן לא מדברת על אלו שלא פותחות כשמהצב מאפשר.
מטפלת פרטית שתקבל הביתה כמה ילדים לא יקרה לה כלום
היא ממילא לא מוכרת!
ואם היא מוכרת כעצמאית אז היא אמורה לקבל את הכסף על הימים הללו מהמדינה ולא מההורים
זה בכלל לא אמוציות כמו שכתבתי, לא נוגע לי באופן אישי
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
ממש לא חצי!!!
המון כסף במעון הולך למקומות אחרים, כמו אוכל תחזוקה וכו וכו
מטפלת בית מרויחה יותר ממטפלת במעון
יש את אלה שמקבלות רק עד אחת- אחת וחצי
לוקחות בין 900-1000 (כך זה באיזור שלי)
חופשות לפני פסח ימי שישי וכל היתר!!! פשוט הזוי כמה הן מרוויחות על ככ מעט שעות.
ויש את אלו שמקבלות עד 3 וחצי או 4
לוקחות בין 1600-1800 ויש גם יותר יקרות
לא כולל מזון וכו שמביאים במעון
וודאי שמטפלת בבית מרוויחה יותר ממטפלת במעון אבל ההורים, לרוב, משלמים פחות ממה שמשלמים במעון מפוקח.
המחיר שאת כותבת הוא מחיר קיים אבל עומד על הגבול היקר ועדיין במעונות מפוקחים היית משלמת פי שלוש ויותר אלא אם כן יש לך דרגה......
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
כי אם היא תדווח- לא ישאר לה שקל בסוף החודש.
מה? למה אם היא תדווח לא ישאר לה שקל בסוף בחודש?
היא תשלם בט"ל/מס הכנסה/מסים אחרים יותר מכל עצמאי אחר?

דווקא אני רואה שמטפלות בסביבתי עובדות בלבן ומוציאות קבלות
כדי לקבל חל"ד,
מכירה מישהי שהיתה צריכה שמירה וקיבלה

למה שלא ישאר שקל למי שעובדת בלבן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
מטפלת פרטית שתקבל הביתה כמה ילדים לא יקרה לה כלום
היא ממילא לא מוכרת!
ואם היא מוכרת כעצמאית אז היא אמורה לקבל את הכסף על הימים הללו מהמדינה ולא מההורים
זה בכלל לא אמוציות כמו שכתבתי, לא נוגע לי באופן אישי
צודקת.
אם כי תחשבי כמה לא הגיוני להכניס עוד ילדים לבית שכל הילדים חופשים בו והיא לא יכולה להסתגר בחדר או לעבוד שין שש לשמונה בבוקר. ולגבי האמוציות לא התכוונתי למישהי ספציפית אלא להלך הרוח שסוערת כאן ואני בהחלט מבינה אותה רק מעלה נקודות נוספות
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
וודאי שמטפלת בבית מרוויחה יותר ממטפלת במעון אבל ההורים, לרוב, משלמים פחות ממה שמשלמים במעון מפוקח.
המחיר שאת כותבת הוא מחיר קיים אבל עומד על הגבול היקר ועדיין במעונות מפוקחים היית משלמת פי שלוש ויותר אלא אם כן יש לך דרגה......
הוא לא יקר איפה שאני גרה אין למצוא בפחות פשוט אין, 1000 מינימום
מישהי שאני מכירה מחפשת וגם מוכנה לשלם יותר ולא מצאה (עכשיו לפני המלחמה)
מי ששולח למעון ללא דרגה אז אולי באמת פחות אכפת לו לשלם, אל תשכחו שמי שלא מקבל דרגה יש לזה סיבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
מה? למה אם היא תדווח לא ישאר לה שקל בסוף בחודש?
היא תשלם בט"ל/מס הכנסה/מסים אחרים יותר מכל עצמאי אחר?

דווקא אני רואה שמטפלות בסביבתי עובדות בלבן ומוציאות קבלות
כדי לקבל חל"ד,
מכירה מישהי שהיתה צריכה שמירה וקיבלה

למה שלא ישאר שקל למי שעובדת בלבן?
אז למה שלא תקבל את הפיצוי מהמדינה על הימים שלא עבדה כמו עצמאים אחרים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שוב כמה מילים...

האמת שכבר כמה ימים שאני מתכננת לכתוב את ה"כמה מילים" לחוברת זו, פסח תשפ"ו.

מתכננת, מתחילה ועוצרת.

כי איכשהו, במקום כמה מילים חדשות, אפשר לפתוח את כמה המילים של חגים תשפ"ו, של פסח תשפ"ד....ועוד.

שוב אנחנו בחופשות כפויות.

שוב מלחמה. ואזעקות. אש. הרס וחורבן.

שוב גולים רבים מבני העם שלנו מבתיהם שניזוקו. שוב נחרד הלב עם כל פיצוץ, הדף ורעידה של חלונות הבית.

שוב ממ"ד שמשתחל בין אקונומיקה לספוג הפלא. ואולי זה האקונומיקה וספוג הפלא שמשתחלים בין ממ"ד לממ"ד.

שוב תזכורות קשות לכך שאנחנו עדיין בגלות. גלות בתוככי הארץ המובטחת שלנו.

ושוב לוחשות השפתיים תפילה והלב מבקש שתבוא כבר הגאולה.

רק הבוקר ישבתי בממ"ד בעת שהיתה אזעקה. קולות הנפץ שנשמעו מבחוץ היו חזקים במיוחד. התרגלנו אמנם. אבל בכל פעם הם מרעידים את החלונות....ובעיקר את הלב. הבוקר הם היו חזקים במיוחד וקול חבטה של מתכת נלווה אליהם. היה ברור שזה קרוב אלי ממש.

רגעים מספר אחרי שיצאנו מהממ"ד נודעתי לנס שאירע ממש כאן, קרוב לבית שלי.

פצצת מצרר נחתה באתר בניה בסוף הרחוב שלי. נחתה ולא התפוצצה. 1.5 אורך של נס

וזו לא פעם ראשונה. רסיסי יירוט ענקיים בגודל של מכונית נפלו. ולא רק כאן.

ואז הבנתי שיש לי כמה מילים לחוברת הזו. כמה מילים שאפשר לעטוף במהודק למילה אחת- "ניסים"!

בכל דור דור עומדים עלינו לכלותינו. עוד משחר ההיסטוריה. פרעה, עמלק, מדי ופרס, בבל, יוון, ספרד בימי האינקוזיציה, גרמניה של מלחמות העולם, עיראק, חמאס, חיזבאללה, איראן. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בגוף ובנפש- והקב"ה מצילנו מידם.

לא נדרשת הסתכלות עמוקה בכדי לראות את הניסים הגלויים שמתרחשים סביבנו בכל יום.

פצצות מצרר שלא מתפוצצות. טילים שנופלים בשטחים פתוחים, או כאלו שמכלים את זעם הנפץ שלהם על עצים ואבנים. מאות טילים שבעזרתו יתברך מיורטים, שברי יירוט שנוחתים בינות לבניינים, בחצרות בתים, ובתוככי בתים ומכריזים בקול גדול על ניסים שהביאו בכנפיהם.

העם שלנו כואב את כאבם של כל הפצועים, את החלל והריק שמותירים אחריהם הרוגים הי"ד. הלב נרעד מול כל אלו שאבדו בית, הכאב הוא גדול ואמיתי, אבל בד בבד עם זאת הוא מודה על הניסים הגדולים. על מה שיכול היה לקרות וברוך ה' לא קרה. על עשרות נפילות שלא הזיקו, על מטחים שהותירו אחריהם קל נפץ ושובל אבק ללא פגיעות בנפש.

בזכות מה זוכים אנו לניסים גדולים כל כך, ניסים שאין להם הגיון על פי דרך הטבע?

התורה בחומש דברים, פרק י"א, מדברת על הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לעם ישראל במצרים, במדבר ובארץ ישראל. היא מתארת את הניסים "אֶת-גָּדְלוֹ--אֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. וְאֶת-אֹתֹתָיו, וְאֶת-מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת-מֵי יַם-סוּף עַל-פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם ה', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם, בַּמִּדְבָּר, עַד-בֹּאֲכֶם, עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן-רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֶת-אָהֳלֵיהֶם--וְאֵת כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כָּל-יִשְׂרָאֵל. כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה..."

לאחר תיאור הניסים, ממשיכה התורה ומתנה תנאי לזכות בניסים ובזכות האחזקה בארץ ישראל "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָש"

זכות הקיום שלנו, זכות האחזקה שלנו בארץ ישראל – היא קיום המצוות. ככל שנרבה בהם, כך נזכה לראות את ידו הגדולה של הקב"ה מגינה עלינו בניסים גדולים הלאה

"כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-יי אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ. וְהוֹרִישׁ ה' אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם"

והלוואי שנזכה לעובדו בשמחה, גם בזמנים קשים בהם הבלבול בבית ומחוץ גדולים.

הלוואי.

והלוואי ונזכה לגאולה השלימה בקרוב.

-------

תודות, כי איך אפשר בלי?

בראש התודות, תודה גדולה לבורא העולם על כל הטוב והשפע שהוא מרעיף עלינו בכל רגע. תודה על מתנות שממטיר עלינו גם בימים טרופים אלו. תודה על כח ויכולת. תודה.

תודה לאיידי וויס האלופה שפנתה אלי מעצמה ברצון לעצב גם את החוברת הזו עוד בטרם עלתה במוחי השאלה אם תהיה השנה חוברת או לא. תודה על עבודה מקצועית בנועם, בשמחה, בצורה נקייה ביותר. זקוקים למעצבת? איידי תעשה עבורכן את העבודה באופן המקצועי ביותר!

תודה להורים שלי שנותנים בלי סוף. לאמא שלי, השראה עבורי בבישול [על אף ולמרות שמלחיצה אותי ממש כשהיא כבר עמוק בסירי הפסח כשאני עוד טובעת עמוק במקרר ואקונומיקה].

תודה למשפחתי האהובה. סליחה על טעימות שנכפות עליכם לעיתים. סליחה על שנדרשתם לפנות לבלאגן צילומים שאני יצרתי. לא מבטיחה שלא יקרה שוב.

תודה לכל המפרגנות. הפרגונים שלכם הם השמן שמניע את גלגלי העשייה שלי.

------

בחוברת הושקעו מאמצים גדולים, זמן ומחשבה. אנא, הקפידו שלא להעביר בקבוצות ללא אישור מראש. מנעו ממני את עוגמת הנפש הזו.

העברתם מתכון בודד? ציינו את המקור. מתן קרדיט הוא תשלום קטן [ומתבקש] להשקעה גדולה.

בחוברת זו הוספנו אייקונים בראש כל מתכון. שימו לב אליהם. יש בהם מידע שיכול עזור לכן. התחדשנו באייקון של מיניקיטשן. מתכון שמתאים להכנה במיני- צויין ככזה.



רוב התמונות שבחוברת הם תמונות של המנות שהכנתי בפועל. חלק עברו עיבוד קל ב AI. בתמונות כאלו העיבוד היה לרקע בלבד ולא למנה עצמה. המנות אותנטיות כפי שיצאו לי בהכנתן. עם זאת, ישנם מספר תמונות שיוצרו ב AI, כולל המנה עצמה. בתמונות האלו המנות משקפות את התוצאה ב 95% לפחות. תמונה שלא עמדה בתנאי הזה – נפסלה. חשוב לציין כי גם המתכונים שבהם התמונה כולה נוצרה ב AI, המנות הן מנות שהכנתי בעבר ולא כאלו שלא ניסיתי. כך שגם תמונה שנוצרה ב AI כולה, משקפת כמעט במדוייק את התוצאה.

אפשר להעביר לפרטיים. העברה לקבוצות כפופה לאישורי.

להורדת החוברת לחצו כאן

חג כשר ושמח

העני
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  0  פעמים
למעלה