התייעצות זה נראה לכם עוקץ??

  • הוסף לסימניות
  • #1
רציתי להתייעץ
הציעו לנו משהו שלא מריח טוב בכלל בכלל.
אני אקדים ואומר שאין לי צל של ספק אם לגשת לעסקה או לא.
כי אני לא עושה את זה בכל מקרה.


השאלה שלי רק האם משהו נתקל בזה, והאם מישהו יכול להצביע לי נקודתית היכן העוקץ?

אוקיי אז הסיפור בערך ככה:
אחד שמייבא רכבים מחו"ל. רוצה לייבא רכב מאד מאד יקר, לרשום אותו על שמנו, שאנחנו נוציא את המימון- ההלוואה ל 50 אחוז, ו50 אחוז הוא מביא מזומן.
הוא יעביר לנו שכר נאה, וכן כמובן כל חודש את סכום ההלוואה..
מתחייב תוך שנה לסדר את העניין למכור את הרכב ולכסות את ההלוואה
ולנו יש בתמורה, וכעירבון, רכב יקר מאד הרשום על שמנו.. שאם הוא לא ישלם/יאבד אז הרווחנו גם את חלקו...
מצד שני הרכב אצלו...
כמה מכרים שלנו כבר עשו את זה ובנתיים הכל דופק.

ניסיתי לשאול הגימיני הוא ממש לא התלהב וגם נימק..לדעתו הסיכון כאן גבוה מדיי.. להוציא הלוואה ככ גדולה.. אבל הוא מביא כל מיני דברים שכבר כן שללתי את זה.. ודברים שניתן גם להכניס לחוזה

מעניין אותי האם מישהו נתקל בכזה סוג הצעה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
איך ימכור תוך שנה אם אפשר למכור רק אחרי שנתיים?
1771848196420.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ולנו יש בתמורה, וכעירבון, רכב יקר מאד הרשום על שמנו.. שאם הוא לא ישלם/יאבד אז הרווחנו גם את חלקו...
מצד שני הרכב אצלו...
אה, ועוד משהו, נניח והרכב מצולם עובר עבירת תנועה - מי יקבל את הדוח? ואם הוא יפגע ברכב אחר והוא יהיה ללא ביטוח, את מי יתבעו?
בקיצור, שייקח אשראי מהבנק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
רציתי להתייעץ
הציעו לנו משהו שלא מריח טוב בכלל בכלל.
אני אקדים ואומר שאין לי צל של ספק אם לגשת לעסקה או לא.
כי אני לא עושה את זה בכל מקרה.


השאלה שלי רק האם משהו נתקל בזה, והאם מישהו יכול להצביע לי נקודתית היכן העוקץ?

אוקיי אז הסיפור בערך ככה:
אחד שמייבא רכבים מחו"ל. רוצה לייבא רכב מאד מאד יקר, לרשום אותו על שמנו, שאנחנו נוציא את המימון- ההלוואה ל 50 אחוז, ו50 אחוז הוא מביא מזומן.
הוא יעביר לנו שכר נאה, וכן כמובן כל חודש את סכום ההלוואה..
מתחייב תוך שנה לסדר את העניין למכור את הרכב ולכסות את ההלוואה
ולנו יש בתמורה, וכעירבון, רכב יקר מאד הרשום על שמנו.. שאם הוא לא ישלם/יאבד אז הרווחנו גם את חלקו...
מצד שני הרכב אצלו...
כמה מכרים שלנו כבר עשו את זה ובנתיים הכל דופק.

ניסיתי לשאול הגימיני הוא ממש לא התלהב וגם נימק..לדעתו הסיכון כאן גבוה מדיי.. להוציא הלוואה ככ גדולה.. אבל הוא מביא כל מיני דברים שכבר כן שללתי את זה.. ודברים שניתן גם להכניס לחוזה

מעניין אותי האם מישהו נתקל בכזה סוג הצעה?
השנקל שלי:
אדם שמקמבן אחרים יקמבן גם אותכם כשישתלם לו.
וזה בלי להיכנס למהות ההצעה שנראית מפוקפקת יותר משווה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מה היה עושה הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, אם הסכר היה מט ליפול ונשען על גופו הצנום?

כדי לקבל את המענה לשאלה הזו, הכירו את יחסי השכנות ביני לבין הדוד 'מגודל המידות' בליל הסדר בבית סבא.

אני תמיד משובץ לשבת לצידו. ולא סתם לצידו, אלא לזה השמאלי. למה זה משמעותי ודרמטי? נו באמת, תבינו לבד.

השיבוץ הזה הוא כורח המציאות, משום שבצד הזה של השולחן יש מקום לשניים וחצי אנשים. הוא שניים, אני חצי.

שידוך מתבקש בסך הכול, אם אתה שדכן רשע.

מזיגת הכוס הראשונה מגיעה. הוא מסמן לי למזוג לו, כדרך בני חורין. אני מוזג לו יין סמוק ארומטי בעל פיגמנטים עזים. מהסוג שאם תכניס למכונת כביסה, המכונה תהפוך בורדו, והבגד המוכתם יישאר בעינו.

הוא כמובן לא מוזג לי בחזרה. בני חורין לא נוהגים נימוסי גומלין.

ואז מגיעה ההסבה. 130 קילו תופסים זווית של 90 מעלות. אני, שלד אדם צר, לא מצליח לנשום. עומד, או שמא נמחץ, בין הצורך להחזיק את הסיטואציה – תרתי משמע – לבין היציאה מהתמונה שתיתן לקרקפתו לפגוש מרצפת קרירה.

אני חנוק, מנסה לשאוף חמצן דרך האוזניים. הוא לוגם שליש כוס, השאר מטפטף על ה"קיטל" הצח שלי – נוסך אותות גבורה לעמידתי האיתנה.

המרפק שלו בצלעות שלי. השפיץ של כתפו על האף. הוא לוקח את הזמן שלו, לא ממהר להתרומם. אני מנסה לספק למוחי מנת חמצן הכרחית להישרדות ומוריד לאוזניים הוראה לשאוף אוויר. הן מסרבות פקודה, לא שומעות בקולי.

בהסבה הבאה אני מנסה לשכנע אותו שההלכה בעניין התעדכנה למקרי קיצון מעין אלו: מהיום מסבים על צד ימין, "שמא יחניק קנה ווושט של שכנו".

הוא לא משתכנע. תופס שתי כזיתות מצה. כל כזית בגודל של סיפור המרגלים המקראי, בלי עין הרע. ככל שההסבות מתקדמות, הן מחמירות. האיש שעון עליי במלוא כובדו ומפורר עליי חלקיקי מצה לאלפים.

חלקי מצה פוגשים יין ספוג. הענק מתרומם ומסנן לעברי בלי בושה: "אתה שרויה! צא להחליף קיטל".

קיבלתי את הערתו, אבל בחרתי להחליט על העיתוי. בהסבה של האפיקומן הדוד כבר מעט שתוי. הוא תופס זווית, ובתזמון מתואם להפליא אני יוצא להחליף קיטל – לא להכשילו לשרות בשרויה חלילה.

הפעם ההסיבה הייתה מלאה ומוחלטת. הסכר קרס, והמסובים נחנקו מצחוק. לא עזר להם הטיפ של צד שמאל במקרה הזה. כעבור 7 שעות של הסיבה הערנו אותו: "דודנו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה