חומרה אין מקום במחשב ואין בו כלום!! מה יכול להיות הסיבה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
בס"ד
משיהו יודע לעזור לי?
כתוב לי שאין מקום במחשב בכלל
ואין לי עליו כמעט כלום...
עברתי הכל- הורדות, תמנוות , סרטי וידאו ואין כלוםם
מה יכול להיות הסיבה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לפעמים זה לא קשור לקבצים זה זיכרון RAM אולי תוכנות כבדות פתוחות או הרבה כרטיסיות בדפדפן
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
@הבריסטול מאור ישראל
תוריד את התוכנה הזאת - WinDirStat מפה -
התוכנה הזאת אמורה לנתח את השימוש בזיכרון ולפי זה תוכל לדעת מה ממלא את הזיכרון, להערכתי מדובר בקבצים זמניים שנוצרים במחשב ובגלל באג כלשהו לא נמחקים (קבצים זמניים נצרכים למחשב לביצוע פעולות אבל במצב תקין הם נוצרים וכשמסתיים הצורך המחשב מוחק אותם - הם בדרך כלל רצים על הזיכרון RAM לפעמים שיש תוכנות כבדות וקצת זיכרון RAM נוצרת הבעייה הזאת)
*אם אתה יודע להשתמש בבינה מלאכותית היא הפתרון המושלם לפתור בעיות כאלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בס"ד
משיהו יודע לעזור לי?
כתוב לי שאין מקום במחשב בכלל
ואין לי עליו כמעט כלום...
עברתי הכל- הורדות, תמנוות , סרטי וידאו ואין כלוםם
מה יכול להיות הסיבה?
הביאו לך תוכנה מתאימה לבדוק איתה רק כדאי שתפרט מה הנפח של הדיסק שיש לך ואם יש לך תיקייה בכונן C שנקראת windows.old
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
@הבריסטול מאור ישראל
תוריד את התוכנה הזאת - WinDirStat מפה -
התוכנה הזאת אמורה לנתח את השימוש בזיכרון ולפי זה תוכל לדעת מה ממלא את הזיכרון, להערכתי מדובר בקבצים זמניים שנוצרים במחשב ובגלל באג כלשהו לא נמחקים (קבצים זמניים נצרכים למחשב לביצוע פעולות אבל במצב תקין הם נוצרים וכשמסתיים הצורך המחשב מוחק אותם - הם בדרך כלל רצים על הזיכרון RAM לפעמים שיש תוכנות כבדות וקצת זיכרון RAM נוצרת הבעייה הזאת)
*אם אתה יודע להשתמש בבינה מלאכותית היא הפתרון המושלם לפתור בעיות כאלו.
תודה רבה!!
תכלס איך אני יודע מה הולך פה?
ומה אני עושה עם המידע הזה?
יש לי 237 גיגה
@מתכנת חובב חיפשתי את התיקיה הזאת בויינדוס והוא פתח לי "הגדרות"
תודה!

1771282862234.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
יש לך המון מקום פנוי
איפה היה כתוב לך שאין?
תוכל לצלם את הכוננים במחשב זה?
עריכה: סליחה הייתי על מסך קטן ולא ראיתי את אותיות הכוננים
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
עכשיו פיניתי קצת מwindows.old אבל אני יודע שמחר זה כבר יהיה מפוצץ שוב והוא גם לא פינה לי הרבה....
צפה בקובץ המצורף 2185829
תחפש ניקוי קבצים זמניים (או משהו כזה אני לא זוכר איך זה בעברית) ושם תראה אופציה לנקות דברים כמו התקנות ווינדוס קודמות וכו' רק שים לב שלא מסומן לנקות את ההורדות
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לא כל כך מכיר את התוכנות שציינת אבל לדעתי זה באג של יצירת קבצים זמניים למשל קובץ PSD שמופיע ששוקל 17.9 GB זה לא הגיוני כי זה כנראה קובץ זמני שאמור להימחק ממש בסיום הפעולה , יכול להיות שלכמות התכונות הכבדות האלו צריך יותר זיכרון RAM וצריך לבדוק גם כמה נתיבים של זיכרון RAM יש לך (עדיף שיהיה 4 נתיבים של 16 מאשר נתיב אחד של 64) תוריד את התוכנה הזאת ותפעיל אותה היא אמורה לבדוק כמה נתיבים-
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לא כל כך מכיר את התוכנות שציינת אבל לדעתי זה באג של יצירת קבצים זמניים למשל קובץ PSD שמופיע ששוקל 17.9 GB זה לא הגיוני כי זה כנראה קובץ זמני שאמור להימחק ממש בסיום הפעולה , יכול להיות שלכמות התכונות הכבדות האלו צריך יותר זיכרון RAM וצריך לבדוק גם כמה נתיבים של זיכרון RAM יש לך (עדיף שיהיה 4 נתיבים של 16 מאשר נתיב אחד של 64) את זה תבדוק שהעליתי
זה ארמית בשבילי:)
לא הבנתי כלום
נתיבים, קובץ זמני כו'
תכלס זה ממש מוזר שקובץ שוקל כל כך הרבה וגם רוב הקבצים שלי הם לא על הכונן C
אין דרך לרוקן אותו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
זה ארמית בשבילי:)
לא הבנתי כלום
נתיבים, קובץ זמני כו'
תכלס זה ממש מוזר שקובץ שוקל כל כך הרבה וגם רוב הקבצים שלי הם לא על הכונן C
אין דרך לרוקן אותו?
אני אסביר - כל פעולה שהמחשב עושה ובמיוחד בתוכנות כבדות כמו אלו של אדובי כדי לבצע את הפעולות הוא מייצר קבצים זמניים ששוקלים יחסית הרבה והם רצים על הזיכרון RAM לאחר שהמחשב מסיים את הפעולה הקבצים האלו נמחקים בדרך כלל , אם יש באג במחשב שגורם לו לא למחוק את הקבצים הזמניים מה שקורה הוא שאחרי כמה ימים של עבודה המחשב מתמלא בקבצים זמניים והזכרון לאט לאט נגמר , מה שלפעמים גורם לבעיה שלא נמחקים קבצים זמניים הוא שתוכנה למשל כמו פוטושופ לא מוגדרת נכון מבחינת ניצול זיכרון RAM בצורה מיטבית , או שזיכרון RAM לא מספיק לכמות התכונות או הפעולות שמבוצעות במקביל , עוד סיבה שיכולה להיות כשלא סוגרים את התוכנה בסיום העבודה מחיקת הקבצים משתבשת , העניין של הנתיבים הוא כמו ברכב כשקבצים זמניים רצים על כמה נתיבים יותר קל למחשב לעבד את הנתונים מאשר כשיש נתיב אחד
מקווה שהובנתי.
המלצה שלי לפנות לטכנאי שיבדוק מה סיבת הבאג לא אמור לעלות יקר .
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני אסביר - כל פעולה שהמחשב עושה ובמיוחד בתוכנות כבדות כמו אלו של אדובי כדי לבצע את הפעולות הוא מייצר קבצים זמניים ששוקלים יחסית הרבה והם רצים על הזיכרון RAM לאחר שהמחשב מסיים את הפעולה הקבצים האלו נמחקים בדרך כלל , אם יש באג במחשב שגורם לו לא למחוק את הקבצים הזמניים מה שקורה הוא שאחרי כמה ימים של עבודה המחשב מתמלא בקבצים זמניים והזכרון לאט לאט נגמר , מה שלפעמים גורם לבעיה שלא נמחקים קבצים זמניים הוא שתוכנה למשל כמו פוטושופ לא מוגדרת נכון מבחינת ניצול זיכרון RAM בצורה מיטבית , או שזיכרון RAM לא מספיק לכמות התכונות או הפעולות שמבוצעות במקביל , עוד סיבה שיכולה להיות כשלא סוגרים את התוכנה בסיום העבודה מחיקת הקבצים משתבשת , העניין של הנתיבים הוא כמו ברכב כשקבצים זמניים רצים על כמה נתיבים יותר קל למחשב לעבד את הנתונים מאשר כשיש נתיב אחד
מקווה שהובנתי.
המלצה שלי לפנות לטכנאי שיבדוק מה סיבת הבאג לא אמור לעלות יקר .
תודה רבה על ההסבר המפורט!! ממש עזרתם לי
אפנה לטכנאי בעז"ה
ממש תודה רבה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום וברכה.
שמי הוא שלמה, ואני בחור ישיבה ורב במילוי מקום בין הסדרים,
לפני שאני מגיע לנושא הפולמוס אני רוצה מעט להרחיב עליי כדי שנבין למה פתחתי את הפולמוס ולמה יש לי שאלה בכלל…
לצערי בשנות לימודיי בתלמוד תורה וישיבה קטנה עברתי סבל בל יתואר.
אלימות פיזית ומילולית…
מאז שאני ילד קטן… כיתה ב׳.ג. כבר אני רוצה להיות בתחום ובגיל הגדול יותר החלפתי לשיעורים שלמים רבנים שהחסירו…
ב״ה אני רב מחליף בתלמוד תורה שבו החינוך-מעל הכל, מאוד מרוצה שם.
(סתם לסקרנות, כמה פעמים בערך קוראים בחודש מכיתה א-עד כיתה ד בערך?)

רציתי לברר מספר דברים:
מה דעתכם על הענשה?
אני אישית סבור שלא העונש עוזר אלא ההסבר,
לצערי יצא לי להעניש אבל לאחר מכן לקחתי את הילד למקום שקט וגרמתי לו להבין למה נהגתי כפי שנהגתי… ב״ה ראיתי תוצאות טובות מכך, וכן שמעתי מחבריי לצוות החינוכי…
רציתי לברר-
1.מה דעתכם על כך?
2.בתור רבנים שכבר שנים בתחום האם אני נוהג נכון בכך או לא?
3. האם הדבר הגיוני שכאשר אני מעניש ילד-אני יודע שאני עושה את הדבר הנכון,
אבל אני מרגיש שאני מעניש יותר את עצמי ומרגיש כאב פיזי על הילד?
4. איך מגיעים להקשבה מלאה בכיתה בתור רב מחליף?
5. האם נכון לעיתים בתור רב מחליף לשנות את השיעור למשהו יותר אמיתי ונכון לחיים?
(ביננו, חשבון לא הכי רלוונטי לחיים-יש מחשבון. לעומת זאת (במחילה מכל הרבנים שמלמדים חשבון. וגם לי יצא ללמד…) כבוד רבו וכבוד אביו- במחילה. אבל לעניות דעתי מעט יותר חשוב…)
6. אשמח לקבל טיפים ללימוד יותר טוב ואיך להיות יותר טוב.
7. כמובן המטרה שלי רק לעשות טוב, אשתדל להקשיב לטיפים אך אני לא מתחייב שאקשיב לכולם.
יישר כח גדול!
ש.ס.ל.

אשכולות דומים

הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.

"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.

ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.

הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!

אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."
בס"ד


"עבודת הקורבנות — אתה מכיר את המושג הזה?" שאלתי ידיד קרוב, בעודי מנסה לפענח את המרחק שבין המילים העתיקות לבין פעימות הלב של ימינו.


"מושג ישן," השיב, כמעט באדישות.
"לומדים אותו בכיתה י'. קורבנות, כהנים, משכן, מזבח, אש... עולם רחוק. לא נוגע בי. לא נוגע עכשיו. משהו של פעם. מדברים עליו כשיבוא הזמן. מחכים."
הנהנתי. גם בי זה נשמע מוכר.


"תמיד כשאני מגיע איכשהו לפרשה הזאת," המשיך, "משהו בלב מדלג שלב. כאילו הנשמה יודעת לדחות את זה...
כשתבוא הגאולה — נעסוק בזה באמת. עכשיו? זה לא שייך."


"אבל איך?" שאל אותי, פתאום.
"יכול להיות? יכול להיות שחלק בתורה לא רלוונטי לחיים שלי היום? איך למען השם קורבנות קשורים אליי עכשיו?
אני לא יודע מה זה חטא. לא יודע מהו קורבן.
הכל עטוף ערפל. אין צדיקים ברורים ואין רשעים מובהקים.
הכל מורכב, מוסתר, מטושטש... אז איך אני אמור לדעת מהו קורבן?"


הוא שתק לרגע, ואז המשיך:
"ובכל זאת, אם כבר מדברים על קורבנות — אז היום קורבן זה מי שנהרג בכביש.
אדם שיוצא בבוקר מהרכב שלו, ולא חוזר הביתה — כי הרוע חטף אותו.
זה קורבן.
כשמחבל ארור תוקף יהודי תמים — זה קורבן.
אבל אני? אני והקורבנות? רחוק ממני."


"אני טרוד בלספור מזומנים, ללהטט בין ההכנסות להוצאות, לסגור את החודש.
ובתוך כל זה, מנסה להספיק עוד מסכת גמרא, עוד פרק במשניות..."


השיחה הסתיימה.
אבל המילים המשיכו להדהד בי.
הרהרתי אחריו. שתקתי — והבנתי.


הוא טעה בדבר אחד.
שהוא אולי לא יודע מהו קורבן —
אבל הוא מקריב. יום אחרי יום. רגע אחר רגע.


הוא — היהודי הפשוט, שרץ לתפוס כל דקה ביום הקצר שלו.
הוא — שמפלס דרכו בין טרדות החיים ובין קודש.


המקומות שבהם ירדת ועלית.
הנפילות שקמת מהן.
המאבקים שהתמודדת איתם — אלה הם הקורבנות שלך.


כי היום הקורבן לא רק שותת דם על המזבח.
הוא מזיע. נושם. נאנח. מתפלל. מתאמץ.

היום — הקורבן הוא אתה.
כשאתה בולע את גאוותך ונושם עמוק מול החיים.

כשחבר שלך מצליח — ואתה בוחר לפרגן, למרות שהלב מצטמק.
כשלא ישנת כל הלילה — אבל אתה קם בכל זאת ומתפקד.
כשהעסק לא מתרומם כמו שחלמת, והחלומות זועקים בתוכך — ואתה ממשיך בכל זאת.
כשפיצוץ בצנרת מפתיע אותך בדיוק כשנגמר לך האוויר.
כשהשכן בונה לך מרפסת מול החלון — ואתה נאלץ לוותר על השקט שלך.
כשהמינוס בבנק מאיים לבלוע אותך — ואתה מתעקש לשמור אמונה.

כן, פעם היה קורבן. והיה מזבח.
היום — יש יהודי.
ויש לו לב — שהוא המזבח.


ובשעת ההתמודדות, אתה מרכין ראש ולוחש:
"אבא... הנני.
הנני מקריב את עצמי, את רצונותיי, את גאוותי, את כאבי — לפניך.
הנני. לרצונך."


פעם המזבח היה עשוי זהב.
היום — הוא בוער בתוך הלב של יהודי שמסרב להיכנע.
שבוחר להישאר. להאמין.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה