התייעצות אנו חוסכים מפת לחמנו כל חודש לנישואי הילדים!!! אבל חבל שבצד של צמצום עלויות. בעיקר של נותני שרות המחירים רק עולים וכהה''נ יעלו עוד

וחוץ מזה
האם לא הגיע הזמן לאמץ את המודל הספרדי? ההורים עוזרים 150K בערך כל צד.. כל אחד כפי יכולתו שווה בשווה
וכל זוג דואג לדירה אחת- לעצמו.
ולא זוג אחד (ההורים) ל7-10 דירות...
נשמע הרבה יותר הגיוני
כנ"ל הרבה חסידים.....
 
אני ממש אשמח. כולל אירוסין ונדוניה.
יש לי חברה שחיתנה באותו זמן כמוני והיא אמרה שהיא הולכת לעשות מחאה על ההזייה הזו: לאבזר בית מא- עד ת' רק צד הכלה...
ממש לא!!!!!!!
איבזרנו את הבית שמרנו חשבוניות והתחלקו חצי חצי!!!!
אין לי מושג במקובלות של זה, אבל אמא שלי היתה כל הזמן בקשר עם הצד השני, ואם "חשבנו" על משהו שהוא מותרות לא ביקשנו על זה גם חצי.
 
אחת הגיסות שלי לפני החתונה שלחה חשבוניות, כי סיכמו חצי חצי, ומה אנחנו רואים?????????????
מייבש! 2 מטאטים ו2 מגבים של יוקוסו! שידת איפור מעץ!!! אביזרי נוי לבית במחיר של 700!!!
וזה כשהם נכנסו ליחידת סלח לי!!!!!!!!! ולא לדירה שלהם............. אמא שלי כמעט התעלפההההההההה
(ולא מדובר על משפחה עם כסףףףףףףף)

אבל עדיין היה לה שווה אצל שאר הילדים להמשיך בעניין...........
 
אחת הגיסות שלי לפני החתונה שלחה חשבוניות, כי סיכמו חצי חצי, ומה אנחנו רואים?????????????
מייבש! 2 מטאטים ו2 מגבים של יוקוסו! שידת איפור מעץ!!! אביזרי נוי לבית במחיר של 700!!!
וזה כשהם נכנסו ליחידת סלח לי!!!!!!!!! ולא לדירה שלהם............. אמא שלי כמעט התעלפההההההההה
(ולא מדובר על משפחה עם כסףףףףףףף)

אבל עדיין היה לה שווה אצל שאר הילדים להמשיך בעניין...........
בדיוק על זה מדברים, כל הכוונה זה על קניות סטנדרטיות, ולכן אפשר לדבר על זה בעדינות בלי להתבייש. (ושידת עץ ואביזרי נוי בבקשה שיתכבדו וישלמו לבד או שיחכו שיקנו דירה פרטית ואז יקנו להם את זה כמתנה).
אבל בכל זאת, הדעה שלי, זה שצריך להתחלק חצי חצי בכל הדברים שהזוג הולך להשתמש בהם ביחד.
 
התגובה שלי נועדה אך ורק לאנשים שמבינים איזון מה הוא:
עדיף חור בכיס מחור בלב!
לא חסרות כלות שמרגישות מקופחות ביחס לחברותיהן.
(זה ממש לא פתרון מוצלח לא לקנות להן בגדים חדשים ויפים לשבע ברכות!)
וחתנים שלא נעים להם להזמין חברים לחתונה, מכל הסיבות שבעולם.
 
נשמע לי מאד מאד מוזר
בנים באמת לא מעניין אותם מותגים, אבל מכאן ועד לבגדים ישנים, שחרשו עליהם..
אני לא אומרת א להעביר אחד מהשני, אבל יש גבול.
וכן, הבנים יודעים טוב טוב מה הם לובשים ומה החברים שלהם,(לא בעניין של מותגים..) בכל גיל ברמה שלו
וברור שאצל בנות זה הרבהה יותר
השבוע אמרתי לבני בן 10 שיזרוק לפח חולצה באמת מרופטת שלבש, והוא סרב, אמר שהיא נראית מצוין והוא אוהב אותה... חבל שלא צילמתי איזה שמאטע מדובר, חולצת טריקו הכי פשוטה מלידר שהיתה לפחות אצל עוד אח אחד לפניו, הצבע הירוק בהיר המקורי דהה לקטעים של אפור וחום, אבל הוא פשוט לא אכפת לו.
השבת בן ה6 שלי חולצתו הלבנה היתה מלאה בכתמים צהובים גדולים מאוכל שנפל עליו והוא לא הבין את ההתעקשות שלי שיחליף חולצה... בעיניו היא נקיה יחסית.
ראיתי התנהגות דומה לא רק אצל ילדי גם אחיינים וכו' מעניין באיזה עולם אתם חיים שילדים יודעים להבחין מאיזה קולקציה הסוודר, אצלנו גם הבנות לפחות בגילאי יסודי לא יודעות.
 
גם לגבי עגלות לילדה האחרונה קניתי עגלה של גרקו בבזאר שטראוס, קיבלתי זיכוי של 600 ₪, החלטתי לא להוציא מעבר לזיכוי שקיבלתי.
ילד ראשון קצת יותר השקענו בייבי ג'וגר (בזמנו...) אבל בעיני מי שמרגישה לא בנוח להסתובב עם עגלה פשוטה אצלה הבעיה לא אצלי.
ואנחנו לא כאלה עניים...
 
עוד לא הגענו לשלב של חתונות ילדים, אבל מקווים שהילדים יבינו פשוט שלא חכם לזרוק כסף שאין לנו על אירוע של יום אחד.
ראיתי לאחרונה תמונות מחתונה מלפני 50 וכמה שנים איזו שמחה היתה! ולא היתה תזמורת בכלל! היה שולחן כבוד עם קצת לחיים וכנראה היתה סעודת מצוה לא רואים בתמונות מה בדיוק היה ומה לא, היו דרשות של רבנים, והיתה שירה אדירה של חברי החתן, ונראה שכולם מאושרים הרבה יותר מהיום.
(למען הסר ספק - הרבה שנים לפני שנולדתי... בזמני כבר היה די דומה להיום).
 
שמור לי ואשמור לך. 10 נשים שעושות תורנות ש9 מתוכם מבשלות לאחת התורנית שמחתנת.
ובכן, רק גבר יכול להציע הצעה כזו... לא מכירה אישה אחת (!) שתסכים לבשל לחתונות 10 *3 ב6 שנים (כל שנתיים נולד ילד, בממוצע). חתונה זה לא אופרוף או קידוש זו חתיכת עבודה... חלק מהנשים החרדיות מצפות לילד בעודן עוסקות בחתונות ילדיהן...
אם כבר תארגנו קייטרינג פשוט וזהו (יש גם ב50 ש"ח למנה, רכיבים ביתיים לא יעלו לכם הרבה פחות, ואף אחד לא צריך לדעת שזה לחתונה! מזמינים לבר מצווה, ומביאים מלצרים לא מהקיטרינג או מנדבים את צעירי המשפחה למלצר).


*******
סתם פריט מידע שאולי יעזור
העונה כל החצאיות שלי היו מאלי אקספרס וטמו
מחיר של מקסימום 60 שקלים לחצאית
באורכים מעולים (מידי-מקסי) נראה מהחנויות הקלאסיות,
סגנון פולקדוט, HOH, שי גלרי, מלי ודומיהן
אמנם אני לקחתי קישורים מאחותי, שהזמינה המון, והחזירה הרבה שלא היו באורך המתאים
(אגב, הרבה אנשים מפחדים להזמין. מקסימום מחזירים, זה בחינם)
אבל את תמיד יכולה לחפש קישורים מנסיון ולהזמין.
בהצלחה רבה!
בלי להעליב, כן? אני כותבת עובדות ככל שמובן לי:
או שאת נמוכה ורזה (36? מקסימום 38)
או שאת לא מקפידה מנימום 15 אחרי הברך
(סביר יותר שהאופציה הראשונה)
אחרת, אין סיכוי שעליאקספרס או טימו מכסים את הברך (ולא נראים "שק")
 
התגובה שלי נועדה אך ורק לאנשים שמבינים איזון מה הוא:
עדיף חור בכיס מחור בלב!
לא חסרות כלות שמרגישות מקופחות ביחס לחברותיהן.
(זה ממש לא פתרון מוצלח לא לקנות להן בגדים חדשים ויפים לשבע ברכות!)
וחתנים שלא נעים להם להזמין חברים לחתונה, מכל הסיבות שבעולם.
יש מוכרח כנורמה ויש מעבר.
אולי עדיף כאב קטן וחולף בלב לחתן ולכלה
מאשר דום לב למחותן.
 
אולי זה גם תלוי איפה גרים...
כשגרים בפריפריה יש פחות תחרות, ופחות מה ש'מוכרחים'...
 
ובכן, רק גבר יכול להציע הצעה כזו... לא מכירה אישה אחת (!) שתסכים לבשל לחתונות 10 *3 ב6 שנים (כל שנתיים נולד ילד, בממוצע). חתונה זה לא אופרוף או קידוש זו חתיכת עבודה... חלק מהנשים החרדיות מצפות לילד בעודן עוסקות בחתונות ילדיהן...
אם כבר תארגנו קייטרינג פשוט וזהו (יש גם ב50 ש"ח למנה, רכיבים ביתיים לא יעלו לכם הרבה פחות, ואף אחד לא צריך לדעת שזה לחתונה! מזמינים לבר מצווה, ומביאים מלצרים לא מהקיטרינג או מנדבים את צעירי המשפחה למלצר).
מי אמר שגברים לא יכולים לבשל?
 
בלי להעליב, כן? אני כותבת עובדות ככל שמובן לי:
או שאת נמוכה ורזה (36? מקסימום 38)
או שאת לא מקפידה מנימום 15 אחרי הברך
(סביר יותר שהאופציה הראשונה)
אחרת, אין סיכוי שעליאקספרס או טימו מכסים את הברך (ולא נראים "שק")
אני רזה, נכון
לא נמוכה בכלל
וכתבתי כבר שהאורכים היו מידי-מקסי
באזורי ה85-90 ס"מ
והיו גם יותר.
קשה למצוא, נכון
אבל מי אמר שקל לחסוך? ;)
 
הבעיה שאין קייטרינג שמוכן להכין את זה לחתונות.
ניסינו וניסינו, אמרנו להם שאנחנו רוצים לעשות סיום רב משתתפים - הסכימו, גילינו שזה חתנה - אנחנו לא עושים חתונות. אטום.
יש מספיק קיטרינגים שמוכנים להכין חתונה (עיין ערך אלו שמקפידים על שחיטה ובשר משלהם ומביאים קיטרינג חיצוני (מקובל בעיקר בבני ברק)
 
ממש לא!!!!!!!
איבזרנו את הבית שמרנו חשבוניות והתחלקו חצי חצי!!!!
אין לי מושג במקובלות של זה, אבל אמא שלי היתה כל הזמן בקשר עם הצד השני, ואם "חשבנו" על משהו שהוא מותרות לא ביקשנו על זה גם חצי.
גם אנחנו
ליטאים קלאסים (אברכים) אין הרבה כסף בכלל, חוסכים כל החיים וחיים בצמצום
ומתחלקים 50/50
ומאבזרים את הבית במה שהכרחי (ללא מייבש/מיקרוגל ושאר מותרות)
וכן אוכל לתקופה הקרובה לזו"צ
 
מי אמר שגברים לא יכולים לבשל?
ובכן, שימי לב לשרשור:

הוא כתב (ההדגשה אינה במקור)-
שמור לי ואשמור לך. 10 נשים שעושות תורנות ש9 מתוכם מבשלות לאחת התורנית שמחתנת.

אני עניתי-
ובכן, רק גבר יכול להציע הצעה כזו...
 
השבוע אמרתי לבני בן 10 שיזרוק לפח חולצה באמת מרופטת שלבש, והוא סרב, אמר שהיא נראית מצוין והוא אוהב אותה... חבל שלא צילמתי איזה שמאטע מדובר, חולצת טריקו הכי פשוטה מלידר שהיתה לפחות אצל עוד אח אחד לפניו, הצבע הירוק בהיר המקורי דהה לקטעים של אפור וחום, אבל הוא פשוט לא אכפת לו.
השבת בן ה6 שלי חולצתו הלבנה היתה מלאה בכתמים צהובים גדולים מאוכל שנפל עליו והוא לא הבין את ההתעקשות שלי שיחליף חולצה... בעיניו היא נקיה יחסית.
אוהב את הילדים האלה שלא מבינים מה אתה רוצה, בד"כ הם בנים!
ע"ז נאמר לו "תגדל - תבין".
ראיתי התנהגות דומה לא רק אצל ילדי גם אחיינים וכו' מעניין באיזה עולם אתם חיים שילדים יודעים להבחין מאיזה קולקציה הסוודר, אצלנו גם הבנות לפחות בגילאי יסודי לא יודעות.
לגמרי
אולי זה גם תלוי איפה גרים...
כשגרים בפריפריה יש פחות תחרות, ופחות מה ש'מוכרחים'...
עם בא הקהילות מהמרכז "וכבשו את הפריפריות", היום גם זה הולך ומיטשטש..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שוב כמה מילים...

האמת שכבר כמה ימים שאני מתכננת לכתוב את ה"כמה מילים" לחוברת זו, פסח תשפ"ו.

מתכננת, מתחילה ועוצרת.

כי איכשהו, במקום כמה מילים חדשות, אפשר לפתוח את כמה המילים של חגים תשפ"ו, של פסח תשפ"ד....ועוד.

שוב אנחנו בחופשות כפויות.

שוב מלחמה. ואזעקות. אש. הרס וחורבן.

שוב גולים רבים מבני העם שלנו מבתיהם שניזוקו. שוב נחרד הלב עם כל פיצוץ, הדף ורעידה של חלונות הבית.

שוב ממ"ד שמשתחל בין אקונומיקה לספוג הפלא. ואולי זה האקונומיקה וספוג הפלא שמשתחלים בין ממ"ד לממ"ד.

שוב תזכורות קשות לכך שאנחנו עדיין בגלות. גלות בתוככי הארץ המובטחת שלנו.

ושוב לוחשות השפתיים תפילה והלב מבקש שתבוא כבר הגאולה.

רק הבוקר ישבתי בממ"ד בעת שהיתה אזעקה. קולות הנפץ שנשמעו מבחוץ היו חזקים במיוחד. התרגלנו אמנם. אבל בכל פעם הם מרעידים את החלונות....ובעיקר את הלב. הבוקר הם היו חזקים במיוחד וקול חבטה של מתכת נלווה אליהם. היה ברור שזה קרוב אלי ממש.

רגעים מספר אחרי שיצאנו מהממ"ד נודעתי לנס שאירע ממש כאן, קרוב לבית שלי.

פצצת מצרר נחתה באתר בניה בסוף הרחוב שלי. נחתה ולא התפוצצה. 1.5 אורך של נס

וזו לא פעם ראשונה. רסיסי יירוט ענקיים בגודל של מכונית נפלו. ולא רק כאן.

ואז הבנתי שיש לי כמה מילים לחוברת הזו. כמה מילים שאפשר לעטוף במהודק למילה אחת- "ניסים"!

בכל דור דור עומדים עלינו לכלותינו. עוד משחר ההיסטוריה. פרעה, עמלק, מדי ופרס, בבל, יוון, ספרד בימי האינקוזיציה, גרמניה של מלחמות העולם, עיראק, חמאס, חיזבאללה, איראן. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בגוף ובנפש- והקב"ה מצילנו מידם.

לא נדרשת הסתכלות עמוקה בכדי לראות את הניסים הגלויים שמתרחשים סביבנו בכל יום.

פצצות מצרר שלא מתפוצצות. טילים שנופלים בשטחים פתוחים, או כאלו שמכלים את זעם הנפץ שלהם על עצים ואבנים. מאות טילים שבעזרתו יתברך מיורטים, שברי יירוט שנוחתים בינות לבניינים, בחצרות בתים, ובתוככי בתים ומכריזים בקול גדול על ניסים שהביאו בכנפיהם.

העם שלנו כואב את כאבם של כל הפצועים, את החלל והריק שמותירים אחריהם הרוגים הי"ד. הלב נרעד מול כל אלו שאבדו בית, הכאב הוא גדול ואמיתי, אבל בד בבד עם זאת הוא מודה על הניסים הגדולים. על מה שיכול היה לקרות וברוך ה' לא קרה. על עשרות נפילות שלא הזיקו, על מטחים שהותירו אחריהם קל נפץ ושובל אבק ללא פגיעות בנפש.

בזכות מה זוכים אנו לניסים גדולים כל כך, ניסים שאין להם הגיון על פי דרך הטבע?

התורה בחומש דברים, פרק י"א, מדברת על הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לעם ישראל במצרים, במדבר ובארץ ישראל. היא מתארת את הניסים "אֶת-גָּדְלוֹ--אֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. וְאֶת-אֹתֹתָיו, וְאֶת-מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת-מֵי יַם-סוּף עַל-פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם ה', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם, בַּמִּדְבָּר, עַד-בֹּאֲכֶם, עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן-רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֶת-אָהֳלֵיהֶם--וְאֵת כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כָּל-יִשְׂרָאֵל. כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה..."

לאחר תיאור הניסים, ממשיכה התורה ומתנה תנאי לזכות בניסים ובזכות האחזקה בארץ ישראל "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָש"

זכות הקיום שלנו, זכות האחזקה שלנו בארץ ישראל – היא קיום המצוות. ככל שנרבה בהם, כך נזכה לראות את ידו הגדולה של הקב"ה מגינה עלינו בניסים גדולים הלאה

"כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-יי אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ. וְהוֹרִישׁ ה' אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם"

והלוואי שנזכה לעובדו בשמחה, גם בזמנים קשים בהם הבלבול בבית ומחוץ גדולים.

הלוואי.

והלוואי ונזכה לגאולה השלימה בקרוב.

-------

תודות, כי איך אפשר בלי?

בראש התודות, תודה גדולה לבורא העולם על כל הטוב והשפע שהוא מרעיף עלינו בכל רגע. תודה על מתנות שממטיר עלינו גם בימים טרופים אלו. תודה על כח ויכולת. תודה.

תודה לאיידי וויס האלופה שפנתה אלי מעצמה ברצון לעצב גם את החוברת הזו עוד בטרם עלתה במוחי השאלה אם תהיה השנה חוברת או לא. תודה על עבודה מקצועית בנועם, בשמחה, בצורה נקייה ביותר. זקוקים למעצבת? איידי תעשה עבורכן את העבודה באופן המקצועי ביותר!

תודה להורים שלי שנותנים בלי סוף. לאמא שלי, השראה עבורי בבישול [על אף ולמרות שמלחיצה אותי ממש כשהיא כבר עמוק בסירי הפסח כשאני עוד טובעת עמוק במקרר ואקונומיקה].

תודה למשפחתי האהובה. סליחה על טעימות שנכפות עליכם לעיתים. סליחה על שנדרשתם לפנות לבלאגן צילומים שאני יצרתי. לא מבטיחה שלא יקרה שוב.

תודה לכל המפרגנות. הפרגונים שלכם הם השמן שמניע את גלגלי העשייה שלי.

------

בחוברת הושקעו מאמצים גדולים, זמן ומחשבה. אנא, הקפידו שלא להעביר בקבוצות ללא אישור מראש. מנעו ממני את עוגמת הנפש הזו.

העברתם מתכון בודד? ציינו את המקור. מתן קרדיט הוא תשלום קטן [ומתבקש] להשקעה גדולה.

בחוברת זו הוספנו אייקונים בראש כל מתכון. שימו לב אליהם. יש בהם מידע שיכול עזור לכן. התחדשנו באייקון של מיניקיטשן. מתכון שמתאים להכנה במיני- צויין ככזה.



רוב התמונות שבחוברת הם תמונות של המנות שהכנתי בפועל. חלק עברו עיבוד קל ב AI. בתמונות כאלו העיבוד היה לרקע בלבד ולא למנה עצמה. המנות אותנטיות כפי שיצאו לי בהכנתן. עם זאת, ישנם מספר תמונות שיוצרו ב AI, כולל המנה עצמה. בתמונות האלו המנות משקפות את התוצאה ב 95% לפחות. תמונה שלא עמדה בתנאי הזה – נפסלה. חשוב לציין כי גם המתכונים שבהם התמונה כולה נוצרה ב AI, המנות הן מנות שהכנתי בעבר ולא כאלו שלא ניסיתי. כך שגם תמונה שנוצרה ב AI כולה, משקפת כמעט במדוייק את התוצאה.

אפשר להעביר לפרטיים. העברה לקבוצות כפופה לאישורי.

להורדת החוברת לחצו כאן

חג כשר ושמח

העני
בס"ד, יצרתי ממשק נוח ליצירת לוח שנה עברי עם התאמה אישית,
לעת עתה, אפשר להוסיף כיתוב (ימי הולדת וכד'), להעלות תמונה לכל יום, וכן תמונה ראשית לחודש.
זה עדיין באמצע עבודה, אני כבר מפרסם בשביל לקבל הערות והארות.
הנה קישור לאתר,

הוראות:
1. אפשר לבחור תמונת רקע ללוח שנה
2. לכל חודש ניתן לתת תמונה ראשית
3. בכל יום ניתן להוסיף תמונת רקע ליום, וכן כיתוב (אם יש יותר מאירוע אחד, אפשר פשוט לרדת שורה)
4. בסיום, מקליקים על הכפתור "להורדה"
זה פותח את חלונית ההדפסה,
שימו לב: יכול לקחת זמן עד שזה נטען, תלוי בכמות התמונות שהעליתם, אפי' כמה דקות!
הנה צילום מסך של ההגדרות בחלונית ההדפסה.
1759872841572.png


כאמור, אני אשמח מאוד להערות והצעות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה