התייעצות למה אין ישיבה לגרושים? רעיון מטלטל

מצב
הנושא נעול.
י

רוצה להקים להם ישיבה עם עצמם, בשמחה, אל תפיל אותם על בחורים.
אני לא שמעתי ע"ז
אני כן שמעתי על בחור בישיבת רכסים שחזר לישיבתו ואחרי חצי שנה התחתן שוב
וחוץ מזה אם מישהו ביטל שבוע לפני החתונה הוא ישאר בישיבה מה הבדל?
 
גם כדורים פכיאטריים.
יש ויש ויש ויש.

לא דומה מי שלוקח חצי כדור ולנקס כדי לישון מאז מירון או המלחמה
למי שלוקח כדורים אנטי פסיכוטים במינון שיכול להרדים פילים.

ציפרלקס -
בחייים הבוגרים 80% יקחו.
המון המון המון נשים חרדיות בגילי לוקחות.

לכן. מי . כמה. למה.
וכמובן להגיד לפני.
דרך אגב ציפרלקס לוקחים ומסתדרים זא לא כזה מהותי והרוב שציינת לוקחים את זה (רק) בתקופות הריון ולידה
כך שזה לא כל כך בעייתי
 
דרך אגב ציפרלקס לוקחים ומסתדרים זא לא כזה מהותי והרוב שציינת לוקחים את זה (רק) בתקופות הריון ולידה
כך שזה לא כל כך בעייתי

מניחה שאני מכירה את אותו הרוב טוב יותר
(בתוקף היותי בת)
וממש לא נכון.
הפוך הריונות זה עוד כאב ראש עם כדורים.
מה מותר ומה לא מזיק גמילה לפני לידה וכו'.

לא מכירה אפילו אחת לקחה רק בהריון.

אחרי לידות מתפרצים דברים זה נכון,
אבל לא שונה בעיניי מאדם שהתפרץ לו לפני החתונה מטריגר אחר.


ומי אמר שרק נשים לוקחות?
 
וחוץ מזה אם מישהו ביטל שבוע לפני החתונה הוא ישאר בישיבה מה הבדל?
בגלל ההשוואה הזאת יש בלי סוף גרושים במגזר
אנשים שכבר בתקופת הארוסים מבינים שזה לא זה אבל בגלל המה יגידו מפחדים לשבור ומקווים לנס שיקרה אחרי החתונה
 
בגלל ההשוואה הזאת יש בלי סוף גרושים במגזר
אנשים שכבר בתקופת הארוסים מבינים שזה לא זה אבל בגלל המה יגידו מפחדים לשבור ומקווים לנס שיקרה אחרי החתונה
דיברתי על המשמעות של ידיעת דברים שבחור לא צריך לדעת
לא בפן הכללי
בגלל ההשוואה הזאת יש בלי סוף גרושים במגזר
אנשים שכבר בתקופת הארוסים מבינים שזה לא זה אבל בגלל המה יגידו מפחדים לשבור ומקווים לנס שיקרה אחרי החתונה
בגלל השיקול הזה הוא אמור לבטל כי אם יבטל הוא ישאר בישיבה
מאשר שהוא יתגרש הוא לא יהא בישיבה
 
בלתק
הגרושים ביקשו עזרה בכלל?
הנוער הנושר ביקש עזרה בכלל?
היתומים ביקשו שיפתחו עבורם קרנות בכלל?
האלמנות?
נתמכי אירגון יד לאחים, לב לאחים, טהרת המשפחה ועוד?

לאיפה אתה חותר עם שאלה כזו?
 
לעצם עניין להחזיר גרושים לישיבות
זה לא חייב להיות שחור ולבן,
יבואראש הישיבה, יראיין שוב את הגרוש,
יתנה איתו על איזה נושאים הוא לא מדבר כלל,
ואפשר לעשות להם גם חדר נפרד בפנימיה לגרושים,
אבל סך הכל זה מציל חיים,
וגם יעזור להתחתן, כששומעים שהוא לומד בישיבה ולא נע ונד ומחפש את עצמו.
 
האמת שמצב הגרושים והגרושות הוא לא פשוט בכלל. אני מכיר סיפור קשה מאוד של אישה שסובלת ובעלה כבר רצה לתת גט והיא לא מעוניינת. הדיינים וקרובי המשפחה לחצו והיא אמרה שכמה שהמצב לא טוב, בתור גרושה היא וילדיה יסבלו יותר, בשונה מאלמנות ויתומים שהציבור מרחם ומנסה לעזור, אצל גרושות המצב נורא יש איזה הרגשה של האשמה כאילו הן אשמות במצב. ברור שאם מישהו ירים את הכפפה ותהיה ישיבה לגרושים אם הגבלות בקבלה על רמה רוחנית. זה גם ירים להם את הראש מעל המים וגם יסכימו להשתדך עם גרוש שיש לו מסגרת רוחנית, גם אם כ"א יהיה ברמה שונה ז"א אחד שני סדרים והשני שלושה, יהיה אפשר לברר עליהם בצורה מסודרת שתגרום להם וגם לגרושות לשידוכים, כי יש גרושות שחוששות מפרק ב' ואם יש מקום איכותי זה יסיר חלק מהחששות. צריך שמישהו ירים את הכפפה.
 
לא קראתי את האשכול כי זה יכול לצער אותי.
אבל כשהייתי בחור במיר היו איתי הרבה גרושים.
מדובר בדר"כ ב"בחורים גרושים" כאלה שהתגרשו עד שנה אחרי החתונה.
אבל היה אחד שהיו לו שני ילדים, זה לא היה מפורסם, אבל הוא היה ישן איתי בחדר.
אני מאמין שמבחינה נפשית זה לא קל, אבל מבחינה מציאותית זה כנראה היה פתרון מעולה עבורם.
היה להם יום מלא כמו בחור\אברך, אוכל, וכמעט ללא הוצאות.
רובם השתלבו כבחורים מן המנין בלא תויות מיותרות.
 
לעצם עניין להחזיר גרושים לישיבות
זה לא חייב להיות שחור ולבן,
יבואראש הישיבה, יראיין שוב את הגרוש,
יתנה איתו על איזה נושאים הוא לא מדבר כלל,
ואפשר לעשות להם גם חדר נפרד בפנימיה לגרושים,
אבל סך הכל זה מציל חיים,
וגם יעזור להתחתן, כששומעים שהוא לומד בישיבה ולא נע ונד ומחפש את עצמו.
לא מציאותי בכלל!!
בישיבה רגילה אין מקום לגרושים!
בקושי יש מקום למאורסים.
 
השיח כאן האם זה טוב לישיבות שיכנסו אליהן גרושים. זה ברור שלישיבות זה לא טוב. אבל גם להם זה לא טוב. זה יותר טוב מאשר להיות בלי מסגרת בכלל. אבל הכי טוב זה מסגרת מתאימה. שהוא לא חריג בה, ואם יהיו שדכנים פרק ב' שיעבדו עם ישיבה כזו זה הצלת נפשות גם להווה שיהיה להם מקום מתאים וגם לעתיד שיוכלו להשתדך יותר בקלות.
 
לא מציאותי בכלל!!
בישיבה רגילה אין מקום לגרושים!
בקושי יש מקום למאורסים.
די לדעתי אתם מקצינים למה הנשואים הם מסיונריים יש להם פרוילגוית מיוחדת
גרוש זה אדם שחצה להרי החושך
"כל באיה לא ישבון"
למה שגרוש יגיע ויתחיל למסור ועדים לציבור זה הדבר האחרון שאני מאמין שהוא ירצה לעשות
ואגב יש מפגשים מידי פעם עם הנשואים בפנימייה כאשר הם מגיעים ליו"כ וגרושים מגיעים לחגים גם אז יש מפגשים
ומאורסים אתה גם רוצה להציא מה יהא אולי נפריד את הישיבות ישיבות לקיבוץ בלבד ישיבות לאבג
 
לגבי להחזיר גרושים לישיבה שלהם
לפעמים לגרושים יש מרמור מסוים, וכל מיני דעות וחוויות על חיי נישואין
חבל מאוד שחבריו לחדר יהיו שותפים לזה יום ולילה, ויגיעו עם זה לנישואין
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שלום וברכה,

יש רגעים שבהם אתה - בן להורים שהחליטו להפריד דרכם - מרגיש שאתה היחיד בעולם שמבין מה עובר עליך. שהעולם שלך התחלק לשניים, ואתה עומד קרוע באמצע, מנסה לא לאכזב אף אחד, ובעיקר מנסה למצוא את המקום שלך מחדש. אם המילים האלה מוכרות לך, האשכול הזה נכתב בשבילך (האשכול נכתב בלשון זכר אבל מיועד עבור כולם). ויש לי גם
מדריך מיוחד וחינמי שכתבתי במיוחד עבורך

התחושה הזו לובשת פנים רבות. לפעמים היא מרגישה כמו הסיפור של ישי (שם בדוי), הבחור שתמיד מתפקד, ה"אבא קטן" שדואג לכולם ומגשר בין ההורים. כולם מחמיאים לו על הבגרות שלו, אבל עמוק בפנים הוא מרגיש שהילדות שלו נגמרה מוקדם מדי, שהוא נאלץ לדכא את הצרכים הרגשיים שלו כדי לתמוך באחרים.

לפעמים היא מרגישה כמו הסיפור של שלמה, שכבר בונה את ביתו, אבל מוצא את עצמו קופא באמצע ויכוח עם אשתו. פתאום, הוא לא שומע אותה, אלא את הקולות מהבית הישן, את המילים והכעס של הוריו מהדהדים לו בראש. הפחד לחזור על אותן טעויות משתק אותו, והוא תוהה – האם אני נידון לשחזר את העבר?

ואולי היא מרגישה כמו הסיפור של אהרן (שם בדוי), אברך בן 40, שהכל נראה בסדר מבחוץ, אבל הוא סובל מלילות ללא שינה ופחדים שצצים משום מקום. רק אחרי 20 שנה של כאב עמום, כשהוא מגיע לקצה, הוא מגלה שהכל התחיל שם, ביום ההוא שהבית התפרק.

את כל הסיפורים האלה, ועוד רבים, אני מכיר מקרוב. כמי שעבר את המסע הזה בעצמי, אני יודע שלמרבה הצער, אין כמעט כתובת לאותם בנים/ות שמתמודדים בשקט. אבל הדבר החשוב ביותר שלמדתי, והבטחתי לעצמי להעביר הלאה, הוא שהסיפור לא חייב להסתיים בכאב. אפשר להתמודד אחרת, וניתן להפוך את האתגר הזה למנוף של צמיחה והתפתחות.

בדיוק בשביל זה, מתוך תחושת חובה וזכות, נכתב המדריך הייחודי "לנווט בין הגלים" וסדרת המיילים הנלווית. הם מרכזים באופן מסודר את ההבנה באתגרים ומעניקים כלים מעשיים להתמודדות.

image (59).jpg


"לנווט בין הגלים"

במדריך ובסדרת המיילים שתקבלו, ניגע בין היתר בנושאים כמו:
  • התמודדות עם רגשות מורכבים: כלים לזהות ולהתמודד עם כעס, עצב, בלבול, תסכול ופחדים שצפים בעקבות המצב.​
  • שחרור מאשמה ובושה: הבנה עמוקה מדוע הגירושין אינם באשמתכם, וכלים מעשיים להתמודדות עם תחושת הבושה מול הסביבה והחברים.​
  • כיבוד הורים במציאות מורכבת: איך לנווט את מצוות כיבוד הורים כשיש קונפליקט, ואיך להציב גבולות בריאים בלי לפגוע.​
  • "מודל הקברניט": כלי עוצמתי להבנת האופן שבו המוח שלנו מגיב לאירועים, ואיך ניתן לשנות את התגובות האוטומטיות שלנו כדי להגיע לרוגע ושלווה.​
  • בניית ביטחון עצמי וזהות אישית: איך לחזק את תחושת הערך העצמי שלא תלויה בסיפור המשפחתי, וכיצד לגבש זהות אישית יציבה וחזקה.​
  • הפחד מנישואין ושידוכים: התמודדות עם החשש לשחזר את סיפור ההורים, וכלים לבניית האמונה ביכולת שלכם להקים בית יציב ומאושר.​
  • כלים לחיזוק הזוגיות: איך לזהות את "הקלטות הישנות" שמתנגנות בראש בזמן קונפליקט, ואיך לכתוב סיפור זוגי חדש ובריא.​

לקבלת המדריך המלא וסדרת המיילים בדיסקרטיות מוחלטת,

ניתן להירשם בקישור הבא.

אני רוצה את המדריך

המדריך והתכנים הנלווים ישלחו אליך באופן אישי ומכבד, ישירות לתיבת המייל. אף אחד לא צריך לדעת. זהו צעד של צמיחה, שאתה עושה עבור עצמך.

משה דהן - כמי שמכיר את האתגרים של בנים להורים גרושים מקרוב, וכיום מלווה בנים להורים גרושים בקליניקה שלי, אני מנהל קהילה תומכת לבנים ובנות (בנפרד) ודיסקרטית שמהווה בית חם ומקור של ידע וחיזוק. המטרה שלי היא לתת את המענה המקצועי והרגיש, שכל כך חסר בשביל לצמוח חזק מבפנים.

כל המגזר שב לשגרה, אך השבר רק מחריף. חלפה תקופת החגים, וכעת, כשהחזרנו את ספרי התורה לארון ומתחילים לחזור לשגרה, אנו חייבים לזכור את מי שנותר מאחור.

בזמן שאנחנו היינו עטופים במשפחה ובקהילה, אלפי ילדים בציבור החרדי חוו שוב את הבדידות המזעזעת:
  • בראש השנה ויום הכיפורים: לא היה להם אב שיוביל אותם לתפילה, שילמד אותם את סדרי בית הכנסת הבסיסיים, או שייקח אותם לבית הכנסת.
  • בסוכות: לא היה מי שידאג להם לארבעת המינים, יבנה איתם ולהם סוכה או ינהל את שולחן החג כהלכה.
  • בשמחת תורה: רבים מהם לא רקדו ולא נגעו בספר התורה.
הבדידות הזו אינה נחלת החג בלבד – היא השגרה היומיומית שלהם.

אלו הם ילדי המשפחות החד-הוריות, "היתומים השקופים", המהווים אחוזים גבוהים מהמשפחות בערים רבות. זו כבר מזמן לא סטטיסטיקה יבשה, זו קטסטרופה רוחנית ורגשית מתמשכת:
  • נערים בני 12 שאינם יודעים כיצד מתנהלת תפילה במניין.
  • ילדים שאין להם מי שיחזור איתם על ה'נלמד בחיידר'.
  • ילדים הנושאים תווית של "משפחה גרושה" שמדירה אותם ומונעת מהם רשת ביטחון קהילתית.
הנתון המזעזע ביותר: מעל 30% מילדי הגרושים חוזרים על גורל הוריהם – מתגרשים בעצמם. אנחנו מגדלים פה דור שבור שדן את עצמו לכאב יומיומי.

זה הרגע להפסיק את האטימות!


הימים הנוראים עברו, אך גילוי כבוד שמיים הוא לא רק תפילה – הוא לקיחת אחריות על הנפש החלשה. האם יש חילול השם גדול יותר מלהזניח את נפשות ילדינו?

אנו דורשים מהרשויות המקומיות: הפסיקו להתחבא מאחורי 'שגרה'!


דורשים להקים "יחידה לטיפול במשפחות חד הוריות" – יחידה מצילת חיים שתפעל באופן קבוע, 365 ימים בשנה.
  1. סיוע רגשי מקצועי לילדים: טיפולים פרטניים וקבוצתיים בתרפיות שונות, שיאפשרו לילדים לבטא את הטראומה בסביבה תומכת ונטולת שיפוט.
  2. חונכים רגשיים: רשת ביטחון חיונית שתספק ליווי אישי קבוע בשעות אחר הצהריים, ותשלים את החסר ההורי.
  3. שיקום רוחני וקהילתי – שבתות וחגים מודרכים: ארגון שבתות וסעודות חג מסודרות שידגימו כיצד נראה שולחן שבת כהלכתו, ויעניקו לילדים מודל חיובי ותחושת שייכות – כי זכותו של כל ילד לחוש חלק מהקהילה! ("כולם פה ילדים גרושים?" שאל אחד הילדים– זו השאלה הנוקבת שצריכה להזעיק אותנו!).
  4. ליווי מקצועי להורים: צוות שילווה את ההורים קודם הגירושין (ויבדוק אם ניתן למנוע), וכן בזמן הגירושין ולאחריה.
  5. תמיכה כלכלית: חלוקת תלושים משמעותית לחג וקמחא דפסחא.
נפש של ילד להורים גרושים אינה הפקר!

✋ קריאה לציבור הרחב: הכוח לשינוי נמצא בידיך!


כוחו של הציבור החרדי טמון בערבות ההדדית שלו. איננו יכולים לחכות רק למערכת המוניציפלית כדי שתפתור את כל הכאב, אך אנו יכולים וצריכים להכריח אותה לפעול!

השינוי תלוי בכל אחת ואחת מאיתנו – הן בלב והן בקול.


לחץ ציבורי – זו האחריות שלך!​

זה לא רק קריאה רגשית, אלא דרישה מעשית. היחידה המצילת חיים הזו לא תקום עד שלא תהיה זעקה ציבורית מחייבת. (כיום העירייה חוששת לומר שהיא "ח"ו" דואגת למשפחות הללו).

הפעילו לחץ על נבחרי הציבור שלכם:
  1. שלחו הודעה לראש העיר, סגניו וחברי המועצה, ומי שלדעתכם יכול לסייע בנושא. העבירו את המסר הברור שהנושא דחוף ואינו סובל דיחוי.
  2. ספרו לשכנים, לחברים ולבני המשפחה על ילדי "היתום השקוף", והסבירו את הצורך ביחידה המצילת חיים.
    הפכו את הנושא לחלק מהשיח היומיומי שלכם, ודאגו שלא יירד מסדר היום.
רק לחץ מתמשך יגרום לעירייה להקצות את 3 מיליון השקלים שיצילו את הדור הבא!

בתקווה לבשורות טובות גם בנושא זה,
החותמים לדאגת הדור הצעיר במשפחות החד-הוריות.
לתגובות hdhwrywt @ gmail.com
יש לנו ילד כבר בכיתה ה', לומד בחיידר רגיל (ליטאי), הוא ילד מוכשר, חכם מאוד,
אבל הוא מאוד "מתאגר", כלומר הוא פעיל כמה רמות מעל מה שאתם יכולים לשער... וזה גורם להוציא את כל הצוות מהכלים
נוסף לזה יש לו בעיה חברתית, הוא אוהב "להציק" ועל כן הוא קצת לא במרכז החברה

עיקר השאלה שלי,
היא איך להתמודד איתו מול החיידר,
החיידר כבר הודיע לי כמה פעמים, שהוא "לא מתאים"
וזה ברור, אין להם כח אליו
הוא מעייף אותם
[כמו שאמר לי המפקח שלו: "אנחנו צריכים לרדוף אחריו כל היום ולכבות שריפות...."].
ככה זה כבר כמה שנים, והוא "סוחב", בשנה האחרונה המצב החריף, וה"רבנים" מוציאים אותו על בסיס יומיומי כמעט כל היום הוא "בחוץ"... כמה שביקשתי בטוב או באיומים, כבר זה לא עוזר, הם גם משדרים את זה לילד בכמה אופנים...

מה עושים?
יש מנופי לחץ על החיידר מבחינת חוקית? שלא ישיאירו אותו כל היום מחוץ לכיתה? שלא ישלחו אותו לבית כמעט כל יום?

אציין, שהוא עבר אבחונים רבים ובכולם הוא מעל הממוצע, רק שיש לו בעיה של "מוסחות" שאין לזה תרופה ברורה, מלבד סוג מסויים של "ריטלין" שנתנו לו תקופה, אבל זה הביא לו תופעות לוואי משמעותיות שחייבו להפסיק

אודה לכל עצה
או לרעיון על חיידר אחר - בירושלים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה