תח"צ מסע הייסורים מתחנת האוטובוס ועד היעד

  • הוסף לסימניות
  • #41
מי אמור לשלם את זה ?
מחירי ההסעות הפרטיות הוא מאד יקר בהשוואה לחופשי חודשי בתחבורה ציבורית. וגם ההורים יתנגדו לחובה להסעה פרטית ושהם ישלמו.
אני מכיר מוסד חינוכי ששנים רבות היה לו 3 אוטובוסים כל יום לתלמידים שלו ואחרי הרפורמה במחירי התח"צ זה ירד לחצי בכל אוטובוס כי הרבה הורים לא רצו לשלם את המחיר הגבוה של ההסעה ושלחו את בניהם בתח"צ (ולעשות אוטובוס אחד למי שמעוניין - לא היה שייך בגלל שאז המסלול יהיה מאד ארוך)
והמוסד ביטל את ההסעות לגמרי
במקרה הטוב 400, יש מוסדות שיש יותר...
נו אז מה אתה מסיק משתי ההודעות האלו? {שבעיני ממש סותרות אחת את השנייה..}

הרי לפי כמות התלמידים שכתבת כאן רק על מוסד אחד!
וניתן להכפיל בלעה״ר בכמות במו״ע שמסיימים כל יום בין 13:00 ל16:00

אז כמה אוטובוסים צריך להעמיד?

זה נראה בעיניך הגיוני שהתחב״צ אמורה לדאוג לזה?
מובן שאין להורים רצון לשלם יקר, אבל אם יבינו שתחב״צ זו לא אופציה, ייתכן ויהיה יותר קל..

במצב שמתואר כאן, ושניתן לראות כיום באוטובוסים, תחב״צ הוא לא אופציה לתלמידים,
ונקווה שהמנהלים יבינו את זה ויפה שעה אחת קודם..

{הנ״ל כמובן במצב הנוכחי בלבד, כל זמן שהמשרד לא לוקח את זה כפרוייקט..}
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
יום ראשון בצהריים, החום של המדרכה עולה לך ישר לראש, ואתה עומד שם כבר 45 דקות עם עוד שבעים יהודים יקרים שנראים כאילו הם בדרך לגלות בבל. השלט הדיגיטלי מזייף זמנים, כבר ארבעים דקות כתוב "2 דקות" (כשמדי פעם זה קופץ ל-9 וחוזר ל-5), ובשלב מסוים המספר פשוט נעלם, כאילו האוטובוס עבר הארה רוחנית והחליט להפוך לניידת חב"ד.

פתאום, באופק, מופיע צל צהוב. האדרנלין בתחנה עולה לרמה של ערב פסח. עשרות ידיים נשלחות לאוויר בנפנוף נואש של ניצולים על אי בודד. אנשים קופצים לכביש, מסכנים את חייהם, מנופפים בתיקי טליתות, במזוודות בגודל של ארון קודש. והנהג? הנהג חולף על פניכם בטיסה נמוכה של מטוס F-15, עושה תנועת "ביטול" עם היד, ומשאיר אחריו ענן פיח שחור וסמיך שצובע לכולם את הציציות בשחור-פחם.

עוברת עוד חצי שעה. מגיע האוטובוס הבא. הוא לא עוצר בתחנה, כי זה פשוט מדי. הוא עוצר 30 מטר קדימה, באמצע נתיב נסיעה, ליד פח זבל שעלה על גדותיו. באותו רגע נשמעת שריקת הפתיחה. יהודים עם פראקים מתעופפים, נשים עם עגלות תאומים שהופכות לנגמ"שים, וכולם רצים בטירוף לעבר הדלת. הנהג פותח את הדלת הקדמית.

אתה נדחף פנימה ומוצא את עצמך נמרח על השמשה של הנהג. והנהג? יש לו אוזניית בלוטוס שיושבת לו על האוזן כמו גידול ממאיר, והוא צורח בערבית בווליום שגורם למנוע להישמע כמו לחישה. "יא אבו-יוסף! וולאהי אמרתי לו שהברקסים שרופים! יא חיוואן, אל תגיד לי מה לעשות!" הוא לא מדבר, הוא מנהל מלחמת עולם שלישית בשידור חי, ותוך כדי הוא דופק גז שמעיף את כל הנוסעים קדימה כמו ערימת דומינו.

בפנים אין מקום לעמוד, יש רק מקום "להיטמע". אתה מוצא את עצמך דבוק לאדם זר ברמה שאתה מרגיש את פעימות הלב שלו ואת העובדה שהוא אכל חמין לפני יומיים. הריח הוא שילוב של סולר, זיעה קולקטיבית ובושם זול שהנהג התיז כדי להסתיר את ריח הסנדוויץ' טונה שאכל. הנהג לוקח פנייה ב-80 קמ"ש בתוך סמטה צרה בבני ברק, האוטובוס נוטה על הצד, ואתה רואה את החלון מתקרב למדרכה. הנהג לא מסתכל על הכביש, הוא מחזיק קלמנטינה ביד אחת, את הטלפון ביד השנייה, ומנווט עם המרפק תוך כדי שהוא צורח בערבית: "לא, לא! תגיד לו שאני לא משלם על הטרקטור הזה!".

בכל ברקס חירום – ויש כאלה כל שלוש שניות – מאה איש מבצעים קידה אלימה קדימה. הראש שלך נכנס בתוך התיק של יהודי שסוחב קוגל תפוחי אדמה חם. "סליחה," אתה ממלמל, והוא עונה לך: "הכל טוב, בברקס הקודם נכנסתי לתוך קופסה של כבד קצוץ". הנהג מסתכל במראה, רואה את כל הפסיפס האנושי שמעוך לו על הדשבורד, ומחייך חיוך סדיסטי של מי שמצא את הייעוד שלו בחיים – התעללות המונית בשכר מינימום.

כשאתה סוף סוף מגיע לתחנה שלך, אתה מגלה שאתה נעול מאחורי חומה של מזוודות וארגזי חלב. אתה צועק "נהג, דלת!", אבל הוא בשיא של ויכוח על מחיר הדיזל בירדן. אתה לוחץ על הסטופ בטירוף, והוא מצפצף כמו סירנה של אמבולנס, אבל הנהג ב"מוד" של טייס קרב. הוא עוצר קילומטר אחרי היעד, פותח את הדלת לשנייה וחצי בדיוק כשהאוטובוס עוד בנסיעה איטית, ואתה פשוט "נפלט" החוצה כמו פגז שנורה מתותח. אתה נוחת על המדרכה, מיוזע, רועד, מריח כמו עשן וקוגל, ורואה את האוטובוס נעלם באופק בענן פיח, כשקולות הצרחות בערבית של הנהג עוד מהדהדות לך בתוך הנשמה כמו קינה על השפיות שאבדה לך לעד.
מה באמת אפשר לעשות עם תופעת הנהגים מ'בני דודינו' שנוסעים בפראות כאילו הם באמצע תחרות מרוץ בכבישי רהט?
סיפור טרי מעכשיו, קו 618 מירושלים, בתחנה הראשונה כמעט ועבר אותה במהירות שיא, סימנו לו, הוא עצר כמה מטרים טובים אחרי התחנה בחריקה מחרידה, כל הנסיעה הייתה בהתאם, ביציאה מרחוב ירמיהו הוא ניסה לעקוף את האוטובוס לידו, וכמובן עשה זאת בצורה ערבית, וכיסח לאוטובוס לידו את המראה. ברגע הראשון שמענו "בום" מטורף, מה שעבר לי בראש באותו רגע עדיף לא לתאר..., הזכוכיות שלו למרבה הנס רק נסדקו לחתיכות קטנות אבל לא התפוצצו ממש, כמובן שאת המשך הסרט אפשר לתאר, איך הלכנו לתחנה של הכניסה לעיר בניסיון לתפוס כל אוטובוס אחר הביתה.
וזה לא פעם ראשונה שהנהגים נוסעים כמו מטורפים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
תפקידו של מוסד הלימודים לדאוג לחניכיו לדרך הביתה ולא של המדינה,
המדינה מצידה שכל תלמיד ילמד במוסד הקרוב לביתו.
תקנות התעבורה מחייבות את החברות להסיע כל אדם שממתין בתחנה -
399. (א) בעל רשיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרשיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצרכי הציבור.
416. (ב) הנהג והכרטיסן יפעלו באופן שיש בו כדי להבטיח כי הנוסעים יגיעו למטרתם בנוחות, במהירות ובבטיחות.
430. נהג או כרטיסן חייבים לאפשר לכל נוסע להיכנס לאוטובוס, לפי האמור להלן, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי או אם נשמר מקום לנוסעים בתחנות אחרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
  • הוסף לסימניות
  • #45
{לדעתי התופעה של בי״ס לא יזורי פחות קיימת מחוץ לערים שלנו, אין בת״א סמינר של חסידות x או חיידר של קבוצת y...
בד״כ ילדים לומדים ליד הבית.. וגם אם לא הרבה יותר הורים באים לאסוף עם האוטו..}
אני גרה בעיר חילונית (פריפריה בלע"ז)
ואין בי"ס כל רחוב.. ובבוקר האוטובוסים לפעמים לא עוצרים בתחנה מרוב עומס של תלמידים!!
כן, כן, לא רק לחרדים הנהגים לא עוצרים...
וכשכן עוצרים- עומדים דחוסים כמו בקופסת סרדינים.. בפעם הראשונה שחוויתי את זה- הייתי בהלם שהנה גם לחילונים זה ככה, ולא הכל נגדנו כי אנחנו חרדים... :rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
יש חברות שהנהג משלם את זה מעבר לפגיעה בבונוס?
אסור לפגוע בשכר הבסיס, לא משנה למה
זה הסיבה שלנהגי אוטובוס חלק מהמשכורת משולמת כבונוסים - כדי שיהיה אפשר לקצץ
ואני לא חושב שזה 100% על הנהג, עובדה שהחברות מנסות לערער על הקנסות (בקווים אני יודע שיש מישהו שזה העבודה שלו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
בעיקרון - הנהג צריך לעצור בתוך השטח המסומן באבני השפה, למיטב ידיעתי. אולי @מרכז מידע @avi++ @יוסי ב.ק @נבחר או אחד ממומחי הפורום האחרים יחכימו אותנו בדבר המרחק המדויק.
החוק לא מתייחס למרחק מדויק, אלא ל"תחנה"

סעיף 428(א) לתקנות התעבורה
"לא יעצור נהג אוטובוס אלא בתחנות שצויינו ברשיון קו השירות. אולם מותר לנהג אוטובוס לעצור במקום שבו עצירת רכב מותרת, כדי לאפשר למבקר כרטיסים לעלות או לרדת מהאוטובוס, גם מחוץ לתחנות שצויינו ברשיון קו השירות."

משמע - אם הוא עוצר מחוץ לתחנה, זה נכנס לתחום "שבו עצירת רכב מותרת" רק "כדי לאפשר למבקר כרטיסים לעלות או לרדת מהאוטובוס, גם מחוץ לתחנות שצויינו ברשיון קו השירות."
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
יום ראשון בצהריים, החום של המדרכה עולה לך ישר לראש, ואתה עומד שם כבר 45 דקות עם עוד שבעים יהודים יקרים שנראים כאילו הם בדרך לגלות בבל. השלט הדיגיטלי מזייף זמנים, כבר ארבעים דקות כתוב "2 דקות" (כשמדי פעם זה קופץ ל-9 וחוזר ל-5), ובשלב מסוים המספר פשוט נעלם, כאילו האוטובוס עבר הארה רוחנית והחליט להפוך לניידת חב"ד.

פתאום, באופק, מופיע צל צהוב. האדרנלין בתחנה עולה לרמה של ערב פסח. עשרות ידיים נשלחות לאוויר בנפנוף נואש של ניצולים על אי בודד. אנשים קופצים לכביש, מסכנים את חייהם, מנופפים בתיקי טליתות, במזוודות בגודל של ארון קודש. והנהג? הנהג חולף על פניכם בטיסה נמוכה של מטוס F-15, עושה תנועת "ביטול" עם היד, ומשאיר אחריו ענן פיח שחור וסמיך שצובע לכולם את הציציות בשחור-פחם.

עוברת עוד חצי שעה. מגיע האוטובוס הבא. הוא לא עוצר בתחנה, כי זה פשוט מדי. הוא עוצר 30 מטר קדימה, באמצע נתיב נסיעה, ליד פח זבל שעלה על גדותיו. באותו רגע נשמעת שריקת הפתיחה. יהודים עם פראקים מתעופפים, נשים עם עגלות תאומים שהופכות לנגמ"שים, וכולם רצים בטירוף לעבר הדלת. הנהג פותח את הדלת הקדמית.

אתה נדחף פנימה ומוצא את עצמך נמרח על השמשה של הנהג. והנהג? יש לו אוזניית בלוטוס שיושבת לו על האוזן כמו גידול ממאיר, והוא צורח בערבית בווליום שגורם למנוע להישמע כמו לחישה. "יא אבו-יוסף! וולאהי אמרתי לו שהברקסים שרופים! יא חיוואן, אל תגיד לי מה לעשות!" הוא לא מדבר, הוא מנהל מלחמת עולם שלישית בשידור חי, ותוך כדי הוא דופק גז שמעיף את כל הנוסעים קדימה כמו ערימת דומינו.

בפנים אין מקום לעמוד, יש רק מקום "להיטמע". אתה מוצא את עצמך דבוק לאדם זר ברמה שאתה מרגיש את פעימות הלב שלו ואת העובדה שהוא אכל חמין לפני יומיים. הריח הוא שילוב של סולר, זיעה קולקטיבית ובושם זול שהנהג התיז כדי להסתיר את ריח הסנדוויץ' טונה שאכל. הנהג לוקח פנייה ב-80 קמ"ש בתוך סמטה צרה בבני ברק, האוטובוס נוטה על הצד, ואתה רואה את החלון מתקרב למדרכה. הנהג לא מסתכל על הכביש, הוא מחזיק קלמנטינה ביד אחת, את הטלפון ביד השנייה, ומנווט עם המרפק תוך כדי שהוא צורח בערבית: "לא, לא! תגיד לו שאני לא משלם על הטרקטור הזה!".

בכל ברקס חירום – ויש כאלה כל שלוש שניות – מאה איש מבצעים קידה אלימה קדימה. הראש שלך נכנס בתוך התיק של יהודי שסוחב קוגל תפוחי אדמה חם. "סליחה," אתה ממלמל, והוא עונה לך: "הכל טוב, בברקס הקודם נכנסתי לתוך קופסה של כבד קצוץ". הנהג מסתכל במראה, רואה את כל הפסיפס האנושי שמעוך לו על הדשבורד, ומחייך חיוך סדיסטי של מי שמצא את הייעוד שלו בחיים – התעללות המונית בשכר מינימום.

כשאתה סוף סוף מגיע לתחנה שלך, אתה מגלה שאתה נעול מאחורי חומה של מזוודות וארגזי חלב. אתה צועק "נהג, דלת!", אבל הוא בשיא של ויכוח על מחיר הדיזל בירדן. אתה לוחץ על הסטופ בטירוף, והוא מצפצף כמו סירנה של אמבולנס, אבל הנהג ב"מוד" של טייס קרב. הוא עוצר קילומטר אחרי היעד, פותח את הדלת לשנייה וחצי בדיוק כשהאוטובוס עוד בנסיעה איטית, ואתה פשוט "נפלט" החוצה כמו פגז שנורה מתותח. אתה נוחת על המדרכה, מיוזע, רועד, מריח כמו עשן וקוגל, ורואה את האוטובוס נעלם באופק בענן פיח, כשקולות הצרחות בערבית של הנהג עוד מהדהדות לך בתוך הנשמה כמו קינה על השפיות שאבדה לך לעד.
מדויק!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
זה קורה משום שהנוסעים לא מדווחים.
ממעקב שלי, נהגים שהתקבלו עליהם תלונות במשרד התחבורה שיפרו את התנהגותם.
אולי זה הכיוון שצריך לחדד לאנשים
לדעת שזה אישי נגד הנהג הספציפי הזה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אסור לפגוע בשכר הבסיס, לא משנה למה
זה הסיבה שלנהגי אוטובוס חלק מהמשכורת משולמת כבונוסים - כדי שיהיה אפשר לקצץ
ואני לא חושב שזה 100% על הנהג, עובדה שהחברות מנסות לערער על הקנסות (בקווים אני יודע שיש מישהו שזה העבודה שלו)
למיטב ידיעתי הקנס ממשרד התחבורה הוא על החברה.
במקביל החברה קונסת את הנהג ומורידה לו מהבונוס, גם אם מדובר בתלונה שהגיעה אליה ישירות. בקנסות לנהג יש מעורבות של ועד העובדים, סיפר לי נהג מחברה גדולה שמקסימום ההורדה מהבונוס אצלם הוא מקסימום עד 200 ש"ח לחודש (אני נוטה שלא ממש להאמין, אבל זה מה שהוא טען).
זה לכאורה אומר שאם הוא כבר קיבל הורדה בתחילת החודש, יש לו חופשי חודשי....
אבל יחד עם זאת, בדרך כלל נהג לא רוצה תלונות גם מסיבות נוספות שקשורות לרישום בתיק שבכמות מסויימת מגיע לשימוע וכו', ולכן חשוב מאוד לשלוח תלונות גם למשרד התחבורה וגם לחברה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
תקנות התעבורה מחייבות את החברות להסיע כל אדם שממתין בתחנה -
399. (א) בעל רשיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרשיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצרכי הציבור.
416. (ב) הנהג והכרטיסן יפעלו באופן שיש בו כדי להבטיח כי הנוסעים יגיעו למטרתם בנוחות, במהירות ובבטיחות.
430. נהג או כרטיסן חייבים לאפשר לכל נוסע להיכנס לאוטובוס, לפי האמור להלן, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי או אם נשמר מקום לנוסעים בתחנות אחרות.
דיברו על מוסדות בגודל של 400/500 תלמידים,
לא נראה לי שהמשרד ייתן קנס של אפי׳ של 1 ש״ח למפעיל.. {אין הכוונה על אי עצירה, אלא על חוסר מקום כמובן..}

לא נדרש מאף מפעיל להעמיד עשרה אוטובסים ליד כל מוסד בצהריים.. {זה לא 10% תיגבור, אלא 1000%..}
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
דיברו על מוסדות בגודל של 400/500 תלמידים,
לא נראה לי שהמשרד ייתן קנס של אפי׳ של 1 ש״ח למפעיל.. {אין הכוונה על אי עצירה, אלא על חוסר מקום כמובן..}

לא נדרש מאף מפעיל להעמיד עשרה אוטובסים ליד כל מוסד בצהריים.. {זה לא 10% תיגבור, אלא 1000%..}
נאמר וחברות התחבורה באמת אינם צריכים לתגבר ברמה כזו,
המדינה ודאי צריכה לדאוג לכך שלכל תלמיד/ה בכל מוסד חינוך שהוא יהיה איך לחזור לבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
נאמר וחברות התחבורה באמת אינם צריכים לתגבר ברמה כזו,
המדינה ודאי צריכה לדאוג לכך שלכל תלמיד/ה בכל מוסד חינוך שהוא יהיה איך לחזור לבית.
איזה כלים יש למדינה כדי לתגבר את התחבורה בבני ברק?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #56
דיברו על מוסדות בגודל של 400/500 תלמידים,
לא נראה לי שהמשרד ייתן קנס של אפי׳ של 1 ש״ח למפעיל.. {אין הכוונה על אי עצירה, אלא על חוסר מקום כמובן..}

לא נדרש מאף מפעיל להעמיד עשרה אוטובסים ליד כל מוסד בצהריים.. {זה לא 10% תיגבור, אלא 1000%..}
זו זכות של הנוסעים, וזכותו של כל נוסע בנפרד לממש את הזכות שלו מול המשרד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
איזה כלים יש למדינה כדי לתגר את התחבורה בבני ברק?
שלב א' - פיתוח תשתיות -
עידוד כספי ליזמים עבור הריסת מבנים שמפריעים להרחבת כבישים.
הקמת מסופי קצה במחלף גהה, מחלף גבעת שמואל (קוקה קולה, יישוב הסכסוך מול המטרו), חניון אם המושבות - ליד תחנת הרק"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
@מנוי פרימיום
למענינו
אנא
למה אתה לא עובד במשרד התחבורה?
למה אתה רק מבחוץ בפרוג
אין ספק שאם יעשה כאן מכתב המלצה
תקבל יותר המלצות מהמגיבים על בעיית הסמס בגוגל
תעשה משהו בשבילנו בבקשה!!
בשם עם ישראל!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
ב"ה

חג הפסח מתקרב והלב מבקש להתחדש.
רגע לפני שאת נכנסת למירוץ הנקיונות,
בין ירידה למקלט ואזעקות
תני גם לעצמך רגע של תשומת לב.


לכבוד חג הפסח החלטנו לפנק ולצאת בהגרלה מיוחדת
על תכשיט יוקרתי מבית 'מואסנייט תכשיטים' במתנה עד הבית!

כל מה שעלייך לעשות זה:

💍
היכנסי לאתר

💍 הרשמי לרשימת התפוצה שלנו (בחלק התחתון של דף הבית "Moissanite club")

💍 בחרי את התכשיט שהכי אהבת (בסכום של עד 1000 ₪)

💍 כתבי כאן בתגובות את שם התכשיט שבחרת

ו.. זהו! את בפנים😊

מבין כל המגיבות תוגרל זוכה אחת
שתקבל את התכשיט היוקרתי שבחרה — עד הבית במתנה!

רגע, זה עוד לא הכל 👇

🎁 הצטרפת לרשימת התפוצה?
קבלי מיד למייל
קופון בסך 50₪ מתנה לרכישה באתר! 🤗

רוצה לגלות עוד על אבן המואסנייט המדהימה ועל התכשיטים המיוחדים שלנו? הכנסי עכשיו



מוזמנת לבקר בחנות החדשה שלנו ברחוב רשב"א 13, מודיעין עילית
שעות פתיחה בימים: א'-ב'-ד'-ה'-20:30-22:30 או בתיאום בכל שעות היום.
055-674-3201 | moissanite.co.il


*ההגרלה תתקיים אי"ה ביום ראשון, י"א בניסן תשפ"ו (29.3) בכפוף לתקנון החברה. ט.ל.ח

מודעת פסח מואסנייט.jpg

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אנחנו הרבה נוסעים מירושלים במוצ"ש לבית שמש עם קו 616 וזה פשוט
אין לי מילים לתאר את הסבל שאנחנו סובלים
יש אוטובוס כל 20 דקות [לפי השיטה שלהם אבל האמת רק כל 40 דקות יוצא]
ויש בתחנה יותר מ200 איש שמחכים לנסוע
אבל אין מקום ואז הכל מתחיל
רבים מי יעלה יותר מהר אנשים נשים וטף
כולם על אותו דלת ובכלל התא מטען מלא משום שאי אפשר להכניס יותר מ10 מזוודות
ועכשיו אני יספר לכם את מה שקרה אתמול
אתמול שעה הייתי בתחנה משום שלא היה לי מקום לעלות
ואז שכבר היה לי את האפשרות לדחוף ולעלות
ישבתי באוטובוס יותר מחצי שעה בלי מזגן על אותו מקום בלי לזוז ומנוע מכובה
והנהג ירד משום שהוא טען שהאוטובוס לא יכול לסחוב כל כך הרבה אנשים
בנתיים כולנו התקשרנו למשרד התחבורה והם עם התרוץ שלהם נעביר את הפניה שלכם
אחרי שכבר כמה אנשים ירדו
אז הסיוט התחיל
הנהג התחיל לנסוע ולזגזג על הכביש
אנשים צעקו לו מה אתה עושה והוא לא התיחס הוא המשיך עבר בין נתיב לנתיב כל הזמן
ממש זיגזג כל הדרך
מה מה יש לנו לעשות כאנשים פשוטים???????
עד מתי לרעה הזה???
כאן ייפתח אשכול לסיפורים על כמעט תאונה שעשו נהגים עם הרכבים, כדי לחדד לנהגים אחרים את הסכנות, בבחינת אין חכם כבעל הנסיון.
התעוררתי לנושא בעקבות סיפור שהיה היום בצהריים, שכונה חרדית בירושלים, עצרתי לילדה בת 10 במעבר חציה נתיב כפול לכל כיוון, משמאלי הגיע רכב מרחוק ובמהירות וישר נכנס למעבר חציה, הילדה במקביל היתה באמצע לעבור את הכביש בריצה [לא תקין!] צפרתי במטרה ששניהם יזהרו וברגע האחרון הנהג והילדה בלמו שניהם במרחק 10 ס"מ אחד מהשניה, הילדה חזרה מבועתת למדרכה והתחילה לבכות, נשים שהיו שם עזרו לה וליוו אותה הביתה, הנהג ההמום [כבן שלושים, חילוני, אשכנזי] עצר בצד רועד כולו, עצרתי לידו והמשפט הראשון שהוא אומר לי "לא ראיתי אותה" ואח"כ "כמעט הרגתי ילדה". אמרתי לו שבדיוק בגלל זה יש חוק שאומר שאם רכב עצר במעבר חציה, גם אתה עוצר!
המסקנה שלי מהעניין, ראיתם רכב שעצר במעבר חציה תקפידו לעצור, אחרת עלול להיות לכם רציחה של אדם על המצפון כל החיים.
[נ.ב. אחד הדגשים שמדגישים לנהגי אמבולנס הוא שגם בנסיעה עם סירנות להאט במקומות מועדים כמו מעברי חצייה]
אז-
ברחוב חזון איש בבני ברק מתבצעות כבר חודשים עבודות חיוניות וחשובות מאין כמותם - תשתיות ביוב בשעה טובה.

כמובן שהצרות כבישים גורמות לפקקים קשים לאורך זמן.
והגיעו מים עד נפש של אי אילו בעלי מרצדסים משובחים
אז התקבלה החלטה
במקום שאוטובוס אחד יסע ברחוב חזון איש ויסיע 60-80 איש בפעם אחת
נוציא את כלל האוטובוסים הבינעירוניים + כמה עירוניים
והמרצדס תוכל שוב להפליג בשלווה בלי טירחה וסיבוב.

משך הזמן?? לא ידוע... מתישהו נסיים נודיע לכם אז.

כסף ליחסי ציבור כמובן חייבים. הוציאו מודעה עם פרטי הקווים המוסטים
כולל כמה קווים שאיבדו רלוונטיות בהצמדם למסלול אחר באופן מדויק .

אבל -
כנראה שכחו לעדכן את הנהגים בתוכן המודעה. או שכן או שלא.
כי אין לתושבים שום דרך לנחש האם האוטובוס הנוכחי נכנס לחזון איש או לא. הנהג יחליט. איך שבא לו.
נגיד קו 3 ו-4 חלק מהנהגים החליטו לדלג על חזון איש - לא כתוב במודעה? ככה זה אדון.
כנ"ל קו 280 כתוב שמסלולו הוסט לדסלר - אז כתוב. הנהג של 8 בבוקר החליט לנסוע דרך דסלר ההוא של 9 עובר רק ברבי עקיבא.
כתוב במודעה שהוא יעצור בתחנות חילופיות ברבי עקיבא והשומר - מה פתאום?! זה כתוב על הקווים האחרים. הוא לא כתוב שם שהוא יעצור בהם כי כתוב שהוא יעצור בדסלר.

גם קן 292 הנהגים הכריזו על שביתה משלהם - אין חזון איש. כמובן לא כולם . יש כאלו שחשבת שימשיכו לך להשומר והם דווקא הסתובבו לחזון איש. אחרי שבועיים סוף כל סוף גם יצאה על זה הודעה באתר הרשמי של דן.
אממה? זה הקו היחיד שהוביל מרחוב חזון אי"ש למפגש עם כל הקווים שהוסטו לרחוב השומר. ולהיפך.

קו 416/402 ? כתוב במודעה שהם ממשיכים ישר ברבי עקיבא
אבל לפעמים ממש מתחשק להם בלי שום הודעה להכנס לחזון איש. למשל ביום שישי בשיא הלחץ כשכבר הלכתם ברגל לתחנה ברבי עקיבא שהם עכשיו לא עוצרים בה.

ניסינו לברר למי פונים. לעשות סדר.
שלא יהיו אוטובוסים בכלל ברחוב חזון איש.
העיקר שיהיה ברור איפה הם.
אף אחד לא יודע מי האחראי לענין.

לא ייתכן שנלך לרבי עקיבא/אליהו הנביא
ונגלה שדווקא הפעם התחשק לנהג להכנס לחזון איש או לא לעצור בתחנות שאינן במסלולו.
לא ייתכן שזה נמשך ככה כבר עוד מעט חודש
ואין פוצה פה ומצפצף.
אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה