התייעצות מענה בנושא יחסי אבות\אמהות ילדים

[boaz CBT]

שלום וברכה לכל חברי הפורום!
שמי בועז הלפרין ואני מטפל CBT כבר 11 שנה

מהתעסקות שלי בטיפול נפגשתי גם בהורים רבים ובעיקר אבות שיש להם בעיות תקשורת רבות עם הילדים שלהם, החל מגילאים קטנים ועד גילאים גדולים יותר.

אני פונה אליכם ללב שלכם בתור אבא, הורים רבים חווים קשיים של הבעת אהבה לילדים שלהם, סבלנות ויכולת לשהות עם ילדיהם, ולא בגלל שהם הורים רעים אלא בגלל שהרבה פעמים להורים שלהם היתה בעיה דומה והבעיה פשוט עברה במסורת.

אני פותח פה אשכול שמטרתו ליצור דיונים בנושא הזה- איך לבנות את האבהות שלנו כדי שלילדים שלנו יהיה את האבא הכי טוב שאנחנו מעונינים שיהיה להם

האשכול הזה נועד לכל אבא\אמא שמרגישים שאין להם סבלנות לילדים שלהם, להיות עם הילדים וכו', להקשיב לילדים שלו, להורים עם ילד שהוא שונה (הכוונה לילד לא מוצלח בעיני ההורים) מרגישים מטען חורג שהם מוצאים את עצמם כל שני וחמישי נכנסים איתו לכסח ועצבים, מריבות והערות וכו'.

באמת שאני מקווה שלרוב אין את התמודדות הזו! אבל אם יש ! תדעו לכם זה בר שינוי! וחייבים לשנות, בשביל זה נוצרנו.
אני פותח את האשכול הזה מהסיבה הפשוטה שבטיפול המון פעמים עולה נושא ההורים, וילדים שהם למעשה כבר היום מבוגרים סוחבים איתם דברים מהיחס של ההורים והם צריכים לעבור תהליך שלם עם עצמם כדי להגיע למקום שהם באמת מאמינים שההורים אוהבים אותם ומקבלים אותם, אז חשבתי אולי אפשר ליצור על ידי האשכולות של פרוג מודעות לעניין הזה בעצמו, ואולי מי יודע, הילדים ירוויחו מזה.

מטרת האשכול הזה הוא לא לתת עצות בחינוך, ולהסביר איך לשנות את הילדים שלנו, אלא איך אנחנו יכולים לשנות את עצמנו וממילא עם היושר שלנו נדע בס"ד איך להתנהג בכל סיטואציה וסיטואציה.

על כל שאלה אענה בשמחה

 

[טובבבבבבב]

כל כך הייתי רוצה להגיב על הנושא הזה והשלכותיו על ככככככככל חיי הילד וצאצאיו
אבל נדמה לי שזה יהיה יותר מידי בוטה לשים מראה מול הפרצוף בנושא הזה
אגב בשנים האחרונות חל שיפור מדהים בזה אבל צריך יותר הסבר ופיתוח של העניין...

יישר כח לפותח האשכול

 

[תלמיד וחכם]

מוסיף אנקדוטה מאחד ששוחח לאחרונה עם הגרמ"ה הירש שליט"א בנושאי חינוך ורה"י שאל אותו אם הוא חבר של הבן שלו (ילד בחיידר) הוא לא הבין את השאלה ואמר אני אבא שלו לא ממש חבר... ורה"י התעקש: 'היום צריכים להיות גם חברים של הילדים'

 

[boaz CBT]

מוסיף אנקדוטה מאחד ששוחח לאחרונה עם הגרמ"ה הירש שליט"א בנושאי חינוך ורה"י שאל אותו אם הוא חבר של הבן שלו (ילד בחיידר) הוא לא הבין את השאלה ואמר אני אבא שלו לא ממש חבר... ורה"י התעקש: 'היום צריכים להיות גם חברים של הילדים'

יפה, ידוע שזה הוראת השעה והדור
אבל יש שתי נקודות בנושא הזה- הנושא מה האבא והאמא צריכים להיות- ויש בתכלס איך הם יגיעו להיות כאלו. זאת אומרת אומרים לאבא והאמא תהיו חברים וכו' תכילו, אבל בפועל צריך להבין הורים שהיחס שלהם לילד הוא בצורה מסוימת זה א' כמו שאמר @טובבבבבבב שהם לא יודעים את ההשלכות, ב' יש להם משהו בנפש שגורם לכך ופשוט אין להם סבלנות לילדים של עצמם, כו שסיפר לי מישהו שהוא יושב עם הילד שלו והוא מכריח את עצמו כדי להיות עם הילד, אבל הוא מרגיש שסורקים את בשרו במסרקות של ברזל (פשוט מרגיש עצבים שהוא רוצה לברוח מהעניין) ואני רוצה לדבר על המניעים שגורמים לנפש להיות כך.

הרעיון הוא כזה- אם נפש ההורה תראה את הילד בעין נכונה תרגיש כלפיו נכון, ממילא לא יהיה צריך להגיד לו תתנהג כך או אחרת.

מה זה להיות חבר של הילד?

ולגבי להיות חבר של הילד (כשהוא קטן) יש הורים שבאמת גם זה זר להם. וכשאומרים להם את זה הם לא מבינים בכלל מה אתה רוצה מחייהם, וכאן מדובר להורים שעוד יכול להיות הכל בסדר עם הילד שלו ולא מדובר בילד עם בעיות וכו', ואם כך הם פני הדברים כשהילד הוא עוד בסדר והוא לא מבין איך הוא אמור לשמור על קשר עם הילד שלו, כשהילד שלו גדל ונהיה נער ועובר על הילד דברים, בכלל הוא יכול לפספס את הרכבת במה שהוא מרגיש כלפי הילד וכתוצאה מזה לעשות את הדברים הכי הפוכים ממה שהוא צריך לעשות

אז אפשר להגדיר את זה נושא ראשון- יחס כללי לילד או לכל הילדים, מה גורם לכך ואיך אפשר לשנות את זה.

והנושא השני- מה קורה כשהעסק משתבש ז"א הילד בעצם יש לו בעיה לדוגמא בהישגים שלו, מפספס בלילה וכו' או בעית התנהגות

 

[boaz CBT]

אחד המקרים שעברו דרכי היה אדם שכשהוא היה ילד אבא שלו היה הדיקטטור בבית (שימו מדובר במשפחה חרדית)

זאת אומרת האבא לא היה מניח לילדים חופש מחשבתי, אסור לילדים להביע דעה, בנוסף האבא היה מצייר את עצמו כמושלם שהוא אף פעם לא טועה, ואם היה הילד קצת מתחיל "לחרוק" וכו' האבא היה מפעיל את כל הכלים שברשותו כדי להכריח את הילד להשתנות, ומה אתם אומרים? זה עזר לו? הילד השתנה? בוודאי שלא.

עכשיו כולם פה יודעים שזה לא עובד, אבל בא נשאל מה יש לאבא הזה, למה הוא לא מסוגל לקבל את הילד הזה כמו שהוא? מי לא שמע שיחות על חינוך וכו'
התשובה ששיחות לחוד ומעשים לחוד- יש דבר שנקרא אגו, ואנחנו הורים חייבים ללמוד להפריד בין האגו שלנו לילדים- הרבה פעמים הורים מרגישים שהילד שלהם חייב להיות כמוהם, כי אם לא? הם נכשלו הוא לא הילד שלהם, הם הורים דפוקים וכו',
ומה התוצאה העגומה של הסיפור הזה? כשהילד "לא בדיוק נכנס לתבנית" שההורה דמין ההורה מרגיש פגוע כאילו הילד הופך אותו לאפס לכלום, והוא יכול להתחיל לסלוד מהילד ואפילו להיות טעון עליו, עד שהילד הזה מגיע לתחושה אבא שונא אותי, והוא שונא אותו חזרה

וגם אם האבא יעשה כל מיני דברים לפי "הספר" הילד מרגיש ששונאים אותו. הרבה פעמים זה מגיע בגלל שההורה עצמו כשהוא היה ילד אבא שלו היה ככה, וכאן נכנס הנקודה, אם אבא שלו טעה בהנהגה הזו, צריך להכיר בטעות הזו ! כדי לשנות את זה!! אבא שלי הוא לא בעלים עלי ואני לא חפץ שלו, ואם לא יצאתי כמו שבא לו אז אני לא כשלון וזה לא אומר שהוא "מאוכזב" מהמוצר שהוא קנה. ילדים זה נשמות לא חפצים
וזה קורה אצל הרבה הורים- האגו נכנס לחינוך, הורה שלא עשה עבודה שלהפריד בין מי שהוא לילדים שלו יכול לטעות בזה בגדול, וגם אם הוא לא אומר מילה לילד, הילד יכול להרגיש היטב את מה שאבא שלו מרגיש כלפיו בסוף ילדים הם לא מטומטמים ויש גבול לכמה אפשר להסתיר מהם אמת ואז ככה מתחילים הבעיות הגדולות.
הילדים הם לא חפצים שלנו - הם נשמות
כמו שכתוב 3 שותפים באדם אבא והאמא והקב"ה ההורים רק מביאים את הגוף, והקב"ה את הנשמה

 

[boaz CBT]

אני מניח שיש כאלו שחושבים שהגישה הזו 'ליברלית' מדי או מחלישה את הסמכות ההורית. אשמח לשמוע גם קולות כאלו – איך לדעתכם שומרים על כבוד אב ואם בתוך הגישה הזו?

 

[שאנל]

מה מטרת האשכול?

 

[קוביד]

מה מטרת האשכול?

פרסומת

 

[boaz CBT]

פרסומת

הפצת מחלות

 

[לאה הההה]

חשוב מאוד ותודה רבה
אני חושבת שיש היום הרבה מודעות לאופן הקשר עם ילדים, מה שלא היה בדורות הקודמים
אבל אין ספק שעדיין צריך תיקון גדול

 

[ד. פריד]

אחד המקרים שעברו דרכי היה אדם שכשהוא היה ילד אבא שלו היה הדיקטטור בבית (שימו מדובר במשפחה חרדית)

זאת אומרת האבא לא היה מניח לילדים חופש מחשבתי, אסור לילדים להביע דעה, בנוסף האבא היה מצייר את עצמו כמושלם שהוא אף פעם לא טועה, ואם היה הילד קצת מתחיל "לחרוק" וכו' האבא היה מפעיל את כל הכלים שברשותו כדי להכריח את הילד להשתנות, ומה אתם אומרים? זה עזר לו? הילד השתנה? בוודאי שלא.

יכול להיות שזה שייך למחלקה של נרקיסיזם.
דיקטטור שמצייר עצמו כמושלם
וזה כבר לא קשור לחינוך, אלא לחולי.
ולכן לא הייתי מביא משם דוגמא לאנשים נורמטיביים.

 

[ד. פריד]

אני מניח שיש כאלו שחושבים שהגישה הזו 'ליברלית' מדי או מחלישה את הסמכות ההורית. אשמח לשמוע גם קולות כאלו – איך לדעתכם שומרים על כבוד אב ואם בתוך הגישה הזו?

צריך להיות גם חבר ולא רק חבר.
אוי לו לילד שאין מעליו סמכות, הוא עלול לצאת אבשלום.
ואנחנו לא דוד המלך שנוכל בתפילתנו להוציאו משבעת מדורי גהינום.
אם ילד לא יחווה אכזבות בקטנותו, איך הוא יוכל להתמודד עם סתירת לחי מהחיים בבגרותו.
חשוב לשמוע את תחושותיו של הילד ולא לבטלם, אבל ההחלטה הסופית היא אצל ההורים.

 

[א פאשעטע יוד]

יפה, ידוע שזה הוראת השעה והדור

זה תמיד היה צריך להיות ככה.

אבל יש שתי נקודות בנושא הזה- הנושא מה האבא והאמא צריכים להיות- ויש בתכלס איך הם יגיעו להיות כאלו. זאת אומרת אומרים לאבא והאמא תהיו חברים וכו' תכילו, אבל בפועל צריך להבין הורים שהיחס שלהם לילד הוא בצורה מסוימת זה א' כמו שאמר @טובבבבבבב שהם לא יודעים את ההשלכות, ב' יש להם משהו בנפש שגורם לכך ופשוט אין להם סבלנות לילדים של עצמם, כו שסיפר לי מישהו שהוא יושב עם הילד שלו והוא מכריח את עצמו כדי להיות עם הילד, אבל הוא מרגיש שסורקים את בשרו במסרקות של ברזל (פשוט מרגיש עצבים שהוא רוצה לברוח מהעניין) ואני רוצה לדבר על המניעים שגורמים לנפש להיות כך.


הרעיון הוא כזה- אם נפש ההורה תראה את הילד בעין נכונה תרגיש כלפיו נכון, ממילא לא יהיה צריך להגיד לו תתנהג כך או אחרת.

מה זה להיות חבר של הילד?

ולגבי להיות חבר של הילד (כשהוא קטן) יש הורים שבאמת גם זה זר להם. וכשאומרים להם את זה הם לא מבינים בכלל מה אתה רוצה מחייהם, וכאן מדובר להורים שעוד יכול להיות הכל בסדר עם הילד שלו ולא מדובר בילד עם בעיות וכו', ואם כך הם פני הדברים כשהילד הוא עוד בסדר והוא לא מבין איך הוא אמור לשמור על קשר עם הילד שלו, כשהילד שלו גדל ונהיה נער ועובר על הילד דברים, בכלל הוא יכול לפספס את הרכבת במה שהוא מרגיש כלפי הילד וכתוצאה מזה לעשות את הדברים הכי הפוכים ממה שהוא צריך לעשות

אז אפשר להגדיר את זה נושא ראשון- יחס כללי לילד או לכל הילדים, מה גורם לכך ואיך אפשר לשנות את זה.

והנושא השני- מה קורה כשהעסק משתבש ז"א הילד בעצם יש לו בעיה לדוגמא בהישגים שלו, מפספס בלילה וכו' או בעית התנהגות

אני רוצה לשאול אותך שאלה, האם בטיפול שלך אתה מטפל גם בנפש הילד או רק עושה לו תרגילים בשיטת CBT וזהו?
למה אני שואל, כי אני הייתי אצל מטפל שעובד בשיטת CBT והוא בכלל לא ניסה לטפל ולא איבחן את המצב הנפשי הכללי אפילו ששמע ממני כל מיני דברים שהיה אמור להיכנס אליהם, ואז אחרי שגמרנו עם התרגילים בשיטת CBT הוא שילח אותי, וההשלכות של זה היו חמורות מאוד, כי אז הייתי בטוח שטיפול רגשי לא עובד עלי (מה שברוך השם היום אני יודע ברור וזה מצוה לפרסם שאין כזה מושג שאין מה להיעזר בטיפול רגשי, אולי יש ממש מקרים נדירים ביותר (אנשים מתוסכלים חושבים שהם המקרים הנדירים אבל צריכים לבדוק תמיד כי המון המון חושבים כך וזה לא נכון) או שלא היה חיבור בין המטפל למטופל או שהמטפל לא מוסמך (תמיד כדאי להתייעץ עם אנשי חינוך מוסמכים למי לפנות) אבל ב99% של המקרים חובה ללכת) ולכן לא ניסיתי מטפלים אחרים עד שברוך השם אחרי תקופה ארוכה (שכמובן בזמן הזה הידרדרתי מבחינה נפשית מאוד, וחבל על הזמן הזה) השם שלח לי מלאך משמים שהכריח אותי ללכת לטיפול רגשי אצל מישהו מוסמך ומקצועי וכן ליווה אותי עד שנולדתי מחדש ברוך השם, לכן אני שואל אותך אם אתה מטפל בכללי בנפש, ובכלל אם בשיטת CBT מסתכלים ומטפלים בכללי בנפש המטופל.

 

[SING]

בשם אדם גדול -- "והגדת לבנך" מתחיל בגיל 3 על הרצפה עם קוביות...

 

[boaz CBT]

חשוב מאוד ותודה רבה
אני חושבת שיש היום הרבה מודעות לאופן הקשר עם ילדים, מה שלא היה בדורות הקודמים
אבל אין ספק שעדיין צריך תיקון גדול

באמת יש היום המון שיעורים בנושא והדרכות הורים וכו', המון! אבל יש בעיה "קטנה ומינורית", בסוף מה שקובע התנהגות של הורה בפועל זה מה שיש לו בפועל בראש שלו בתת מודע שלו, אם האבא באמת לא קונה את הדברים, ועובד עליהם, אז האינסטינקטים ההוריים שלו לא יעבדו בשטח, זאת אומרת זה לא איזה הוראות הפעלה למכונת כביסה- יש את ההוראות וצריך לעשות להם INSTALL בתוך הראש, אני מכיר אגב הורים נפלאים אבל כשדברים משתבשים הורה יכול לצאת מדעתו ולהתנהג הפוך מכל ההדרכות וכו'

יכול להיות שזה שייך למחלקה של נרקיסיזם.
דיקטטור שמצייר עצמו כמושלם
וזה כבר לא קשור לחינוך, אלא לחולי.

הוא לא מצייר את עצמו מושלם, הוא מגיע ממשפחה שהסבא (האבא של הסבא) הוא אב שכול (זאת אומרת שהוא אח שכול) האבא יודע שהוא לא מושלם, והאבא לא מאוהב בעצמו- האבא יודע ואמר לי שהוא יודע שהוא עושה טעויות בחינוך, והוא בעצמו שלח אלי את הילד לטיפול (נרקיסיסטים לא מודים בטעויות) ואגב זה דבר מצוי מי שלא חווה את זה זה נראה לו כמו משהו זר ומוזר ולא מצוי, אבל מי שמתעסק בזה רואה את זה הרבה.
אני מבין שבעולם זה נתפס שהורים כאלו הם כאילו זה הורי קצה, וזה שייך למושג של הפרעות נפשיות, אבל זה לא כל כך נכון.
והנה הדוגמא- אתמול טיפלתי באדם שסובל מOCD משולב דיכאון- הרקע לכל זה הוא 3 דברים- א' הטרדה שהוא עבר בתור ילד. ב' שכן שהיה להם שמירר להם את החיים וגרם למניעה של כל מיני דברים ג' חבר רע מאוד שהיה לו שהיה כל הזמן מוריד לו את הביטחון העצמי
טוב אבל זה נשמע לא קשור להורים נכון? אז אתמול הגענו ביחד למסקנה שהגורם המרכזי שבעצם גרם לו להכל זה מי? אבא שלו, למה? כי אבא שלו החדיר לו לראש כל הזמן להזהר לא לפגוע באנשים גם כשזה בא על חשבונו (לדוגמא הוא רצה לנגן בתופים והשכן כל פעם שהוא היה מנגן בתופים (תופים חשמליים!!! ) היה דופק לו עם מטאטא בתקרה מלמטה, והאבא היה אומר לו אל תנגן, כי האבא פחד שהשכן יזיק לו, אז הילד הרגיש שהשכן הזה ממרר לו את החיים, ואותו דפוס עם החבר, אפילו שהחבר הזה היה רע לו, הוא לא יכל לעזוב אותו כי הוא "פחד לפגוע" כמו שאבא לימד אותו. עכשיו מה תגידו על האבא? שהוא איזה נרקיסיסט? שהוא פוגע בילד שלו? ממש לא, הוא אמר לי שהאבא הזה הוא אבא סבלני וטוב והוא אוהב אותו והוא מרגיש שהאבא אוהב אותו והוא לא פגע בו והעיר לו, אבל בתכלס? הילד מאוד נפגע מההנהגה של האבא- היום הוא בן 35 וזה קרה בתקופה של בין גיל 9 ל16 זאת אומרת שנדפקו לו החיים בגלל שהוא לא למד להגיב נכון בסיטואציה הזו.
ואגב זה דפוס קבוע שאני רואה אצל אנשים לרוב מתגלה שאחד ההורים עשה טעות שנתפסת מינורית מבחינתו, אבל בהמשך החיים של הילד? זה כדור שלג

 

[boaz CBT]

זה תמיד היה צריך להיות ככה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה, האם בטיפול שלך אתה מטפל גם בנפש הילד או רק עושה לו תרגילים בשיטת CBT וזהו?
למה אני שואל, כי אני הייתי אצל מטפל שעובד בשיטת CBT והוא בכלל לא ניסה לטפל ולא איבחן את המצב הנפשי הכללי אפילו ששמע ממני כל מיני דברים שהיה אמור להיכנס אליהם, ואז אחרי שגמרנו עם התרגילים בשיטת CBT הוא שילח אותי, וההשלכות של זה היו חמורות מאוד, כי אז הייתי בטוח שטיפול רגשי לא עובד עלי (מה שברוך השם היום אני יודע ברור וזה מצוה לפרסם שאין כזה מושג שאין מה להיעזר בטיפול רגשי, אולי יש ממש מקרים נדירים ביותר (אנשים מתוסכלים חושבים שהם המקרים הנדירים אבל צריכים לבדוק תמיד כי המון המון חושבים כך וזה לא נכון) או שלא היה חיבור בין המטפל למטופל או שהמטפל לא מוסמך (תמיד כדאי להתייעץ עם אנשי חינוך מוסמכים למי לפנות) אבל ב99% של המקרים חובה ללכת) ולכן לא ניסיתי מטפלים אחרים עד שברוך השם אחרי תקופה ארוכה (שכמובן בזמן הזה הידרדרתי מבחינה נפשית מאוד, וחבל על הזמן הזה) השם שלח לי מלאך משמים שהכריח אותי ללכת לטיפול רגשי אצל מישהו מוסמך ומקצועי וכן ליווה אותי עד שנולדתי מחדש ברוך השם, לכן אני שואל אותך אם אתה מטפל בכללי בנפש, ובכלל אם בשיטת CBT מסתכלים ומטפלים בכללי בנפש המטופל.

א' מסכים שזה היה תמיד צריך להיות ככה- אבל שמת לב שיש הורים שאיך להיות הורה זה ברור להם? שפשוט האינסטינקטים שלהם מגיבים נכון ובונים את הילדים שלהם? ויש הורים שלא? מה ההבדל? התשובה שיש הורים שההורים שלהם היו הורים נפלאים ופשוט עשו להם סטאז חיים על איך להיות הורה, וממילא הם לא זקוקים להדרכות הורים אלא הם הופכים לכאלו... וזה הסוד הנפש שלהם מסודרת נכון באופן שהוא הורה טוב על "אוטומט

לגבי שאלתך אני אישית לא מטפל בצורה "כללית" (אולי אתה מתכוון לאדם שיושב ומקשיב? מה זה כללי?) החלק הכי הכי חשוב הוא האבחנה, וגם החלק הכי מסובך אני קורא לחלק הזה מחט בערימת מחט, כיוון שיש המון מחטים (בעיות) ואינך יודע איזה מהם הוא הגורם המרכזי לבעיה.
מה שעברת עם המטפל אולי הוא התיימר לטפל בCBT ואני לא יודע מה נעשה בפועל מולך, אבל כנראה התחושות שלך לא טועות, וזה לא עבד כי זה יכול באמת להיות שיטחי ולא לעבוד- לדוגמא אדם שמרגיש שהוא לא שווה כלום, אז אתה מחליף לו את המחשבה הזו- אני כן שווה כלום, פשוט משנים את המחשבות וכו' נשמע פשוט ועובד נכון? אז זהו שלא
וזה אגב כאלו ש"עובדים" בשיטת CBT (ולא עבדו עם זה בעצמם על הנפש שלהם, וגם אין להם נסיון עשיר מאחרים) הם לא באמת יודעים איך לעבוד עם זה לעומק, ולכן זה לא יעבוד, אם תחליף את המחשבה זאת אומרת תסיט את המחשבה למחשבה אחרת, זה אולי באופן רגעי יתן תחושה קצת טובה, (ואז תולים ואומרים וואו אם זה משפיע קצת כנראה שעם הזמן זה יעבוד) אבל זה לא יכול באמת לאמן מחדש את התת מודע, כיוון שהמח לא עבר תהליך

הרי CBT- זה ראשי תיבות congetive behaviour therapy זאת אומרת טיפול קונגטיבי התנהגותי, מה זה קוגנטיבי---> תהליך של בירור תודעתי, אם לא עושים את התהליך הזה טוב, התהליך ההתנהגותי שזה מה שציינתי למעלה, פשוט לא עובד, מה זה תהליך של בירור תודעתי? להבין מה המחשבות והאמונות התת מודעות, מה המניעים האמיתיים שהביאו למחשבה הזו של "אני לא שווה כלום" לעלות, וכשמצליחים לעשות בירור פנימי- אז הקטע ההתנהגותי עובד, (אגב לפעמים זה תהליך ארוך ולא פשוט, לא תמיד מיד יורדים לתהליך ההתנהגותי) אבל בלי התהליך הפנימי? שינוי המחשבות או ההתנהגות פשוט נשארים פלסטר חיצוני

 

[boaz CBT]

צריך להיות גם חבר ולא רק חבר.
אוי לו לילד שאין מעליו סמכות, הוא עלול לצאת אבשלום.
ואנחנו לא דוד המלך שנוכל בתפילתנו להוציאו משבעת מדורי גהינום.
אם ילד לא יחווה אכזבות בקטנותו, איך הוא יוכל להתמודד עם סתירת לחי מהחיים בבגרותו.
חשוב לשמוע את תחושותיו של הילד ולא לבטלם, אבל ההחלטה הסופית היא אצל ההורים.

חותם על כל מילה.
יש הורים שיש להם בעיה עם הצד השני מה שנקרא people pleaser וזה מתבטא כלפי הילדים שלהם, הם חושבים שלהיות הורה טוב = לרצות את הילד ולתת לו כל מה שהוא רוצה, והם מפחדים להעמיד את הילד במקומו ולהעניש כשצריך, וגם זה גורם לחוסר איזון בחיים
גם זה משהו שקשור לאגו של ההורה- הרי למה הוא כל כך טוב לילד שלו? והוא "חבר" יותר מידי טוב? (אומר בזהירות על פי רוב) כי הוא תלותי בתגובת הילד והוא לא רוצה להתפס בתור הורה רע וכו', ולכן הוא מוותר ולא עומד על הסמכות שלו, והנה המתכון לילדים עם בעיות סמכות, אז מסתבר שכשהמצפן ההורי של ההורים דפוק, אז הם לא מתנהגים נכון, והכי גרוע זה הורים שאין להם ביקורת עצמית וזמן להשקיע בהורות שלהם, בעבודה עצמית ובביקורת על מה הם אמרו ואיך וכו', אלא הם תופסים את ההורות בתור משהו שברור שהם יודעים איך לעשות? ומכאן צומחות להם כל הטעויות.
לדעתי פירושו של חבר, הוא כמו שאמרת גם להיות חבר ולא רק חבר, אלא קודם כל אני אבא או אמא, ואחרי זה אני גם חבר ויש בי את הפן שמקשיב וכו', אלו שתופסים שצריך "רק" חבר זה פגם נוראי לדעתי שמבלבל את הילד ויוצר ופוטנציאלית יכול ליצור בעיות סמכות והתנהגות

 

[ד. פריד]

בנוסף האבא היה מצייר את עצמו כמושלם

הוא לא מצייר את עצמו מושלם

 

[א פאשעטע יוד]

א' מסכים שזה היה תמיד צריך להיות ככה- אבל שמת לב שיש הורים שאיך להיות הורה זה ברור להם? שפשוט האינסטינקטים שלהם מגיבים נכון ובונים את הילדים שלהם? ויש הורים שלא? מה ההבדל? התשובה שיש הורים שההורים שלהם היו הורים נפלאים ופשוט עשו להם סטאז חיים על איך להיות הורה, וממילא הם לא זקוקים להדרכות הורים אלא הם הופכים לכאלו... וזה הסוד הנפש שלהם מסודרת נכון באופן שהוא הורה טוב על "אוטומט

אני חולק על זה שזה תלוי רק באיך התנהגו ההורים של ההורים, יכול להיות שזה גם משפיע אבל זה בעיקר תלוי באופי, מי שהוא באופי אדם חם ורגיש אפילו שתמיד יהיה לו תועלת מלקבל הדרכות ולנסות להשתפר ולחשוב מה לעשות איך ומתי אבל באוטומט הוא מתחבר מאוד לילדים שלו וחבר שלהם, ומי שבאופי הוא אדם קר וחסר רגש אפילו אם יקבל הדרכה יהיה לו מאוד קשה לבצע זאת בפועל, כמובן שיש הרבה רמות וגם בחמימים ורגשניים זה משתנה מאדם לאדם כמה יש לו את האופי הזה ואותו דבר בקרים וחסרי רגש כל אחד בדרגה שונה, אבל ברור לי במאה אחוז שזה תלוי בעיקר באופי, יכול להיות שיש חסמים להתנהג כפי האופי הטבעי בגלל התנהגות ההורים של ההורים אבל זה יושב בעיקר על אופי האדם.

לגבי שאלתך אני אישית לא מטפל בצורה "כללית" (אולי אתה מתכוון לאדם שיושב ומקשיב? מה זה כללי?) החלק הכי הכי חשוב הוא האבחנה, וגם החלק הכי מסובך אני קורא לחלק הזה מחט בערימת מחט, כיוון שיש המון מחטים (בעיות) ואינך יודע איזה מהם הוא הגורם המרכזי לבעיה.
מה שעברת עם המטפל אולי הוא התיימר לטפל בCBT ואני לא יודע מה נעשה בפועל מולך, אבל כנראה התחושות שלך לא טועות, וזה לא עבד כי זה יכול באמת להיות שיטחי ולא לעבוד- לדוגמא אדם שמרגיש שהוא לא שווה כלום, אז אתה מחליף לו את המחשבה הזו- אני כן שווה כלום, פשוט משנים את המחשבות וכו' נשמע פשוט ועובד נכון? אז זהו שלא
וזה אגב כאלו ש"עובדים" בשיטת CBT (ולא עבדו עם זה בעצמם על הנפש שלהם, וגם אין להם נסיון עשיר מאחרים) הם לא באמת יודעים איך לעבוד עם זה לעומק, ולכן זה לא יעבוד, אם תחליף את המחשבה זאת אומרת תסיט את המחשבה למחשבה אחרת, זה אולי באופן רגעי יתן תחושה קצת טובה, (ואז תולים ואומרים וואו אם זה משפיע קצת כנראה שעם הזמן זה יעבוד) אבל זה לא יכול באמת לאמן מחדש את התת מודע, כיוון שהמח לא עבר תהליך

הרי CBT- זה ראשי תיבות congetive behaviour therapy זאת אומרת טיפול קונגטיבי התנהגותי, מה זה קוגנטיבי---> תהליך של בירור תודעתי, אם לא עושים את התהליך הזה טוב, התהליך ההתנהגותי שזה מה שציינתי למעלה, פשוט לא עובד, מה זה תהליך של בירור תודעתי? להבין מה המחשבות והאמונות התת מודעות, מה המניעים האמיתיים שהביאו למחשבה הזו של "אני לא שווה כלום" לעלות, וכשמצליחים לעשות בירור פנימי- אז הקטע ההתנהגותי עובד, (אגב לפעמים זה תהליך ארוך ולא פשוט, לא תמיד מיד יורדים לתהליך ההתנהגותי) אבל בלי התהליך הפנימי? שינוי המחשבות או ההתנהגות פשוט נשארים פלסטר חיצוני

זה מאוד מוזר לי, כי מצד אחד ההוא נקרא מישהו מוסמך ומוכר בציבור כמקצוען בתחום, מצד שני הוא בעצמו נראה לי שלא יזיק לו טיפול רגשי, ככה שאני לא יודע על מי לסמוך מה זה שיטת CBT, אולי הציבור פה שלמדו את השיטה יכולים לעזור בזה.

 

[א פאשעטע יוד]

צריך להיות גם חבר ולא רק חבר.
אוי לו לילד שאין מעליו סמכות, הוא עלול לצאת אבשלום.
ואנחנו לא דוד המלך שנוכל בתפילתנו להוציאו משבעת מדורי גהינום.
אם ילד לא יחווה אכזבות בקטנותו, איך הוא יוכל להתמודד עם סתירת לחי מהחיים בבגרותו.
חשוב לשמוע את תחושותיו של הילד ולא לבטלם, אבל ההחלטה הסופית היא אצל ההורים.

חותם על כל מילה.
יש הורים שיש להם בעיה עם הצד השני מה שנקרא people pleaser וזה מתבטא כלפי הילדים שלהם, הם חושבים שלהיות הורה טוב = לרצות את הילד ולתת לו כל מה שהוא רוצה, והם מפחדים להעמיד את הילד במקומו ולהעניש כשצריך, וגם זה גורם לחוסר איזון בחיים
גם זה משהו שקשור לאגו של ההורה- הרי למה הוא כל כך טוב לילד שלו? והוא "חבר" יותר מידי טוב? (אומר בזהירות על פי רוב) כי הוא תלותי בתגובת הילד והוא לא רוצה להתפס בתור הורה רע וכו', ולכן הוא מוותר ולא עומד על הסמכות שלו, והנה המתכון לילדים עם בעיות סמכות, אז מסתבר שכשהמצפן ההורי של ההורים דפוק, אז הם לא מתנהגים נכון, והכי גרוע זה הורים שאין להם ביקורת עצמית וזמן להשקיע בהורות שלהם, בעבודה עצמית ובביקורת על מה הם אמרו ואיך וכו', אלא הם תופסים את ההורות בתור משהו שברור שהם יודעים איך לעשות? ומכאן צומחות להם כל הטעויות.
לדעתי פירושו של חבר, הוא כמו שאמרת גם להיות חבר ולא רק חבר, אלא קודם כל אני אבא או אמא, ואחרי זה אני גם חבר ויש בי את הפן שמקשיב וכו', אלו שתופסים שצריך "רק" חבר זה פגם נוראי לדעתי שמבלבל את הילד ויוצר ופוטנציאלית יכול ליצור בעיות סמכות והתנהגות

צודקים בהחלט, אבל חייבים להדגיש שזה נכון רק בהתנהגות, שבהתנהגות חייבים שיהיה גם יראה ומשמעת לאבא ואמא אבל בלב ההורים חייבים תמיד להרגיש שהם חברים של הילדים, והילדים מרגישים אם ההורים אוהבים אותם תמיד או שרק כשמתנהגים כפי רצונם.