התייעצות האם שוק הדירות בחריש אמור בקרוב להיות מוצף מדירות של מחיר למשתכן?

  • הוסף לסימניות
  • #41
אין זמן יותר טוב של קהילות להכנס לחריש מעכשיו.
חריש היא העיר הכי קרובה, הכי מרכזית, הכי יפה, באזור עם הרבה תעסוקה,
ועכשיו גם הכי זולה!
בשכונת מעו"ף אפשר לקנות דירות 5 חדרים חדשות+מרפסת גדולה+מחסן חניות ב 1.4
שמשקף מחיר של דירה חדשה במחיר של 11,000 ש"ח למ"ר בלבד!
בלי מד"ד ובלי שכירות.
עם התפתחיות בהר יונה ועכו, שנוסף על מה שקיים בחיפה צפת טבריה עפולה
חריש היום ממוקמת במיקום זהב
מחד היא קרובה למרכז בני ברק ואלעד
ומאידך היא גם קרובה גם לקהילות החדשות המתפתחות באזור חיפה והצפון.
נקודה חשובה נוספת
כבר היום 27 אחוז מתושבי חריש הם חרדים
50 אחוז מבעלי הדירות בחריש הם משקיעים
חלק גדול מהם מנסה למכור אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
נקודה חשובה נוספת
כבר היום 27 אחוז מתושבי חריש הם חרדים
50 אחוז מבעלי הדירות בחריש הם משקיעים
חלק גדול מהם מנסה למכור אותם.
כמה דירות מאוכלסות ע"י חרדים וכמה ע"י אחרים ? (בלי קשר לכמות הנפשות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
עליית מחירים היא לא בשורה טובה לעיר -
האמת שעדיף שהמחירים לא יעלו כדי שכמה שיותר יוכלו לקנות בעיר. ורק כך העיר תתחרד. אם המחירים יעלו יהיה יותר קשה לקנות.
עליית מחירים (ריאלית, ביחס לשאר הארץ וכו') לא נראה שיהיו בכל אופן בתקופה הקרובה, אולי באיזורים מאוד ספציפיים.
לכאורה ההיצע יישמר גבוה יחסית, כעת יש למעלה מאלף דירות בשוק, ויש את חריש דרום בקנה, וגם את חריש צפון לטווח הרחוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
לפי הידוע חברת שפיר השאירה לעצמה כמות של דירות שלא מכרה אלא השכירה במסגרת חוק עידוד השקעת הון (בניין חדש להשכרה) https://www.gov.il/he/service/residential-tax-benefits [היה לה אפילו דין משפטי בנושא]
וכדי למצות את זכויותיה עפ"י החוק הנ"ל לכאורה היא תמכור אותם כחבילה (או חבילות) לחברה אחרת שתבוא בנעליה להמשיך להשכיר אותן עוד שנים.

לאור הנ"ל האם תיתכן מי מרים את הכפפה ? התארגנות (במסגרת 'חברה') חרדית לקנות אותן (או חלקן) ?
המתווך ענה לך שהוא עובד על זה, חלק ממה שהוא עובד אני יכול לאשר (אם זה אכן האדם החכם שאני מנחש שזה הוא)
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
המתווך ענה לך שהוא עובד על זה, חלק ממה שהוא עובד אני יכול לאשר (אם זה אכן האדם החכם שאני מנחש שזה הוא)
תודה רבה, בתקווה להצלחה (נ.ב. בעלי החברה לא יכולים להיות הדיירים עצמם...).

ואולי אתה יודע לענות במספרים:
כמה דירות יש ב'בצותא' (לא כולל הבניינים החרדים שסמוכים לשכונה ואינם חלק ממנה) ?
וכמה מהם בבעלות החברה ?
וכמה בבעלות דיירים ?
וכמה שכירות מאנשים פרטיים ?

השלב הבא כמה חרדים בכל הנ"ל..
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
@עו"ד נתן רוזנבלט האם אתה מסכים לכל זה
אין זמן יותר טוב של קהילות להכנס לחריש מעכשיו.
חריש היא העיר הכי קרובה, הכי מרכזית, הכי יפה, באזור עם הרבה תעסוקה,
ועכשיו גם הכי זולה!
בשכונת מעו"ף אפשר לקנות דירות 5 חדרים חדשות+מרפסת גדולה+מחסן חניות ב 1.4
שמשקף מחיר של דירה חדשה במחיר של 11,000 ש"ח למ"ר בלבד!
בלי מד"ד ובלי שכירות.
עם התפתחיות בהר יונה ועכו, שנוסף על מה שקיים בחיפה צפת טבריה עפולה
חריש היום ממוקמת במיקום זהב
מחד היא קרובה למרכז בני ברק ואלעד
ומאידך היא גם קרובה גם לקהילות החדשות המתפתחות באזור חיפה והצפון.
אם התשובה חיובית אני חוזר על השאלה שלא ענית לי
דבר פשוט שכל אחד מבין אם יש כאן 900 דירות שאפשר לאכלס עכשו בחריש (והמשך יבוא מזה אי''ה) ובהר יונה יש לנו 3000 יח''ד לעוד חמש שנים , ברור שמזה ומזה אל תנך ידך מי שכבר נשוי כמה שנים וודאי יסכים להגיע עכשו לחריש ומי שרק עכשו התארס ימתין להר יונה, וכי דבר פשוט כ''כ הרב סלונים לא מבין?
אא''כ נאמר שהסיפור בחריש זה לא כפי מה שאתה מתאר ואז באמת צריך שתסביר מה הסיפור פה, כי לי לא מספיק התירוץ ''הרב סלונים יותר מתחבר להר יונה''
ו @משבצת נדל"ן - חריש אתה בתור חרישניק מה אתה חושב על הרעיון שלי להרב רוזנבלט והרב סלונים
כנראה אם לא כתבו זה יותר חכם להשאיר את זה פנימי ולא לעלות על גבי האתר
ואם זה נקפ''מ בשבילך מוזמן להתקשר ולשמוע
אני נוכחתי בפגישות הנ''ל
אבל כל עוד אין דברים סגורים כמובן עדיף לא לפרסם
ברגע שיסגרו דברים אני בטוח שתשמע על זה .....
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
@עו"ד נתן רוזנבלט האם אתה מסכים לכל זה

אם התשובה חיובית אני חוזר על השאלה שלא ענית לי

ו @משבצת נדל"ן - חריש אתה בתור חרישניק מה אתה חושב על הרעיון שלי להרב רוזנבלט והרב סלונים
בא נסכם לגבי חריש שהיא הפתרון הטוב ביותר לציבור החרדי מכל צד שהוא (מלבד בעיה שאפשר לראות חילוני מהחלון)
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
בא נסכם לגבי חריש שהיא הפתרון הטוב ביותר לציבור החרדי מכל צד שהוא (מלבד בעיה שאפשר לראות חילוני מהחלון)
אבל מבחינת ביצוע מודל של רכישות מרוכזות עם פיקוח וועדות מחירים הדבר אפשרי?
אם התשובה חיובית אז צריך פשוט לעשות יום תפילה ע''ז כי פשוט שכל מצב החילונים בחלון ישתפר עם הגעת קבוצות,
וחבל להפסיד כזה דבר- מענין האם דיברת עם כ''ק אדמו''ר מוויזניץ על הנושא
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
בא נסכם לגבי חריש שהיא הפתרון הטוב ביותר לציבור החרדי מכל צד שהוא (מלבד בעיה שאפשר לראות חילוני מהחלון)
ההבדל הגדול בין חריש לעפולה (עילית/מורה) זה שבעפולה מתגוררים בעיקר משפחות מבוגרות שילדיהם נטשו את האזור או שינטשו בעתיד, ובוודאי לא אנשים צעירים שרואים במקום עתיד וחשוב להם אופי השכונה
ואילו בחריש הרוב זאת בנייה מהעשר עשרים שנה האחרונות והרבה צעירים (גם זוגות בני 40 זה צעירים) שהשתקעו שם ולא במהרה הם יוותרו כשירצו להתקדם לכיוון סגירת רחובות בשבת או הקצאות מבני ציבור לצרכי דת ופחות לבילוי ופנאי וכו וכו
לכן התחרדות אמיתית כנראה לא תקרה בעשורים הקרובים, אולי מקסימום דו קיום נחמד עם המון המון מאבקים
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
ההבדל הגדול בין חריש לעפולה (עילית/מורה) זה שבעפולה מתגוררים בעיקר משפחות מבוגרות שילדיהם נטשו את האזור או שינטשו בעתיד, ובוודאי לא אנשים צעירים שרואים במקום עתיד וחשוב להם אופי השכונה
ואילו בחריש הרוב זאת בנייה מהעשר עשרים שנה האחרונות והרבה צעירים (גם זוגות בני 40 זה צעירים) שהשתקעו שם ולא במהרה הם יוותרו כשירצו להתקדם לכיוון סגירת רחובות בשבת או הקצאות מבני ציבור לצרכי דת ופחות לבילוי ופנאי וכו וכו
לכן התחרדות אמיתית כנראה לא תקרה בעשורים הקרובים, אולי מקסימום דו קיום נחמד עם המון המון מאבקים
היית פעם בחריש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
ההבדל הגדול בין חריש לעפולה (עילית/מורה) זה שבעפולה מתגוררים בעיקר משפחות מבוגרות שילדיהם נטשו את האזור או שינטשו בעתיד, ובוודאי לא אנשים צעירים שרואים במקום עתיד וחשוב להם אופי השכונה
ואילו בחריש הרוב זאת בנייה מהעשר עשרים שנה האחרונות והרבה צעירים (גם זוגות בני 40 זה צעירים) שהשתקעו שם ולא במהרה הם יוותרו כשירצו להתקדם לכיוון סגירת רחובות בשבת או הקצאות מבני ציבור לצרכי דת ופחות לבילוי ופנאי וכו וכו
לכן התחרדות אמיתית כנראה לא תקרה בעשורים הקרובים, אולי מקסימום דו קיום נחמד עם המון המון מאבקים
מי דיבר כאן על עפולה? :eek:

הקהילות בחריש גודלות משמעותית
(בעשור האחרון בחריש 8 אחוז ל27 אחוז, בעפולה לצורך העניין מ 10 אחוז ל 18 אחוז בלבד, לפי דה מרקר)

יש היום עשרות אלפי זוצי"ם בציבור החרדי מחוסרי דיור
יש מקום ל-כ--ו-ל-ם!
לעכו, לעפולה, לטבריה, לכרמיאל, לקריית גת, להר יונה, לחיפה, לנתיבות, לאופקים, לכסיף, לבית שאן, עמנואל ועוד ועוד
כן כן, גם לחריש.

בע"ה כלל הקהילות יפרחו ויגדלו ובא לציון גואל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
יש לך קישור לכתבה/מקור של דה מרקר?

כמו"כ, האם אתה יודע שאכן בכל דירה רביעית בחריש מתגורר חרדי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
היית פעם בחריש?
פעם אחת (לא מהביקור המידע)
מי דיבר כאן על עפולה? :eek:

הקהילות בחריש גודלות משמעותית
(בעשור האחרון בחריש 8 אחוז ל27 אחוז, בעפולה לצורך העניין מ 10 אחוז ל 18 אחוז בלבד, לפי דה מרקר)

יש היום עשרות אלפי זוצי"ם בציבור החרדי מחוסרי דיור
יש מקום ל-כ--ו-ל-ם!
לעכו, לעפולה, לטבריה, לכרמיאל, לקריית גת, להר יונה, לחיפה, לנתיבות, לאופקים, לכסיף, לבית שאן, עמנואל ועוד ועוד
כן כן, גם לחריש.

בע"ה כלל הקהילות יפרחו ויגדלו ובא לציון גואל...
צודק, אני לא באשכול הנכון וההשוואה לעפולה היתה מיותרת (אם כי אנשים התומכים בהגירה לחריש לא נמנעים להביע את דעתם באשכולות של עפולה)
אבל לא ענית על עצם הבעייה, ועל הקושי בלחרד עיר חדשה יחסית, שכנראה אין לזה תקדים (לא מכיר אפילו שכונה כזאת בכל הארץ שהתחרדה..)
ואגב המספרים שאתה מדבר עליהם רחוקים מאוד מפילוח המצביעים בבחירות האחרונות למפלגות החרדיות
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אבל לא ענית על עצם הבעייה, ועל הקושי בלחרד עיר חדשה יחסית, שכנראה אין לזה תקדים (לא מכיר אפילו שכונה כזאת בכל הארץ שהתחרדה..)
ואגב המספרים שאתה מדבר עליהם רחוקים מאוד מפילוח המצביעים בבחירות האחרונות למפלגות החרדיות
בנוגע לכמות החרדים שיש היום בעיר, אני גם כתבתי שהוא לא מדייק.
אם כי, הטענה שלך בנוגע לצעירים חילונים שהשתקעו ונטועים בעיר, זה גם לא נכון, יש מעטים מאוד כאלה.
מעבר לעובדה שהעיר ברובה דתית-מסורתית (יש גם הרבה בעלי תשובה/ברסלב וכדומה, שאנחנו לא מסתכלים עליהם כחרדים ממש, ואותם לא בהכרח צריך "לחרד"...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
ההבדל הגדול בין חריש לעפולה (עילית/מורה) זה שבעפולה מתגוררים בעיקר משפחות מבוגרות שילדיהם נטשו את האזור או שינטשו בעתיד, ובוודאי לא אנשים צעירים שרואים במקום עתיד וחשוב להם אופי השכונה
ואילו בחריש הרוב זאת בנייה מהעשר עשרים שנה האחרונות והרבה צעירים (גם זוגות בני 40 זה צעירים) שהשתקעו שם ולא במהרה הם יוותרו כשירצו להתקדם לכיוון סגירת רחובות בשבת או הקצאות מבני ציבור לצרכי דת ופחות לבילוי ופנאי וכו וכו
לכן התחרדות אמיתית כנראה לא תקרה בעשורים הקרובים, אולי מקסימום דו קיום נחמד עם המון המון מאבקים
לגבי צעירים השתקעו - זה לא נתון נכון .
יש המון תזוזה בציבור החילוני אתה יכול לראות את זה בדירות להשכרה ובדירות למכירה. הרבה מהם באים והולכים ולא משתקעים. ברור שככל שהרחוב יהיה יותר חרדי הם יעזבו ויעברו. יותר מהר מאדם מבוגר שנמצא כבר שנים באותו בית.

איזה מאבקים יש היום ? מזמן מזמן כבר אין. אלו שנאבקו התייאשו ועזבו את העיר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שוב כמה מילים...

האמת שכבר כמה ימים שאני מתכננת לכתוב את ה"כמה מילים" לחוברת זו, פסח תשפ"ו.

מתכננת, מתחילה ועוצרת.

כי איכשהו, במקום כמה מילים חדשות, אפשר לפתוח את כמה המילים של חגים תשפ"ו, של פסח תשפ"ד....ועוד.

שוב אנחנו בחופשות כפויות.

שוב מלחמה. ואזעקות. אש. הרס וחורבן.

שוב גולים רבים מבני העם שלנו מבתיהם שניזוקו. שוב נחרד הלב עם כל פיצוץ, הדף ורעידה של חלונות הבית.

שוב ממ"ד שמשתחל בין אקונומיקה לספוג הפלא. ואולי זה האקונומיקה וספוג הפלא שמשתחלים בין ממ"ד לממ"ד.

שוב תזכורות קשות לכך שאנחנו עדיין בגלות. גלות בתוככי הארץ המובטחת שלנו.

ושוב לוחשות השפתיים תפילה והלב מבקש שתבוא כבר הגאולה.

רק הבוקר ישבתי בממ"ד בעת שהיתה אזעקה. קולות הנפץ שנשמעו מבחוץ היו חזקים במיוחד. התרגלנו אמנם. אבל בכל פעם הם מרעידים את החלונות....ובעיקר את הלב. הבוקר הם היו חזקים במיוחד וקול חבטה של מתכת נלווה אליהם. היה ברור שזה קרוב אלי ממש.

רגעים מספר אחרי שיצאנו מהממ"ד נודעתי לנס שאירע ממש כאן, קרוב לבית שלי.

פצצת מצרר נחתה באתר בניה בסוף הרחוב שלי. נחתה ולא התפוצצה. 1.5 אורך של נס

וזו לא פעם ראשונה. רסיסי יירוט ענקיים בגודל של מכונית נפלו. ולא רק כאן.

ואז הבנתי שיש לי כמה מילים לחוברת הזו. כמה מילים שאפשר לעטוף במהודק למילה אחת- "ניסים"!

בכל דור דור עומדים עלינו לכלותינו. עוד משחר ההיסטוריה. פרעה, עמלק, מדי ופרס, בבל, יוון, ספרד בימי האינקוזיציה, גרמניה של מלחמות העולם, עיראק, חמאס, חיזבאללה, איראן. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בגוף ובנפש- והקב"ה מצילנו מידם.

לא נדרשת הסתכלות עמוקה בכדי לראות את הניסים הגלויים שמתרחשים סביבנו בכל יום.

פצצות מצרר שלא מתפוצצות. טילים שנופלים בשטחים פתוחים, או כאלו שמכלים את זעם הנפץ שלהם על עצים ואבנים. מאות טילים שבעזרתו יתברך מיורטים, שברי יירוט שנוחתים בינות לבניינים, בחצרות בתים, ובתוככי בתים ומכריזים בקול גדול על ניסים שהביאו בכנפיהם.

העם שלנו כואב את כאבם של כל הפצועים, את החלל והריק שמותירים אחריהם הרוגים הי"ד. הלב נרעד מול כל אלו שאבדו בית, הכאב הוא גדול ואמיתי, אבל בד בבד עם זאת הוא מודה על הניסים הגדולים. על מה שיכול היה לקרות וברוך ה' לא קרה. על עשרות נפילות שלא הזיקו, על מטחים שהותירו אחריהם קל נפץ ושובל אבק ללא פגיעות בנפש.

בזכות מה זוכים אנו לניסים גדולים כל כך, ניסים שאין להם הגיון על פי דרך הטבע?

התורה בחומש דברים, פרק י"א, מדברת על הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לעם ישראל במצרים, במדבר ובארץ ישראל. היא מתארת את הניסים "אֶת-גָּדְלוֹ--אֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. וְאֶת-אֹתֹתָיו, וְאֶת-מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת-מֵי יַם-סוּף עַל-פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם ה', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם, בַּמִּדְבָּר, עַד-בֹּאֲכֶם, עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן-רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֶת-אָהֳלֵיהֶם--וְאֵת כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כָּל-יִשְׂרָאֵל. כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה..."

לאחר תיאור הניסים, ממשיכה התורה ומתנה תנאי לזכות בניסים ובזכות האחזקה בארץ ישראל "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָש"

זכות הקיום שלנו, זכות האחזקה שלנו בארץ ישראל – היא קיום המצוות. ככל שנרבה בהם, כך נזכה לראות את ידו הגדולה של הקב"ה מגינה עלינו בניסים גדולים הלאה

"כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-יי אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ. וְהוֹרִישׁ ה' אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם"

והלוואי שנזכה לעובדו בשמחה, גם בזמנים קשים בהם הבלבול בבית ומחוץ גדולים.

הלוואי.

והלוואי ונזכה לגאולה השלימה בקרוב.

-------

תודות, כי איך אפשר בלי?

בראש התודות, תודה גדולה לבורא העולם על כל הטוב והשפע שהוא מרעיף עלינו בכל רגע. תודה על מתנות שממטיר עלינו גם בימים טרופים אלו. תודה על כח ויכולת. תודה.

תודה לאיידי וויס האלופה שפנתה אלי מעצמה ברצון לעצב גם את החוברת הזו עוד בטרם עלתה במוחי השאלה אם תהיה השנה חוברת או לא. תודה על עבודה מקצועית בנועם, בשמחה, בצורה נקייה ביותר. זקוקים למעצבת? איידי תעשה עבורכן את העבודה באופן המקצועי ביותר!

תודה להורים שלי שנותנים בלי סוף. לאמא שלי, השראה עבורי בבישול [על אף ולמרות שמלחיצה אותי ממש כשהיא כבר עמוק בסירי הפסח כשאני עוד טובעת עמוק במקרר ואקונומיקה].

תודה למשפחתי האהובה. סליחה על טעימות שנכפות עליכם לעיתים. סליחה על שנדרשתם לפנות לבלאגן צילומים שאני יצרתי. לא מבטיחה שלא יקרה שוב.

תודה לכל המפרגנות. הפרגונים שלכם הם השמן שמניע את גלגלי העשייה שלי.

------

בחוברת הושקעו מאמצים גדולים, זמן ומחשבה. אנא, הקפידו שלא להעביר בקבוצות ללא אישור מראש. מנעו ממני את עוגמת הנפש הזו.

העברתם מתכון בודד? ציינו את המקור. מתן קרדיט הוא תשלום קטן [ומתבקש] להשקעה גדולה.

בחוברת זו הוספנו אייקונים בראש כל מתכון. שימו לב אליהם. יש בהם מידע שיכול עזור לכן. התחדשנו באייקון של מיניקיטשן. מתכון שמתאים להכנה במיני- צויין ככזה.



רוב התמונות שבחוברת הם תמונות של המנות שהכנתי בפועל. חלק עברו עיבוד קל ב AI. בתמונות כאלו העיבוד היה לרקע בלבד ולא למנה עצמה. המנות אותנטיות כפי שיצאו לי בהכנתן. עם זאת, ישנם מספר תמונות שיוצרו ב AI, כולל המנה עצמה. בתמונות האלו המנות משקפות את התוצאה ב 95% לפחות. תמונה שלא עמדה בתנאי הזה – נפסלה. חשוב לציין כי גם המתכונים שבהם התמונה כולה נוצרה ב AI, המנות הן מנות שהכנתי בעבר ולא כאלו שלא ניסיתי. כך שגם תמונה שנוצרה ב AI כולה, משקפת כמעט במדוייק את התוצאה.



להורדת החוברת לחצו כאן

חג כשר ושמח

העני
  • שכוייח!
Reactions: מרשימה1 //
1 תגובות
תזכורת: כללי הפורום
  • האשכול מיועד לשיתוף מניסיון בלבד לרכישות מוצלחות מאלי-אקספרס.
  • אין להעלות קישורים למוצרים שאינם מניסיון אישי.
  • אין להעלות פה בקשות ודיונים אודות מוצרים וקישורים שונים.
  • ניתן להעלות קישור שיווקי, אך חובה לציין ק"ש.
  • פרסום קישור שיווקי ללא גילוי נאות, יגרום לחסימה לצמיתות מהאשכול.

באם מעלים קישור שיווקי יש לציין זאת בהדגשה (מומלץ להוסיף קישור לא שיווקי)
ולהוסיף 2 מעלות שמצאתם במוצר, כגון משלוח מהיר, ומועיל מאד לדבר X.

שימו לב, בקשות ודיונים רק באשכול הייעודי
פרק 1

שעת בוקר מאוחרת בביהכנ"ס בבית טובי הארץ של מדינת וואס הערצאך, ראה"מ ר' משה זוכמיר ישב על מקומו בעודו מעיין בספר "חק לישראל" המבואר.

"אוף", שוב חט"ה (חבר טובי הארץ) מר אפרים מגהו'ל ממפלגת "מורשת מזרח" לא הסכים לוותר על אמירת תחנון למרות ההילולא של הרה"ק ר' זונדל מפולרוואי זי"ע, "מה, הוא לא מבין שלא אומרים תחנון בהילולא" חייבים לערב את "משמר בית דין" בנושא כדי שיתנו לו דו"ח, הרהר לעצמו תוך כדי המהום כמה הברות לא ברורות.

הוא קם ממקומו והתחיל לחלוץ את תפיליו, "רגע הפלאפון שלי רוטט" צקצק, הוא הביט לעבר המסך של המכשיר המאושר ע"י ועדת הרבנים.

"מה שר האוצר ר' זבולון גינצבורגר רוצה ממני על הבוקר?", חשב לעצמו בעודו תוקע את המכשיר בין כתפו השמאלי לאוזנו, כן ר' זבולון מה הענין? שאל.

"מה, המליאה של טובי הארץ מחכה לי", מתי קבעו את המושב הזה?, טוב, אני מגיע אני כבר אתנצל על האיחור.

הוא השאיר את תיק התפילין על השולחן ורץ לעבר אולם המליאה, בדרכו עצר ב"ירושלימער מזנון" המיועד לחברי טובי הארץ, "תכניסו לי למליאה צלחת קוגל ירושלמי בתוספת מלפפון חמוץ ובועבעס" צעק לעבר אחד המוכרים, והמשיך בדרכו למקומו בשולחן הממשלה במליאה.

בהיכנסו לעבר מקומו ראה מזוית עיניו את חט"ה יענקל צוכמאכער ממפלגת "מאה שערים" ישוב על מקומו עטור בטלית ותפילין מתפלל בדביקות.

הוא סימן בידו לחברי משמר טובי הארץ שיוציאו אותו, "שוב הוא מתפלל במליאה כבר הזהרנו אותו שזה לא מקובל", נצטרך לדון על כך בועדת האתיקה, הרהר.

על מה הדיון?, שאל את יו"ר טובי הארץ ר' קלמיש גריצנבוים, "על חוק השולעם זוכער'ס" שהוגש ע"י חט"ה אבריימל ציגנבאום ממפלגת "הייליגער שבת" השיב, תכף נשמע אותו מסביר את פרטי החוק.

"מורי ורבותי" הרעים קולו של חט"ה אבריימל ציגנבאום ברחבי המליאה,

ברשות ראה"מ שרי הממשלה וידידי חברי טובי הארץ, האמת היא שלא הכנתי את עצמי לדבר אבל היות שהצעת החוק המדוברת היא שלי, לא הייתי מסוגל לשבת בחוסר מעש והוצרכתי להסביר מה מסתתר מאחורי חוק זה.

כולכם בוודאי מכירים את התחושה, לאחר סעודת ליל שבת כולל מאכלים מכל טוב הארץ עוד צריכים ללכת ולאחל מזל"ט בשמחת שולעם זוכער של אחד מהידידים, שם מכבדים אותכם בקופסאות מלאות ארבעס ובועבעס מיחדים במינם, ומכאן והלאה הגרון שלכם מלא צרבות בלתי פוסקות.

לכן לעניות דעתי צריך לעגן בחוק שכל בעל שמחה חייב לחלק לכל המעוניין כדור נגד צרבות ומי שלא יעשה כן יענש בחומרה "כי ככה זה לא יכול להמשיך!", סיים את דבריו בהחלטיות וירד מהדוכן.

"אל תאכלו את כל השטויות האלו ולא יהיה לכם צרבות, למה שכולם יצטרכו לשלם יותר בגללכם?", צרח לעברו חט"ה ראובן צמעודי ממפלגת "הבוכרים" שהביע את דעת המתנגדים לחוק.

היו"ר דפק עם פטיש העץ על השולחן והכריז "מי שבעד החוק בקריאה ראשונה שירים את ידו" בעודו מתחיל לספור את ידי החברים המושטות אל על, בעוד המתנגדים מנסים לעורר מהומות ומוצאים אחד אחרי השני מהאולם ע"י משמר טובי הארץ....
כמידי שבוע, אנו באתגר שבועי במתכונת ייחודית, המוקדש כולו לפרשת השבוע.
האתגר הוא הזדמנות מופלאה להשתמש בכלים שבידינו כדי להרבות את כבוד השבת ולהפיץ יצירה יהודית איכותית.

התמונה הנבחרת תשמש כרקע ללוחות "זמני כניסת ויציאת השבת", ותפורסם במגוון פלטפורמות ברשת עם קרדיט ליוצרים.

📋 כללי האתגר (חשוב לקרוא!)​

  • סגנון: ניתן להעלות יצירות בכל סגנון אמנותי שתבחרו.
  • פורמט: מומלץ מאוד להעלות בפורמט מלבן עומד (יחס גובה).
  • שדרוג: ניתן ואף רצוי להוסיף הנפשת וידאו קצרה של מספר שניות בנוסף לתמונה הסטטית.
  • פתיחת האשכול: הראשון שפותח אשכול במוצאי שבת בהתאם לכללים - הוא האשכול הפעיל. על פותח האשכול להעלות תמונה לדוגמה (שיכולה להשתתף באתגר כהודעה נפרדת). ולהעתיק את הכללים הנ"ל.
  • ניהול: בשונה מהאתגרים הרגילים, הזוכה באתגר זה לא ינהל את האתגר הבא (הנושאים קבועים מראש).
  • זכייה היברידית: צוות פרוג יבחר את התמונה המנצחת מתוך חמש היצירות שקיבלו את הדירוג הגבוה ביותר מהקהילה.

⚖️ הנחיות תוכן ותקנון​

  • רגישות יהודית: אין להעלות תמונות הממחישות את פניהן של דמויות מהתנ"ך.
  • כללי האתר: אין להעלות תמונות של דמויות נשיות מעל גיל 3.
  • כמה? אין הגבלת יצירות, ניתן להעלות מספר יצירות, בתנאי שהם יפות ומקצועיות.
  • מקוריות: היצירה חייבת להיות תוצר של בינה מלאכותית שנוצרה במיוחד עבור האתגר הנוכחי.
  • ניקיון: על התמונה להיות נקייה מסימני מים או עריכה ידנית. (סימן קטן של מחולל התמונות לא מפריע).
  • קרדיט: אם ברצונכם שיופיע קרדיט שונה משם המשתמש שלכם, ציינו זאת בבירור בטקסט בהודעה מתחת לתמונה.
  • זכויות: בהתאם לחוקת האתגרים, לאתר "פרוג" קיימת הזכות לעשות שימוש חופשי ביצירות המשתתפות באתגרים.

🕒 לוחות זמנים​

  • פתיחת האתגר: בכל מוצאי שבת ייפתח אשכול ייעודי לפרשת השבוע הקרוב.
  • סיום האתגר: יום רביעי בלילה (בזמן זה האשכול יינעל להשתתפות ולדירוג).
בהצלחה לכולם! מחכים ליצירות המרהיבות שלכם.

ויה"ר שנזכה להיות מן המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא
ולהרבות את כבוד השבת בעולם.

דוגמא:

An_illustration_of_an_open_Torah_scroll_set_on_a_s-1774444897586.png
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שלום וברכה,

אני יודע שיש כבר כמה וכמה אשכולות בנושא חריש אך ידוע שאין בית מדרש ללא חידוש וכו' ומכ"מ אשמח לשמוע ולקבל עצה טובה מחברי הפורום.
בהמשך גם אוסיף רשמים מסיור שערכנו בעיר בשבוע האחרון, אשתדל להיצמד לתמונת המצב העגומה כפי שהיתה נראית - אשמח לתגובה מתושבי העיר.

--

מזה תקופה שאנו שוקלים את האפשרות של מעבר לחריש.

הסיבות למעבר לשם הן:
- מחירי שכירות זולים בפער לעומת שאר הארץ.
- מרחק יחסית שפוי מהמרכז (בשונה מ: דימונה, ירוחם, ערד וכו).
- דירות חדשות (בשונה מערים זולות אחרות שהדירות הזולות בהן לרוב ישנות מאוד).
- קהילה ליטאית מתפתחת (האמנם?).

החסרונות:
- מרחק מהעבודה; מקומות עבודה בתחום ההייטק לדוגמא נמצאים במרחק של לפחות שעה נסיעה (אם לא יותר).
זה חיסון משמעותי עוד יותר בהתחשב בעובדה שאין בעיר רכבת והתחבורה הציבורית לא נראית משהו.
- לא ברור מה בדיוק קורה בחריש מבחינת תשתית קהילתית כמו: בתי ספר, חיידרים, גני ילדים, בתי כנסת וכו', אני קורא תיאורים מלאי חיים באשכולות השונים בפורום בנושא חריש אבל התמונה כפי שעולה מסיור בעיר אינה עולה בקנה אחד עם הסיפורים המרגשים (ויתואר בהמשך..).

רשמים מסיור בעיר (חוה"מ פסח פ"ה):
אתמול עברנו באזור והחלטנו לקפוץ ולעשות סיבוב בעיר לראות במה דברים אמורים.
קודם כל הדבר הבולט והניכר ביותר לעין היה הרחובות הריקים מאדם.
עיר שלמה עטופה במעטה של שממה מצמררת, רחובות שלמים שקטים ומנודים, בנייני מגורים חדשים שנראים עזובים למעט משפחה תמהונית אחת או שנים (במחילה..).

העיר עצמה מטופחת ויפה מאוד, המבנה הכללי אמנם קצת צפוף לעיר שאינה במרכז הארץ (בערים אחרות שנמצאות תחת אותה הקטגוריה, כגון: כרמיאל, עפולה וכו' - המבנה והתכנון העירוני פחות צפופים והבניה אינה רוויה לגובה כמו בחריש).

בנוסף יש בעיר שלל גינות ופינות חן לרוב, עצרנו וירדנו עם הילדים לכמה מהן - הכל חדש ויפה ומאוד מושך את העין, אך מצד שני השממה והריקנות סביבנו הטילו אווירת נכאים על כל החוויה כולה.

מבחינת בתי עסק ומסחר, התחושה בכללי היא שמשהו לא מבושל עד הסוף בעיר. כנ"ל הכל חדש ויפה וניכר שהושקע הרבה בפיתוח הרחובות הראשיים וכו' אבל רבים רבים מבתי העסק שראינו היו סגורים (להשכרה, למכירה וכדו') מה שרק העכיר עוד יותר את האווירה המדכאת.

בתי כנסת ראינו רק שנים: אחד של חב"ד ואחד של ברסלב (אני מאמין שיש יותר בתי כנסת בעיר - רק אומר מה ראינו בשיטוט של שעה ברחבי חריש, היכן מסתתרים שאר בתי הכנסת - אינני יודע).
מה שכן, הופתענו לראות שלט של חיידר תפארת שלמה באזור שכונת מעו"ף.

כשרואים את המצב ומנסים לחשוב איפה עובדים תושבי העיר ההבנה היא שתעסוקה כרוכה בנסיעה לערי המרכז/חיפה - נסיעה של שעה לפחות (כפר סבא, רעננה, מת"מ חיפה).
קרוב יותר נמצאות חדרה, קיסריה, פרדס חנה ונתניה אך אלו לא ערים ששמן יוצא למרחוק כמרכזי תעסוקה פוריים (בלשון המעטה).
נוסיף לכך את העובדה שאין רכבת בעיר ושהתחבורה הציבורית בארץ באופן כללי אינה מן המעולות - עולה מכך שלמי שמתכנן לצאת יום יום לעבודה מצפה נסיעה של שעה הלוך ושעה חזור ברכב פרטי - שיקול מרכזי עבור מי שחושב לעבור לחריש וכן הסבר משכנע למצבה העגום של העיר.

לסיכום:
מחירי השכירות המפתים נראים פתאום פחות משכנעים כאשר משכללים את שלל החסרונות בעיר.
לשלם 3500 ש"ח בחודש על דירה גדולה יפה וחדשה זה מקסים אבל אחרי שיורדים לשטח עולה השאלה האם המחיר לא גבוה מדי בהתחשב בשלל האתגרים של מי שיבוא לגור בחריש.
למרות זאת - אי אפשר להתעלם מהפוטנציאל, בסה"כ מדובר בעיר יפה וחדשה שעם כמה פתרונות יצירתיים יכולה להיות מקום נחמד מאוד.
אבל ידוע מאמר רז"ל - עם פוטנציאל לא קונים במכולת..

יכול להיות שבעוד 10 שנים תהיה בעיר תחנת רכבת ויוסיפו כניסה חדשה ומחלף לכביש 6 וכו' וכו' - כרגע זה לא המצב.
מילא לקנות במקום כזה כהשקעה (למי שהסיפק בידו..) - ניחא.
אבל ללכת לשכור דירה בחריש, לטלטל את המשפחה, להפריח את השממה ולהילחם בכלום בשביל שבעוד 3 שנים יבנו תחנת רכבת ומחירי השכירות יעלו לרמת אלעד/בית שמש - לא נשמע כ"כ מפתה.

בשורה התחתונה, אשמח לשמוע מתושבי העיר:
1. באלו רחובות מתרכזים החרדים הליטאים שבעיר? (ברחל בתך הקטנה).
2. מה מצב התחבורה הציבורית בתוך העיר (נסיעה לסופר, נסיעה לקופת חולים וכו').
3. איפה אתם או נשותיכם עובדים? (מדבר בעיקר על תחומי הייטק וכו' - איך נוסעים (תחב"צ/רכב), לאיפה, כמה זמן לוקח וכו').
4. איפה מסתתרים בתי הכנסת שלכם? (פונה בעיקר לליטאי העיר - היעדרות סממני דת מבתי היוצר של עולם הישיבות הליטאי היתה מורגשת ביותר).

מקווה שיהיה לתועלת,
תודה מראש לעונים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  13  פעמים
למעלה